ילדים ב-COL: פרשת שמיני
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי l דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת שְׁמִינִי
שְׁנֵיאוֹר כַּנִּרְאֶה כְּבָר הָיָה שָׂבֵעַ לְמַדַּי מִן הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַטְעַמֵּי הַשַּׁבָּת, וְלָכֵן הֶעֱלָה סְבָרָה מְעַנְיֶנֶת:
"אוּלַי כְּדַאי לִי לִהְיוֹת 'צִמְחוֹנִי' שֶׁלֹּא נוֹגֵעַ בְּבָשָׂר? הֲרֵי כָּל מַאֲכָל נַעֲשֶׂה לְ'דַם וּבָשָׂר כִּבְשָׂרוֹ' שֶׁל הָאָדָם, אָז אוּלַי אִם לֹא אֹכַל בְּהֵמוֹת וּבַעֲלֵי-חַיִּים אֲחֵרִים אֶהֱיֶה עָדִין יוֹתֵר?".
"זוֹ מַחְשָׁבָה מְעַנְיֶנֶת, אֲבָל הַתּוֹרָה כְּבָר חָשְׁבָה עַל זֶה לְפָנֶיךָ. בְּדִיּוּק בִּגְלַל הַסִּבָּה הַזֹּאת, יֶשְׁנָם עוֹפוֹת וּבְהֵמוֹת שֶׁמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה וְיֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם לֹא כְּשֵׁרִים" – אָמַר אַבָּא לִשְּׁנֵיאוֹר.
"אַבָּא, הַאִם יֵשׁ בִּכְלָל הֶבְדֵּל אֲמִתִּי בֵּין הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים וּבֵין אֵלֶּה שֶׁאֵינָם טְהוֹרִים?" – שָׁאַל מוֹטִי.
"בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל" – הֵשִׁיב שְׁנֵיאוֹר בְּיַדְעָנוּת – "הֲרֵי בַּטְּהוֹרִים יֶשְׁנָם 'סִימָנִים' שֶׁלֹּא קַיָּמִים בַּטְּרֵפִים".
"אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לָזֶה" – הִסְבִּיר מוֹטִי – "אֲנִי לֹא שׁוֹאֵל עַל הֶבְדֵּל חִיצוֹנִי שֶׁל סִימָנִים, אֶלָּא עַל הֶבְדֵּל אֲמִתִּי בֵּין סוּג הַבְּהֵמוֹת הַכְּשֵׁרוֹת לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרוֹת".
"הַתְּשׁוּבָה שֶׁל שְׁנֵיאוֹר דַּוְקָא נְכוֹנָה" – הִסְבִּיר אַבָּא. "הַ'סִּימָנִים' הֵם לֹא רַק מְבָרְרִים מַהֵן הַבְּהֵמוֹת הַכְּשֵׁרוֹת, אֶלָּא הֵם גַּם גּוֹרְמִים לְזֶה שֶׁבְּהֵמוֹת מְסֻיָּמוֹת הֵן כְּשֵׁרוֹת וְהָאֲחֵרוֹת – לֹא.
כְּשֶׁבְּהֵמָה מְסֻיֶּמֶת יֵשׁ לָהּ אֶת הַמַּעֲלוֹת שֶׁל מַפְרִיסַת פַּרְסָה, שׁוֹסַעַת שֶׁסַע וּמַעֲלַת גֵּרָה, הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת 'אִישִׁיּוּת' אַחֶרֶת מִשְּׁאָר הַבְּהֵמוֹת. הַסִּימָנִים הָאֵלּוּ בֶּאֱמֶת עוֹשִׂים אוֹתָהּ לְטוֹבָה וַעֲדִינָה יוֹתֵר.
רוֹצִים לָדַעַת אֵיךְ? פָּשׁוּט מְאוֹד:
בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּרְסָה, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא אָמְנָם קְרוֹבָה לָ'אַרְצִיּוּת', קְרוֹבָה לָאֲדָמָה וְלַגַּשְׁמִיּוּת, אֲבָל יַחַד עִם זֶה הִיא שׁוֹמֶרֶת עַל מַשֶּׁהוּ (הַ'פַּרְסָה') שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹתָהּ וִינַתֵּק אוֹתָהּ קְצָת מִן הַקַּרְקַע.
