משה בן-חיים

את הרב מנדי כהן, מנהל חיידר אידיש "אהלי מנחם" בביתר עילית, 'תפסנו' לשיחה בבוקר שגרתי מבחינתו, של ניהול חיידר תוסס ופעיל, לאחר שקבוצת תלמידים של אחת הכיתות יצאה מחדרו. למרות שרק לפנות בוקר חזר מטיול עם אחת הכיתות הגבוהות, הוא עירני כתמיד, והשיחה קולחת ומרתקת.

הרב מנדי כהן, נמנה עם צוות ההיגוי של "ועידת המחנכים", שהפכה עם השנים לשם דבר, ומרכזת תחת קורת גג אחת כמעט 90% מהמורים של תלמודי תורה חב"ד מכל רחבי הארץ - אחדות חסידית במיטבה.

בכשרון רב, יחד עם יו"ר הועידה הרב נפתלי רוט, ותחת ניהול המרכז חינוכי חסידותי של צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב, נערך הרב מנדי כהן כחצי שנה קודם לוועידה כדי שהכל יעבוד כמו שצריך, שהתכניה תהיה עשירה חינוכית ומרתקת, וכדי שהמורים יצאו רעננים עם כוחות חדשים ועם "ארגזי כלים חדשים" - להמשך העשייה החינוכית לאורך כל השנה.

מדוע צריך את ועידת המחנכים בכל שנה מחדש?

"מטרת הועידה היא קודם כל, לתת סוג של פסק זמן מהעבודה המתישה והיומיומית, ולנצל הזדמנות להיפגש עם הצוות וחברים. 72 שעות של נופש, שעוסק כולו בחינוך.

"במהלך הועידה מקשיבים להרצאות, מפתחים דיונים, נהנים מארוחות, יוצאים לסיורים. כל 'קולות הרקע' מסביב, הם נטו בנושאי חינוך. זהו סוג של מנוחה ומילוי "ארגז כלים" להמשך הדרך.

איך תתאימו את הנושאים להתעניינות הלויאלית של כל מורה? יש מורים לכיתות גבוהות, וגם מורים לכיתות גן.

"במליאה יש הרצאות לכולם, וישנם סדנאות לפי חתך גילאים ונושאים מקצועיים. כמו למשל סדנא לפיתוח למידה, לניהול קשיים, פרוטוקולים ונהלים בסדר העבודה.

סדנאות לפי חתך גילאים ונושאים מקצועיים. ועידת המחנכים בשנה שעברה (צילום: יוסי בלשניקוב)

"מדמים את החינוך ורמת הלימוד בכיתות למפעל לייצור תלמידים כמו המונח החסידי "סדן שמייצרים עליו חסידים". כמו שבתהליך ייצור חייבת להיות שיטת עבודה ותהליך ייצור, כך גם בחינוך, יש הדרגתיות ושיטת עבודה ומעבר בין כיתות. בכיתה א' ילד צריך לדעת לקרוא ולכתוב, בכיתה ב' כבר ללמוד משנה, ג' גמרא וכן הלאה, עד לישיבה. וכמובן, עם כל זה צריך לחנך להתנהגות חסידית וחינוכית.

כדי 'להרים' פרוייקט כזה עם כל הפרטים, דרוש ארגון מדוקדק והכנות רבות. קורה שישנן גם תקלות?

"בכלל, מחנך טוב, צריך לדעת להפוך קושי לאתגר. לגופו של עניין, תקלות בהחלט יכולות להתרחש. כשנערכים חצי שנה מראש, מתכוננים כמעט לכל תרחיש... כל הרצאה עוברת בקרה, ויותר מכך: אין הרצאה שמגיעה מוכנה, כל דבר הוא "בריה חדשה" על פי בקשה מראש, במיוחד לועידה. וזאת כדי לקבל הרצאה יחודית ומיוחדת.

