המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ-מְצֹרָע

"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת . .

וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. ." (ויקרא יג,ב)

לִשְׁכַּת הַכֹּהֵן תִּהְיֶה פְּתוּחָה כָּל הַיּוֹם.
נִתָּן לְהַרְאוֹת נְגָעִים וְכֵן לְהַזְמִין בִּקּוּרֵי בַּיִת לְשֵׁם בְּדִיקַת נִגְעֵי בָּתִּים, בְּטֶלֶפוֹן: 1770-770.

תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם יְהוּדִי, שֶׁיּוֹם אֶחָד מְגַלֶּה כֶּתֶם חָשׁוּד עַל עוֹרוֹ. הָעוֹר אֵינוֹ חָלָק כְּתָמִיד וְהַיְּהוּדִי מַתְחִיל לַחְשֹׁשׁ שֶׁמִּתְפַּתֵּחַ אֶצְלוֹ 'נֶגַע'.

בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, נֶגַע הַצָּרַעַת הָיָה נִשְׁלַח עַל הָאָדָם עַל-מְנַת לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה.

וּבְכֵן, מָה יַעֲשֶׂה הַיְּהוּדִי? רֵאשִׁית עָלָיו לְבָרֵר, הַאִם אָכֵן זֶהוּ נֶגַע. לְשֵׁם כָּךְ: "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן". רַק הַכֹּהֵן יָכוֹל לָדַעַת וְלִפְסֹק הַאִם אָכֵן זֶהוּ נֶגַע, וּמַהִי דֶּרֶךְ הַתִּקּוּן וְהַטָּהֳרָה שֶׁעַל הַיְּהוּדִי לִנְקֹט.

גַּם כַּיּוֹם, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מַרְגִּישׁ שֶׁהַדְּבָרִים אֶצְלוֹ אֵינָם 'חֲלָקִים', לְפֶתַע מִתְעוֹרְרִים בְּחַיָּיו 'נְגָעִים' בְּנוֹשְׂאִים רוּחָנִיִּים אוֹ גַּשְׁמִיִּים – עָלָיו לָגֶשֶׁת אֶל הַ'כֹּהֵן'. הָרַבִּי, הוּא נְשִׂיא הַדּוֹר שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לִיהוּדִי בִּמְצוּקָתוֹ וּלְהַתְווֹת לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה וְטָהֳרָה, עַד שֶׁ'יִּתְרַפֵּא' מִבְּעָיוֹתָיו.

קוֹרְאִים יְקָרִים,
כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁכֹּהֵן הוּא 'אִישׁ הַחֶסֶד'. יֵשׁ לוֹ אֶת הַכּוֹחַ הָרוּחָנִי לְהַשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה עַל עַם-יִשְׂרָאֵל, וּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת הָעָם 'בְּאַהֲבָה'.
אִם כָּךְ, כֵּיצַד יִתֵּן שֶׁדַּוְקָא לַכֹּהֵן נִתַּן הַתַּפְקִיד לְטַמֵּא אֶת הַמְּצֹרָע? לִקְבֹּעַ שֶׁהוּא אֵינוֹ טָהוֹר וְזָקוּק לְהֶסְגֵּר וְלִשְׁאָר תַּהֲלִיכֵי הַטָּהֳרָה?

כַּאֲשֶׁר הַכֹּהֵן מְטַמֵּא אֶת הַמְּצֹרָע, זוֹהִי רַק הַתְחָלָה שֶׁל תַּהֲלִיךְ, שֶׁבְּסוֹפוֹ הוּא אָכֵן כֻּלּוֹ חֶסֶד וְרַחֲמִים. כִּי בַּסּוֹף, יִהְיֶה הַיְּהוּדִי טָהוֹר וּבְמַצָּב רוּחָנִי טוֹב יוֹתֵר, מִמָּה שֶׁהָיָה כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַכֹּהֵן!

גַּם כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי, מְסַפֵּר עַל נְגָעָיו הָרוּחָנִיִּים לָרַבִּי, אַל לוֹ לְהִבָּהֵל מִן הַמִּלִּים הַנּוֹקְבוֹת אוֹ מֵהַדֶּרֶךְ הַמְּאֻמֶּצֶת שֶׁיַּתְוֶה לוֹ הָרַבִּי כְּדֵי לְהִטַּהֵר. כִּי בַּסּוֹף... תִּצְמַח לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מִכָּךְ וְהוּא יוּכַל לְמַלֵּא טוֹב יוֹתֵר אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בָּעוֹלָם.