מִצַּד שֵׁנִי, בַּ'פַּרְסָה' הַזֹּאת חַיָּב לִהְיוֹת 'שֶׁסַע' שָׁלֵם, חָרִיץ עָמֹק שֶׁמְּאַפְשֵׁר מַעֲבָר מִלְּמַעְלָה עַד לָאֲדָמָה. הֶחָרִיץ הַזֶּה מְלַמֵּד שֶׁאוֹר רוּחָנִי מִמָּקוֹר גָּבוֹהַּ יָכוֹל לִנְגֹּעַ וְלַחְדֹּר גַּם בָּאֲדָמָה הַנְּמוּכָה.
וְהַסִּימָן הַשֵּׁנִי: הַבְּהֵמָה הַזֹּאת גַּם טוֹרַחַת לְהַעֲלוֹת גֵּרָה. הִיא יוֹדַעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעַסְּקִים עִם הַגַּשְׁמִיּוּת בָּעוֹלָם, כְּדַאי לִלְעֹס אֶת זֶה טוֹב-טוֹב, שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי לִבְדֹּק הַאִם הַדָּבָר בֶּאֱמֶת טוֹב לַעֲשׂוֹתוֹ וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה.
*
הִנֵּה, תִּרְאוּ אֵיזוֹ בְּהֵמָה מְצֻיֶּנֶת הִיא, הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה. לִכְאוֹרָה כָּל-כָּךְ דּוֹמָה הִיא לְאַחֲיוֹתֶיהָ, שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת, אֲבָל הַשֹּׁנִי הוּא כָּל-כָּךְ גָּדוֹל.
כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי אוֹכֵל עַל-פִּי כְּלָלֵי תּוֹרָה רַק בְּהֵמָה טְהוֹרָה, הוּא 'קוֹנֶה' אֶת הַתְּכוּנוֹת הַמֻּטְבָּעוֹת בָּהּ. אוֹ לוֹמֵד: א) לִשְׁמֹר עַל מֶרְחָק וְנִתּוּק מְסֻיָּם מִן הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם. ב) לְאַפְשֵׁר לָאוֹר הָאֱלֹקִי לַחְבֹּר אֶל 'תּוֹךְ' עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַנְּמוּכִים. ג) הוּא גַּם לוֹמֵד לַחְשֹׁב פַּעַם וּפַעֲמַיִם לִפְנֵי כָּל מַעֲשֶׂה גַּשְׁמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, הַאִם זֶה בֶּאֱמֶת מַעֲשֶׂה נָכוֹן וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בַּדֶּרֶךְ הָרְאוּיָה בְּיוֹתֵר".
"אֵיזֶה יֹפִי!" – נֶהֱנָה מוֹטִי. "וּמַה בְּקֶשֶׁר לָעוֹפוֹת, הֲרֵי שָׁם בְּעִקָּר סוֹמְכִים עַל הַמָּסוֹרָה שֶׁעוֹף פְּלוֹנִי הוּא כָּשֵׁר... וְלֹא כָּל-כָּךְ עַל הַסִּימָנִים".
"נָכוֹן מְאוֹד" – נֶהֱנָה אַבָּא. "בֶּאֱמֶת הָעוֹף הַכָּשֵׁר מְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר נוֹסָף. מִן הָעוֹף אֲנַחְנוּ לְמֵדִים שֶׁדְּרוּשָׁה 'מָסוֹרָה' – 'הִתְמַסְּרוּת', לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הַדְּבָרִים בְּדִיּוּק לַאֲשׁוּרָם. אִם יְהוּדִי יִסְמֹךְ רַק עַל עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ, הוּא עָלוּל לִטְעוֹת בַּ'סִּימָנִים'. לָכֵן דְּרוּשָׁה הִתְמַסְּרוּת לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיךְ נָכוֹן לְהִתְמוֹדֵד עִם הַ'בְּהֵמָה' וְהָאַרְצִיּוּת שֶׁבְּכָל אֶחָד".
