אחרי שבת מרוממת מלאה בהתוועדוות עם משפיעי הקעמפ: התמימים שמוליק רייניץ ופולע דובאוו במוצאי שבת התייצבו החיילים להצגת צוות מושקעת מליאה בתפאורה ובתוכן.

ההצגה הייתה על קנטוניסטים שנחטפו ע"י הרוסים, קבוצת צעירים יהודים. אחרי מס' מערכות מרגשות הגיע המערכה הדרמטית בו הקנטוניסט, החייל המוביל שבחבורה, והוא מתלבט מה לעשות אחרי שביקש ממנו הכומר להמיר את דתו.

במערכה המרגשת הזאת שר הקנטוניסט שיר מרטיט בו הוא מתאר את ההתלבטות, מספר על התקווה שלו לניצחון במלחמה ולהשתחרר מהגלות וגם על הגעגועים שלו לבית ולעיירה, לאבא ולאמא (2 נושאי המלחמה - תקווה וגעגועים).

בסיום השיר המרגש, אחרי שנכנסו הילדים לאוירה הדרמטית והמרגשת, הגיע הכומר כדי לדעת מה התשובה שלו, האם הוא מוכן להמיר את דתו, וכשבא לענות לו את התשובה.. השתתק בדממה, וכך, במצב הזה כשכולם בשקט, במתח ובדממה פרץ הקנטוניסט בצעקות: "התשובה היא, מלחמת התקשרות!