שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין ציטט בפסק דין שכתב לאחרונה מדברי אדמו"ר הזקן נ"ע ודחה בשך כך תביעה.

המקרה שהובא בפני בית המשפט עסק בתביעה של משכיר נכס ברמת גן נגד השוכרים שלטענתו לא צבעו את הדירה והשאירו אותה עם ליקויים חמורים.

התובע, שכר את שירותי בנו שהינו מהנדס בניין ושלושה פועלים שעבדו בדירה וביצעו את התיקונים ההכרחיים הנדרשים, וכעת דרש מבית המשפט לחייב את הדיירים בתשלום ההוצאות.

השופט דחה את התביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר וכתב:

"לעניין תצהיריהם של התובע ובנו, דעת שניהם שקולה בעיני כעדות של אחד ואין עדותו של האחד טובה ועדיפה בעיני על עדותו של האחר, אין תביעתו של התובע טובה בעיני יותר אף כאשר בנו מצטרף אליו בתצהיר מטעמו על פני תצהיר הנתבעים, ומה גם שאף הנתבעים שניים הם (שאף דינם בעיני הוא כדין עד אחד).

לעניין זה יפים דברי הגמרא בסנהדרין "ברא כרעא דאבוה" ובתרגומם: בן הוא רגלו של אביו. ויפים דברי הביאור של רבי שניאור זלמן מלאדי מחבר השולחן ערוך וספר התניא המסביר במאמרו "באתי לגני" (ספר המאמרים - ליקוטי תורה) "ברא כרעא דאבוה הוא, שנכלל ברצונו של אביו בלי שום טעם ודעת כמו בחינת רגל שבטל לגבי ראש ואין לו רצון שלו כלל".