ילדים ב-COL: פרשת תרומה
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
toratcha@chabad.org.il
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי l דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת תְּרוּמָה
יוֹאָב חָזַר מִן הַפְּעִילוּת בְּמוֹעֲדוֹן צִבְאוֹת-הַשֵּׁם, נִרְגָּשׁ וּמָלֵא בְּתָכְנִיּוֹת מְעַנְיְנוֹת.
הוּא הִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ וְאִמּוֹ שָׁמְעָה מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת קוֹלוֹת גְּרִירָה, חֲבָטָה וַהֲזָזַת חֲפָצִים... "יוֹאָבִי, הַאִם אַתָּה צָרִיךְ עֶזְרָה?" – הִיא שָׁאֲלָה בְּסַקְרָנוּת מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת.
"לֹא, אִמָּא. אַל תִּדְאֲגִי. אֲנִי מֵכִין הַפְתָּעָה נֶחְמָדָה וְתֵכֶף אֶקְרָא לָךְ לְהִכָּנֵס".
כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה, יָצָא יוֹאָב מִן הַחֶדֶר כְּשֶׁפָּנָיו סְמוּקוֹת מֵהֲנָאָה. "בּוֹאִי, אַתְּ מֻזְמֶנֶת לְ'בֵית-הַמִּקְדָּשׁ' שֶׁלִּי" – הוּא אָמַר לְאִמּוֹ הַמֻּפְתַּעַת.
לְ'בֵית-הַמִּקְדָּשׁ'??? אִמָּא שֶׁל יוֹאָב צָעֲדָה אַחֲרָיו בִּדְמָמָה, מְקַוָּה שֶׁהַהַפְתָּעָה בַּחֶדֶר תִּהְיֶה בֶּאֱמֶת נֶחְמָדָה וְלֹא מַכְעִיסָה.
וְזֶה מַה שֶּׁהִיא גִּלְּתָה, כְּשֶׁהֵצִיצָה פְּנִימָה מֵעִם הַפֶּתַח: אֶת הַמַּדָּף הַמֶּרְכָּזִי שֶׁמֵּעַל הַמִּכְתָּבִיָּה שֶׁלּוֹ, יוֹאָב רוֹקֵן לְגַמְרֵי. כָּל יְצִירוֹת הַגֶּבֶס, גַּאֲוָתוֹ שֶׁל יוֹאָב, עָלוּ וְהִצְטוֹפְפוּ בַּמַּדָּף הָעֶלְיוֹן יוֹתֵר. עַל הַמַּדָּף הַמֶּרְכָּזִי הָיוּ מֻנָּחִים בְּהַדְרַת-כָּבוֹד חֻמָּשִׁים גְּדוֹלִים (שֶׁבָּהֶם לָמַד יוֹאָב בְּשָׁנִים עָבָרוּ) וְגַם סִדּוּרוֹ הָאִישִׁי. לְצִדָּם, עָמְדָה קֻפַּת צְדָקָה מַרְשִׁימָה, אָכֵן – מִגֶּבֶס, שֶׁאוֹתָהּ יָצַר יוֹאָב בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה.
"זֶה... מְאוֹד יָפֶה..." – הִמְהֲמָה אִמָּא שֶׁל יוֹאָב. "אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ דַּוְקָא כָּאן, בַּמַּדָּף הַמֶּרְכָּזִי?".
"בֶּטַח" – עָנָה יוֹאָב בְּהִתְלַהֲבוּת. "הֲרֵי עַכְשָׁו זֶה לֹא חֶדֶר סְתָם, אָמַרְתִּי לָךְ – זֶה 'בֵּית-מִקְדָּשׁ'!".
"אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהָבִין אֶת מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר..." – הִתְפַּלְּאָה אִמָּא שֶׁל יוֹאָב. "אִם אֲנִי לֹא טוֹעָה, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, בִּירוּשָׁלַיִם. הָיוּ בּוֹ מִזְבְּחוֹת וְקָרְבָּנוֹת וְכֹהֲנִים... מַה כָּל זֶה קָשׁוּר לַחֲדַר הַיְּלָדִים בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ?".
