מערכת COL
|
יום ט' ניסן ה׳תשס״ט
03.04.2009
'המבשר' על החמה וברכתה במשנת החסידות
עיתון המבשר של יום שישי בחר במפתיע להתמקד דווקא על הספר "החמה וברכתה" ברכת החמה במשנת החסידות, שעוסק בתורתו של הרבי בנושא ברכת החמה שי"ל על ידי הרב שמעון ויצהנדלר. בכתבה מובאים החידושים של הרבי בכל נושא ברכת החמה והמסתעף, כולל הילוך השמש מול כדור הארץ שעומדת, ולא כאלו הטועים בעניין זה לסיפור המלא
החמה לאורה של חסידות חב"ד
כאשר נשאל פעם הגר"י הוטנר זצ"ל איך ניתן להגדיר את גאוני הדור האחרון, נענה ואמר: "'מלקטי תורה' – זהירים הם בשמירת וקיבוץ דברי קודמיהם, ובכך מעלתם". ואכן הספרות העניפה שיצאה לאור רק השנה על ברכת החמה מהווה עדות חותכת ל"תקופת הליקוטים", כאשר כל בדל מידע הקיים באוקיינוס הספרים התורני על הלכה יחידה ונדירה זו, לא נעלם מעיני מלקטי דורנו.
אולם דומה שדווקא צדדיה העמוקים של המצוה, עדיין לא הובהרו דיים. הן בסגנון למדני-עיוני של 'גדרים', 'נפק"מ' וביאורי סוגיות, ובעיקר ה"נשמתא דאורייתא" שבמצוה - צדדיה החסידיים-קבליים.
הספר "החמה וברכתה" שיצא לאור לקראת חג הפורים האי שתא, נותן תשובה הולמת ובהירה גם לכך וזאת מתוך כתביהם המעמיקים של אדמור"י חב"ד לדורותיהם.
עוד לפני שהקורא מתוודע למנהגי והלכות המצוה, מוגשת כ'פתיחה' שיחת קודש מכ"ק אדמו"ר מליבאוויטש המבארת כיצד יתכן שבני ישראל - ה"מונין ללבנה", יחגגו ויציינו את החמה, וזאת לאור כמה דיוקי לשונות בהלכות קידוש החודש לרמב"ם ובדברי רש"י בפתיחת חיבורו על התורה.
בהמשך באים שני מאמרים מרתקים על מהותה של השמש בדרך החסידות העוסקים בשירת השמש, ביטולה לבוראה, מהירות הילוכה ובמיוחד ביאור עמוק בטעות עובדי ע"ז שעבדו לה, זאת מתוך מאמריהם של בעל התניא והצמח צדק.
מאמרים אלה מבהירים יפה-יפה את ייחודיותה של "ברכת החמה". זהו הרגע שבו מגלים בני ישראל בראש חוצות כי אין לכל מהלך החמה שום כוח וכל מציאות עצמאית מלבדי בוראה.
בפרקים הבאים מתגלה פרק חשוב בתולדות חב"ד המלמד כי בכל מה שקשור לברכת החמה, לא היתה מסורת חב"ד בנושא וזאת מכמה סיבות, ובעיקר בגלל מיקומה הגיאוגרפי של ערש חסידות חב"ד – רוסיה, ששם יום השיוויון האביבי תמיד מעונן, ולכן קשה בדרך הטבע לקיים מצוה זו.
לאור זאת בשנים תשי"ג ותשמ"א נדרש האדמו"ר לתקן נוסח וללבן כמה הלכתא רבתא בנושא זה וכדרכו בקודש הוא עושה זאת "ביד רמה" - על ידי בירורים עיוניים במהות הברכה והצד השווה שלה עם "קידוש לבנה", כך גם הנוסח הראוי לה (בין הדברים מגדיר את כללי נוסח סידור חב"ד באריכות) והלכות נוספות, כמו 'ברכת שהחיינו':
לא זו בלבד שאפשר לברך "שהחיינו" במעמד ברכת החמה, אלא לדעתו ראוי ונכון מאד לברכה, זאת לאור הגדרה למדנית חדשה בברכת "שהחיינו". חיובן של נשים בברכה זו מקבל בספר זה משנה תוקף. לדעת האדמו"ר על ידי שנשים יצאו לרחובה של עיר לדבר מצוה, מחלישות הן את כוח הלעומת זה! סוגיא בפני עצמה היא ביאור רחב בטעם שבכל מקום בעולם מברכים ברכה זו לפי זמנה באותו מקום.
גם החלק האסטרונומי לא נפקד מהספר. תקופת ר' אדא ושמואל, ליקוי חמה ולבנה, גודל החמה לעתיד לבוא, וכמה מכתבים מפורטים בענין חשוב: סיבובה של השמש סביב כדור הארץ. לדעתו גם המדע המודרני לא יכול לעולם להוכיח שהשמש היא זו שעומדת על עמדה.
חידוש מעניין בספר זה שבו נלקטו עשרות אמרות ומאמרים קצרים המבארים את מזמורי התהלים הנאמרים בעת ברכת החמה באורה של חסידות חב"ד. אמרות שמלהיבים את הנפש בעת אמירת הברכה.
