ילדים ב-COL: פרשת תצווה
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי l דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה
שְׁנֵי הַיְּדִידִים, שַׁחַר וְעוֹדֵד, 'גִּלּוּ' יַחַד אֶת הַיַּהֲדוּת. יַחַד קָרְאוּ סְפָרִים מְעַנְיְנִים שֶׁפָּתְחוּ בִּפְנֵיהֶם אֳפָקִים חֲדָשִׁים, יַחַד הִשְׁתַּתְּפוּ בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה עֲמֻקִּים, יַחַד הִתְאָרְחוּ בִּסְעוּדַת שַׁבָּת בְּבֵית מִשְׁפַּחַת 'שְׁלוּחִים', וְיַחַד הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים קַלִּים בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם שֶׁלָּהֶם.
אֶלָּא שֶׁאָז הִתְחִיל לְהִוָּצֵר הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. שַׁחַר מָצָא אֶת עַצְמוֹ עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם. מִצְווֹת רַבּוֹת חִכּוּ לוֹ וְהוּא קִבֵּל אוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת. מְנַסֶּה, מִתְרַגֵּל, וּמַמְשִׁיךְ מִיָּד הָלְאָה. לְעֻמָּתוֹ, עוֹדֵד הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר אִטִּי. "זֶה לֹא פָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים בַּחַיִּים" – הוּא נֶאֱנַח בְּאָזְנָיו שֶׁל שַׁחַר. "וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקֵי. הֲרֵי עַד לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, אֲפִלּוּ לֹא הָיִיתִי מַנִּיחַ תְּפִלִּין. וְעַכְשָׁו – אֲנִי כֵּן. אוּכַל לְהִסְתַּפֵּק בָּזֶה בֵּינְתַיִם"...
שַׁחַר חִיֵּךְ וּפָתַח עֲבוּר יְדִידוֹ אֶת הַסִּדּוּר בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת. "תִּתְבּוֹנֵן כָּאן" – הוּא אָמַר לוֹ. "יֵשׁ כָּאן מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה שֶׁל פְּעֻלּוֹת שֶׁהָיְתָה נַעֲשֵׂית בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל יוֹם. חֶלְקָן – פַּעֲמַיִם בְּיוֹם!
"תָּאֵר לְעַצְמְךָ שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיָה אוֹמֵר פִּתְאוֹם לְעַצְמוֹ: כְּשֶׁאֲנִי מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, כָּל הָעוֹלָם נִהְיָה מוּאָר. וּכְשֶׁאֲנִי מַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת – אֲנִי עוֹשֶׂה נַחַת-רוּחַ עֲצוּמָה לַה'. אָז אוּלַי הַיּוֹם אֲנִי יָכוֹל לָנוּחַ? הֲרֵי כְּבָר עָשִׂיתִי אֶת זֶה אֶתְמוֹל, אָז אוּלַי מַסְפִּיק. אוּלַי הַיּוֹם אֶפְשָׁר לְוַתֵּר...?
"אֲבָל לֹא. שְׁתֵּי הַפְּעֻלּוֹת הָאֵלּוּ הָיוּ נַעֲשׂוֹת כָּל יוֹם, פַּעֲמַיִם בְּיוֹם, בְּלִי שׁוּם הַפְסָקָה. שׁוּב הָאוֹר הַגָּדוֹל הָיָה מֻדְלָק, וְשׁוּב הַקִּרְבָה אֶל ה'. עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם".
"טוֹב, זֶה הָיָה פַּעַם" – הִרְהֵר עוֹדֵד בְּקוֹל. "אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְחַקּוֹת אֶת זֶה הַיּוֹם, כְּשֶׁאֵין בֵּית-מִקְדָשׁ. וּמַה זֶּה קָשׁוּר בִּכְלָל לְקֶצֶב הַהִתְקַדְּמוּת שֶׁלִּי בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת?".
