מערכת COL
|
יום י"ב אייר ה׳תשע״ו
20.05.2016
• פריי סטאם • בלוג שליחות, הרב ירחמיאל גורליק
"אתה חייב לשמוע!" אומר לי בשיחת הטלפון לה אני זוכה מידי פעם, ידידי ורעי השליח הרב עקיבא קמיסר מאמסטרדם. "תעשה לי טובה אל תעשה מזה סיפור, אבל קרה לי היום משהו שאם זה היה קורה אצלך בסיביר בטוח כבר היית כותב על זה בלוג!..." • בלוג שליחות של הרב ירחמיאל גורליק מטיומן בסיביר, וכמו תמיד: מרתק לטור המלא
בס"ד.
הרב ירחמיאל גורליק, טיומן סיביר
אייר ה'תשע"ו
• פריי סטאם •
"אתה חייב לשמוע!" אומר לי בשיחת הטלפון לה אני זוכה מידי פעם, ידידי ורעי השליח ר' עקיבא קמיסר מאמסטרדם.
"תעשה לי טובה אל תעשה מזה סיפור, אבל קרה לי היום משהו שאם זה היה קורה אצלך בסיביר בטוח כבר היית כותב על זה בלוג!"
•••
זה זמן מה שר' עקיבא מחפש לשכור מקום לבית חב"ד. שני בתי חב"ד הוא כבר מפעיל באמסטרדם. בית חב"ד כללי במרכז העיר לתיירים. ובית חב"ד נוסף בדרום העיר מיוחד לישראלים מקומיים. אך דא עקא שברוך ה' נעשה בית חב"ד הדרומי צר מהכיל והגיע הזמן למצוא מקום רחב וחדש.
עדיפות ראשונה כמובן היא למקום סמוך ונראה לביתו של השליח. כמי שחייו נעים בין הבית ה'פרטי' לבית חב"ד, המרחק בינהם מוכרח להיות מזערי.
לאחרונה, בכל פעם כשר' עקיבא הולך לבית הכנסת ההולנדי הסמוך לביתו הוא מעיף מבט על אתר בניה בשלבי סיום הממוקם ממש ממול. כמי שמחפש מקום חדש לבית חב"ד עיניו צדות כמעט אוטומטית כל מבנה השכרה פוטנציאלי.
היום, כשהגיע לבית הכנסת, בהעיפו כהרגלו מבט אל המקום הנכסף, ראה את השער של אתר הבניה נפתח וגבר הולנדי בגיל העמידה יוצא ממנו. בלי להתמהמה הוא ניגש אליו מיד לברר האם הוא מכיר אולי את בעל המקום.
"אני הוא בעל המקום!" ענה האיש.
לאחרי שיחה קצרה התברר שהוא מיעד את המקום לבנין דירות והמקום לא יתאים לבית חב"ד.
למרות מראהו ההולנדי הטיפוסי בעל רעמת שיער בהיר, ר' עקיבא באינטואיציה חב"דית שאל את האיש: "אתה לא יהודי במקרה?"
"ככה אומרים.." ענה פריי סטאם. "אבי ואמי היו יהודים!"...
אוי, האושר הזה של שליח כשהוא מגלה יהודי חדש!... הרי הוא מהדברים שלא ניתן לתארם עלי כתב.
"ובר-מצוה חגגת?" שואל ר' עקיבא.
"לא - ענה האיש בצער- אני זוכר שלכל חברי חגגו בר-מצוה, ורק לי משום מה, הורי לא חגגו"
"כעת נחגוג לך בר מצוה!" בישר לו עקיבא.
האיש ההמום שכבר חשב שבר-מצוה זה מסוג הדברים הנשכחים אותם הפסיד בילדותו לנצח, לא הבין כיצד בדיוק ממרום גילו יוכל לחגוג בר מצוה.
הם צעדו מיד לבית הכנסת שממול, עקיבא הניח לו תפילין לראשונה בחייו, והיהודי קרא קריאת שמע ממש בבכיה.
כיאה לחגיגת בר- מצוה אמיתית, כשהתפילין עוד לראשו של ה'נער', הם פצחו בריקוד ושירה בגיל ובשמחה: "סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן!".
"אין לי הסבר לדמעות- אמר פריי- לא הבנתי כל מה שקראתי. אבל אני מרגיש שבזמן האחרון הלב שלי נפתח לרוחניות ולקדושה... והנה פתאום פגשתי גם אותך!... באם תבוא איתי כעת, אראה לך משהו מעניין".
הם צעדו חזרה למבנה שממול בית הכנסת, שם לאחרונה אירגן לו היהודי סטודיו קטן. כחלק ממשיכתו לרוחניות הוא החל גם לשלוח ידו בציור. שום דבר לא הכין את ר' עקיבא למה שנגלה לנגד עיניו.
הסטודיו היה מלא בציורים יהודיים וחסידיים!
באופן בלתי מוסבר, עוד לפני שבכלל פגש רב או בית כנסת, ומכל הנופים עוצרי הנשימה של מדינת הולנד, נשמתו של פריי סטאם נמשכה לתאר עלי בד דווקא את מראיהם של יהודים לבושי שחורים עוטי זקנים יראים ושלמים.
