טבריה: חגיגה גדולה לכבוד גמרה של תורה ● גלריה
מאת משה פינחסוביץ
צילום: שלומי מזור
קהל של מאות משתתפים מכל רחבי הארץ נטל אמש חלק בחגיגת סיום המחזור הל"ג והתחלת המחזור הל"ד בספרי היד החזקה לרמב"ם, בחגיגה המאורגנת כמיטב המסורת על ידי מטה לימוד הרמב"ם היומי שבצעירי-אגודת-חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, ובשיתוף בית חב"ד טבריה בהנהלת השליח הרב יוסף קרמר.
למרות מזג האוויר הגשום והסוער, הגיעו לומדי הרמב"ם היומי, תקנתו הק' של הרבי, כדי לחגוג את גמרה של תורה בסמיכות לציונו של הנשר הגדול, כפי הוראתו של הרבי בסיומים הראשונים, ואוטובוסים רבים מילאו את החניונים הסמוכים.
לאחר סיום ההלכות האחרונות בהלכות מלכים ומלחמותיהם, הוחל מיד הלימוד במחזור החדש, וההלכה הראשונה המדברת על יסוד היסודות ועמוד החוכמות השיקה את המחזור הל"ד.
לאחר מכן פנה הקהל לשלב השני של החגיגה שהתקיים במלון 'לאונרדו פלזה' המפואר שבטבריה, ואורגנה בידיו האמנות של ר' יעקב פינסון, מנהל אגף הלוגיסטיקה בצעירי אגודת חב"ד.
באירוע נטלו חלק משפיעים, שלוחים, רבנים, תמימים, אישי ציבור ולומדי הרמב"ם מכל רחבי הארץ. את שרביט ההנחייה נטל המנחה והמחנך הוותיק, הרב נפתלי הכהן רוט, שלאחר דברי פתיחה, עורר מדברי הרבי על עניין ומעלת הלימוד היומי ספר הרמב"ם, ועל החשיבות של עריכת הסיומים ברוב פאר והדר.
"לרבי היה קאכט זיך על כך שיש לערוך סיומים בסמוך לציון הרמב"ם, ובכל מקום ומקום. זכינו והשנה הסיום לגמרה של תורה הוא בסמוך לחג הגאולה י"ט כסלו. וידוע הקשר והשייכות של אדמו"ר הזקן והרמב"ם כפי שציין הרבי בשיחות רבות:
1)במטרת החיבור: בהקדמה שני המחברים מעידים על חיבורם כי מדובר ב"לשון ברורה ודרך קצרה"
2) ההתחלה של שני הספרים מתחילה בשם ה': "יסוד היסודות ועמוד החכמות" אצל הרמב"ם "ושיוויתי ה' לנגדי תמיד" בשו"ע הרב.
3) שני המבחרים עסקו בחיבור של נגלה ונסתר. הרמב"ם הרי חיבר את ספרי משנה תורה ומורה מבוכים, ואדמו"ר הזקן, חיבר את ספר התניא ואת השו"ע".
לבמה מוזמן השליח בחבל התענכים, הרב אברהם יצחק ששונקין, והוא קורא יחד עם כל הקהל הק' את פרקו של הרבי.
יו"ר צעירי-אגודת-חב"ד ואגודת חסידי חב"ד בארה"ק, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, נשא דברי ברכה וחזר משיחתו של הרבי על "מנהג ישראל תורה היא שעושין שמחה לגמרה של תורה... ועל אחת כמה וכמה כשמסיימים את את ספר הרמב"ם-מקבץ לתורה שבעל-פה, וכבר נהגו ישראל לערוך את הסיום ברוב עם הדרת מלך". בסיום דבריו, בישר הרב אהרונוב כי בתקופה הקרובה, ייערך בעז"ה סיום גדול ומרכזי במרכז הארץ ללומדי הרמב"ם היומי.