"הַאִם זֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק, לָרַבִּי?" – הִצִּיעַ שְׁנֵיאוֹר וְאַבָּא מְאוֹד נֶהֱנָה – "כְּשֶׁמִּתְמַסְּרִים אֶל הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, אָז יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁהַכֹּל כָּשֵׁר וְנָכוֹן בַּעֲבוֹדַת ה'".
הסיפור השבועי l
שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת
גַּלְגַּל הַחַמָּה נָטָה בִּזְרִיזוּת מַרְגִּיזָה בְּשִׁפּוּלֵי מַעֲרָב. זְאֵב הָעֶגְלוֹן הִבִּיט בָּאֹפֶק בְּפָנִים מְכֻרְכָּמוֹת, וְהִרְבִּיץ צְלִיפָה נוֹסֶפֶת בְּגַב סוּסוֹ. "אוֹי סוּסִי הַדַּל!", קָרָא בְּעַגְמוּמִיּוּת, "וְכִי אֵינְךָ יוֹדֵעַ כִּי שַׁבַּת-קֹדֶשׁ מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה?". אֶלָּא שֶׁגַּם זְאֵב יָדַע שֶׁאִי-אֶפְשָׁר כְּלָל לָבוֹא בִּטְעָנוֹת אֶל הַסּוּס הַכָּחוּשׁ וְהֶעָלוּב.
יְהוּדִי פָּשׁוּט שֶׁבַּפְּשׁוּטִים הָיָה. עֶגְלוֹן עָנִי שֶׁהֵפִיק אֶת לַחְמוֹ בְּעָמָל רַב. יְדִיעוֹתָיו הַתּוֹרָנִיּוֹת הָיוּ זְעוּמוֹת לְמַדַּי, אַךְ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה שָׁמַר בְּכָל מְאוֹדוֹ. וְהִנֵּה עוֹמֶדֶת הַשַּׁבָּת לִפְרֹשׂ אֶת כְּנָפֶיהָ עַל הַיְּקוּם, וְלָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו יֵאָלֵץ לְחַלֵּל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת!
לְרֶגַע חָשַׁב לַעֲצֹר אֶת סוּסוֹ בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְלִשְׁבּוֹת בֵּין עֵצָיו. אַךְ מִיָּד דָּחָה מַחְשָׁבָה זוֹ. וְכִי יֵשֵׁב בָּדָד בֵּין חַיּוֹת הַיַּעַר, לְלֹא קִדּוּשׁ וּלְלֹא סְעוּדָה? הַזֹּאת שַׁבָּת הִיא? וּלְבַד מִזֹּאת, זוֹהִי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ זְאֵב לָעֲיָרָה, כְּבָר הָיוּ כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת. בְּבֹשֶׁת פָּנִים הוֹבִיל אֶת הָעֲגָלָה וְהַסּוּס אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת. בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים נִכְנַס הַבַּיְתָה וּפָרַץ בִּבְכִי מַר. בְּקוֹל שָׁבוּר סִפֵּר לְזוּגָתוֹ עַל הַדָּבָר הָאָיֹם שֶׁאֵרַע לוֹ: הוּא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת! עֲבֵרָה כָּל-כָּךְ חֲמוּרָה.
רַעְיָתוֹ הִשְׁתַּתְּפָה בְּצַעֲרוֹ, וְנִסְּתָה לְעוֹדְדוֹ: "יְהוּדִי אָסוּר לוֹ שֶׁיִּצְטַעֵר בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ. כְּלוּם חִלַּלְתָּ אֶת הַשַּׁבָּת מֵרְצוֹנְךָ? הֵן אָנוּס הָיִיתָ, וְאֵין לִי כָּל סָפֵק כִּי עֲדַיִן יָכוֹל אַתָּה לְתַקֵּן אֶת מַעֲשֶׂיךָ. מִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת גַּשׁ אֶל הָרַב, סַפֵּר לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה כֻּלּוֹ וְהוּא בְּחָכְמָתוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ, וַדַּאי יַדְרִיכְךָ כֵּיצַד לְכַפֵּר עַל הֶעָווֹן".