"שָׁאַלְתָּ בְּדִיּוּק אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנְּכוֹנוֹת" – הֶחְמִיא לוֹ שַׁחַר. "וְאֶשְׂמַח לַעֲנוֹת לְךָ עֲלֵיהֶן לְפִי מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי לָאַחֲרוֹנָה. בֵּית-הַמִּקְדָשׁ הַגַּשְׁמִי אָמְנָם כְּבָר אֵינֶנּוּ, אֲבָל עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בֵּית-מִקְדָשׁ רוּחָנִי בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. בְּבֵית-הַמִּקְדָשׁ הַפְּרָטִי שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ הָאַחֲרָאִים לְבִצּוּעַ כָּל הַפְּעֻלּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת. בֵּינֵיהֶן, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, הַפְּעֻלּוֹת הַקְּבוּעוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת: הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת".
"אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת כָּאֵלּוּ בַּלֵּב?" – הִתְפַּלֵּא עוֹדֵד.
"הִנֵּה, כָּאן בְּדִיּוּק אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים לִתְחִלַּת הַדִּיּוּן שֶׁלָּנוּ. לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת זֶה לְהוֹסִיף בְּעוֹד וְעוֹד מִצְווֹת. הַמִּצְווֹת מְכֻנּוֹת 'נֵר מִצְוָה', כִּי לְכָל מִצְוָה יֵשׁ אֶת הַכּוֹחַ לְהָאִיר אֶת כָּל הַסְּבִיבָה. אַחֲרָיוּתֵנוּ לְהַדְלִיק עוֹד 'נֵר' וְעוֹד 'נֵר' בְּכָל יוֹם וָיוֹם. גַּם הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת נִמְצֵאת בְּאַחֲרָיוּתֵנוּ. הַקְּטֹרֶת הִיא מִלְּשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְאַחֲדוּת. כִּי זֶה מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה לַנְּשָׁמָה שֶׁל הַיְּהוּדִי. תַּפְקִידֵנוּ אִם-כֵּן, לְהַגִּיעַ לְהִתְקַשְּׁרוּת וּלְהִתְאַחֲדוּת עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּכָל יוֹם מַמָּשׁ".
עוֹדֵד הִרְהֵר בַּדְּבָרִים וְאָז שָׁאַל בְּהִסּוּס. "הַאִם רַק אֶצְלֵנוּ יֵשׁ בֵּית-הַמִּקְדָשׁ רוּחָנִי כָּזֶה? הַאִם הַ'שָּׁלִיחַ' לְמָשָׁל, פָּטוּר מִן הַפְּעֻלּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא כְּבָר יְהוּדֵי שׁוֹמֵר מִצְווֹת? כִּי כְּבָר אֵין לוֹ עוֹד 'נֵרוֹת' לְהַדְלִיק?".
"גַּם אֲנִי שָׁאַלְתִּי בְּדִיּוּק אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת" – צָחַק שַׁחַר. "אֶלָּא שֶׁאֲנִי שָׁאַלְתִּי אֶת הַשָּׁלִיחַ בְּעַצְמוֹ. 'מַה פִּתְאוֹם' – הוּא עָנָה לִי. 'גַּם אֲנִי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אֶת "סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת" וְגַם עָלַי מֻטֶּלֶת הַמְּלָאכָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. תָּמִיד-תָּמִיד, יֵשׁ מָקוֹם לְעוֹד "נֵרוֹת". אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף בְּהִדּוּר מִצְוָה, אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף בִּשְׁעוֹת לִמּוּד תּוֹרָה, אֶפְשָׁר לְהִזָּהֵר יוֹתֵר בְּמִצְווֹת לֹא-תַעֲשֶׂה, אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיד יוֹתֵר בְּאַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל'..."
"הֵבַנְתִּי" – אָמַר עוֹדֵד בְּהֶחְלֵטִיּוּת וּבְקוֹלוֹ זָרַם כּוֹחַ חָדָשׁ. "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל זֹאת. אֲנַסֶּה לִהְיוֹת 'כֹּהֵן נִמְרָץ' בְּבֵית-הַמִּקְדָשׁ הַפְּרָטִי שֶׁלִּי".
