מערכת COL
|
יום ד' שבט ה׳תשע״ו
14.01.2016
מה נוסח הברכה כשקובעים מזוזה?
במדורו השבועי 'פינת ההלכה' בעלון הפופולרי, נשאל הרב יוסף-שמחה גינזבורג: מה נוסח הברכה כשקובעים מזוזה, "לקבוע מזוזה" או "על קביעת מזוזה"? נוסח הברכה כשקובעים מזוזה
צילום באדיבות: JLI
שאלה: מה נוסח הברכה כשקובעים מזוזה, "לקבוע מזוזה" או "על קביעת מזוזה"?
תשובה: הגמרא במסכת פסחים דנה בשאלה דומה, אם יש לברך לפני בדיקת חמץ "על ביעור חמץ", או "לבער חמץ", אך לא נאמרה שם מסקנה ברורה ומוסכמת.
הרמב"ם פסק: "כל העושה מצווה... לעצמו, מברך 'לעשות'; עשה אותה לאחרים – מברך 'על העשייה'". לעומתו, רבנו תם פסק שאין הבדל בין עושה בעצמו לעושה על-ידי שליח, אלא בכל המצוות הנעשות מיד מברכים "על" (כגון: על הטבילה, על נטילת ידיים, על אכילת מצה או מרור), ואילו במצוות שיש בהן שיהוי מברכים "ל" (כגון: להניח תפילין, להתעטף בציצית, לישב בסוכה – שהמצווה נעשית במשך זמן). ויש גם דעות אחרות בעניין זה.
בשולחן ערוך הלכות מילה פסק שאם אבי הבן מל אותו בעצמו, יברך "למול את הבן", לדעת הרמב"ם. הרמ"א שם חלק על זה, ופסק שיברך כרגיל "על המילה". החיד"א שם מסיק כדעת הרמ"א (גם מפני שכן נכון על-פי הקבלה), וכתב שכך נהגו (בעניין מילה). ובקרבן נתנאל על הרא"ש בפסחים כתב שהעולם נוהג (בכל המצוות) כרבנו תם.
למעשה יש לברך "לקבוע מזוזה" בין שהאדם קובע אותה לעצמו ובין כשהוא קובע אותה בעבור מישהו אחר, אך לכל הדעות גם אם בירך "על קביעת מזוזה" יצא ידי חובתו.
מקורות: פסחים ז,א-ב, רא"ש ור"ן שם, וק"נ אות כ. רמב"ם הל' ברכות פי"א הי"א ואילך, ונו"כ. מגן אבות למאירי, עניין ח. טושו"ע יו"ד: רסה,ב; רפט,א; ברכי יוסף שם. שו"ת יביע אומר ח"ז חיו"ד סי' כא ס"ק ז בהערה
תשובה: הגמרא במסכת פסחים דנה בשאלה דומה, אם יש לברך לפני בדיקת חמץ "על ביעור חמץ", או "לבער חמץ", אך לא נאמרה שם מסקנה ברורה ומוסכמת.
הרמב"ם פסק: "כל העושה מצווה... לעצמו, מברך 'לעשות'; עשה אותה לאחרים – מברך 'על העשייה'". לעומתו, רבנו תם פסק שאין הבדל בין עושה בעצמו לעושה על-ידי שליח, אלא בכל המצוות הנעשות מיד מברכים "על" (כגון: על הטבילה, על נטילת ידיים, על אכילת מצה או מרור), ואילו במצוות שיש בהן שיהוי מברכים "ל" (כגון: להניח תפילין, להתעטף בציצית, לישב בסוכה – שהמצווה נעשית במשך זמן). ויש גם דעות אחרות בעניין זה.
בשולחן ערוך הלכות מילה פסק שאם אבי הבן מל אותו בעצמו, יברך "למול את הבן", לדעת הרמב"ם. הרמ"א שם חלק על זה, ופסק שיברך כרגיל "על המילה". החיד"א שם מסיק כדעת הרמ"א (גם מפני שכן נכון על-פי הקבלה), וכתב שכך נהגו (בעניין מילה). ובקרבן נתנאל על הרא"ש בפסחים כתב שהעולם נוהג (בכל המצוות) כרבנו תם.
למעשה יש לברך "לקבוע מזוזה" בין שהאדם קובע אותה לעצמו ובין כשהוא קובע אותה בעבור מישהו אחר, אך לכל הדעות גם אם בירך "על קביעת מזוזה" יצא ידי חובתו.
מקורות: פסחים ז,א-ב, רא"ש ור"ן שם, וק"נ אות כ. רמב"ם הל' ברכות פי"א הי"א ואילך, ונו"כ. מגן אבות למאירי, עניין ח. טושו"ע יו"ד: רסה,ב; רפט,א; ברכי יוסף שם. שו"ת יביע אומר ח"ז חיו"ד סי' כא ס"ק ז בהערה
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