לאחר מכן, הוזמן לשאת דברים הרב מנחם וולפא, שליח הרבי בנתניה. "מרוב שנים וסיומים שקיימנו, עלולים להחמיץ ולמסמס את האושר הגדול שזכינו לו בקבלת לימוד הרמב"ם. כמו מצוות סוכה, המקיפה את כל איבריו של האדם, גם הלימוד הזה מקיף את כל היהודי ואת כל היהודים, וצריכים לחוש שמחה גדולה כפי הפירוש שבמילים "אשר קדשנו במצוותיו" המילה 'אשר' היא מלשון אושר. היו חסידים שהיו קוראים ק"ש בנץ, וזה היה משמח אותם לכל היום. וכך גם אנו צריכים להרגיש היום: לימוד הרמב"ם צריך תפוס אותנו לכל היום!".
עוד הוסיף הרב וולפא ואמר כי בי' שבט, במאמר באתי לגני, מביא הרבי על ההשתלשלות שצריכה להוריד את השכינה עד לארץ. אבל הרי כבר היו שבעה צדיקים שהורידו? ההסבר הוא שמה שכבר ירד היה בעיקר נגלה דאורייתא. כמו תרופה. במנות קטנות. אבל כדי שיגיע המשיח, צריכים שבעה צדיקים שיפיצו תורה באופן של מעיינות. כך אנו יוכלים לראות גם ביד החזקה של הרמב"ם: הרמב"ם מתחיל את ספרו כאשר שם ה' הוא בהסתר, בראשי תיבות. כמו תרופה, אך מסיים את החיבור ב"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – האור הכי גדול של אלוקות שרק יכול להיות.
מראות קודש
כעת הגיע תורם של מראות קודש המזכירים על החביבות הגדולה של הרבי ללומדי הרמב"ם היומי, ושיחת קודש של הרבי מט"ו באב תשד"מ על השתלשלות התורה הוקרנה על גבי המסך הענק.
המנחה, הרב רוט, מבקש למסור תודה רבה לרב יוסף יצחק שטרנברג, שסייע רבות בקיום ה'סיום' לע"נ סבו הבלתי נשכח הרב שניאור זלמן גוארי' ע"ה.
הרב מרדכי ביסטריצקי רב קריית חב"ד בצפת, ובנו של השליח הראשי והבלתי נשכח בעיר צפת, הרב לוי-יצחק ביסטריצקי ז"ל, מי שהרבי הטיל עליו את הזכות לסיים את הלימוד מידי שנה, סיפר לאחר אמירת 'לחיים' כי ישנה שיחה שהרבי אמר פעם ועורכת השוואה בין הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן. בפתח דבר מובאות כמה השוואת של הרבי בין שניהם:
1) על שניהם הייתה מחלוקת
2) שניהם התעסקו בעזרה לזולת ובעסקנות ציבורית במסירות נפש
3) שניהם כתבו גם בתורת הנגלה וגם בתורת הנסתר
4) שניהם כתבו בסגנון של 'מקבץ לתורה שבעל-פה', ו'הלכות וטעמיהם' כדי שכל דבר יהיה מובן.
"ישנה גמרא", אמר הרב ביסטריצקי, "המובאת גם ברמב"ם לגבי כמה נרות מדליקים. ולאחר המחלוקת הידועה בין ב"ש לב"ה, ניתן לראות ביניהם גם קשר תוכני: בית שמאי הם קו של גבורה, שמאי מלשון שמאות. בית הילל הולכים בדרך של חסד, מוסיף והולך, והיתרון של קו זה הוא שלא צריכים להתעסק עם הרע. כך גם אנחנו צריכים להיזהר שגם בלימוד הרמב"ם יהיה כל הזמן עניין של הוספה. עוד הלכה בעיון, עוד לימוד קצת יותר לימוד מעמיק. זה מה שלומדים מחסידות ומחנוכה: מה שהיה, טוב למה שהיה, אך למחזור הקרוב, צריכים כבר להוסיף בקודש"...
זה השלב בו מטה הרמב"ם היומי בצאגו"ח מחלק את המורה- שיעור למחזור הלימוד החדש במתכונות שונות לכל המשתתפים, (וניתן להשיגו במוקדי חב"ד ברחבי הארץ) והקהל הרב פוצח במחרוזת ריקודים חסידיים לצלילי אומן הקלידים שמעון ביטון.