(על-פי 'שיחות קודש' תשנ"ב, פ' תצוה)
הסיפור השבועי l
'הָמָן הָרָשָׁע' בְּתַחְפֹּשֶׂת
פִּתְאוֹם עָבַר רַחַשׁ בַּשּׁוּק הַיְּהוּדִי: "הָמָן הָרָשָׁע". שְׁתֵּי מִלִּים אֵלֶּה הִסְפִּיקוּ. בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הִתְרוֹקֵן הַשּׁוּק כְּדֵי מַחֲצִיתוֹ. רוֹכְלִים וְרוֹכְלוֹת עָטְפוּ בְּחִפָּזוֹן אֶת מַרְכָּלְתָּם וְנֶעֶלְמוּ בְּבֶהָלָה. חֲנֻיּוֹת הוּגְפוּ וְלָקוֹחוֹת רַבִּים נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְהִתְפַּזְּרוּ כַּעֲדַת צִפּוֹרִים נִפְחָדוֹת. רַק הַנּוֹעָזִים יוֹתֵר הֵעֵזּוּ לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמָם.
מֵעוֹלָם לֹא הִצְלִיחַ אִישׁ לַעֲמֹד עַל שֹׁרֶשׁ שִׂנְאָתוֹ הָעַזָּה שֶׁל קוֹמִיסָר הָעֲיָרָה כְּלַפֵּי הַיְּהוּדִים. תָּמִיד מָצָא דֶּרֶךְ לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם וְלָרֶדֶת לְחַיֵּיהֶם. הוּא הָיָה קוֹנֵס אוֹתָם בִּקְנָסוֹת, מַחְרִים אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם וְעוֹד כָּהֵנָה וְכָהֵנָה הִתְעַמְּרֻיּוֹת. בְּהַצְמָדַת הַכִּנּוּי "הָמָן הָרָשָׁע" הָיָה אֵפוֹא גַּם שֶׁמֶץ מִן הַתִּקְוָה שֶׁיְּהֵא סוֹפוֹ שֶׁל זֶה כְּסוֹפוֹ שֶׁל זֶה.
ר' הִלֵּל, תּוֹשַׁב הָעֲיָרָה, הָיָה מוֹהֵל. כַּמִּתְחַיֵּב מֵאֲוִירַת אוֹתָם יָמִים, נֶאֱלַץ הָיָה לְבַצֵּעַ אֶת מְלַאכְתוֹ בַּחֲשָׁאִיּוּת רַבָּה. חֶרֶשׁ-חֶרֶשׁ הָיָה נוֹדֵד מִבַּיִת לְבַיִת, כְּדֵי לְהַכְנִיס אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. לֹא-אַחַת נִרְמַז לוֹ כִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת מוּדָעִים לְמַעֲשָׂיו, אַךְ הוּא רָאָה בְּכָךְ אֶת שְׁלִיחוּת-חַיָּיו וְלֹא נִרְתַּע.
בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הָיָה ר' הִלֵּל בְּדַרְכּוֹ לְעֵבֶר אַחַד הַבָּתִּים בִּשְׁכוּנָה יָקְרָתִית בָּעֲיָרָה. אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחַת הַנִּמּוֹל לֹא יָדַע, אֲבָל עַל-פִּי הַכְּתֹבֶת הֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּאִישׁ נוֹשֵׂא מִשְׂרָה מֶמְשַׁלְתִּית. אֶת הַכְּתֹבֶת וְהַשָּׁעָה קִבֵּל מֵאֵת שַׁמַּשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַבַּיִת, מָצָא בּוֹ רַק אֶת הַשַּׁמָּשׁ. "עוֹד מְעַט יַגִּיעוּ עוֹד שִׁבְעָה יְהוּדִים, וּבְיַחַד עִם אֲבִי הַבֵּן יִהְיֶה לָנוּ מִנְיָן", הִבְטִיחַ זֶה. וְאָכֵן, כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הוֹפִיעוּ עוֹד שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, שֶׁעַל פְּנֵיהֶם נִכְּרוּ אוֹתוֹת הִתְרַגְּשׁוּת וּפַחַד. הַכֹּל הִמְתִּינוּ עַתָּה לַאֲבִי הַבֵּן, שֶׁיָּבִיא עִמּוֹ גַּם אֶת הַתִּינוֹק.