"אֲנִי אַסְבִּיר לָךְ, וְתִרְאִי שֶׁמִּיָּד תָּבִינִי..." – אָמַר יוֹאָב בְּקוֹל מְרֻצֶּה. "הַיּוֹם, בִּפְעִילוּת צִבְאוֹת-הַשֵּׁם, הִסְבִּירוּ לָנוּ שֶׁאָמְנָם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָעַתִּיק נֶחְרַב, אֲבָל אֲנַחְנוּ עֲדַיִן מְצֻוִּים לִבְנוֹת אוֹתוֹ כָּל הַזְּמַן. לֹא לִבְנוֹת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַגָּדוֹל וְהַמְּפֹאָר שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. אֶת זֶה יַעֲשֶׂה הַמָּשִׁיחַ. אֶלָּא לִבְנוֹת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּ'רוּחָנִיּוּת', זֹאת אוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, וְהַחֶדֶר שֶׁלָּנוּ, יִהְיוּ קְדוֹשִׁים וְיִהְיוּ בָּהֶם כָּל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁהָיוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ".
"אֲבָל הַמַּדָּף הַזֶּה, עִם הַחֻמָּשׁ, הַסִּדּוּר וְקֻפַּת הַצְדָּקָה, לֹא דּוֹמֶה בִּכְלָל לְמָה שֶׁהָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָשׁ" – טָעֲנָה אִמָּא שֶׁל יוֹאָב.
"דַּוְקָא כֵּן. זֶה כָּל-כָּךְ פָּשׁוּט: בֵּית-הַמִּקְדָשׁ הָיָה מָקוֹם שֶׁהִתְרַכְּזוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עִקָּרִיִּים: תּוֹרָה – הָיוּ בּוֹ לוּחוֹת-הַבְּרִית בְּתוֹךְ הָאָרוֹן, וְגַם יָשְׁבוּ שָׁם הַ'סַּנְהֶדְרִין' שֶׁהוֹרוּ תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. תְּפִלָּה – עַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר 'כִּי בֵיתִי בֵית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים'. הַתְּפִלָּה הִתְבַּטְּאָה בִּזְמַנּוֹ גַּם בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת. וּגְמִילוּת-חֲסָדִים – בִּזְכוּת הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּשְּׂאוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, הֻשְׁפַּע חֶסֶד מִשָּׁמַיִם עַל כָּל הָעוֹלָם. חוּץ מִזֶּה שֶׁבְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ גַּם הָיְתָה 'לִשְׁכַּת חֲשָׁאִין' שֶׁהָיְתָה מְפַרְנֶסֶת עֲנִיִּים הֲגוּנִים.
"וּמָה אֲנִי הֵכַנְתִּי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי? בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר: תּוֹרָה (הַחֻמָּשִׁים), תְּפִלָּה (הַסִּדּוּר) וּגְמִילוּת-חֲסָדִים (קֻפַּת הַצְּדָקָה)".
"אֲבָל... אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁכָּל זֶה... זֶה עִנְיָן גַּם לִילָדִים?" – עֲדַיִן הִסְּסָה אִמָּא שֶׁל יוֹאָב.
"כֵּן, בְּוַדַּאי!" – עָנָה יוֹאָב בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן. "הֲרֵי גַּם בִּזְמַן בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, הִשְׁתַּתְּפוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן כֻּלָּם – אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף".
(על-פי 'לקוטי שיחות' חלק לו, תרומה א)
הסיפור השבועי l
מַבָּט מִשָּׁמַיִם
עַל מִפְתַּן חַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִפְּרִימִישְׁלַאן עָמַד שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוּדָה-צְבִי מִסְּטַרְטִין. פָּנָיו לֹא הִסְגִּירוּ אֶת הַדְּאָגָה הָרַבָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּלִבּוֹ וְאֶת הַסִּבָּה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִפְּרִימִישְׁלַאן.
בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִפְצוֹת אֶת פִּיו, פָּנָה רַבִּי מֵאִיר אֶל שַׁמָּשׁוֹ וְאָמַר: "לֵךְ וְהָבֵא לִי אֶת שְׁתֵּי הַמַּעֲטָפוֹת שֶׁבִּקַּשְׁתִּיךָ לְהַצְנִיעַ, כְּדֵי לְשַׁגְּרָן אֶל בִּתּוֹ הַחוֹלָה שֶׁל הַצַּדִּיק מִסְּטַרְטִין". הַשָּׁלִיחַ עָמַד הָמוּם עַל מְקוֹמוֹ. "מִנַּיִן יוֹדֵעַ רַבִּי מֵאִיר עַל מַחֲלָתָהּ שֶׁל בַּת רַבּוֹ וְשֶׁזּוֹ מַטְּרַת בּוֹאוֹ אֵלָיו?", תָּמַהּ.
וְאָמְנָם, רַבִּי מֵאִיר יָדַע גַּם יָדַע. "תָּמֵהַּ אַתָּה כֵּיצַד יוֹדֵעַ אֲנִי, הָא?"... אָמַר כְּאִלּוּ הָיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹת הַשָּׁלִיחַ פְּרוּשׂוֹת לְפָנָיו. "וּבְכֵן, הַסְכֵּת וּשְׁמַע". בֵּינְתַיִם חָזַר הַשַּׁמָּשׁ וּבְיָדָיו הַמַּעֲטָפוֹת. רַבִּי מֵאִיר פְּתָחָן. בְּאַחַת מֵהֶן הָיְתָה פִּסַּת חַלָּה וּבַשְּׁנִיָּה בַּקְבּוּקוֹן יַיִן.
"בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ, בְּעוֹדִי עוֹמֵד וּמְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, בָּא מַלְאָךְ וְלָחַשׁ לִי: "אַתָּה מַאֲרִיךְ בַּקִּדּוּשׁ וּבִתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שׁוֹכֶבֶת חוֹלָה!"... נָטַלְתִּי אֵפוֹא מְעַט מֵהַיַּיִן שֶׁנּוֹתַר בַּגָּבִיעַ, וְהִנַּחְתִּיו לְמִשְׁלוֹחַ בִּשְׁבִיל הַחוֹלָה. לְמָחֳרָת, בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית, שׁוּב בָּא מַלְאָךְ וְעוֹרְרַנִי עַל בִּתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִסְּטַרְטִין. נָטַלְתִּי אֵפוֹא פְּרוּסָה מֵהַחַלָּה וְהִנַּחְתִּיהָ גַּם-כֵּן בִּשְׁבִיל הַחוֹלָה"...
הַשָּׁלִיחַ עָמַד נִרְעָשׁ וּמְבֻלְבָּל. רָאָה זֹאת רַבִּי מֵאִיר וְאָמַר: "וַדַּאי אַתָּה תָּמֵהַּ שׁוּב, אֵיזֶה עֵסֶק יֵשׁ לְמֵאִיר עִם מַלְאָכִים. אִם כֵּן, הִשָּׁאֵר עִמִּי עוֹד מְעַט קָט"...
רַבִּי מֵאִיר הוֹרָה לַשַּׁמָּשׁ לְהַזְמִין אֶת הַבָּא בַּתּוֹר לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. הָאִישׁ, הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּחוֹכֵר מִמּוֹלְדוֹבָה. בַּאֲרֶשֶׁת שֶׁל חֲשִׁיבוּת עַצְמִית נָטַל כִּסֵּא וְהִתְיַשֵּׁב. "מַה חֶפְצְךָ, ר' יְהוּדִי?", שָׁאַל הַצַּדִּיק.