זְאֵב הִקְשִׁיב לְקוֹל אִשְׁתּוֹ. הוּא מִהֵר לִשְׁטֹף אֶת פָּנָיו וּלְהַחְלִיף אֶת בְּגָדָיו בְּבִגְדֵי שַׁבָּת, וְנֶעֱמַד בְּקֶרֶן זָוִית לִתְפִלַּת הַשַּׁבָּת בְּלֵב רוֹתֵחַ.
כְּשֶׁהוֹפִיעַ זְאֵב עִם צֵאת הַשַּׁבָּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב, הָיָה בָּרוּר לָרַב שֶׁדְּבַר-מָה חָמוּר אֵרַע לוֹ. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה הִקְשִׁיב לְסִפּוּרוֹ הַנִּרְגָּשׁ שֶׁל הָעֶגְלוֹן הַתָּמִים וּלְבִכְיוֹ שֶׁנָּבַע מֵעֹמֶק הַלֵּב.
"שָׁמְעֵנִי נָא, חֲבִיבִי", פָּתַח הָרַב בְּקוֹל רַךְ וּמַרְגִּיעַ. "הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רַב סְלִיחוֹת הוּא. אָמְנָם עָבַרְתָּ עֲבֵרָה, אַךְ הָיָה זֶה בְּשׁוֹגֵג וְיֵשׁ לָהּ תְּשׁוּבָה. כְּדֵי לְכַפֵּר עַל חִלּוּל שַׁבָּת, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה נָאֶה לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. לֵךְ וּקְנֵה שְׁנֵי נֵרוֹת נָאִים, וְהַדְלֵק אוֹתָם בְּעֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ הַבָּא בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת".
בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוֹפִיעַ זְאֵב בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁבְּיָדָיו שְׁנֵי נֵרוֹת גְּדוֹלִים וְנָאִים. בֵּית-הַכְּנֶסֶת הָיָה רֵיק כִּמְעַט לְגַמְרֵי. רַק בַּיַּרְכָתַיִם יָשַׁב אֶחָד מֵחֲסִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הָעֶגְלוֹן הַמַּתְקִין אֶת הַנֵּרוֹת.
כְּשֶׁסִּיֵּם זֶה אֶת מַעֲשָׂיו שְׁאָלוֹ הֶחָסִיד לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. זְאֵב הַנִּרְגָּשׁ סִפֵּר לוֹ עַל חֶטְאוֹ וְעַל דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּקֵּן עֲבוּרוֹ הָרַב. "מָה?! חִלּוּל שַׁבָּת?!", נִזְעַק הֶחָסִיד, "עַל דָּבָר כָּזֶה מְכַפְּרִים בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת?".
הֶחָסִיד שָׁב לִמְקוֹמוֹ וּזְאֵב נוֹתַר כּוֹאֵב וְנָבוֹךְ. וּכְאִלּוּ כְּדֵי לְאַשֵּׁר אֶת דִּבְרֵי הֶחָסִיד, נָשְׁבָה פִּתְאוֹם הָרוּחַ וְכִבְּתָה אֶת שְׁנֵי הַנֵּרוֹת. הָעֶגְלוֹן רָאָה בְּכָךְ סִימָן מִשָּׁמַיִם שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ לֹא נִתְקַבְּלָה. הוּא לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב צַעַר.
שָׁבוּר וּמְדֻכָּא חָזַר אֶל הָרַב. כָּל דְּבָרָיו וְהֶסְבֵּרָיו שֶׁל הָרַב לֹא הוֹעִילוּ. לְבַסּוֹף הִצִּיעַ לוֹ, שֶׁיִּסַּע בְּעַצְמוֹ אַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְיִשְׁאַל אֶת פִּיו כֵּיצַד לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹ.
הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הִבִּיט בְּחֶמְלָה בַּיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט שֶׁלְּפָנָיו. הוּא שָׁמַע אֶת כָּל הַסִּפּוּר וְאָמַר: "דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה נָאָה הוֹרָה לְךָ רַב עַיְרָתְךָ. עָלַי רַק לְחַזֶּקְךָ לָלֶכֶת בָּהּ. מַבְטִיחַ אֲנִי לְךָ כִּי הַנֵּרוֹת יִדְּלְקוּ יָפֶה וְיִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרֵךְ".