(תורת מנחם, חלק יא, ש"פ תזריע)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

שְׁלִיחוּת נִסְתֶּרֶת

שְׁמוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה לָנִיאַדוֹ, רַבָּהּ שֶׁל חַלַבּ שֶׁבְּסוּרְיָה וּמְחַבֵּר סֵפֶר הַשְּׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת 'בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה', נִשָּׂא לְמֵרָחוֹק וְהָיָה נִכְבָּד וְנֶעֱרָץ לֹא רַק בְּקֶרֶב יְהוּדֵי הָעִיר אֶלָּא גַּם בִּסְבִיבוֹתֶיהָ.

שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל הָרַב, שָׁלוֹם שְׁמוֹ, הָיָה יְהוּדִי בַּעַל-מוּם: צוֹלֵעַ בְּרַגְּלוֹ וְעִוֵּר בְּאַחַת מֵעֵינָיו. בְּנֵי הַקְּהִלָּה לֹא רָאוּ בְּעַיִן יָפָה אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁדַּוְקָא בּוֹ בָּחַר הָרַב לְמִשְׂרַת הַשַּׁמָּשׁ. הֵם סָבְרוּ שֶׁקְּהִלָּה נִכְבָּדָה כְּשֶׁלָּהֶם וְרַב גָּדוֹל כְּרַבָּם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שַׁמָּשׁ נָאֶה וּמַרְשִׁים יוֹתֵר. אוּלָם כָּל הָרְמָזִים הָעֲדִינִים וְאַף הַבַּקָּשׁוֹת הַמְּפֹרָשׁוֹת שֶׁהֻפְנוּ בְּעִנְיָן זֶה לָרַב, נִדְחוּ עַל-יָדוֹ עַל הַסַּף.

וַיְהִי הַיּוֹם וּבְחַלַבּ וּסְבִיבוֹתֶיהָ פָּרְצָה מַגֵּפָה קָשָׁה. הַמַּגֵּפָה הִפִּילָה חֲלָלִים רַבִּים וְלֹא הִבְחִינָה בֵּין יְהוּדִים לְבֵין שֶׁאֵינָם בְּנֵי-בְּרִית. יְהוּדֵי הָעִיר הִתְעַטְּפוּ בִּתְפִלּוֹת וּבְתַעֲנִיּוֹת כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת הִפְצִירוּ בְּרַבָּם, שֶׁאוֹתוֹ רָאוּ כְּאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ, לִפְעֹל לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה. "מִן הַשָּׁמַיִם הֶעֱלִימוּ מִמֶּנִּי אֶת סִבַּת הַמַּכָּה, וְעַל-כֵּן אֵין בְּכוֹחִי לִמְצֹא לָהּ תְּרוּפָה", הֵשִׁיב לָהֶם רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּצַעַר. "עִם זֹאת", הִטְעִים, "כְּשֶׁבָּאָה צָרָה עַל הַצִּבּוּר אָסוּר לוֹמַר, 'מִקְרֶה הוּא', אֶלָּא חוֹבָה לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַד שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלֵינוּ".

בֵּינְתַיִם הוֹסִיפָה הַמַּגֵּפָה לְהַכּוֹת לְלֹא רַחֵם. לֹא הָיוּ כִּמְעַט רְחוֹב אוֹ שְׁכוּנָה שֶׁבָּהֶם לֹא מֵתוּ אֲנָשִׁים, נָשִׁים וִילָדִים. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ וְהַזְּעָקָה עָלְתָה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה הִתְאַסְּפוּ בְּבֵית הָרַב וְלֹא הָיוּ מוּכָנִים לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיַּבְטִיחַ לָהֶם לַעֲשׂוֹת כְּכָל שֶׁבְּכוֹחוֹ לַעֲצִירַת הַמַּגֵּפָה. לְמִשְׁמַע הַזְּעָקוֹת וְהַתְּחִנּוֹת הִתְכַּנֵּס הָרַב בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְשָׁתַק. כָּךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר שָׁעָה אֲרֻכָּה. לְבַסּוֹף הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְהִבְטִיחַ לַנּוֹכְחִים לְחַפֵּשׂ בְּכִוּוּנִים חֲדָשִׁים, אוּלַי יַצְלִיחַ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה.