"מִיהוּ בַּעַל-הַבַּיִת?", הֻפְנְתָה הַשְּׁאֵלָה אֶל הַשַּׁמָּשׁ. גַּם הוּא לֹא יָדַע לְהָשִׁיב עָלֶיהָ. בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁעָמַד לִנְעֹל אֶת שַׁעֲרֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת, הוֹפִיעַ מֵאֲחוֹרָיו אָדָם לָבוּשׁ הָדָר וְתָחַב בְּיָדוֹ פֶּתֶק קָטָן, שֶׁבּוֹ נִרְשְׁמוּ כָּל הַפְּרָטִים הַקְּשׁוּרִים בַּבְּרִית.
זְמַן רַב לְנִחוּשִׁים לֹא נוֹתַר לָהֶם, כִּי מִיָּד הוֹפִיעַ בַּעַל-הַבַּיִת וְהָרַךְ הַנּוֹלָד בְּיָדָיו. הָאִישׁ הָיָה עָטוּף בִּמְעִילוֹ, וְלָכֵן הָיָה קָשֶׁה לְהַבְחִין בְּתָוֵי-פָּנָיו. אוּלָם ר' הִלֵּל, שֶׁעָמַד סָמוּךְ אֵלָיו וְלָקַח מִיָּדָיו אֶת הַתִּינוֹק, הִצְלִיחַ לְהָעִיף מַבָּט חָטוּף בְּפָנָיו. נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי כְּבָר רָאָה פַּעַם אֶת הַפָּנִים הַלָּלוּ, אַךְ בְּשׁוּם-אֹפֶן לֹא הִצְלִיחַ לְהִזָּכֵר מָתַי וְהֵיכָן. הַבְּרִית הִסְתַּיְּמָה בִּמְהִירוּת, וְהָאִישׁ נֶחְפַּז לִטֹּל עִמּוֹ אֶת הָרַךְ הַנִּמּוֹל וְהִסְתַּלֵּק כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא.
לְמָחֳרָת מָצָא ר' הִלֵּל מִתַּחַת לְדֶלֶת בֵּיתוֹ מִכְתָּב שֶׁהֶעֱבִיר חַלְחָלָה בְּכָל גּוּפוֹ. זוֹ אֵינָהּ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא נִקְרָא לָבוֹא אֶל מִשְׂרְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, אֲבָל הַפַּעַם נִבֵּא לוֹ לִבּוֹ רָעוֹת. "הִגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת", חָשׁ.
בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַבִּנְיָן, הֻפְנָה יְשִׁירוֹת אֶל לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַקּוֹמִיסָר. לִבּוֹ פָּעַם בְּחָזְקָה וְכָל גּוּפוֹ רָעַד. לְפֶתַע, בְּעוֹדוֹ מִתְבּוֹנֵן בַּקּוֹמִיסָר, הִבְזִיק בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן לֹא-יֵאָמֵן: "זֶה הוּא!".
הַקּוֹמִיסָר שָׁלַף סִיגַרְיָה מִקֻּפְסַת הָעֵץ שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן וְהִצִּיתָהּ. עֵינָיו רִצְּדוּ בְּחֹרֵיהֶן וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶשְׂתָה כְּבֵדָה. "הִבְחַנְתִּי שֶׁזִּהִיתָ אוֹתִי אֶתְמוֹל", פָּתַח וְאָמַר. "לָכֵן זִמַּנְתִּי אוֹתְךָ לְכָאן כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יֵדַע זֹאת מִלְבַדְּךָ".
הַקּוֹמִיסָר קָם מִמְּקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן, הֵקִישׁ עָלָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו בַּעֲדִינוּת וְחָזַר לְכִסְּאוֹ. לְפֶתַע, לֹא כָּל הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת, הֵחֵל לְסַפֵּר עַל עַצְמוֹ וְעַל עֲבָרוֹ.
