מערכת COL
|
יום י"ב סיון ה׳תש״ע
25.05.2010
עשרים שנה להתחדשות חברת התהלים
באסרו חג השבועות, נחוג "חג חברת התהלים העולמית" בהתוועדות חסידית המונית, מעמד מרטיט לכבודו של דוד המלך, לציון 250 שנה להסתלקות הבעש"ט וברגשי הודיה על הזכות לציין 20 שנה להתחדשות פעילות קודש יום-יומית זו בקבר דוד המלך, לה ייחסו רבותינו נשיאינו חשיבות עצומה לסיפור המלא
עשרים שנה חלפו מאז השיב הרבי את עטרת 'חברת התהילים העולמית' ליושנה ולמתכונתה המקורית, באמצעות הנהלת ארגון החסד כולל חב"ד. על פעילות קודש זו כתב הרבי כי בכוחה "להגן על בני ישראל ולהקל את חבלי משיח". באסרו חג השבועות, נחוג "חג חברת התהלים העולמית" בהתוועדות חסידית המונית, מעמד מרטיט לכבודו של דוד המלך, לציון 250 שנה להסתלקות הבעש"ט וברגשי הודיה על הזכות לציין 20 שנה להתחדשות פעילות קודש יום-יומית זו בקבר דוד המלך, לה ייחסו רבותינו נשיאינו חשיבות עצומה.
ערב חג השבועות ה'תש"נ. אם כל יהודי מייקר כל רגע בהכנות ל"קבלת התורה בשמחה ובפנימיות" – הניתן לשער עד כמה יקר כל חלקיק שניה אצל נשיא הדור, שכל עיתותיו משך כל שעות היממה כל השנה מנוצלים עד תום בשלמות מקודשת? והנה, דקות אלו שערכן לא יסולא בפז הקדיש הרבי לכלל ישראל: עמוס ברבבות פ"נים ומכתבי-דמע, נסה להשתטח על האוהל הק' בכדי לעורר רחמי שמים לכלל ולפרט.
באמצע עבודתו בקודש, יצא לפתע אל המזכיר שניצב על משמרתו מחוץ לאוהל. ההוראה היתה ברורה: ליצור קשר בדחיפות עם מנהל "כולל חב"ד" הרב שלום הלוי דוכמן, ולהורות לו להשיב עטרת "חברת תהלים העולמית" (שנוסדה בשנת תש"ב ע"י הרבי הריי"צ) למקומה, על קבר דוד המלך בהר ציון. ה"חברה" הועתקה ממקומה בימים בהם העלייה אל הר ציון היתה מסוכנת.
מניין אברכים גויס מיד למשימה והמפעל שנוסד כמעט יובל שנים קודם לכן – שב למתכונתו המקורית. חשיבות רבה נודעה לפעילות קודש זו, כאשר הרבי מתעניין מספר פעמים בפרטי מתכונת פעילות ה'חברה' ובשמות חברי המניין הקבוע ואף שלח רשימת שמות שיזכירום לברכה. ב'רשימות' (קונטרס נ"ב) כותב הרבי אודות חברת התהלים העולמית: "בתפילותיהם – תהילות נעים זמירות ישראל – יגנו על בני ישראל ויפעלו בעד ניצחון היושר והצדק, והקלת חבלי משיח".
עשרים שנה ברציפות פוקד מניין "חברת תהלים העולמית" שע"י כולל חב"ד את הר ציון מידי יום ביומו. בדחילו ורחימו מסיימים הם על קבר דוד המלך את כל התהילים ממש "כאילו אמרם דוד המלך בעצמו זכותו יגן עלינו".
בעת ייסוד ה'חברה' קבע הרבי ריי"צ את אסרו חג השבועות כ"חג חברת התהלים העולמית". ואכן מידי שנה נוהר ציבור גדול לחוג עם חברי המניין את שמחתם המסורתית. ברוב עם הדרת (דוד ה)מלך, אומרים כולם בצוותא, בנעימות ובמתיקות, את כל התהילים ומסבים לסעודת מצווה חגיגית "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא".
גם השנה נחוג "חג חברת התהלים העולמית" במעמד מרטיט בו קדושה ושמחה משמשים בערבוביא. תחילה אלו תהילות נעים זמירות ישראל המשתפכות ברגש מפי כל. מיד לאחר מכן 'סדר הניגונים' של רבותינו נשיאינו וסעודת מצווה חגיגית. בין המתוועדים בלטה השנה קבוצת תמימים מישיבת "תהילת מנחם" בראשות הרב מרזל שיחי', שהסבו בתוככי הקהל הגדול עמו התוועדו הרב בנימין זילברשטרום מהיכל מנחם, הרב משה צבי היילפרין הממשיך את מסורת אביו הגה"ח ר' שמואל אלעזר זצ"ל, שנהג במשך כל השנים ללוות את פעילות 'חברת התהילים העולמית'; וכן הרב משה שמואל דייטש מהנהלת כולל חב"ד, שנקרא אל הדגל בשנת תש"נ לחידוש פעילות קודש זו ומאז מנווט אותה במסירות רבה; ואישים בולטים מקרב משפיעי וחסידי חב"ד שנשאו דברים בשבח תקנת הקודש בה מתקיים גם עניין "מושיבים ישיבה על קברו" ושפתי דוד המלך מדובבות עם תהילותיו הקדושות "להגן על עם ישראל, לפעול בעד ניצחון היושר והצדק והקלת חבלי משיח".