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִלְּפָנָיו רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה קָרָא הָרַב לְשָׁלוֹם הַשַּׁמָּשׁ. "הַיּוֹם בָּעֶרֶב אַל תְּלַוֶּה אוֹתִי לִתְפִלַּת עַרְבִית", אָמַר. "לֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בָּעִיר. הִתְפַּלֵּל שָׁם עַרְבִית, וּלְאַחַר מִכֵּן הִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ אֲרוֹן אוֹ חֶדֶר, שֶׁאִישׁ לֹא יַבְחִין בְּךָ. לְאַחַר שֶׁיִּנָּעֵל בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּמַנְעוּל וּבְרִיחַ, תֵּצֵא מִמִּסְתּוֹרְךָ וְתַעֲשֶׂה כְּכָל שֶׁאוֹרֶה לְךָ בַּהֶמְשֵׁךְ".

תּוֹשָׁבֵי חַלַבּ חָשְׁשׁוּ לְהַקְדִּים אֶת שִׂמְחָתָם, אַךְ הָעֻבְדּוֹת הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בְּעַד עַצְמָן. לְמָחֳרָת הַיּוֹם לֹא מֵת בָּעִיר שׁוּם אָדָם. כָּךְ גַּם בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן וְגַם בַּיָּמִים הַבָּאִים. הַמַּגֵּפָה נֶעֶצְרָה וְתוֹשָׁבֵי חַלַבּ יְכוֹלִים הָיוּ לִנְשֹׁם לִרְוָחָה. הַכֹּל נָשְׂאוּ עֵינַיִם מַעֲרִיצוֹת אֶל רַב הָעִיר, אַךְ הָעִנְיָן כֻּלּוֹ הוֹסִיף לִהְיוֹת לוּט בָּעֲרָפֶל.

אַט-אַט נוֹדַע הַסִּפּוּר הַמָּלֵא שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרֵי עֲצִירַת הַמַּגֵּפָה: בְּאוֹתוֹ יוֹם, לִפְנוֹת עֶרֶב, הִפְקִיד רַבִּי שְׁלֹמֹה מִכְתָּב סָגוּר, בְּמַעֲטָפָה חֲתוּמָה, בְּיָדוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ. "בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה יָבוֹאוּ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל אוֹרְחִים. הֵם יְדַבְּרוּ בֵּינֵיהֶם וְיַזְכִּירוּ שֵׁמוֹת שֶׁל תּוֹשָׁבִים בְּחַלַבּ. אוֹ-אָז תִּגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְתִמְסֹר לָהֶם אֶת הַמַּעֲטָפָה הַזֹּאת", הוֹרָה הָרַב לְשָׁלוֹם.

הַשַּׁמָּשׁ חָשׁ כִּי הַמְּשִׂימָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְמַלֵּא אֵינָהּ שִׁגְרָתִית. פַּחַד מִלֵּא אֶת לִבּוֹ וְכָל גּוּפוֹ הֵחֵל לִרְעֹד. "אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ לַמְּשִׂימָה בְּכוֹחַ הַתּוֹרָה וְעַל-כֵּן הָסֵר פַּחַד מִלִּבְּךָ, כִּי כָּל רַע לֹא יְאֻנֶּה לְךָ!", הִרְגִּיעוֹ הָרַב.

שָׁלוֹם צִיֵּת לַהוֹרָאוֹת שֶׁקִּבֵּל. לִפְנֵי תְּפִלַּת עַרְבִית פָּנָה לְבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל וְנִבְלַע בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים. בְּטֶרֶם הִסְתַּיְּמָה הַתְּפִלָּה חָמַק מֵהָאוּלָם וְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי אֲרוֹן בְּחֶדֶר צְדָדִי. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הֵחֵלּוּ הַמִּתְפַּלְּלִים לְהִתְפַּזֵּר, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה כֻּבּוּ הָאוֹרוֹת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וְהָאוּלָם נִנְעַל, כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ נוֹתַר לְבַדּוֹ בַּבִּנְיָן הֶחָשׁוּךְ.

