הסיפור נכתב על-ידי אחד התמימים-השלוחים. COL מגיש אותו ככתבו, למעט שינויי עריכה קלים בלבד.

מעשה שהיה כך היה.

בליל שבת התכנסו כולם לבית הכנסת בשעה שש בערב. הבנות הדליקו נרות, התפללנו מנחה, התפללנו ערבית והתחלנו בסעודת שבת.

היו, ב''ה, 200 אנשים. ישבו כולם, אכלו שרו וניגנו ניגוני שבת. אחרי שכולם סיימו לאכול, נכנסו עוד 60 אנשים שלא היה להם מקום בסעודה הראשונה, גם איתם ישבנו ושרנו שירי שבת. בשעה 11 הקבוצה השניה סיימה לאכול ונשארו עוד כ-20 אנשים ל''עונג שבת''. העונג שבת נמשך עד 12.

אחרי שהאנשים מעונג שבת התפזרו לבתיהם, כבר התכוננו לסגור את הדלתות וללכת לישון, ואז הגיעו שתי בנות בשעה 12.20 ואמרו שהם רק עכשיו הגיעו מנסיעה ארוכה והם פספסו את כניסת שבת והדלקת נרות וכו' וכו'. הכנסנו אותם לבית-חב''ד. הם עשו קידוש נטלו ידיים ואכלו סעודת שבת.

כשהן סיימו והלכו בשעה 12.50, באנו לסגור את הדלתות בשנית ואז הגיעו ארבע בחורים צעירים, עם אנרגיות חיוביות ואמרו שהם רוצים לשיר זמירות שבת.

הכנסנו אותם, עשינו ''לחיים'' והתחלנו לשיר את שירי השבת. ישבנו ושרנו איתם במשך יותר משעה וחצי עד השעה 2.40 ואז הם אמרו שהם הולכים לישון כדי שיוכלו לקום לשמוע ''עשרת הדברות''.

כשהם הלכו בשעה 3.00 נשארנו: יענקי, בחור שעובד פה בתור סוכן נסיעות ואני (לוי). ישבנו ודיברנו על כל מיני נושאים.

בשלב מסוים יענקי הוריד את הראש על השולחן ונמנם. בשעה 3.30 יענקי הרים את הראש ואמר שהוא הולך לישון ופתאום הוא אומר וצועק ''אורות אורות'', במהירות הסתובבתי והבנתי שיש אש בבית-הכנסת.

במהירות רצתי לארון-הקודש להוציא את ספר-התורה מתוכו. הבחור שאיתו ישבנו ודיברנו, רץ לתוך המטבח לראות מאיפה מגיעה האש, ויענקי רץ החוצה לקרוא למישהו שיבוא לכבות את האש. בסופו של דבר ומחוסר ידע הבחור שהיה איתנו הוא זה שכיבה את האש.

לאחר-מכן קראנו לגוי שיבוא ויראה ממה נדלקה האש, וראינו שהכבל חשמל של הפריז'ר של הבשר התחמם והתחיל לבעור והדליק את הפלסטיק שהיה לידו, ומהפלסטיק האש עברה לכיסאות שנמצאות מאחורי ארון-הקודש.

קשה לתאר במילים מה היה קורה בלעדי הבנות שרצו לעשות קידוש ובלי הצעירים שרצו לשיר זמירות שבת.

לציין שבמרחק של כמה סנטימטרים משם נמצאים 5 ''בלוני גז'' שנמצאים שם לצורך המטבח.