סיום מוצלח במיוחד אפיינה השנה את מחזור י"א בישיבת תומכי תמימים באלעד, כאשר תלמידיה התקבלו במיטב הישיבות גדולות בארה"ק.

לאחרי שהתלמידים סיימו בהצלחה מיוחדת את המבחנים בישיבות גדולות, התפנו התמימים לסיים את המסכתות שאותם צריך להשלים לפני סוף שנה"ל הנוכחית, כאשר מלבד המסכתות הנלמדות בעולם הישיבות בסדרי עיון, למדו התמימים מס' מגילה, סוכה, תענית, ראש השנה, ברכות, ובמסלול מצויינים למדו גם מועד קטן, חגיגה, מכות, סנהדרין ועוד, וכך עם כעשר מסכתות בש"ס – מלבד החומר הנלמד בישיבה בעיון, ועם מלאי עצום של מאמרים ושיחות קודש וכמובן פרקי תניא, יצאו התמימים לדרכם בעזהי"ת.

אירוע מרגש במיוחד אורגן על ידי הישיבה לכבוד ה"צאתכם לשלום" לקראת שנת הלימודים הבעל"ט. פתח והנחה את האירוע המשגיח הרב זאב דוב הלפרין כאשר בשפתו המיוחדת הסביר את דברי הרבי על המעבר שבין מטות - עבודה על פי ציווי, למצב של מסעי - עבודה בכוח עצמו. והנתינת כוח לזה היא מהמסעות שכל אחד מהתמימים עבר בזמן שהותו בישיבה, מהזמנים המופלאים של "קריעת ים סוף - מן - שליו..." ומאידך מהרגעים "שלא הי' שם מים לעם לשתות" הזמנים המאתגרים יותר, כאשר מהם לוקחים הכוח לפריחה וצמיחה.

לאחריו הוזמן לפתוח בדבר מלכות התמים הנעלה אהרן זילבר, שבטוב טעם האריך להסביר את דברי הרבי על נצחיות המקדש ועל ההבדלים שבין בית ראשון שני ושלישי במהרה יגלה. לסיום מסכת ברכות הוזמן התמים הנעלה מנחם מענדל בלפר שהביא את דברי הרבי בארוכה בהדרנים על מסכתות בני"ך.

המשא המרכזי נשא ראש הישיבה הרב אברהם אשר בלינוב, שהאריך להסביר את הכלל דעוסק במצוה פטור מן המצוה ובחידוש שגם כשהוא 'הולך' למצוה, וגם כשהוא 'נח' באמצע ההליכה, נחשב הוא כעוסק במצוה, ועל זה שאבימי הטריח את עצמו והלך לרב חסדא ללמוד מסכת מנחות שנשכחה ממנו כחלק מ'יגעתי ומצאתי', וקישר עם לשונו הזהב של אדמוה"ז בשולחנו בהל' תלמוד תורה, שיש הבדל בין לימוד התורה על מנת לדעת, לבין מצות והגית בו יומם ולילה. וקישר זאת עם התלמידים שעכשיו הולכים הם בדרך מצוה ללמוד תורה בישיבות גדולות ופטורים הם מכל מיני מצוות המזדמנים בדרך, רק עליהם ללמוד תורה ולהתייגע בכדי שיוכלו לכוין לרצון הרבי.

כנציג ההורים הוזמן לשאת הרב דובער מקוביצקי, כאשר בקול חנוק מהתרגשות הודה לישיבה על ההשקעה האין סופית בתלמידי התמימים, והחסידי'שקייט המיוחדת ויראת שמים הטהורה הקודמת לתורה הנסוכה על פני התלמידים, וסיפר איך שבניו שלמדו בישיבה באלעד, נפגשו עם תלמידים שאינם חסידים ולומדים בישיבות המובילות בארץ, וההבדל היה ניכר לא רק בחסידישקייט אלא פשוט בידע ובהבנת הנלמד באופן יוצא מן הכלל. והודה נרגשות לצוות הישיבה ועל הזכות שנפלה בחלקו לחנך את בניו בתומכי תמימים בכלל - ובאלעד בפרט.

לאחריו הוזמן לנעול את מסכת הנאומים המנהל רוחני הרב יעקב ז. קטן, שהביא בדבריו את דיוק הרבי במשל במסעי בני ישראל שקראנו בשבת בתורה "כאן ישננו, כאן הוקרנו, וכאן חששת את ראשך", שבשני המסעות הראשונות כלל משה רבינו את עצמו עם ישראל (ישננו, הוקרנו), ואילו במסע השלישי מייחס את הדבר רק לבני ישראל (חששת). וקישר את הדברים עם בחורי הישיבה כאן אצלינו במשך ג' שנים ואח"כ בישיבות גדולות. והעלה על נס את פועלם המבורך של התמימים בהבאת רוח חיים בתוככי הישיבה בלימוד בהתמדה ושקידה, ובמבצעים המיוחדים.

ואז הגיע הרגע המרגש והמיוחד שבו יעלה ויבוא כל אחד מהתמימים לקבל את תעודת ההישגים המיוחדת שלו ביחד עם הוריו, כאשר כל תלמיד מקבל תעודה מפוארת עם שי צנוע וברכת הדרך להצלחה גדולה ומופלגה בישיבה גדולה.

ובאופן ספונטני התיישבו התמימים עם ההורים וצוות הישיבה להתוועדות מיוחדת בסימן "קשה עלי פרידתכם", שנמשכה עד שעות הקטנות של הלילה, בהחלטה שהולכים לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה והתקשרות לאילנא דחייא - הרבי נשיא דורינו.