פַּחַד בִּלְתִּי-נִשְׁלָט אָפַף אֶת שָׁלוֹם. כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק הֵחֵל לוֹמַר אֶת פִּרְקֵי הַתְּהִלִּים שֶׁזָּכַר עַל-פֶּה. כָּךְ עָבְרוּ עָלָיו הַשָּׁעוֹת. הַחֹשֶׁךְ בַּמָּקוֹם הָיָה מֻחְלָט וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה יָכֹל לָדַעַת אֶת הַשָּׁעָה הַמְּדֻיֶּקֶת.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת שָׁמַע לְפֶתַע רְחָשִׁים מוּזָרִים. נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי הוּא גַּם רוֹאֶה דְּמֻיּוֹת. הַדְּמֻיּוֹת לֹא הָיוּ בְּרוּרוֹת, אוּלָם הִלָּה קְלוּשָׁה שֶׁל זֹהַר הִקִּיפָה אוֹתָן. אָזְנָיו קָלְטוּ בְּלִיל שֶׁל קוֹלוֹת וּמִלִּים, וּבָהֶן גַּם שֵׁמוֹת שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר. כַּמָּה מֵהֶם הָיוּ שֵׁמוֹת מֻכָּרִים לוֹ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע יָדַע שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּתוֹ. הוּא אָזַר אֶת כָּל הָאֹמֶץ שֶׁהָיָה יָכֹל לְגַיֵּס, וְנִגַּשׁ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאוּ הַקּוֹלוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבִימַת הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת-הַתּוֹרָה, הִנִּיחַ עָלֶיהָ אֶת הַמַּעֲטָפָה הַסְּגוּרָה וְנָסוֹג לְאָחוֹר.

בַּדַּקּוֹת הַבָּאוֹת הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹת לְהִשָּׁמַע. טוֹן הַדִּבּוּר נֶהֱפַךְ עַצְבָּנִי. מִבֵּין כָּל הַמִּלִּים שֶׁהִזְכִּירוּ הִצְלִיחַ לִקְלֹט רַק אֶת שֵׁם רַב הָעִיר, רַבִּי שְׁלֹמֹה לָנִיאַדוֹ. כַּעֲבֹר שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת פָּסְקוּ הַקּוֹלוֹת וְהַדְּמֻיּוֹת הַמּוּזָרוֹת הִסְתַּלְּקוּ מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת כִּלְעֻמַּת שֶׁהוֹפִיעוּ.

שָׁלוֹם הַשַּׁמָּשׁ הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְנִמְלַט מֵהַמָּקוֹם כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הָרַב קִבְּלוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה בִּמְאוֹר-פָּנִים. "בָּרוּךְ ה', הִצְלַחְנוּ בַּמְּשִׂימָה", אָמַר.

מֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא קָבְלו עוֹד תּוֹשָׁבֵי חַלַבּ עַל הַעֲסָקָתוֹ שֶׁל שָׁלוֹם הַשַּׁמָּשׁ. הֵם חָבוּ לוֹ תּוֹדָה, בְּיָדְעָם כִּי הָיָה שָׁלִיחַ נֶאֱמָן בְּמַעֲשֵׂה הַצָּלָתָם.

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ

מֵאָז שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי – וְזֶה כְּבָר קָרוֹב לְשֵׁשׁ שָׁנִים – דָּבַק בִּי הַכִּנּוּי 'תּוֹלַעַת סְפָרִים'. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁדּוֹד חַיִּים הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבִּטּוּי הַזֶּה כְּלַפַּי, חַשְׁתִּי אֶת עַצְמִי דֵּי נִפְגָּע. בְּכָל אֹפֶן, לֹא בְּכָל יוֹם מִישֶׁהוּ מְכַנֶּה אוֹתְךָ בַּשֵּׁם 'זְבוּב' אוֹ 'יַתּוּשׁ', וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא 'מַקָּק' אוֹ 'תּוֹלַעַת'! אַךְ כָּל הַשּׁוֹמְעִים שֶׁבַּבַּיִת צָחֲקוּ בִּלְבָבִיּוּת, וְאִמָּא הִסְבִּירָה לִי שֶׁזֶּה בְּסַךְ-הַכֹּל כִּנּוּי. כִּנּוּי לְמִי שֶׁקּוֹרֵא הַרְבֵּה סְפָרִים, וְהוּא מַמָּשׁ דָּבוּק אֶל הַסְּפָרִים כְּאוֹתָהּ תּוֹלַעַת הַמְּכַרְסֶמֶת בָּהֶם...