"אֵינֶנִּי חָפֵץ מְאוּמָה. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בֵּרְכַנִי בְּכָל טוּב וְדָבָר לֹא חָסֵר לִי, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כִּשְׁבוּעַיִם נִתְעוֹרֵר בִּי חֵשֶׁק פְּנִימִי עַז וּבִלְתִּי-מֻסְבָּר לָבוֹא הֵנָּה", אָמַר.
הַצַּדִּיק מִפְּרִימִישְׁלַאן הִבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינָיו שֶׁל הַחוֹכֵר וְאַחַר שִׁקֵּעַ עַצְמוֹ קַלּוֹת בְּהִרְהוּרִים. כַּעֲבֹר רֶגַע נֵעוֹר וְאָמַר: "אִם-כֵּן ר' יְהוּדִי, בּוֹא וַאֲסַפֵּר אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מַה בָּאתָ לְכָאן...
"זֶה הָיָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת, לִפְנֵי כִּשְׁבוּעַיִם. לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת נִמְנַמְתִּי מְעַט וְעָלִיתִי לְשׁוֹטֵט קְצָת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. פִּתְאוֹם קָלְטוּ אָזְנַי 'קוֹלוֹת'. עָצַרְתִּי וְשָׁמַעְתִּי כָּרוֹז הַמַּכְרִיז כִּי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, הַחוֹכֵר הַיְּהוּדִי מִן הַכְּפָר קָמַארְשׁ, הַסָּמוּךְ לְבוֹטוּשַׁאן, יֵרֵד מִנְּכָסָיו". אַךְ יָצְאוּ הַמִּלִּים מִפִּי הַצַּדִּיק וּפְנֵי הֶעָשִׁיר חָפוּ...
הַצַּדִּיק עָצַם אֶת עֵינָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ: "מִיָּד הִתְיַצֵּב בַּמָּקוֹם הַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל וּבִקֵּשׁ הֶסְבֵּר לַגְּזֵרָה הָעוֹמֶדֶת לְהִגָּזֵר עַל הַחוֹכֵר. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נָהֲרוּ וּבָאוּ לַמָּקוֹם גְּדוּדִים-גְּדוּדִים שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, וּבְפִי כֻּלָּם קוּבְלָנָה אַחַת: 'רָאוּי הוּא חוֹכֵר רָשָׁע זֶה לְכָל עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם, שֶׁכֵּן לֵב אֶבֶן אָטוּם לוֹ. מֵעוֹלָם לֹא הִנִּיחַ לְרֶגֶל עָנִי לִדְרֹךְ עַל מִפְתַּן דַּלְתּוֹ. מֵעוֹדוֹ לֹא פָּרַס מִלַּחֲמוֹ לְאֶבְיוֹן וְלֹא רִחֵם עַל אָדָם בִּמְצוּקָה'...
"הִתְיַצֵּב גַּם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְנִסָּה לִהְיוֹת מֵלִיץ-יֹשֶׁר עַל הַחוֹכֵר. הוּא הִצִּיעַ עִסְקָה: 'אֲנִי אֵרֵד לְמַטָּה וַאֲנַסֶּה אֶת הַחוֹכֵר בְּעַצְמִי. עוֹד תִּרְאוּ, כִּי לֵב הָאֶבֶן שֶׁעָלָיו מְדַבְּרִים אַתֶּם אֵינוֹ אֶלָּא עֲטִיפָה חִיצוֹנִית וְכִי בְּתוֹךְ-תּוֹכוֹ פּוֹעֵם לֵב יְהוּדִי חָם וְרַחוּם'.
"בְּאוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁבַּחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה סְעָרָה, הוֹפִיעַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּדְמוּת עָנִי בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַחוֹכֵר. אַךְ נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת דָּחַק עַצְמוֹ פְּנִימָה אֶל הָאוּלָם שֶׁשִּׁמֵּשׁ בֵּית-מַרְזֵחַ. רוֹעֵד מִקֹּר הִטִּיל עַצְמוֹ עַל כִּסֵּא סָמוּךְ וּבִקֵּשׁ מִן הַחוֹכֵר מְעַט יֵין-שָׂרָף לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ. 'כֶּסֶף לְשַׁלֵּם יֵשׁ לְךָ?', שָׁאַל. 'לֹא, אֵין לִי!', הֵשִׁיב הַהֵלֶךְ הַמִּסְכֵּן בְּקוֹל רוֹעֵד. 'בְּלִי כֶּסֶף אֵינֶנִּי נוֹתֵן', פָּסַק הַחוֹכֵר.
"הֵחֵל הַהֵלֶךְ לְהַזִּיל דְּמָעוֹת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַחוֹכֵר כִּי יָחוּס עָלָיו וִינַדֵּב לוֹ אֵי-אֵלּוּ טִפּוֹת יֵין-שָׂרָף, אַךְ כָּל תַּחֲנוּנָיו נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת, וְהַחוֹכֵר הִשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה אֶל הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר.
הַצַּדִּיק מִפְּרִימִישְׁלַאן הִפְסִיק אֶת סִפּוּרוֹ וְנָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַחוֹכֵר שֶׁיָּשַׁב מוּלוֹ. "הַמְּסַפֵּר מֵאִיר אֱמֶת אוֹ לֹא?"...
"אֱמֶת וְיַצִּיב", הֵשִׁיב הָאִישׁ בְּקוֹל רָפֶה.
"כְּשֶׁרָאָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כָּךְ, שָׁב לִמְקוֹמוֹ נִכְלָם וּמָלֵא צַעַר עַל הַחוֹכֵר שֶׁיֵּאָלֵץ לְאַבֵּד אֶת כָּל נְכָסָיו", חָזַר הַצַּדִּיק לְסִפּוּרוֹ. "בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעָרַבְתִּי בָּעִנְיָן. 'הָנִיחוּ לְמֵאִיר וְהוּא כְּבָר יִמְצָא דֶּרֶךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַחוֹכֵר לְאִישׁ נְדִיב-לֵב', אָמַרְתִּי.
"פִּתְאוֹם הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חוֹכֵר רָצוֹן עַז לָבוֹא הֵנָּה, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע אֶת פֵּשֶׁר הָרָצוֹן"...
רַבִּי מֵאִיר נָתַן מַבָּט חוֹדֵר וּמְמֻשָּׁךְ בַּחוֹכֵר מִקָּמַארְשׁ. "נוּ, הַאִם מוּכָן אַתָּה לַהֲפֹךְ לְמַכְנִיס אוֹרְחִים וּלְבַעַל-צְדָקָה?", שָׁאַל. רֹאשׁוֹ הַשָּׁמוּט שֶׁל הַחוֹכֵר נָע קַלּוֹת מַעְלָה וּמַטָּה.
"הַכְנֵס אֶת הַיְּהוּדִי הַבָּא", הוֹרָה רַבִּי מֵאִיר לְשַׁמָּשׁוֹ. זֶה הָיָה תַּלְמִיד-חָכָם עָנִי שֶׁכַּמָּה מִבְּנוֹתָיו הִגִּיעוּ לְפִרְקָן. "לְכַמָּה כֶּסֶף תִּזְדַּקֵּק כְּדֵי לְהַשִּׂיא אֶת כֻּלָּן?", שָׁאַל הַצַּדִּיק. הַיְּהוּדִי, מְהֻסָּס, הֵשִׁיב: "לְכִשְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים זְהוּבִים".
רַבִּי מֵאִיר לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עוֹד בְּמִלִּים, הוּא הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ לְעֵבֶר הַחוֹכֵר, וְזֶה הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ, הוֹשִׁיט יָדוֹ לְכִיסוֹ וּמָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים זְהוּבִים, טָבִין וּתְקִילִין.