הָעֶגְלוֹן הִתְעוֹדֵד וְהוֹדָה לַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּמִילִים נִרְגָּשׁוֹת. כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, בִּקְּשׁוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְהַעֲבִיר אִגֶּרֶת מִמֶּנּוּ אֶל אוֹתוֹ חָסִיד הַיּוֹשֵׁב בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת.
בְּחִיל וּבִרְעָדָה פָּתַח הֶחָסִיד אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַח לוֹ רַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה אָפְפָה אוֹתוֹ: הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מַזְמִינוֹ לִשְׁבּוֹת אֶצְלוֹ בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ! אֵיזוֹ זְכוּת!
בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר יָצָא הֶחָסִיד בְּדַרְכּוֹ לְמֶזִיבּוּז', עִירוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. נְסִיעָה מֵעֵין זוֹ אֲמוּרָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. אַךְ לְרֹעַ הַמַּזָּל נַעֲשָׂה מֶזֶג הָאֲוִיר סוֹעֵר. נוֹסַף עַל כָּךְ גַּם תָּעָה בְּדַרְכּוֹ. לְבַסּוֹף יָרַד הַלַּיְלָה וְלֹא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר לָלוּן בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר.
בְּבֹקֶר יוֹם שִׁשִּׁי נַעֲשָׂה מֶזֶג הָאֲוִיר סוֹעֵר אַף יוֹתֵר מֵאֶתְמוֹל. הַשָּׁעוֹת נָקְפוּ וְהָעֲגָלָה בּוֹסְסָה בְּקֹשִׁי בַּדֶּרֶךְ הַבּוֹצִית. חֲשָׁשׁוֹת כְּבֵדִים עָלוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶחָסִיד: מַה יִּהְיֶה? הַאִם יַעֲשֶׂה אֶת הַשַּׁבָּת לְבַדּוֹ בַּיַּעַר?
הוּא הֵאִיץ בַּסּוּסִים בְּכָל כּוֹחוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לְהִתְקָרֵב לְפַאֲתֵי מַעֲרָב וּמֵרָחוֹק נִרְאוּ גַּגּוֹת הָעִיר. "לַעֲצֹר אוֹ לְהַמְשִׁיךְ?", הִרְהֵר הֶחָסִיד בַּחֲרָדָה עֲצוּמָה, "הַאִם לֹא יִכָּשֵׁל חָלִילָה בְּחִלּוּל שַׁבָּת?".
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר נָשְׁקָה לָאֹפֶק כַּאֲשֶׁר פָּרַץ בִּסְעָרָה אֶל הָעִיר. מַמָּשׁ דַּקָּה אַחַת לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת...
הֶחָסִיד הָיָה שָׁבוּר וּמְדֻכָּא עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. בְּצוּרָה כָּזֹאת לְהַגִּיעַ אֶל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ? בְּלִי הֲכָנוֹת, בְּלִי טְבִילָה בְּמִקְוֶה? כָּל הַשַּׁבָּת עָמַד בְּפִנָּתוֹ, בְּלֵב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר, וְלֹא הָיָה בּוֹ הָעֹז אֲפִלּוּ לָגֶשֶׁת וְלוֹמַר שָׁלוֹם לְרַבּוֹ.
בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת שָׁלַח הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִקְרֹא לוֹ. "כִּמְעַט הִגַּעְתָּ לְחִלּוּל שַׁבָּת", אָמַר לוֹ, "אַךְ בִּתְפִלּוֹתַי מָנַעְתִּי זֹאת מִמְּךָ. מִן הַשָּׁמַיִם רָצוּ שֶׁתַּרְגִּישׁ מְעַט מִכְּאֵב לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֶגְלוֹן פָּשׁוּט שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג".
הֶחָסִיד נִזְדַּעְזֵעַ עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. רַק עַתָּה הֵבִין מַדּוּעַ סוֹבֵב הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אֶת כָּל הָעִנְיָן בְּדֶרֶךְ זוֹ. עַתָּה לָמַד כֵּיצַד לְהִתְיַחֵס לִיהוּדִי פָּשׁוּט הַבָּא בְּשִׁבְרוֹן לֵב לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה.
