שאלה: מה משמעות ברכת הכוהנים שאומר שליח הציבור כשאין הכוהנים עולים לדוכן?

תשובה: בקשה זו אינה מופיעה בתלמוד. בתקופת הגאונים בני ארץ ישראל לא היו אומרים בתפילה את נוסח ברכת כוהנים, ובני בבל היו אומרים אותה, וכך הוכרע בסידורי הגאונים רב עמרם ורב סעדיה, ברמב"ם ובראשונים (ויש המסיימים בפסוק "ושמו את שמי").

ברי"ף, ברמב"ם ובמנהגי מהרי"ל כתבו שאין עונים על ברכה זו כלל. בשולחן ערוך כתב המחבר שעונים פעם אחת 'כן יהי רצון' (במקום 'אמן') בסיום כל הברכות. ויש נוהגים לאומרו בסוף כל ברכה, וכן נוהגים בימינו ברוב העדות. אבל בסידור היעב"ץ וכן בסידור אדמו"ר הזקן נפסק שיש לענות 'אמן' על כל ברכה (כאחד המנהגים שהביא רב האי גאון).

מי שאינם עונים 'אמן' טעמם עמם, מפני שאין זו הברכה עצמה, אלא רק בקשה מה' שהוא יברכנו בברכה זו. העונים 'אמן' סבורים שגם בבקשה זו נמשכת הברכה מלמעלה על הציבור, וכן מוכח מזוהר חדש ומהמאירי.

יש מנהג להטות את הפנים מול שליח הציבור בשעה שהוא אומר את ברכת הכוהנים, וכן נהגו אדמו"רי חב"ד. וכתבו ראשונים, שעושים זאת "כדי לקבל אור העליון הנמשך בעת ברכה זו".

מקורות: רמב"ם הל' תפילה פט"ו ה"י. טושו"ע או"ח סי' קכז ס"ב ונו"כ, מג"א ושו"ע אדמו"ר הזקן שם, וכף החיים ס"ק טז, וש"נ. זוהר חדש פ' נשא (נ,א). בית הבחירה להמאירי סוטה מ,א. סידור היעב"ץ, הוצאת אשכול ח"א עמ' ערב. שער הכולל פ"ט סל"ז. פסקי הסידור (להרב נאה) סי' פב. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 13.