הוּא גָּדַל אֵי-שָׁם בַּעֲיָרָה קְטַנָּה. אִמּוֹ הָיְתָה טוֹבָה וְאוֹהֶבֶת, אַךְ אָבִיו הָיָה אָדָם נֻקְשֶׁה וְאַלִּים. הוּא הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ בְּלִי הֶרֶף וּמַשְׁפִּילוֹ לְעֵינֵי כֹּל. יוֹם אֶחָד בָּרַח מִבֵּיתוֹ. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ וְאַף שָׁלַח מִכְתְּבֵי חֲרָטָה לְאָבִיו, אֲבָל זֶה לֹא הֵשִׁיב לוֹ אַף לֹא עַל אֶחָד מֵהֶם. הַדָּבָר פָּצַע אֶת נַפְשׁוֹ אֲנוּשׁוֹת, וְכָךְ גָּמְלָה בְּלִבּוֹ הַחְלָטָה לִנְטֹשׁ לְגַמְרֵי אֶת יַהֲדוּתוֹ.
הוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא, נַעֲשָׂה קָצִין, וְעִם הַזְּמַן הִתְקַדֵּם בְּמַעֲמָדוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתַפְקִידוֹ הַנּוֹכְחִי. מִצְבּוֹר עָצוּם שֶׁל שִׂנְאָה הִצְטַבֵּר בְּקִרְבּוֹ כְּלַפֵּי הַיְּהוּדִים. עוֹד בֶּעָבָר נִשְׁבַּע, כִּי יָבוֹא יוֹם וְהוּא יִנְקֹם בָּהֶם.
לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת נָשָׂא אִשָּׁה, שֶׁרַק לְאַחַר הַנִּשּׂוּאִין נוֹדַע לוֹ כִּי אַף הִיא יְהוּדִיָּה. כְּשֶׁכָּרְעָה לָלֶדֶת אֶת בְּנָם בְּכוֹרָם, הִסְתַּבְּכָה הַלֵּדָה וְהִתְעוֹרֵר חֲשָׁשׁ לְחַיֶּיהָ וּלְחַיֵּי הָעֻבָּר. בְּאוֹתָם רְגָעִים הִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ, כִּי אִם יִשָּׁאֵר הַיִּלּוֹד חַי – יָמוּל אוֹתוֹ. הוּא הִבְטִיחַ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתָהּ אַךְ בְּלִבּוֹ הִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְקַיְּמָהּ.
כְּשֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִצְּלוּ חַיֶּיהָ שֶׁל רַעְיָתוֹ, הִתְעַשֵּׁת וְהֶחְלִיט לְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. "כְּשֶׁרָאִיתִי אֶתְמוֹל אֶת נְכוֹנוּתְכֶם לְהִסְתַּכֵּן לְמַעַן אָדָם שֶׁאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ, זָע מַשֶּׁהוּ בְּלִבִּי", סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ. "שׁוּב אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בֶּאֱמֶת אֲנִי שׂוֹנֵא כָּל-כָּךְ אֶת הַיְּהוּדִים"...
תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה הִבְחִינוּ כִּי דְּבַר-מָה קָרָה לַקּוֹמִיסָר. הוּא חָדַל לְהִתְנַכֵּל לַיְּהוּדִים. כְּשֶׁעָבַר בַּשּׁוּק הַיְּהוּדִי, עָשָׂה זֹאת בִּמְהִירוּת וּבְלִי לְהַבִּיט יָמִין וּשְׂמֹאל. קוֹמָתוֹ כְּאִלּוּ שָׁחָה. הַשַּׁחְצָנוּת שֶׁאִפְיְנָה אוֹתוֹ – נֶעֶלְמָה.