מה המוטו של הועידה השנה?

"הנושא המרכזי הוא "אומנות המשמעת". בשביל להיות אמן, צריך לרכוש כלים מתאימים, ולדעת אילו תרחישים יכולים לצוץ. איך למנוע אותם, ואם הם כבר כאן, איך לטפל בהם נכון. לצורך העניין, ההרצאה הפותחת היא בכותרת: "אלף סיבות לבעיות משמעת", והרעיון הוא לא לספור עד אלף, אלא להבין שיש המון גורמים לבעיות בחינוך, ועם דרך נכונה ניתן לפתור אותן בקלות.

"אתן דוגמא או שניים: נניח כמורה ביום הראשון בשנה החדשה, אני נכנס לכיתה, ויש ילד שמגיב ברגזנות יתר. יכולות להיות כמה סיבות: אולי או רעב, ולא אכל ארוחת בוקר? אולי לחילופין, מישהו הציק לו? בכיתה, אולי באוטובוס בדרך או אולי בכלל בעיה רפואית מציקה שלא טופלה.. צריך להבין מה מקור הבעיה.

"כמחנכים אני נתקלים בקושי מאוד גדול 'להוציא מידע' מהילד, וברוב המקרים זה בגלל שלא מצליחים לתקשר איתו בצורה נכונה".

ישנו סיפור עם מורה ותיק, עם 30 שנות הוראה, שהיה מאוד דייקן בשמירת הזמנים ולא היה בוקר שאיחר ללימודים בכל 30 שנותיו כמחנך. יום אחד, זה קרה: הוא איחר, התקשר למנהל והתנצל, והגיע עם מונית לכיתה באיחור של 10 דקות.

"בפתח הכיתה עמד ילד והצביע על השעון שעל פרק ידו. המורה עמד, ולא ידע איך להגיב. בליבו הוא חשב: "איזו חוצפה יש לילד". הקב"ה הכניס בליבו של המורה לומר משהו אחר: "יש לך שעון מאוד יפה", הוא אמר לילד. "אתמול אמא קנתה לי שעון חדש, ודבר ראשון רציתי להראותו למורה", ענה הילד.

"אם היו מתייחסים לילד בצורה דורסנית, הילד היה נפגע מאוד. לכן, חשוב מאוד שהמחנך יקבל כלים מתאימים להתמודדות נכונה עם מגוון מצבים.

"בהקשר הזה של תקשורת בשפת הילד, תהיה הרצאה יפה מתחום של הצלת חיים: המדריך הראשי של בית הספר של מד"א מר אייל זהבי בעל תואר שני ברפואת חירום וניהול אסונות בנושא: "אנמנזה, דיאגנוזה וטיפול מציל חיים ללא היכרות עם שפת המטופל". בהרצאה הוא יסביר איך באמצעות מבט עיניים ושפת גוף נצליח להבין מה מציק לחולה וכל זה בלי להכיר את שפתו, ופשוט להציל את חייו.

מה הרגע המיוחד ביותר בועידת המחנכים בכל שנה?

"ישנו רגע מיוחד ואישי מאוד, שבו זוכה כל מורה לקבלת פנים מהרב נפתלי רוט, עם חיבוק אוהב ונשיקה, והבעת תודה בשם כל התלמידים.


הרב נפתלי רוט (משמאל) בועידה בשנה שעברה (צילום: יוסי בלשניקוב)

"אני יכול לספר על מורה, שלפני שנתיים הייתה לו חתונה בדיוק בערב של פתיחת הועידה, כך יצא שיוכל להגיע רק בשעות הקטנות של הלילה.

"הוא אמר לי באכזבה: 'השנה אני לא אקבל את הנשיקה של הרב רוט'. אותו מורה זכה לקבל את החיבוק והנשיקה מהרב רוט בפתח המלון, כשחזר מהחתונה המשפחתית בשעה שתיים לפנות בוקר...".