"רוֹאֶה אַתָּה, מֵאִיר אֵינוֹ מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים!", אָמַר הַצַּדִּיק כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִסְּטַרְטִין. "שׁוּב לְבֵית רַבְּךָ וּמְסֹר לַבַּת הַחוֹלָה אֶת הַחַלָּה וְהַיַּיִן, וּבְעֶזְרַת ה' תִּזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה וּמְהִירָה".
מבט לגאולה l מנדי הרשקוביץ
תַּקְצִיר: אוֹרִי מֵחוֹלוֹן פּוֹגֵשׁ אֶת יִשְׁעִי, יֶלֶד מִן הֶעָבָר הַבָּטוּחַ שֶׁהִגִּיעַ לִתְקוּפַת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.
הַנִּמְלָטִים
תְּפִלַּת מִנְחָה הִסְתַּיְּמָה. שְׁלִיחַ-הַצִּבּוּר הִנִּיחַ אֶת הַטַּלִּית בִּמְגֵרַת הָעַמּוּד, וְנִפְנָה יַחַד עִם שְׁאָר זִקְנֵי הַמִּנְיָן לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל הָרַב כֹּהֵן שֶׁמִּתְקַיֵּם בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַהֵיכָל הַגָּדוֹל. הַמִּתְפַּלְּלִים הַצְּעִירִים יוֹתֵר סִיְּעוּ בִּידֵי הַזְּקֵנִים לְנַוֵּט אֶת עַצְמָם אֶל הַשִּׁעוּר. כְּבָר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בִּרְצִיפוּת מִתְקַיֵּם הַשִּׁעוּר בַּמָּקוֹם, וְחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מִשְׁתַּתְּפָיו מַתְמִיד בּוֹ עוֹד מֵאָז.
אוֹרִי נָשַׁק לְסִדּוּרוֹ, וְיִשְׁעִי שֶׁעָקַב אַחֲרָיו עָשָׂה כְּמוֹתוֹ גַּם הוּא. "בִּזְמַנִּי לֹא הָיוּ סִפְרֵי תְּפִלָּה", הִסְבִּיר יִשְׁעִי.
בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת, עַל סַפְסְלֵי הָעֵץ הַמְּסֻדָּרִים תַּחַת הָאֹרֶן, יָשְׁבוּ חֵלֶק מִן הַמִּתְפַּלְּלִים, וְחִכּוּ לִתְפִלַּת עַרְבִית. אוֹרִי תָּר בְּעֵינָיו אַחַר סַפְסָל פָּנוּי עָלָיו יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת, וְלֹא מָצָא. הַסַּפְסָלִים הָיוּ תְּפוּסִים כֻּלָּם. מֶזֶג הָאֲוִיר בַּחוּץ הָיָה נָעִים בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְרַבִּים נִצְּלוּ אֶת הַהַפְסָקָה לִשְׁאֹף מְעַט אֲוִיר צַח.
עוֹד כִּשְׁלֹשִׁים דַּקּוֹת נוֹתְרוּ עַד לִתְפִלַּת עַרְבִית, וְאוֹרִי רָצָה מְאוֹד לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל יִשְׁעִי. בְּטִבְעוֹ, לֹא הָיָה אוֹרִי סַקְרָן. אַךְ בְּכָל זֹאת – לֹא בְּכָל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי נוֹפֵל לְיָדֶיךָ יֶלֶד מִן הֶעָבָר...