בְּצָהֳרֵי פּוּרִים עָבְרָה שְׁמוּעָה מַרְעִישָׁה בָּעֲיָרָה: הַקּוֹמִיסָר הִשְׁתָּבֵץ וּמֵת. בְּנִגּוּד לַצָּפוּי, לֹא עוֹרְרָה הַבְּשׂוֹרָה פֶּרֶץ שֶׁל שִׂמְחָה וְצָהֳלָה, אֶלָּא תְּחוּשׁוֹת תְּמִיהָה וְהִשְׁתּוֹמְמוּת. הַכֹּל הִרְגִּישׁוּ כִּי מַשֶּׁהוּ עָבַר עַל הָאִישׁ. שׁוּב לֹא אָמְרוּ "הָמָן הָרָשָׁע", אֶלָּא הַקּוֹמִיסָר.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה לְר' הִלֵּל, נִצְנְצָה דִּמְעָה בְּעֵינוֹ. הוּא הָיָה הַיָּחִיד שֶׁיָּדַע אֶת שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַקּוֹמִיסָר וְהֵבִין, כִּי סַעֲרַת הָרְגָשׁוֹת שֶׁל הַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, הִיא שֶׁהִכְרִיעָה אוֹתוֹ.
מבט לגאולה l מנדי הרשקוביץ
תַּקְצִיר הַפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים: יִשְׁעִי, יֶלֶד מִן הֶעָבָר, מְסַפֵּר עַל הַתְּקוּפָה מִמֶּנָּה הִגִּיעַ.
פרק רביעי:
שִׁירָה בְּשָׁעָה קָשָׁה
רַגְלָיו שֶׁל יִשְׁעִי כָּאֲבוּ מִן הַצְּעִידָה הַמְּמֻשֶּׁכֶת, לַמְרוֹת הַהַפְסָקוֹת הָרַבּוֹת אוֹתָם עָרְכוּ עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר סַבָּא חֲנַנְיָה, אֲבִי הַשֵּׁבֶט. אַךְ הוּא בִּכֵּר לִשְׁתֹּק וְלֹא לְהִתְלוֹנֵן. 'לֹא עֵת תְּלוּנוֹת הִיא!' חָלַף הִרְהוּר בְּמוֹחוֹ. 'יַעֲזֹר ה' וְנַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטָחִים, זֶהוּ הַדָּבָר הַיָּחִיד הֶחָשׁוּב כָּרֶגַע'.
לַמְרוֹת נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁעִי לְהַסְתִּיר אֶת תְּשִׁישׁוּתוֹ, הִבְחִין בְּכָךְ סַבָּא חֲנַנְיָה. הוּא פָּתַח אֶת פִּיו וְהֵחֵל לְדַבֵּר:
"לְאַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן, לִפְנֵי חֲמֵשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, הִסְתּוֹבֵב הַמְּשׁוֹרֵר אָסָף עַל הֲרִיסוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהַמִּקְדָּשׁ. כָּל הַיְּהוּדִים בָּכוּ וְקוֹנְנוּ, אַךְ אָסַף פָּתַח דַּוְקָא בְּשִׁירָה: "אֱלֹקִים, בָּאוּ גּוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים!".
הַצּוֹעֲדִים הֵחֵלּוּ לְהִצְטָרֵף לַסָּב בַּאֲמִירַת הַמִּזְמוֹר הַמֻּכָּר הֵיטֵב, וְהַמְּתָאֵר בְּדִיּוּק מַכְאִיב אֶת מַצָּבָם בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. אַךְ הַסָּב הֵרִים אֶת יָדוֹ וְהִסָּה אוֹתָם. "לֹא לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתִּי. רָצִיתִי לְסַפֵּר לָכֶם מַה קָּרָה כְּשֶׁאָמַר אָסָף אֶת הַמִּזְמוֹר". וְכֻלָּם הִטּוּ אֹזֶן, תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה בִּלְתִּי-פּוֹסֶקֶת.
"בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעָמְדוּ סְבִיב אָסָף וְשָׁמְעוּ אֶת זִמְרָתוֹ וְשִׁירָתוֹ, הִתְפַּלְּאוּ עַד מְאוֹד. 'עַכְשָׁו הוּא זְמַן לְשׁוֹרֵר?', תָּמְהוּ. 'בֵּית-מִקְדָּשֵׁנוּ עוֹלֶה בָּאֵשׁ, יְרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וְאַתָּה מְזַמֵּר?'.