עִם הַשָּׁנִים הִשְׁלַמְתִּי עִם הַבִּטּוּי, וַאֲפִלּוּ לָמַדְתִּי לְקַבֵּל אוֹתוֹ כְּמַחְמָאָה. אָכֵן, אֲנִי קוֹרֵא הַרְבֵּה מְאוֹד, סְפָרִים מִסּוּגִים שׁוֹנִים: סִפּוּרִים עַל גְּדוֹלֵי-יִשְׂרָאֵל, נִפְלָאוֹת הַבּוֹרֵא בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, וְסִפּוּרֵי מֶתַח וְהַרְפַּתְקָאוֹת... בְּסַךְ-הַכֹּל קְרִיאָה זוֹ גּוֹרֶמֶת לִי לָדַעַת דְּבָרִים רַבִּים שֶׁחֲבֵרַי וּבְנֵי-כִּתָּתִי אֵינָם יוֹדְעִים.

גַּם אֶת 'תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי' אֲנִי מְקַבֵּל מִדֵּי יוֹם רְבִיעִי וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ עַד שֶׁאֲנִי מְסַיֵּם לִקְרֹא בּוֹ. לִפְעָמִים אֲנִי אֲפִלּוּ הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה וְקוֹרֵא אוֹתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה (דָּבָר זֶה מַצְדִּיק גַּם אֶת הַכִּנּוּי הַשֵּׁנִי שֶׁנּוֹתְנִים לִי – "דָּנִי רַחְפָנִי").

הַשָּׁבוּעַ לְמָשָׁל צָעַדְתִּי עִם הָעִתּוֹן הַפָּתוּחַ לְכִוּוּן בֵּית-הַכְּנֶסֶת – לֹא שַׂמְתִּי-לֵב אֵיךְ אֲנִי הוֹלֵךְ, וְ... בּוּם! הִתְנַגַּשְׁתִּי בִּיהוּדִי מְבֻגָּר שֶׁיָּצָא מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת עִם גְּמָרָא גְּדוֹלָה מִתַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ...

"סְלִיחָה!", הִזְדָּרַזְתִּי לוֹמַר, אֲבָל הָאִישׁ – כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתִי וְאֵינוֹ מִתְיַחֵס לְהִתְנַצְּלוּתִי – הוֹצִיא מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲצִי שֶׁקֶל מִכִּיסוֹ, וְנָתַן לִי. "בְּבַקָּשָׁה!", אָמַר בְּחִיּוּךְ רָחָב...

"מָה?... זֹאת אוֹמֶרֶת... לָמָּה אַתָּה נוֹתֵן לִי אֶת זֶה?", הָיִיתִי הָמוּם מִכְּדֵי לְנַסֵּחַ אֶת מִשְׁפָּטַי בָּרָמָה שֶׁל הַסְּפָרִים אוֹתָם אֲנִי קוֹרֵא.

"שְׁלִיחוּת מִצְוָה!", הוּא לֹא הִפְסִיק לְחַיֵּךְ לְרֶגַע. "הָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁכְּשֶׁשְּׁנֵי יְהוּדִים נִפְגָּשִׁים, הֵם צְרִיכִים לַחְשֹׁב יַחַד עַל טוֹבָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי שְׁלִישִׁי. וּבְאֹפֶן מַעֲשִׂי, הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֶה אֶת זֶה שְׁלִיחִים לְמִצְוַת צְדָקָה. אָז הִנֵּה, בִּגְלַל שֶׁשְּׁנֵינוּ 'נִפְגַּשְׁנוּ', אָז אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָתֵת כֶּסֶף עֲבוּר צְדָקָה אֶחָד לַשֵּׁנִי"...

"טוֹב", הִצְטָרַפְתִּי גַּם אֲנִי לַחִיּוּךְ, הוֹצֵאתִי מֵהַכִּיס שְׁלֹשִׁים אֲגוֹרוֹת וְנָתַתִּי לוֹ עַל-מְנָת שֶׁיִּתְרֹם לִצְדָקָה.

"גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה", הוֹסִיף הַיְּהוּדִי הַנֶּחְמָד. "הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת, שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ לַגְּאֻלָּה – אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּצְדָקָה. וְזֶה חָשׁוּב בִּמְיֻחָד לִפְנֵי הַתְּפִלָּה דַּוְקָא. הַפָּסוּק אוֹמֵר 'אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ' – כְּלוֹמַר, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁרוֹאִים אֶת הַפָּנִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צֶדֶק – צְדָקָה. גַּם בַּגְּמָרָא מְסֻפָּר עַל הָאָמוֹרָא רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי וְרַק אָז מִתְפַּלֵּל –  שֶׁזֶּה פּוֹעֵל הֵן גְּאֻלָּה כְּלָלִית וְהֵן גְּאֻלָּה פְּרָטִית לְכָל אֶחָד בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ"...

"כֵּן...", נִסִּיתִי לְהַרְאוֹת שֶׁגַּם אֲנִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ. "גַּם מֵעַל קֻפַּת הַצְּדָקָה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת תְּלוּיָה הָאִמְרָה 'גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה'".

"נָכוֹן", הִסְכִּים הַלָּה שֶׁאֲפִלּוּ אֶת שְׁמוֹ לֹא יָדַעְתִּי. "וְזֶה חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁתִּהְיֶה קֻפַּת צְדָקָה בְּכָל בַּיִת. וּכְבָר כְּשֶׁשָּׂמִים אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּקֻּפָּה, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא נוֹתְנִים זֹאת לֶעָנִי עֲדַיִן, כְּבָר מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה. אֲבָל בְּאֵיזֶה חֶדֶר אֶצְלְכֶם בַּבַּיִת נִמְצֵאת הַקֻּפָּה?".

"בַּסָּלוֹן", אָמַרְתִּי.

"זֶה גַּם טוֹב", הִסְבִּיר הֶחָסִיד. "אֲבָל עוֹד יוֹתֵר טוֹב לָשִׂים קֻפָּה גַּם בַּמִּטְבָּח, וְאָז לִפְנֵי הֲכָנַת הָאֹכֶל שָׂמִים מַטְבֵּעַ בַּקֻּפָּה, וְחוֹשְׁבִים גַּם עַל הָעֲנִיִּים שֶׁצְּרִיכִים אֶת הַכֶּסֶף כְּדֵי לֶאֱכֹל".

"יָפֶה", נֶהֱנֵיתִי. "וּמָתַי עוֹד צְרִיכִים לָשִׂים צְדָקָה?".

- "גַּם לִפְנֵי שֶׁאוֹמְרִים תְּהִלִּים, אוֹמֵר הָרַבִּי שֶׁצְּרִיכִים לְקַשֵּׁר אֶת זֶה עִם נְתִינַת צְדָקָה. וְגָדוֹל כּוֹחָם שֶׁל שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ, לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ!".

הִתְפַּזַּרְנוּ אִישׁ לְמַעֲשָׂיו. וּבְכֵן, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָצָאתִי מֵהַמִּפְגָּשׁ עִם יֶדַע נוֹסָף, עָלָיו לֹא קָרָאתִי בְּשׁוּם סֵפֶר עַד הַיּוֹם! סִכַּמְתִּי לְעַצְמִי.

סיפורי חסידים

בְּרָכָה נִשְׂגָּבָה בַּ...מִּטְבָּח

בְּיוֹם חֻפָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ (רַבִּי שְׁמוּאֵל) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ עִם זוּגָתוֹ הָרַבָּנִית רִבְקָה, צִוָּה עָלָיו אָבִיו, הָרַבִּי הַ'צֶּמַח צֶדֶק', לָגֶשֶׁת וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכַּת סָבָתוֹ, הָרַבָּנִית שֵׁיְינָא (אֵשֶׁת אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי). כְּשֶׁנִּגַּשׁ לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתָהּ, הֵשִׁיבָה שֶׁעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וּתְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּעֵת הַחֻפָּה. שָׁב הֶחָתָן לְאָבִיו וְחָזַר עַל דִּבְרֵי הָרַבָּנִית.