הוּא פָּנָה לְיִשְׁעִי שֶׁהָלַךְ בְּעִקְּבוֹתָיו כְּתַלְמִיד אַחַר רַבּוֹ. "אַתָּה בְּוַדַּאי מַעֲדִיף לְסַפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר בְּמָקוֹם שָׁקֵט, נָכוֹן?". יִשְׁעִי נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הֵן. "אָז אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁתָּבוֹא אִתִּי לְמָקוֹם שָׁקֵט, לֹא רָחוֹק מִכָּאן". יִשְׁעִי הִסְכִּים גַּם לַזֹּאת, וְהַשְּׁנַיִם הֵחֵלּוּ לִצְעֹד לְאֹרֶךְ רְחוֹב הַנְּבִיאִים, בֹּאֲכָה רְחוֹב הָרַב מַיְמוֹן.
l
לֹא הַרְחֵק מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת, בְּהִצְטַלְּבוּת הָרְחוֹבוֹת הָרַב מַיְמוֹן וּקְרַאוּזֶה נִמְצֵאת כִּכָּר עֲגֻלָּה. הַכִּכָּר נִקְרֵאת בְּפִי יַלְדֵי חוֹלוֹן "כִּכַּר הַדּוֹלְפִינִים", עַל-שֵׁם מֻצַּג הַמַּתֶּכֶת בֵּן שְׁנֵי הַדּוֹלְפִינִים הַמְּזַנְּקִים מַעְלָה, וּבְרָקִים לְאֹרֶךְ גּוּפָם. סְבִיב הַכִּכָּר מְפֻזָּרִים סַפְסְלֵי מַתֶּכֶת עִירוֹנִיִּים, וְכֻלָּם הָיוּ רֵיקִים בְּשָׁעָה זוֹ. עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים הַלָּלוּ הִתְיַשְּׁבוּ כָּעֵת אוֹרִי וְיִשְׁעִי.
"יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנִי מִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאָכֵן הִגַּעְתִּי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ", אָמַר יִשְׁעִי, וְעֵינָיו הַחוּמוֹת בָּרְקוּ. "אִם יְהוּדִים חַיִּים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מִתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה, בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת עוֹמְדִים עַל תִּלָּם, שְׁמוֹת הָרְחוֹבוֹת הֵם עַל-שֵׁם רַבָּנִים גְּדוֹלִים, הַצְּעִירִים מְכַבְּדִים אֶת הַזְּקֵנִים, וְהַכֹּל מִתְנַהֵל בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁחָלַמְנוּ בַּחֲלוֹמוֹת הֲכִי טוֹבִים שֶׁלָּנוּ – הֲרֵי שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה לֹא מוֹדֶה בְּכָךְ!".
אוֹרִי חִיֵּךְ. "עוֹד לֹא הִכַּרְנוּ וּכְבָר נַתְחִיל לְהִתְוַכֵּחַ?", טָעַן בְּחָכְמָה. "תְּסַפֵּר לִי קֹדֶם מֵהֵיכָן הִגַּעְתָּ, אַחַר-כָּךְ אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ עַל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ, וְאַחַר-כָּךְ – אִם יִשָּׁאֵר זְמַן – גַּם נִתְוַכֵּחַ"...
יִשְׁעִי חִיֵּךְ גַּם הוּא. "אָכֵן, גַּם פָּנַי אֵינָם לְמִלְחָמָה. אֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל"...
l
מִסָּבִיב הָיָה הַכֹּל חוֹל וּמִדְבָּר. מִשְּׂמֹאל, בְּמֶרְחַק כַּמָּה מִילִין נָצַץ פַּס כָּחֹל שֶׁל יָם, הַיָּם הַגָּדוֹל. שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת שֶׁל שִׁלְהֵי אָב קָפְחָה עַל רֹאשׁ קְבוּצַת הַצּוֹעֲדִים הַקְּטַנָּה שֶׁשֵּׂרְכָה אֶת דַּרְכָּהּ בַּחוֹלוֹת. בִּגְדֵיהֶם הָיוּ מְכֻסִּים בְּפִיחַ-שְׂרֵפָה, וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מָרוֹת וְנוּגוֹת.
"אֲנִי חוֹשֵׁב, שֶׁלֹּא הָיִינוּ צְרִיכִים לִבְרֹחַ כָּךְ", פָּתַח לְבַסּוֹף עֲזַרְיָּה אֶת פִּיו. "הָיָה עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בִּירוּשָׁלַיִם, עַד לַסּוֹף הַמַּר. לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ יַחַד עִם שְׁאָר בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם!".