מבט לגאולה l מנדי הרשקוביץ
תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: יִשְׁעִי רוֹאֶה בַּשֶּׁפַע הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲנֻיּוֹת רֶמֶז לְהִתְגַּשְּׁמוּת הַיִּעוּד "מַעֲדַנִּים מְצוּיִים כְּעָפָר".
פרק שמיני:
מְדַבְּרִים כָּאן וְשׁוֹמְעִים שָׁם?
הַלַּיְלָה כְּבָר פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו עַל הָעִיר חוֹלוֹן כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה אֲרוּחַת הָעֶרֶב בְּבֵית מִשְׁפַּחַת קְרִיסְפִּין. אִמָּא שֶׁל אוֹרִי שֶׁחָזְרָה הַבַּיְתָה בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל אֲרוּחַת הָעֶרֶב, הִסְפִּיקָה גַּם הִיא לְהַכִּיר אֶת הָאוֹרֵחַ הֶחָדָשׁ וְהַמְּיֻחָד. סִפּוּרוֹ שֶׁל יִשְׁעִי נָגַע לְלִבָּהּ. "אָז אַתָּה רָחוֹק מִכָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ!", צִיְּנָה בִּכְאֵב. "אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ עִם זֶה?", הוֹסִיפָה וְשָׁאֲלָה בַּעֲדִינוּת.
יִשְׁעִי חָשַׁב מְעַט לִפְנֵי שֶׁעָנָה. "הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה עַד עַכְשָׁו. בְּכָל זֹאת, מְאֹרְעוֹת הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הִגַּעְתִּי, הִשְׁאִירוּ לָנוּ פָּחוֹת זְמַן לְהַרְגִּישׁ וְלַחְשֹׁב עַל כָּאֵלּוּ דְּבָרִים. הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ נִלְחָמִים עַל דְּבָרִים חֲשׁוּבִים מְאוֹד... בְּקֹשִׁי נוֹתַר לָנוּ זְמַן לַחְשֹׁב עַל עַצְמֵנוּ וּמַה יִּהְיֶה אִתָּנוּ. בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה חָשׁוּב עֲבוּר כֻּלָּנוּ, הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחַיֵּינוּ הָאִישִׁיִּים!".
"נְאוּם מַרְשִׁים", מִלְמֵל אֱלִיעֶזֶר, וּשְׁלוֹמִית אָמְרָה: "אַתָּה בֶּאֱמֶת מְבֻגָּר בְּהַרְבֵּה בְּיַחַס לְגִילְךָ... הֲרֵי בְּסַךְ-הַכֹּל אַתָּה בַּגִּיל שֶׁל אוֹרִי שֶׁלִּי!".
אֱלִיעֶזֶר בִּקֵּשׁ לְהַחְזִיר אֶת הַדִּיּוּן לְפַסִּים מַעֲשִׂיִּים: "מִיָּד אַחֲרֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אַתֶּם תֵּלְכוּ לִישֹׁן. אֲבָל מַה יִּהְיֶה מָחָר? הַאִם עַל זֶה כֵּן חָשַׁבְתָּ, מָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם?".
אוֹרִי קָפַץ: "שֶׁיָּבוֹא אִתִּי לַתַּלְמוּד-תּוֹרָה! יֵשׁ לָנוּ אֲפִלּוּ מָקוֹם רֵיק בַּכִּתָּה!".
"גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי בַּכִּוּוּן הַזֶּה...", אָמַר אֱלִיעֶזֶר. "אֲבָל כַּמּוּבָן שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לַמְּנַהֵל מֵרֹאשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ. אִי-אֶפְשָׁר 'לְהַפִּיל' עָלָיו יֶלֶד נוֹסָף לְלֹא הַתְרָאָה".
"אַבָּא שֶׁל אוֹרִי", נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַשָּׁקֵט שֶׁל יִשְׁעִי. "הָיִיתִי שָׂמֵחַ לָלֶכֶת לַתַּלְמוּד-תּוֹרָה הַזֶּה כְּבָר מָחָר. הוּא גָּר קָרוֹב לְכָאן, הַמְּנַהֵל הַזֶּה? אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתּוֹ כְּבָר הָעֶרֶב?".