טוב, אז ר' עקיבא יאלץ כנראה להמשיך בחיפושיו אחר מקום ראוי לבית חב"ד. אבל משיכתו למקום ההוא כבר וודאי לא הייתה סתם. הוא הרי גאל משם לנצח את נשמתו של פריי סטאם.
***
סליחה ר' עקיבא שלא התאפקתי. בשום אופן לא יכולתי להמשיך הלאה בלי 'לעשות מזה סיפור'!
הרב ירחמיאל גורליק, טיומן סיביר
אייר ה'תשע"ו
• פריי סטאם •
"אתה חייב לשמוע!" אומר לי בשיחת הטלפון לה אני זוכה מידי פעם, ידידי ורעי השליח ר' עקיבא קמיסר מאמסטרדם.
"תעשה לי טובה אל תעשה מזה סיפור, אבל קרה לי היום משהו שאם זה היה קורה אצלך בסיביר בטוח כבר היית כותב על זה בלוג!"
•••
זה זמן מה שר' עקיבא מחפש לשכור מקום לבית חב"ד. שני בתי חב"ד הוא כבר מפעיל באמסטרדם. בית חב"ד כללי במרכז העיר לתיירים. ובית חב"ד נוסף בדרום העיר מיוחד לישראלים מקומיים. אך דא עקא שברוך ה' נעשה בית חב"ד הדרומי צר מהכיל והגיע הזמן למצוא מקום רחב וחדש.
עדיפות ראשונה כמובן היא למקום סמוך ונראה לביתו של השליח. כמי שחייו נעים בין הבית ה'פרטי' לבית חב"ד, המרחק בינהם מוכרח להיות מזערי.
לאחרונה, בכל פעם כשר' עקיבא הולך לבית הכנסת ההולנדי הסמוך לביתו הוא מעיף מבט על אתר בניה בשלבי סיום הממוקם ממש ממול. כמי שמחפש מקום חדש לבית חב"ד עיניו צדות כמעט אוטומטית כל מבנה השכרה פוטנציאלי.
היום, כשהגיע לבית הכנסת, בהעיפו כהרגלו מבט אל המקום הנכסף, ראה את השער של אתר הבניה נפתח וגבר הולנדי בגיל העמידה יוצא ממנו. בלי להתמהמה הוא ניגש אליו מיד לברר האם הוא מכיר אולי את בעל המקום.
"אני הוא בעל המקום!" ענה האיש.
לאחרי שיחה קצרה התברר שהוא מיעד את המקום לבנין דירות והמקום לא יתאים לבית חב"ד.
למרות מראהו ההולנדי הטיפוסי בעל רעמת שיער בהיר, ר' עקיבא באינטואיציה חב"דית שאל את האיש: "אתה לא יהודי במקרה?"
"ככה אומרים.." ענה פריי סטאם. "אבי ואמי היו יהודים!"...
אוי, האושר הזה של שליח כשהוא מגלה יהודי חדש!... הרי הוא מהדברים שלא ניתן לתארם עלי כתב.
"ובר-מצוה חגגת?" שואל ר' עקיבא.
"לא - ענה האיש בצער- אני זוכר שלכל חברי חגגו בר-מצוה, ורק לי משום מה, הורי לא חגגו"
"כעת נחגוג לך בר מצוה!" בישר לו עקיבא.
האיש ההמום שכבר חשב שבר-מצוה זה מסוג הדברים הנשכחים אותם הפסיד בילדותו לנצח, לא הבין כיצד בדיוק ממרום גילו יוכל לחגוג בר מצוה.
הם צעדו מיד לבית הכנסת שממול, עקיבא הניח לו תפילין לראשונה בחייו, והיהודי קרא קריאת שמע ממש בבכיה.
כיאה לחגיגת בר- מצוה אמיתית, כשהתפילין עוד לראשו של ה'נער', הם פצחו בריקוד ושירה בגיל ובשמחה: "סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן!".
"אין לי הסבר לדמעות- אמר פריי- לא הבנתי כל מה שקראתי. אבל אני מרגיש שבזמן האחרון הלב שלי נפתח לרוחניות ולקדושה... והנה פתאום פגשתי גם אותך!... באם תבוא איתי כעת, אראה לך משהו מעניין".
הם צעדו חזרה למבנה שממול בית הכנסת, שם לאחרונה אירגן לו היהודי סטודיו קטן. כחלק ממשיכתו לרוחניות הוא החל גם לשלוח ידו בציור. שום דבר לא הכין את ר' עקיבא למה שנגלה לנגד עיניו.
הסטודיו היה מלא בציורים יהודיים וחסידיים!
באופן בלתי מוסבר, עוד לפני שבכלל פגש רב או בית כנסת, ומכל הנופים עוצרי הנשימה של מדינת הולנד, נשמתו של פריי סטאם נמשכה לתאר עלי בד דווקא את מראיהם של יהודים לבושי שחורים עוטי זקנים יראים ושלמים.
טוב, אז ר' עקיבא יאלץ כנראה להמשיך בחיפושיו אחר מקום ראוי לבית חב"ד. אבל משיכתו למקום ההוא כבר וודאי לא הייתה סתם. הוא הרי גאל משם לנצח את נשמתו של פריי סטאם.
***
סליחה ר' עקיבא שלא התאפקתי. בשום אופן לא יכולתי להמשיך הלאה בלי 'לעשות מזה סיפור'!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
