מתוך האוצר העצום של שיחות הרבי, בולט תחום אחד ומיוחד – "רש"י-שיחות". החל משנת תשכ"ה, הרבי אמר שיחות רבות המבארות את פירושי רש"י על התורה, ולימד כי רש"י כתב את פירושיו על פי כללים שיטתיים, והכלל היסודי הוא זה שכתב בעצמו: "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". במרוצת השנים, פירש הרבי כ־800 פירושי רש"י בדרך חדשנית מחד ופשטנית מאידך.

המעיינים בשיחות אלו זוכים להתפעל מהעושר העצום, העומק הנפלא, הדיוקים והדקויות, והקשת הרחבה של השאלות הנענות באמצעות רעיון אחד. דווקא מפאת העומק והמורכבות של השיחות, הן מהוות אתגר לא פשוט עבור מי שמעוניין למסור שיעור בשיחות הרבי על רש"י בפני קהל רגיל.

הסדרה החדשה "סודו של רש"י" מציגה פורמט ראשוני מסוגו למסירת שיעור ב"רש"י-שיחות" וגם ללימוד עצמי. הרעיון מבוסס על כך שכדי להבין את הסוגיה ולהעריך את החידושים הטמונים בשיחה, יש להכיר את כל הרקע שמסביב פירושו של רש"י.

בהתאם לכך, לכל פרשה נבחרה שיחה אחת, והיא מוגשת בשלושה חלקים:
החלק הראשון הוא "פרד"ס התורה". תחילה לומדים את הפסוקים המקוריים עליהם דן רש"י, עם ביאורי שאר המפרשים על פסוקים אלו לפי רבדי הפרד"ס. קשת המפרשים מעניקה עושר מחשבתי, וגם מהווה רקע ראוי להבנת הייחודיות של רש"י ועוזרת לאבחן האם הלך בפירושו לפי הפשט, הרמז, הדרש או הסוד.

החלק השני הוא "פירוש רש"י". כעת לומדים את פירוש רש"י על הפסוק, עם דברי מפרשיו. כידוע נכתבו מאות פירושים על רש"י. העיון במפרשים הללו מאפשר להכיר את השאלות והדיונים על הרש"י הנידון, ואת התירוצים השונים שנאמרו. אלו מהווים רקע להבנת החידוש המפתיע של הרבי.

החלק השלישי הוא "תורת מנחם". ביאור הרבי מתחיל בסדרת שאלות על מילים בפירוש רש"י, המוצגות בתרשים מסודר. אז מכירים את אחד מכללי רש"י ולומדים את הביאור הסופי. לעיתים יש גם מוסר השכל מיינה של תורה.

משתתפי השיעור אמורים להחזיק בידיהם את חוברת הלימוד, ומגיד השיעור אמור להכין את השיעור מתוך השיחה המקורית עליה מבוסס השיעור.

על ליקוט המקורות והמפרשים הופקד הרב יוסף יצחק הלוי הבר, שידיו רב לו בתחום איסוף ומציאת מקורות תורניים. העריכה נעשתה על ידי הרב חיים הלוי הבר.

כעת יצאה לאור חוברת לימוד על ספר במדבר. ניתן להוריד אותה במלואה כאן.