"בְּוַדַּאי שֶׁאֶפְשָׁר!", אָמַר אֱלִיעֶזֶר וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְמַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן. "הִנֵּה אֲנִי כְּבָר מְדַבֵּר אִתּוֹ"... אָמַר וְעָשָׂה, מִבְּלִי לְהַבְחִין כְּלָל בָּעֵינַיִם הַקָּמוֹת שֶׁלּוֹטֵשׁ בּוֹ יִשְׁעִי. אוֹרִי הִבְחִין, וְגַם הֵבִין מַדּוּעַ. הוּא לָקַח אֶת יִשְׁעִי לַפִּנָּה, בִּזְמַן שֶׁאָבִיו כְּבָר הֵחֵל אֶת הַשִּׂיחָה "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם ר' דָּוִד, מַה שְּׁלוֹמְךָ..."
*
"אָז אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן, וְהוּא יוֹשֵׁב בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ בְּמֶרְחַק כַּמָּה מִילִין, וְהוּא שׁוֹמֵעַ כָּל מִלָּה שֶׁלְּךָ וְאַתָּה כָּל מִלָּה שֶׁלּוֹ?", בִּקֵּשׁ יִשְׁעִי לְוַדֵּא שֶׁהוּא הֵבִין הֵיטֵב אֶת הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל אוֹרִי.
- "בְּפֵרוּשׁ כֵּן!".
- "וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַחוּטִים הֵם אֵלּוּ שֶׁמַּעֲבִירִים אֶת הַקּוֹל לַמֶּרְחָק".
"כֵּן... אֲבָל רֶגַע! יֵשׁ הַמְצָאָה עוֹד יוֹתֵר חֲדָשָׁה. זֶה הַטֶּלֶפוֹן הַסֶּלוֹלָרִי"... וְאוֹרִי רָץ בַּחֲזָרָה אֶל הַסָּלוֹן, שָׁם עֲדַיִן שׂוֹחֵחַ אָבִיו עִם הַמְּנַהֵל, וְהֵבִיא מִשָּׁם אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַסֶּלוֹלָרִי שֶׁל אִמּוֹ.
"הִנֵּה תִּרְאֶה", הֶרְאָה לְיִשְׁעִי אֶת הַמַּכְשִׁיר הַקְּטַנְטַן בַּעַל הַמָּסָךְ הַצִּבְעוֹנִי. "בַּמַּכְשִׁיר הַזֶּה, אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּר גַּם לְלֹא חוּטִים. זֶה נִקְרָא 'סֶלוּלָרִי'. עַל שֵׁם הַגַּלִּים הָעוֹבְרִים בָּאֲוִיר וּמַעֲבִירִים אֶת הַקּוֹל. לְכָל אֶחָד יֵשׁ הַיּוֹם אֶת הַמַּכְשִׁיר הַזֶּה!".
"זֶה פֶּלֶא שֶׁל מַמָּשׁ, אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב?", אָמַר יִשְׁעִי.
"לֹא כָּל-כָּךְ יוֹצֵא לִי לַחְשֹׁב עַל זֶה...", הוֹדָה אוֹרִי. "אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּהַתְחָלָה קָרְאוּ לַמַּכְשִׁירִים הָאֵלּוּ בְּשֵׁם "פֶּלֶא-פוֹן". כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת פֶּלֶא גָּדוֹל לִשְׁמֹעַ מִישֶׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלִי חוּטִים".
"גַּם עִם הַחוּטִים זֶה פֶּלֶא גָּדוֹל", אָמַר יִשְׁעִי בִּרְצִינוּת. אֲבָל לְכָל דָּבָר מִתְרַגְּלִים בַּסּוֹף כַּנִּרְאֶה"...
"וְעַכְשָׁו תַּגִּיד לִי", חִיֵּךְ אוֹרִי. "אֵיךְ הַדָּבָר הַזֶּה מַזְכִּיר לְךָ אֶת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ הַמְּצַפִּים לָנוּ?".
