י"ק, נפאל

ביום בהיר, קבוצת חרדים מאוסטרליה בגיל העמידה – כולם בגילאי ארבעים-חמישים, המשמשים בתפקידי רופאים, מנתחי מוח ואנשי עסקים נכבדים – מחליטה על חוויה מסוג אחר: הם רוצים לכבוש את ה'אוורסט'. כן, ממש כך, לטפס עד בסיס ההר הגבוה בעולם, שרק בסיסו גבוה ורם מכל הררי יבשת אמריקה ואירופה גם יחד.

בני הקבוצה אורזים מזוודות, מעמיסים תרמילים ומתקשרים לחברת טיולים שתארגן להם את כל הנצרך.

רק בקשה קטנה להם – בקשה אותה לא שמעו מעולם בחברות הטיולים למטפסי ההרים: שהכול יהיה כשר לחלוטין, על טהרת הקודש ותוך שמירת שבת.

בקשה שמאוחר יותר תישמע מוזרה מאד לנכרים המתגוררים בנפאל, שלא ידעו צורתו של יהודי מה הוא, ומוזרה עוד יותר עבור המבקשים לעלות ההרה. אך המטיילים - יהודים שומרי מסורת המקפידים על קלה כבחמורה, לא יכולים להתפשר.

בסופו של דבר, המסע יצא אל הפועל, כשאל הקבוצה מתלווה, לראשונה בתולדות מטפסי ההר הגבוה בעולם, משגיח כשרות שאחראי על הכול – החל מבישול יהודי ועד שיעורי תורה, דרך הקידוש ואפילו שירי שבת, על פסגות האלפים.

אם לחזור אחורה – לשלבי התכנון של הטיול, בני הקבוצה לא ממש יודעים מי יהיה אותו משגיח כשרות עליו תוטל המלאכה. הקבוצה הזמינה כבר כמה חודשים קודם לכן את הטיול. היא דרשה מחברת הטיולים לדאוג שהכול יהיה כשר, בשבת ינוחו ואף במשך השבוע יוקצה זמן לשם תפילה ולימוד.

החברה אמנם נעתרה לדרישות, אך מנין לאנשיה לדעת מהי כשרות, מהי שבת ומהי תפילה? בצר להם פנו אנשי החברה אל בית חב"ד הקרוב בנפאל וביקשו עזרה, אך בבית חב"ד הם פגשו, בחוסר מזלם, דווקא את העובד הגוי.

הוא הבטיח להם שהוא יבוא עימם והם הסתפקו בזאת. רק מאוחר יותר הם הבינו שהגוי לא ממש יוכל לשמש להם כמשגיח כשרות, ובינתיים הזמן אוזל.

אנשי חברת הטיולים פונים אל שליח חב"ד בנפאל, הרב יחזקאל ליפשיץ ושוטחים בפניו את הבעיה. הרב ליפשיץ, האמון על בעיות מורכבות וסבוכות מסוג זה מבטיח לעזור, אך לא ממש יודע על מי הוא יכול להטיל את המשימה.

הכתבה במלואה מתפרסמת השבוע ב'שעה טובה'.