"'אֵיךְ לֹא אֲזַמֵּר', אָמַר אָסָף הַצַּדִּיק, 'כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁפַךְ אֶת חֲמָתוֹ רַק עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, אַךְ לֹא הִכְחִיד אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל! אֵיךְ לֹא אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה כְּשֶׁמִּתּוֹךְ הַהֲרִיסוֹת נִצְלוּ הַיְּהוּדִים וְהֵם מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת וְלִשְׁמֹר עַל חֻקֵּי הַתּוֹרָה? וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ!', סִיֵּם אָסָף אֶת הַמִּזְמוֹר..."
הַהֶסְבֵּר שֶׁעוֹדֵד בִּזְמַנּוֹ אֶת בְּנֵי-יְרוּשָׁלַיִם בִּזְמַן בַּיִת רִאשׁוֹן, עוֹדֵד כָּעֵת גַּם אֶת רוּחַ בְּנֵי-יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי. הַסָּב הִמְשִׁיךְ: "וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁבְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל אָסָף הָיָה עֹמֶק נוֹסָף: אָסָף יָדַע הֵיטֵב כִּי בִּתְחִלַּת רֶגַע הַחֻרְבָּן, נִזְרְעָה כְּבָר תְּחִלַּת הַגְּאֻלָּה. מֵרֶגַע הַחֻרְבָּן מַתְחִיל ה' לְהָכִין אֶת הַגְּאֻלָּה וְהַיְּשׁוּעָה שֶׁתָּבוֹא לְאַחֲרָיו, וְזוֹ סִבָּה לִשְׂמֹחַ, אֲפִלּוּ כָּעֵת כְּשֶׁאָנוּ נֶאֱלָצִים לִגְלוֹת מֵהָאָרֶץ!
"שִׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם", הִדְגִּישׁ הַסָּב כָּל מִלָּה. "יוֹם יָבוֹא וּבְנֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לְאַרְצָם, יִבְנוּ אֶת הֶעָרִים הַנְּשַׁמּוֹת, וְיַעַבְדוּ אֶת ה' כְּמִקֶּדֶם. כָּאן לְמָשָׁל..." – הַסָּב הִצְבִּיעַ עַל הַמֶּרְחָבִים הַשּׁוֹמֵמִים אֲשֶׁר לְכָל מְלֹא הָעַיִן נִרְאָה רַק חוֹל וָחוֹל – "כָּאן, יָקוּמוּ עָרִים יְהוּדִיּוֹת מְלֵאוֹת בְּתוֹרָה וּמַעֲשִׂים-טוֹבִים!".
"אָמֵן", עָנוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד. חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה עוֹדְדָם, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה נִרְאֶה רָחוֹק מֵאֵי-פַּעַם.
l
דָּנִיֵּאל הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע אֶת הָרַעַשׁ. "קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסִים!", הוּא קָרָא בְּאֵימָה וְהִבִּיט מִזְרָחָה, לְעֵבֶר הַמֶּרְחָב מִמֶּנּוּ נִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת.
עֲנַן אָבָק שֶׁהִתְאַבֵּךְ בָּאֹפֶק הוֹרָה עַל מִקּוּמָהּ הַמְּדֻיָּק שֶׁל הַקְּבוּצָה הַשּׁוֹעֶטֶת עַל סוּסֶיהָ, לְכִוּוּנָם. אֱלִיעֶזֶר, חַד הָרְאִיָּה, הִצְלִיחַ גַּם לִרְאוֹת אוֹתָם. "אָכֵן, רוֹמָאִים", דִּוֵּחַ בְּקוֹל יָבֵשׁ. "אַךְ מִסְפָּרָם מוּעָט. שִׁבְעָה-שְׁמוֹנָה לְכָל הַיּוֹתֵר".