"הֲבָלִים תְּדַבֵּר", הֵגִיב אָחִיו הַתְּאוֹם, דָּנִיֵּאל. "הֲלוֹא אָנוּ מִשּׁוֹמְעֵי-לִקְחוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן-זַכַּאי, שֶׁכְּבָר אָמַר שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם תִּפֹּל בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. נִשְׁאַרְנוּ בָּעִיר כָּל זְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, וְכָעֵת, מִשֶּׁנֶּחְרַב...", קוֹלוֹ נֶחְנַק. זֵכֶר הַמִּקְדָּשׁ הָעוֹלֶה בָּאֵשׁ הָיָה טָרִי בְּזִכְרוֹנוֹ. כּוֹאֵב מִדַּי. "מִשֶּׁנֶּחְרַב, עָזַבְנוּ אֶת הָעִיר. הַאִם הָיִיתָ מַעֲדִיף שֶׁנִּפֹּל בִּשְׁבִי הָרוֹמָאִים חָלִילָה?".
"לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים?", שָׁאַל יִשְׁעִי, צְעִיר הַצּוֹעֲדִים.
עֲזַרְיָּה הֶעֱדִיף לְסַפֵּר, מִלְּהִתְמַקֵּד בַּזִּכְרוֹנוֹת הַקָּשִׁים: "לְיַד נְמַל יָפוֹ, מְחַכֶּה לָנוּ יָדִיד צִידוֹנִי, אַבְרֶכְּס שְׁמוֹ, עִם סְפִינָה קְטַנָּה. אָנוּ נָשׁוּט לְצִידוֹן, נְחַכֶּה שָׁם עַד יַעֲבֹר זַעַם, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר – נָשׁוּב לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְאַחֵד עִם הַלּוֹמְדִים בִּישִׁיבַת יַבְנֶה".
"וַאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים כְּבָר לְיָפוֹ?", שָׁאַל שׁוּב יִשְׁעִי, מְקַוֶּה לִתְשׁוּבָה חִיּוּבִית.
"אֵינֶנּוּ רְחוֹקִים כְּלָל. אָנוּ הוֹלְכִים כְּבָר שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְהִנֵּה הַיָּם כְּבָר לִשְׂמֹאלֵנוּ. תּוֹךְ יוֹמַיִם, אִם-יִרְצֶה-הַשֵּׁם, נִהְיֶה בְּיָפוֹ".
המשך בשבוע הבא אי"ה
סיפורי חסידים
'חֵטְא' וְכַפָּרָתוֹ
רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים מִמַּיְזֶל הָיָה בַּעַל-צְדָקָה מֻפְלָג, וְכָל סְכוּם כֶּסֶף שֶׁהָיָה נוֹפֵל לְיָדוֹ, הָיָה מַגִּיעַ מַהֵר מְאוֹד לִידֵי הָעֲנִיִּים. בְּנֵי-בֵּיתוֹ נִסּוּ לְהָנִיאוֹ מִדַּרְכּוֹ זוֹ וְצִטְּטוּ לְפָנָיו אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל: "הַמְּבַזְבֵּז (מְעוֹתָיו לִצְדָקָה) אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ".
אָמַר לָהֶם רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים: "אָכֵן, פַּעַם עָבַרְתִּי עַל אִסּוּר זֶה, וּמֵאָז אֲנִי מַרְגִּישׁ צֹרֶךְ מַתְמִיד לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא וְלִפְדּוֹתוֹ בִּצְדָקָה. כְּכָל שֶׁאֲנִי שׁוֹקֵעַ יוֹתֵר בְּחֵטְא זֶה, כֵּן אֲנִי מוֹסִיף לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל-יְדֵי צְדָקָה"...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
