מנחם אביאור

בספרות היהודית בכלל, ובספרות החסידית-חבד"ית נשפך דיו רב על סיפור המגילה והסובב אותה, רבו הפתגמים והפרפראות, כל בר בי רב יודע את מעלת היום הקדוש 'חג הפורים' עד שאפי' היום המקודש ביותר לעם היהודי נקרא בשם יום הכיפורים בכ"ף הדמיון.

מנהג עתיק מדורי-דורות נהגו תלמידי-הישיבות לבוא ולבקר בבית רבם ערב תענית אסתר. הרב היה מקבל את פניהם בחביבות יתרה תוך-כדי שהוא עוטה על גופו בגד שמרנין את לב הרואים.

לאחר מספר דקות בושה שהייתה נשברת נוכח בדיחה שנזרקה מפיו של אחד התלמידים, היו התלמידים מטיבים ליבם במאכלים הערבים תוצרת ידה של הרבנית שתילט"א, ומפזמים להם ניגון עליז וכמוהם רבם הנערץ לא טומן ידו בצלחת ואף הוא מרעים בקולו ופוצח בשירה קולנית. לאחר-מכן היה נושא קולו בדברי תורה פרפראות מטובלים בקלישאות שהזמן גרמא.

למחרת היו התלמידים יוצאים לבתיהם בכדי לקיים את מצוות החג בהידור בקרב בני משפחתם, כמובן שידעו לחזור בפרוטרוט על החוויות מיום אמש שהרב עשה כך.. והגיב כך.. וכו' וכו' חוויה ששום בחור ישיבה לא רוצה לשכוח.

אם נראה לכם שפה נגמר הסיפור, בעצם כאן הוא מתחיל. הרי אנו חסידיו של הרבי ואנו יודעים יותר מכל על מעלת היום עם כל המשתמע מכך, אשר על כן רואים חסידי חב"ד בחג-הפורים יום זכאי להפצת המעיינות, וזוהי בעצם הסיבה שישיבותינו הקדושות 'משחררים' את הבחורים לביתם לכבוד היום הקדוש.

וכאן אני הקטן שואל ממעלתכם ראשי-ישיבות ומשפיעים יקרים הטחו עיניכם מראות? וכי אתם אינכם רואים את הפרצה שנפרצה במחננו? על מי עזבתם מעט הצאן?
בתי-כנסיות של אנ"ש ברחבי הארץ הפכו לזירת קרב המונית בין גבאי בית-הכנסת, המתפללים, לבין קבוצות נערים ששמו לעצמם מטרה 'להרעיד' את בית-הכנסת.

לא רק שאינם שומעים את המגילה (ויתכן שלא ישמעוה לאחמ"כ) הם גם לא נותנים לאחרים לשומעה, וכך מקיימים הם את הנאמר המגילה "ונהפוך הוא" בזה שהם 'הופכים' כל חלקה טובה, וההורים קצרה ידם!!!

ואין אני תוהה ח"ו על אותם אלו היוצאים למבצעים וגורמים נחת-רוח עצום לרבנו, אלא מבכה אני על אותם אלו בחורי-החמד שלא מוצאים את מקומם בחג-הפורים (ודעו נא רבותיי כי רבים הם ואי-אפשר למנותם) ומחפשים כל מיני דברים בכדי להפיג את שעמומם (וא"א לפורטם) ואכמ"ל כלל וכלל, והמחמירים שבהם נוסעים לירושלים (שושן פורים) לעשות כדת היום.

על-כן אני פונה אליכם רבנים יקרים, שיהיה הסדר ברור בקרב התלמידים היוצאים  למבצעים, שיצאו אך ורק במסגרת הישיבה ולאחמ"כ חוזרים לישיבה.

ושאר התלמידים שלא יוצאים למבצעים, אנא!!! תשאירום בישיבה! בתוך 'תומכי-תמימים', בצילא דמהימנותא, שם וודאי וודאי שהם ירגישו את משמעותו הפנימית של חג הפורים, וכל הרבנים (כל צוות הישיבה ללא יוצא מן הכלל) יחד יסבו לסעודת פורים רבתית עם תלמידיהם באופן של עד לא ידע!