הספר כולו משובץ בעובדות ומנהגים מכל גדולי הדורות, והוא נערך ע"י הרב שמעון ויצהנדלר שאף כתב סקירה המבארת את 'תקופת שמואל' ויסודי ברכת החמה.
ללא ספק הלימוד בספר מהווה הכנה חסידית ראויה לשמה לקראת מעמד נשגב זה.
כאשר נשאל פעם הגר"י הוטנר זצ"ל איך ניתן להגדיר את גאוני הדור האחרון, נענה ואמר: "'מלקטי תורה' – זהירים הם בשמירת וקיבוץ דברי קודמיהם, ובכך מעלתם". ואכן הספרות העניפה שיצאה לאור רק השנה על ברכת החמה מהווה עדות חותכת ל"תקופת הליקוטים", כאשר כל בדל מידע הקיים באוקיינוס הספרים התורני על הלכה יחידה ונדירה זו, לא נעלם מעיני מלקטי דורנו.
אולם דומה שדווקא צדדיה העמוקים של המצוה, עדיין לא הובהרו דיים. הן בסגנון למדני-עיוני של 'גדרים', 'נפק"מ' וביאורי סוגיות, ובעיקר ה"נשמתא דאורייתא" שבמצוה - צדדיה החסידיים-קבליים.
הספר "החמה וברכתה" שיצא לאור לקראת חג הפורים האי שתא, נותן תשובה הולמת ובהירה גם לכך וזאת מתוך כתביהם המעמיקים של אדמור"י חב"ד לדורותיהם.
עוד לפני שהקורא מתוודע למנהגי והלכות המצוה, מוגשת כ'פתיחה' שיחת קודש מכ"ק אדמו"ר מליבאוויטש המבארת כיצד יתכן שבני ישראל - ה"מונין ללבנה", יחגגו ויציינו את החמה, וזאת לאור כמה דיוקי לשונות בהלכות קידוש החודש לרמב"ם ובדברי רש"י בפתיחת חיבורו על התורה.
בהמשך באים שני מאמרים מרתקים על מהותה של השמש בדרך החסידות העוסקים בשירת השמש, ביטולה לבוראה, מהירות הילוכה ובמיוחד ביאור עמוק בטעות עובדי ע"ז שעבדו לה, זאת מתוך מאמריהם של בעל התניא והצמח צדק.
מאמרים אלה מבהירים יפה-יפה את ייחודיותה של "ברכת החמה". זהו הרגע שבו מגלים בני ישראל בראש חוצות כי אין לכל מהלך החמה שום כוח וכל מציאות עצמאית מלבדי בוראה.
בפרקים הבאים מתגלה פרק חשוב בתולדות חב"ד המלמד כי בכל מה שקשור לברכת החמה, לא היתה מסורת חב"ד בנושא וזאת מכמה סיבות, ובעיקר בגלל מיקומה הגיאוגרפי של ערש חסידות חב"ד – רוסיה, ששם יום השיוויון האביבי תמיד מעונן, ולכן קשה בדרך הטבע לקיים מצוה זו.
לאור זאת בשנים תשי"ג ותשמ"א נדרש האדמו"ר לתקן נוסח וללבן כמה הלכתא רבתא בנושא זה וכדרכו בקודש הוא עושה זאת "ביד רמה" - על ידי בירורים עיוניים במהות הברכה והצד השווה שלה עם "קידוש לבנה", כך גם הנוסח הראוי לה (בין הדברים מגדיר את כללי נוסח סידור חב"ד באריכות) והלכות נוספות, כמו 'ברכת שהחיינו':
לא זו בלבד שאפשר לברך "שהחיינו" במעמד ברכת החמה, אלא לדעתו ראוי ונכון מאד לברכה, זאת לאור הגדרה למדנית חדשה בברכת "שהחיינו". חיובן של נשים בברכה זו מקבל בספר זה משנה תוקף. לדעת האדמו"ר על ידי שנשים יצאו לרחובה של עיר לדבר מצוה, מחלישות הן את כוח הלעומת זה! סוגיא בפני עצמה היא ביאור רחב בטעם שבכל מקום בעולם מברכים ברכה זו לפי זמנה באותו מקום.
גם החלק האסטרונומי לא נפקד מהספר. תקופת ר' אדא ושמואל, ליקוי חמה ולבנה, גודל החמה לעתיד לבוא, וכמה מכתבים מפורטים בענין חשוב: סיבובה של השמש סביב כדור הארץ. לדעתו גם המדע המודרני לא יכול לעולם להוכיח שהשמש היא זו שעומדת על עמדה.
חידוש מעניין בספר זה שבו נלקטו עשרות אמרות ומאמרים קצרים המבארים את מזמורי התהלים הנאמרים בעת ברכת החמה באורה של חסידות חב"ד. אמרות שמלהיבים את הנפש בעת אמירת הברכה.
הספר כולו משובץ בעובדות ומנהגים מכל גדולי הדורות, והוא נערך ע"י הרב שמעון ויצהנדלר שאף כתב סקירה המבארת את 'תקופת שמואל' ויסודי ברכת החמה.
ללא ספק הלימוד בספר מהווה הכנה חסידית ראויה לשמה לקראת מעמד נשגב זה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
