מערכת COL
|
יום כ"ח כסלו ה׳תשס״ט
25.12.2008
איך קורה שאנחנו נכנסים לאפטיה ממצבים בחיים?
יש כמה סיבות שבגללם אנחנו מכניסים את עצמנו לייאוש, אחת מהסיבות היא שהדברים לא הולכים לפי לוח הזמנים שלנו העולם היום פועל להגיע להישגים כמה שיותר מהר ♦ מפרשת השבוע אנחנו יכולים ללמוד כמה דברים חשובים ♦ "תבלין לשבת" מאת מאמן הקאוצ'ינג יוסף-חיים בולטון לקריאה ● וגם: שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון >>>
לפעמים אנחנו מנסים להוביל מהלך כל שהוא בבית, בעבודה או בקהילה ואנחנו מרגישים שזה לא הולך לנו, לפעמים יש לנו תלונות "מוצדקות" על הקהילה שבה אנו חיים, או על מקום העבודה שלנו, אחרי תקופה מסוימת אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים על הקהילה "זה מה יש, אני חי את חיי והם את חייהם" המשפט "מה אני יכול לעשות?" או המשפט "אני אדם קטן מול מערכת שלמה" מאוד נפוצים, אך כאשר אנו משתמשים במשפטים אלה אנחנו אוטומטית מכניסים את עצמנו לכלא, כי אנחנו מבדילים את עצמנו משאר הקהילה. וכמובן שאנו לא אשמים... הכל זאת אשמת הקהילה.
פרשת השבוע מתחילה בפסוק: "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור". הפרשה מספרת על חלומותיו של פרעה ועל פתרונותיו של יוסף להם, בהמשך מסופר על כל פעולותיו של יוסף במצרים בתור משנה למלך, וכל זה כאמור מתחיל בחלומותיו של פרעה, אך לא מובן למה היה צריך לכתוב מקץ שנתיים ימים, מה זה משנה לנו כמה זמן זה לקח?
יש כמה סיבות שבגללם אנחנו מכניסים את עצמנו לייאוש, אחת מהסיבות היא שהדברים לא הולכים לפי לוח הזמנים שלנו העולם היום פועל להגיע להישגים כמה שיותר מהר, כל חברה מנסה למצוא פתרון הכי מהיר לבעיות ושירות הכי מהיר ללקוחת וככה אנחנו גם מתפקדים בחיים ואנחנו מצפים שגם החיים יפעלו לפי הכלל של הכל במהירות ואם זה לא קורה אז אנו מתייאשים, הפרשה בשבוע שעבר מסתיימת בפסוק: "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"
כדי להוכיח לנו עד כמה המצב של יוסף היה חסר סיכוי מוזכרת השכחה של שר המשקים בעניין יוסף בכפל לשון: "לא זכר, וישכחהו"
מפרשת השבוע אנחנו יכולים ללמוד כמה דברים חשובים, "מקץ שנתיים ימים" - כל משבר בכל מגוון העניינים יש לו קץ, הקץ הזה מגיע דווקא מיד לאחר שאנו מפסיקים להפיל את האחריות על אנשים אחרים ומתחילים לקחת את האחריות על עצמנו, לא פעם שואלים אותי אנשים, "כמה זמן ייקח מאותו הרגע שאני אקח אחריות על חיי ועל המצבים שבהם עד שאני אראה תוצאות?"
והנה יש לנו בפרשתנו את התשובה, למה היה צריך להיות כתוב שנתיים ימים, למה לא היה מספיק לכתוב שנתיים? מצד אחד כאשר אנחנו מאשימים את כולם סביבנו ואנחנו לא לוקחים אחריות הזמן יכול לעבור מהר מאוד, ושנתיים ייראו לנו כימים אחדים, ומצד שני אם אנחנו ניקח אחריות על החיים שלנו, אז נוכל לראות שמה שחשבנו שייקח לנו שנים נוכל להשיג בימים, ואם זה לא יגיע אז יהיה לנו את הכוחות לסבלנות לתקופה ארוכה כמו שזה כמה ימים בלבד.
