מאת שניאור לוין ומנחם גיל, COL

הרקע לאותו ביקור:

בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב בריאותו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אותם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים בווינה, אוסטריה.

הרבי הרש"ב נסע לווינה יחד עם בנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' ישעיה ברלין מריגה, בן דודו של הרבי הרש"ב, ואליו דיווח האדמו"ר כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.

גשר בין מוח ללב

יצויין כי בספרות חב"ד מובאים שני אזכורים לפגישה הזאת.

הרבי הריי"צ מספר בלקוטי דיבורים כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות, שאל למהותה של תורה זו. הרש"ב השיב: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין". בתגובה שאל פרויד: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?". על כך ענה הרש"ב: "זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב".

הרבי מביא ב'רשימות' (רשימות צב) את מה שסיפר לו הרבי הריי"צ, כי אביו הרש"ב סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי "המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג". פרויד המליץ (כנראה לריי"צ) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו".

אצל רופאים בווינה
 
במכתביו שנחשפו עתה מתאר הרש"ב את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעיל.

להלן קטעי המכתבים, כפי שפורסמו על ידי הרב שלון דובער לוין, מנהל ספריית אגודת חסידי חב"ד בניו יורק:

ב"ה יום ב' ו' טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
בהיות ידידינו הרש"ג שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו הרש"ג שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. 

●

ב"ה יום ג' י"ד טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי"ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו' 

●

ב"ה מוצש"ק י"א שבט תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי"ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.
מויען אכתוב אי"ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.

●

ב"ה מוצש"ק י"ח שבט תרס"ג לפ"ק ויען
באתי לפה שלו' ת"ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח"כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש"ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה"נ אתמהמה פה אי"ה כחודש ימים, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי"ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.
בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי"ה לפה וניסע אי"ה לביתינו שלו'. 

●

ב"ה יום ב' כ"ו שבט תרס"ג לפ"ק ויען
אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ"ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא. 

●

ב"ה יום א' ט' אדר תרס"ג לפ"ק ויען
מבריאותי בד"כ אני מרגיש ת"ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת"ל. המאשין שעושין לי העלעק' א"א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א"א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.
לפי דברי הדאק' יספיק אי"ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי"ה היד לאיתנה, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'. 

●

ב"ה יום ד' י"ב אדר תרס"ג לפ"ק ויען
איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך ע"י הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה. 

●*

ב"ה כ"א אדר תרס"ג לפ"ק ויען
אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי"ה, היינו עד יום א' ח' ניסן הבע"ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה"י, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'. 

●

ב"ה יום ג' כ"ה אדר תרס"ג לפ"ק ויען
אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב"ה אני רואה תועלת, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. 

●

ב"ה יום א' ר"ח ניסן תרס"ג לפ"ק ויען
אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו. 

●

ב"ה יום ד' ד' ניסן תרס"ג לפ"ק ויען
אנחנו ניסע מפה אי"ה יום א' הבע"ל, והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי השי"ת רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. 

●

ב"ה יום ה' י"ב ניסן תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
באנו לביתינו שלו' ת"ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב"ב יחיו ב"ה בחו"ש. 

●

ב"ה יום ב' ז' אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי"ה, ואז אראה אי"ה איך לעשות. 

●

ב"ה יום ג' כ"ב אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.