מאת מנחם כהן, COL

בחירתו של הרב משה קוטלרסקי, ראש מערך פעילות השלוחים בעולם, לאחד מ'אנשי השנה' של COL, לא ממש שימחה אותו.

"בשבילי, כל שליח הוא איש השנה. כל חסיד הוא איש השנה", הוא אומר בשיחת הבהרה עם COL.

"כל שליח בעולם שמוסר את נפשו יום-יום ושעה-שעה עבור הרבי, כל חסיד שמקיים יום-יום ושעה-שעה את הוראותיו של הרבי, הוא 'איש השנה'".

והוא גם רוצה להבהיר: "בזמנו, התנגד הרבי לעניין של 'איש השנה'. ישנה שיחה מפורסמת של הרבי בנושא עם נימוקים וטעמים, כך שאיני חושב שאתר חב"די אמור לעשות רשימה שכזו".

● ● ●

הקטע המדובר על הרב קוטלרסקי, מתוך פרויקט 'אנשי השנה' של COL:

הרב משה קוטלרסקי

"אין לי מה לומר למשפחה, זה לא הזמן לשאלות. אנחנו נשיב לטרוריסטים. אנחנו לא נלחם עם טנקים או רימונים. הרבי אמר שמעט אור דוחה הרבה מן החושך. במעשים טובים נגרש את החושך, וננצח את המחבלים. כך נשיב להם. מה אני יכול לומר למוישי הקטן, היחיד ששרד את התופת?"

השורות הללו, אותם זעק בכאב-לב ובדמעות רותחות, הרב משה קוטלרסקי, כשהוא מביט על גופותיהם של השלוחים הקדושים ממומביי, עדיין מהדהדות באוזניהם של רבים-רבים.

יש שאומרים כי היה זה "נאום חייו" של הרב קוטלרסקי, האיש העומד מאחורי מערך פעילות השלוחים של הרבי, יום-יום, שעה-שעה, מסביב לשעון.

הזעקה של הרב קוטלרסקי גרמה לרבים לבכות, להגיד 'די' לצרות.



שבועיים בלבד לאחר ההלוויה, כשכולם איכשהו החלו לחזור לשגרה, פגש היגון שוב ברב קוטלרסקי. אביו, הרב צבי-יוסף קוטלרסקי ע"ה, הלך לעולמו.

ומלאך המוות המשיך להכות ללא רחם. חודשיים בלבד לאחר פטירת אביו, לוי-יצחק וולוביק, הנכד, לא התעורר משנתו, ונפטר. הלב מיאן להאמין.

אבל הוא לא נשבר. לא נח לרגע. למרות היגון הקשה, למרות המצב הכלכלי המאיים, למרות נפילתם של טייקונים שמצבם לא אפשר להם לתרום כבעבר למפעל השליחות, המשיך הרב קוטלרסקי במלאכת-הקודש ולא פסק מלהסתובב ברחבי העולם ולסייע לשלוחים ב'חורים' נידחים, לתת, להעניק, ולדאוג.

הקישו את מילת החיפוש 'קוטלרסקי' ב-COL, ותוכלו לחוש דבקות במטרה מהי.