![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_link.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_whatsapp.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_twitter.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_facebook.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_email.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_link.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_whatsapp.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_twitter.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_facebook.png)
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/share_email.png)
כהנים לומדים הלכות כהונה ותופרים בגדים לפי מידותיהם
לפני כשנה, הוחלט להקים משמרת כהונה ראשונה מאז חורבן המקדש, כדי שברגע שיתאפשר לחדש את העבודה בהר בית ה' - תהיה משמרת כהונה המוכנה לעבודה. אנשי מכון המקדש הציבו לעצמם מטרה: להכין בגדי כהן הדיוט עבור 120 כהנים. המכון מכין את הבגדים עבור הכהנים, הכהנים מצידם לומדים את ההלכות ומשתתפים בתשלום עבור הבגדים שיקבלו.
ע"פ התוכנית, יישמרו הבגדים הללו באופן ראוי, כיאה לכלי קודש, בביתם של הכהנים עד לרגע בו תחודש העבודה, אבל אז, ימסרו הכהנים את הבגדים לתרומת הלשכה, שכן, בגדי הכהונה הם רכוש הציבור ולא רכושם הפרטי.
כיצד מיוצרים הבגדים?
בעצם, הכהן ההדיוט לובש ארבעה בגדים: כתונת, מכנסיים, מצנפת ואבנט. בגדים אלו עשויים מחוטי פשתן, כשכל חוט עשוי משישה חוטים השזורים זה בזה ("שש משזר"). מיוחד הוא האבנט, בהיותו עשוי לא רק מפשתן אלא גם מצמר, מאחר שעל חגורת האבנט העשויה פשתן רוקמים חוטי צמר הצבועים בתכלת, תולעת שני וארגמן (כך נראה האבנט לפי הרמב"ם, לדעת ראשונים אחרים, חוטי הצמר משולבים עם חוטי הפשתן בחגורה עצמה, ולא כרקמה עליה).
למרות שישראל נחשבת למעצמה בתחום הטקסטיל, לא נמצא בארץ מפעל שהצליח להכין חוטי פשתן השזורים משישה חוטים. לאחר פניה למפעלים דומים ברחבי העולם, רק מפעל אחד - בהודו, הסכים להכין את החוטים הנדרשים. הדבר לא מפתיע, שכן במסכת יומא (לד, ב) נאמר, שבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים היו בגדי 'הינדויין', כלומר שהפשתן בא מאינדיה - מהודו.
המכונות לא מתאימות
כשהגיעו ארצה החוטים, הם נארגו במכונות חשמליות במפעל לאריגת בדים ביפו. האריגה נעשתה בפיקוח רבנים ואברכים, כשהיא נעשית לשם מצוות הכנת בגדי כהונה. אבל, גם מכאן והלאה זה לא היה פשוט. העוסקים במלאכה נדרשו להתגבר על בעיות רבות במהלך העבודה, מאחר ומכונות האריגה בימינו אינם מותאמות לחוטי פשתן השזורים כל אחד משישה חוטים, פעולה שתוצאתה היא חוט עבה במיוחד. חוטי הפשתן המיועדים לתפירת הבדים, עברו משיחה בשמן פרפין, והגמשה בקיטור, כדי להקל על מלאכת התפירה.
בסיום הכנת הבדים והחוטים, פתח 'מכון המקדש' בית מלאכה לייצור בגדי כהונה ולוויה בעיר העתיקה בירושלים. במקום מועסקים אומנים ותופרים המתמחים בתפירה, עיצוב בגדים וכו'. יודגש כי אחת ממטרות בית הייצור הוא לסייע בהבנת ההלכות והפתרונות הטכנולוגיים כיום כדי ליצור את בגדי הקודש שישמשו את הכהנים במהרה בימינו.
![](https://col.org.il/website_files/img/col/news/add_comment.png)