עֲזַרְיָה שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מִנְּדָנָהּ. "נוּכַל לָהֶם, בְּעֶזְרַת ה'!", אָמַר. – "לַה' הַיְּשׁוּעָה!", הִסְכִּים גַּם דָּנִיֵּאל. "אַךְ יִשְׁעִי הוּא יֶלֶד. הוּא לֹא יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתָּנוּ! עָדִיף שֶׁיִּמְצָא לְעַצְמוֹ מִסְתּוֹר בֵּין הַסְּלָעִים עַד לְסוֹף הַקְּרָב".
יִשְׁעִי צִיֵּת לַהוֹרָאָה. הוּא פָּנָה לְהִתְחַפֵּר בֵּין הַסְּלָעִים, עַד אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה וְלֹא רָאָה דָּבָר...
l
"שָׁכַבְתִּי שָׁם זְמַן רַב, עַד רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה", סִפֵּר יִשְׁעִי לְאוֹרִי שֶׁיָּשַׁב בְּפֶה פָּעוּר וּבָלַע כָּל מִלָּה. "בַּתְּחִלָּה שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹת הַקְּרָב, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵם הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי. לֹא יָדַעְתִּי מַה קָּרָה לָהֶם. הַאִם נִלְקְחוּ חָלִילָה בַּשְּׁבִי, אוֹ שֶׁמָּא חַס-וְשָׁלוֹם גָּרוּעַ יוֹתֵר. אוֹ אוּלַי – כָּךְ קִוִּיתִי – רַק הִתְרַחֲקוּ וְיָשׁוּבוּ לָקַחַת אוֹתִי. הָאֲדָמָה מִתַּחַת לַסֶּלַע הָיְתָה חוֹלִית וְרַכָּה, וְנִרְדַּמְתִּי שָׁם תַּחַת הַסֶּלַע.
"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי כָּךְ. אוּלָם כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי, הֶחְלַטְתִּי לְטַפֵּס לְמַעְלָה, מֵעַל הַסֶּלַע. טִפַּסְתִּי וְהֵזַזְתִּי אֶת הָאֲדָמָה, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּחָצֵר אֲחוֹרִית שֶׁל בִּנְיָן גָּדוֹל. פָּנִיתִי לֶחָצֵר הַקִּדְמִית וְשָׁם רָאִיתִי אוֹתְךָ".
אוֹרִי הִצְלִיחַ בְּקֹשִׁי לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו: "וַואוּ! מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁמִּתַּחַת לַסְּלָעִים בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת מִסְתַּתֶּרֶת מְצִיאָה כָּזוֹ! יָשַׁנְתָּ שָׁם כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה!".
"מַה לַּעֲשׂוֹת", הִתְנַצֵּל יִשְׁעִי בַּחֲצִי חִיּוּךְ, "הָיִיתִי עָיֵף מְאוֹד"...
המשך בשבוע הבא אי"ה
סיפורי חסידים
"שֶׁיַּגִּידוּ תּוֹדָה"
רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא מִלּוּבְּלִין נִפְגַּשׁ פַּעַם עִם כַּמָּה מִנִּכְבְּדֵי הַמִּמְשָׁל הַפּוֹלָנִי, לְשִׂיחָה עַל מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין. הוּא הֶעֱלָה לִפְנֵיהֶם אֶת מְצוּקַת הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לִפְעֹל לַהֲטָבַת מַצָּבָם. קָפַץ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּעוֹיְנוּתוֹ לַיְּהוּדִים, וְקָרָא: "מָה הַיְּהוּדִים מִתְלוֹנְנִים תָּמִיד? שֶׁיַּגִּידוּ תּוֹדָה עַל שֶׁאֵין רוֹדְפִים אוֹתָם. מַה שֶּׁעוֹשִׂים עֲבוּרָם הוּא דַּי וְהוֹתֵר".
נֶאֱנַח רַבִּי מֵאִיר וְאָמַר: "בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר מְסֻפָּר, שֶׁאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו: 'מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה לְמָרְדְּכַי עַל זֶה' (עַל שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֵּי הַמֶּלֶךְ). עָנוּ לוֹ עֲבָדָיו: 'לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר' – הַגְּמוּל הוּא, שֶׁאֵין עוֹשִׂים לוֹ דָּבָר רַע"...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