יִשְׁעִי חִיֵּךְ גַּם הוּא. "קֹדֶם כֹּל, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם הָיִיתָ חַי בִּזְמַנִּי וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ מָתַי לְדַעְתְּךָ אֲנָשִׁים יוּכְלוּ לְדַבֵּר אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי מִמֶּרְחַקִּים גְּדוֹלִים, הָיִיתָ עוֹנֶה שֶׁזֶּה דָּבָר מְשֻׁנֶּה שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת רַק בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ".
"נָכוֹן!", אָמַר אוֹרִי.
"אֲבָל יְתֵרָה מִזּוֹ", נֶעֱמַד יִשְׁעִי תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, "לְדַעְתִּי הַדָּבָר הַזֶּה מַזְכִּיר אֶת הַיִּעוּד 'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'. בִּזְמַן הַגָּלוּת שֵׁם ה' מֻסְתָּר וּמְכֻסֶּה בְּהַגְבָּלוֹת שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה שֶׁבְּעֶצֶם אֵין הַגְבָּלוֹת שֶׁל מָקוֹם, וְנִתָּן לְדַבֵּר עִם אָדָם בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד לְיָדְךָ, אָז זֶה חֵלֶק מֵהִתְגַּלּוּת ה' בָּעוֹלָם!".
"אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁאֹל עַל זֶה מִישֶׁהוּ מְבֻגָּר, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין", אָמַר אוֹרִי. "אֲבָל בֵּינְתַיִם בּוֹא נְמַהֵר לַסָּלוֹן לִשְׁמֹעַ מָה אָמַר הַמְּנַהֵל לְאַבָּא בְּקֶשֶׁר לְשִׁבּוּצְךָ בַּתַּלְמוּד-תּוֹרָה!".
"זֶה בֶּאֱמֶת חָשׁוּב לִי מְאוֹד", הִתְוַדָּה יִשְׁעִי. "דַּע לְךָ שֶׁכְּבָר זְמַן רַב לֹא לָמַדְתִּי בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת. מֵאָז שֶׁהִתְחִיל הַמָּצוֹר הָיִינוּ נוֹדְדִים מִבַּיִת לְבַיִת מֵאֵימַת הַבָּלִיסְטְרָאוֹת. אֲנִי כָּל-כָּךְ רוֹצֶה לַחְזֹר וְלִלְמֹד תּוֹרָה"...
המשך יבוא אי"ה
סיפורי חסידים
עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה
מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, עוֹד לִפְנֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, הַנִּכְנָסִים לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת מָצְאוּ אֶת רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב כְּשֶׁהוּא... רוֹקֵד.
לִכְבוֹד מָה הַשִּׂמְחָה פִּתְאוֹם? – הֵם שְׁאָלוּהוּ. וּבִמְיֻחָד, מַהִי הַשִּׂמְחָה עוֹד לִפְנֵי הַתְּפִלָּה?
עָנָה לָהֶם רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר עַתָּה אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הִגִּיעַ לְבִרְכַּת "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי" וּפִתְאוֹם חָשַׁב לְעַצְמוֹ עַד כַּמָּה "אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ"! הֲרֵי חַס-וְשָׁלוֹם הַמַּצָּב הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת גַּם אַחֵר, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִנֵּה הוּא בְּמַצָּב כָּזֶה שֶׁהוּא יְהוּדִי! יֵשׁ לוֹ כָּאן אֹשֶׁר רַב כָּזֶה שֶׁלֹּא הִתְיַגֵּעַ לְמַעַנוֹ, וְזוֹ סִבָּה לְשִׂמְחָה עֲצוּמָה. הַאִם לֹא יִשְׂמַח מִי שֶׁיְּקַבֵּל לְיָדָיו הוֹן עָתֵק שֶׁלֹּא עָמַל וְיָגַע בּוֹ כְּלָל?
אָנוּ לְמֵדִים מִן הַסִּפּוּר הַזֶּה שֶׁהַשִּׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁבְּכָל רֶגַע צָרִיךְ לִהְיוֹת "עִבְדוּ אֶת ה'", כָּךְ בְּכָל רֶגַע גַּם צָרִיךְ לִהְיוֹת "בְּשִׂמְחָה"!
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)