למה חשוב שנעזור לאנשים אחרים? ● תבלין לפרשה
אנחנו לא פעם ולא פעמיים ממעטים בחשיבות שלנו ובדעותינו, ביכולת שלנו לעזור לשני. יש פעמים שאנחנו גם מתרצים לעצמנו שזה לא עניין שלנו ובזה אנו פוטרים את עצמנו מסיוע לשני. איך יכול להיווצר מצב שבו אנחנו נוכל להיות לעזר או לתמוך בשני ואנחנו לא עושים זאת? במקום זה אנחנו מתכנסים לתוך עצמנו עם סיבה "מאוד מוצדקת" שזה לא עניינינו. איך אפשר לדעת שהסיבה הזאת לא מוצדקת? כי אנו מוצאים את עצמנו חוזרים על הסיבה הזאת בינינו לבין עצמנו כמה וכמה פעמים כדי שנשתכנע שזה אכן כך. כדי שנבין איך זה קורה, ולמה זה קורה, אנו צריכים לבדוק איך אנו מתנהגים כאשר יש לנו צורך בעזרה או תמיכה.
אם אנו צריכים עזרה ולא פונים לקבל אותה, אנו משקיטים את עצמנו, או יותר נכון, נכנסים למערבולת של מחשבות. "מה השני כבר יכול לעזור לנו? מה השני יחשוב עלינו כשהוא יראה שאנחנו מבקשים עזרה?" אנו גם משכנעים את עצמנו שכבר עשינו כל מה שאפשר לעשות וכבר חשבנו על כל האופציות האפשריות, ובכל זאת אין לנו שום מוצא מהמצב שאליו נקלענו, ולכן אין שום תועלת לפנות לאדם אחר. או שאנו בטוחים שהגענו לתוצאה הטובה ביותר, ולכן אין צורך לשתף אדם אחר בעניין.
פרשת השבוע מתחילה בפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו".
שאלה ראשונה שעולה מן הפסוק היא, למה כתוב "הבאים מצרימה / איש וביתו באו"? הרי בפרשת מקץ, כשיעקב אומר לבניו ללכת להביא אוכל ממצרים, הוא אומר להם "רדו שמה" וכן לכל אורך אותה פרשה, התורה משתמשת בלשון 'ירידה למצרים', אז למה כאן יש שינוי בלשון?
יש להקדים תחילה את העניין הידוע שיעקב ובניו שינו ושיפרו את מצרים מכל הבחינות, הן הרוחנית והן הגשמית.
הכוח לשנות נבע מזה שהפעם הם 'באו' למצרים, הלשון 'באים' ולא 'יורדים' מורה על הגעה ממקום שווה, ממקום שאין התנשאות של האחד על השני, יעקב ובניו הגיעו למצרים כאנשים שווים וזה מה שאיפשר להם לשפר את ארץ מצרים.
מה שאנו יכולים ללמוד מפה זה, שכאשר אנו רוצים לעזור למישהו, צריך לזכור לבוא ממקום שווה, ממקום של לתת אבל לא להתנשאות, ממקום שאנחנו יכולים לעזור לשני לא בגלל שאנו יותר טובים, אלא בזכות שהקב"ה איפשר לנו בטובו לעזור לשני.
עוד שאלה שמתעוררת היא, מה פירוש הלשון "את יעקב איש וביתו באו"? לכאורה היה צריך להיות כתוב את שמות בני יעקב מיד אחרי "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".
מלשון התורה פה אנו יכולים ללמוד שעוד דבר שסייע להם לחולל את השינוי הנ"ל במצרים נובע מזה שיעקב לא ירד למצרים עם משפחתו ותו לא, יעקב הביא גם את 'ביתו', כלומר, את החינוך שהוא קיבל, את הערכים שעליהם מיוסד ביתו ואת החום ואהבה שבית נותן, את כל זה יעקב הביא למצרים.
מזה אנו יכולים ללמוד שלכל אדם שאנו באים איתו במגע, לכל אדם שאנו מבקשים לקבל ממנו עזרה, יש את הבית שממנו הוא מגיע, יש לו את השקפת העולם שלו, ולזכור שדווקא 'הבית' והשקפת העולם השונה שאיתם האדם הזה בא הם יכולים לסייע לנו להגיע לשינוי ולשיפור המיוחל.
שאלות שהמאמן היה שואל אותך באימון:
נתינה
א. במה אתה מרגיש שאתה יכול לתרום לשני?
ב. באיזו דרך אתה מתכוון לעשות את זה כך שהשני יוכל לקבל ממך?
קבלה
א. מי האדם שאתה מרגיש שיכול לעזור לך?
ב. מה עוצר אותך מללכת ולקבל ממנו את העזרה הזו?
ג. במה הוא יכול לתרום לך?
ד. כמה אתה מרגיש שזה יקדם אותך אחרי שהוא יעזור לך?
בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג
מאפשרים לכם לקבל