צִוָּה עָלָיו הַ'צֶּמַח צֶדֶק' לַחְזֹר אֵלֶיהָ וְלִדְרֹשׁ מִמֶּנָּה לְבָרְכוֹ דַּוְקָא עַכְשָׁו.

קִיֵּם הַמַּהֲרַ"שׁ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וְחָזַר אֶל הָרַבָּנִית, שֶׁשָּׁהֲתָה בַּמִּטְבָּח, עֲסוּקָה וּטְרוּדָה בַּהֲכָנוֹת לַחֲתֻנָּה. נָשִׁים רַבּוֹת הִתְרוֹצְצוּ סְבִיבָהּ כְּשֶׁהֵן מְמַלְּאוֹת אַחַר הוֹרָאוֹתֶיהָ, וּבְתוֹךְ כָּל הַהֲמֻלָּה הַזֹּאת עָמַד הַמַּהֲרַ"שׁ וְהִתְעַקֵּשׁ לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתָהּ דַּוְקָא עַכְשָׁו.

כְּשֶׁנּוֹכְחָה הָרַבָּנִית לָדַעַת שֶׁהֶחָתָן לֹא יְוַתֵּר, בִּקְּשָׁה מַיִם לִרְחֹץ אֶת יָדֶיהָ, הִנִּיחָה יָדֶיהָ עַל רֹאשׁוֹ וּבְמַעֲמַד שְׁנֵי עֵדִים בֵּרְכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל הַכּוֹחוֹת שֶׁיָּרַשְׁתִּי מִבַּעֲלִי יָחוּלוּ עַל רֹאשְׁךָ!".

בִּרְכָּתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית גָּרְמָה לָרַבִּי הַ'צֶּמַח צֶדֶק' קוֹרַת-רוּחַ מְרֻבָּה.

עֲבוֹדַת אֱמֶת

הָיוּ זְמַנִּים שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן, בַּעַל הַתַּנְיָא, הָיָה נוֹדֵד בְּעַיְרוֹת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מַעֲלִים אֶת זֶהוּתוֹ. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, לַמְדָן, יְרֵא-שָׁמַיִם וְעָשִׁיר גָּדוֹל, שֶׁהִצְטַיֵּן בִּמְיֻחָד בְּהַכְנָסַת-אוֹרְחִים. הוּא בָּנָה בֵּית-הַאֲרָחָה מְיֻחָד, עִם פְּתָחִים מִכָּל אַרְבַּעַת הַכִּוּוּנִים, כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּשְׁעָתוֹ, וְהִצִּיב שָׁם מְשָׁרְתִים שֶׁתַּפְקִידָם לְשָׁרֵת כָּל עוֹבֵר וָשָׁב, לְלֹא תַּשְׁלוּם.

כַּאֲשֶׁר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הִגִּיעַ לְשָׁם, הִכִּיר בּוֹ בַּעַל-הַבַּיִת כִּי הוּא אִישׁ מוּרָם מֵעַם וּבִקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הָאִישׁ שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הָרַבִּי וְאָמַר: "אֲנִי מַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים רַבִּים כְּדֵי לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים וּלְנִזְקָקִים, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהַדְּבָרִים לֹא נַעֲשִׂים בֶּאֱמֶת". כָּאן פָּרַץ בִּבְכִי וְקָרָא: "מָה עֶרֶךְ לְכָל מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים, כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֶּאֱמֶת!".

הָרַבִּי שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים וּלְבַסּוֹף אָמַר: "אֲבָל הֶעָנִי נַעֲשֶׂה שָׂבֵעַ בֶּאֱמֶת"...

כְּשֶׁסּוֹף-סוֹף הִשְׁתַּחְרֵר ר' שִׂמְחָה וְיָצָא מֵרוּסְיָה, הָיְתָה רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ לְהוֹדוֹת לַחֲבֵרוֹ, ר' 'פוֹלְיֶע' כֹּהֵן. תְּגוּבָתוֹ שֶׁל ר' 'פוֹלְיֶע' הָיְתָה: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר עַל הַחֲלוֹם, אֲבָל בְּאוֹתוֹ זְמַן אָכֵן כָּתַבְתִּי 'פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ' לִכְבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר שְׁלִיטָ"א בְּקֶשֶׁר לְמַצָּבְךָ"...

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)