ההתוועדות אורגנה ע"י המשגיח המסור של חברת התהילים הרב אפרים פרוס בסיוע ר' שמואל מנדלסון. שעה ארוכה הסב קהל גדול והאזין ברוב קשב לסיפורים מפעימים ומופתים המתגלגלים סביב ה'חברה' ופעילותה. פעמים אין ספור הוכח במוחש כיצד בזכות תקנת קודש זו נושעים רבים בבני חיי ומזוני רוויחי.
ערב חג השבועות ה'תש"נ. אם כל יהודי מייקר כל רגע בהכנות ל"קבלת התורה בשמחה ובפנימיות" – הניתן לשער עד כמה יקר כל חלקיק שניה אצל נשיא הדור, שכל עיתותיו משך כל שעות היממה כל השנה מנוצלים עד תום בשלמות מקודשת? והנה, דקות אלו שערכן לא יסולא בפז הקדיש הרבי לכלל ישראל: עמוס ברבבות פ"נים ומכתבי-דמע, נסה להשתטח על האוהל הק' בכדי לעורר רחמי שמים לכלל ולפרט.
באמצע עבודתו בקודש, יצא לפתע אל המזכיר שניצב על משמרתו מחוץ לאוהל. ההוראה היתה ברורה: ליצור קשר בדחיפות עם מנהל "כולל חב"ד" הרב שלום הלוי דוכמן, ולהורות לו להשיב עטרת "חברת תהלים העולמית" (שנוסדה בשנת תש"ב ע"י הרבי הריי"צ) למקומה, על קבר דוד המלך בהר ציון. ה"חברה" הועתקה ממקומה בימים בהם העלייה אל הר ציון היתה מסוכנת.
מניין אברכים גויס מיד למשימה והמפעל שנוסד כמעט יובל שנים קודם לכן – שב למתכונתו המקורית. חשיבות רבה נודעה לפעילות קודש זו, כאשר הרבי מתעניין מספר פעמים בפרטי מתכונת פעילות ה'חברה' ובשמות חברי המניין הקבוע ואף שלח רשימת שמות שיזכירום לברכה. ב'רשימות' (קונטרס נ"ב) כותב הרבי אודות חברת התהלים העולמית: "בתפילותיהם – תהילות נעים זמירות ישראל – יגנו על בני ישראל ויפעלו בעד ניצחון היושר והצדק, והקלת חבלי משיח".
עשרים שנה ברציפות פוקד מניין "חברת תהלים העולמית" שע"י כולל חב"ד את הר ציון מידי יום ביומו. בדחילו ורחימו מסיימים הם על קבר דוד המלך את כל התהילים ממש "כאילו אמרם דוד המלך בעצמו זכותו יגן עלינו".
בעת ייסוד ה'חברה' קבע הרבי ריי"צ את אסרו חג השבועות כ"חג חברת התהלים העולמית". ואכן מידי שנה נוהר ציבור גדול לחוג עם חברי המניין את שמחתם המסורתית. ברוב עם הדרת (דוד ה)מלך, אומרים כולם בצוותא, בנעימות ובמתיקות, את כל התהילים ומסבים לסעודת מצווה חגיגית "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא".
גם השנה נחוג "חג חברת התהלים העולמית" במעמד מרטיט בו קדושה ושמחה משמשים בערבוביא. תחילה אלו תהילות נעים זמירות ישראל המשתפכות ברגש מפי כל. מיד לאחר מכן 'סדר הניגונים' של רבותינו נשיאינו וסעודת מצווה חגיגית. בין המתוועדים בלטה השנה קבוצת תמימים מישיבת "תהילת מנחם" בראשות הרב מרזל שיחי', שהסבו בתוככי הקהל הגדול עמו התוועדו הרב בנימין זילברשטרום מהיכל מנחם, הרב משה צבי היילפרין הממשיך את מסורת אביו הגה"ח ר' שמואל אלעזר זצ"ל, שנהג במשך כל השנים ללוות את פעילות 'חברת התהילים העולמית'; וכן הרב משה שמואל דייטש מהנהלת כולל חב"ד, שנקרא אל הדגל בשנת תש"נ לחידוש פעילות קודש זו ומאז מנווט אותה במסירות רבה; ואישים בולטים מקרב משפיעי וחסידי חב"ד שנשאו דברים בשבח תקנת הקודש בה מתקיים גם עניין "מושיבים ישיבה על קברו" ושפתי דוד המלך מדובבות עם תהילותיו הקדושות "להגן על עם ישראל, לפעול בעד ניצחון היושר והצדק והקלת חבלי משיח".
ההתוועדות אורגנה ע"י המשגיח המסור של חברת התהילים הרב אפרים פרוס בסיוע ר' שמואל מנדלסון. שעה ארוכה הסב קהל גדול והאזין ברוב קשב לסיפורים מפעימים ומופתים המתגלגלים סביב ה'חברה' ופעילותה. פעמים אין ספור הוכח במוחש כיצד בזכות תקנת קודש זו נושעים רבים בבני חיי ומזוני רוויחי.
הוסף תגובה
0 תגובות