בפתיחת מחזור הלימוד הל"ד מכובד הרב יעקב קופרמן, מראשי ישיבת חב"ד בקרית גת, החוזר על הדרן של הרבי ל'סיום' ובו ביאור בהלכה הראשונה של הרמב"ם ובמקור של הלכה הזו הוא בהמובא בדברי הזוהר ברעיא מהימנא בפרשת וירא.
השליח והמשפיע במגדל העמק, הרב שמחה זייאנץ נושא גם הוא דברים המקשרים בין שני חתני השמחה: "י"ט כסלו היה קשור עם כל ענייניו של האדמו"ר הזקן, אך בעיקר כמובן עם חסידות, ובחסידות, בעיקר עם התניא, כפי שמוכח מהחלוקה השנתית שמתחילה ביום זה. התניא, כעדותו של המחבר, הוא ליקוט, וגם הרמב"ם הוא ליקוט. הרמב"ם כתב גם את חיבורו לכל אחד ואחד, ובהקדמה של הרבי לתניא הוא מסביר שהספר הזה גם כן שייך לכל אחד ואחד.
בסיום הספרים, יש גם כן קו משותף: התניא מסתיים באגרת 'הוכח תוכיח' בעניין של שבת. האדמו"ר הזקן מעורר על שמירת שבת כהלכתה ומסביר שיש שבת חיצונית ושבת פנימית. וצ"ל, למה הסיום של כל ספר התניא מסתיים דווקא בעניין של שבת?
אלא מאי, ידוע שחסידות היא טעימה מ"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". היא נותנת טעימה מאיך שייראה העולם לאחר ביאת המשיח. נכון שבעיניים גשמיות לא רואים זאת, אבל השנוי קיים. בא אדמו"ר הזקן ואמר שלמרות שאנחנו עדיין במצב של גלות, מכל מקום עדיין אנחנו צריכים להתייחס לשבת בצורה של שבת חסידית ולא לדבר בה בכלל עניינים של גשמיות שהרי אנחנו "בוגרי" ספר התניא, שגורם לנו לראות הכל בצורה אחרת. איך זה קשור לרמב"ם? ההלכה האחרונה היא על כיצד ייראו החיים בימות המשיח, וכיון שאז יחדור כל כך הגילוי של הקב"ה בעולם ויהיה כמים לים מכסים, יהיה שינוי פנימי כזה שיחדור גם למציאות של העולם, ויוביל ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
אחרון הנואמים היה מנהל בית חב"ד בעיה"ק טבריה, הרב יוסף קרמר. הוא דייק ש"לגבי הסיום, ידוע שצריכים תמיד לחפש רמז בפרשת השבוע, והנה הפרשה שלנו מתחילה כבר עם המילים המפורשות 'ויהי מקץ'. אולי צריכים גם ללמוד מכך שאת הרמב"ם צריכים ללמוד לא באופן של שנתיים ימים- שנתיים מלשון שינה...
בפרשה שחלפה למדנו כי יעקב אבינו מיאן להתנחם, וגם יוסף מיאן בניסיון שבא לפתחו, ודמות דיוקנו של אביו נגלתה לו. בגלל שיעקב מיאן להתנחם, גם יוסף מיאן, וזכה לחזות בדמות דיוקנו. כשאמרו ליעקב עוד יוסף חי, הוא רצה לראות אם הוא עוד מונח בלימוד העגלה ערופה שבה אחזו כשנפרד ממנו. בזה הוא בדק אם הוא עדיין מונח אתו, בדיוק כך, הלימוד שמקשר אותנו עם הרבי הרי זה לימוד תקנתו הקדושה של הרמב"ם".
המנחה הרב רוט, עוד הספיק להודות לכל העוסקים במלאכה, ובהם משלוחי הרבי בנתניה הרב נחום גולדשמיד, והקהל הרב התפזר בתחושת שמחה על שעבר והוספה בקבלה לעתיד.
מאפשרים לכם לקבל