דבר נוסף שאנחנו יכולים מפרעה היא היכולת שלו להוביל מהלך ולמרות שהוא עצמו המלך ועוד יותר שהוא החזיק מעצמו אלוהים, הוא לקח אחריות וכאשר ראה שיוסף יוכל לעשות יותר למען העם הוא ויתר על העמדה של "אני כל יכול ואם אני לא עושה אז אף אחד לא יעשה" ונתן ליוסף לנהל את המדינה עד הפרט האחרון, והסיבה שהוא נתן ליוסף לנהל היא בגלל, כמו שנאמר:"ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלו-הים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך" כאשר פרעה הרגיש שיוסף זה האדם הנכון להוביל את החלום שלו לטובת העם, אז למרות שהוא לא ממש הכיר את יוסף הוא אמר בעצמו: "אחרי הודיע אלו-הים אותך", פרעה מלך מצרים נותן מקום להקב"ה בהחלטות שלו! והמקום שהוא נותן להקב"ה זה ברמה של הודיע, כלומר לשון הודעה לציבור ולשון ציווי שלא עוברים עליו, כך גם אנו צריכים לדעת מתי לפנות את המקום לאנשים הנכונים ולא לנסות לקחת את הכל על עצמנו והעיקר להכיר בעובדה שהכל משמים ולהישען על אמונתנו.
שאלות שמאמן עשוי לשאול אתכם באימון
1. איך אתה חולם לראות את הבית שלך או את מקום עבודתך?
2. מהי האחריות שאתה יכול לקחת על עצמך כדי שהמצב ייראה כמו שאתה חולם?
3. מי הוא אדם הנוסף שיכול להיות לך לעזר בהגשמת חלומך?
בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקואוצ'ינג
לע"נ הקדושים הרב גבריאל נוח ורעייתו רבקה הולצברג הי"ד
פרשת השבוע מתחילה בפסוק: "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור". הפרשה מספרת על חלומותיו של פרעה ועל פתרונותיו של יוסף להם, בהמשך מסופר על כל פעולותיו של יוסף במצרים בתור משנה למלך, וכל זה כאמור מתחיל בחלומותיו של פרעה, אך לא מובן למה היה צריך לכתוב מקץ שנתיים ימים, מה זה משנה לנו כמה זמן זה לקח?
יש כמה סיבות שבגללם אנחנו מכניסים את עצמנו לייאוש, אחת מהסיבות היא שהדברים לא הולכים לפי לוח הזמנים שלנו העולם היום פועל להגיע להישגים כמה שיותר מהר, כל חברה מנסה למצוא פתרון הכי מהיר לבעיות ושירות הכי מהיר ללקוחת וככה אנחנו גם מתפקדים בחיים ואנחנו מצפים שגם החיים יפעלו לפי הכלל של הכל במהירות ואם זה לא קורה אז אנו מתייאשים, הפרשה בשבוע שעבר מסתיימת בפסוק: "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"
כדי להוכיח לנו עד כמה המצב של יוסף היה חסר סיכוי מוזכרת השכחה של שר המשקים בעניין יוסף בכפל לשון: "לא זכר, וישכחהו"
מפרשת השבוע אנחנו יכולים ללמוד כמה דברים חשובים, "מקץ שנתיים ימים" - כל משבר בכל מגוון העניינים יש לו קץ, הקץ הזה מגיע דווקא מיד לאחר שאנו מפסיקים להפיל את האחריות על אנשים אחרים ומתחילים לקחת את האחריות על עצמנו, לא פעם שואלים אותי אנשים, "כמה זמן ייקח מאותו הרגע שאני אקח אחריות על חיי ועל המצבים שבהם עד שאני אראה תוצאות?"
והנה יש לנו בפרשתנו את התשובה, למה היה צריך להיות כתוב שנתיים ימים, למה לא היה מספיק לכתוב שנתיים? מצד אחד כאשר אנחנו מאשימים את כולם סביבנו ואנחנו לא לוקחים אחריות הזמן יכול לעבור מהר מאוד, ושנתיים ייראו לנו כימים אחדים, ומצד שני אם אנחנו ניקח אחריות על החיים שלנו, אז נוכל לראות שמה שחשבנו שייקח לנו שנים נוכל להשיג בימים, ואם זה לא יגיע אז יהיה לנו את הכוחות לסבלנות לתקופה ארוכה כמו שזה כמה ימים בלבד.
דבר נוסף שאנחנו יכולים מפרעה היא היכולת שלו להוביל מהלך ולמרות שהוא עצמו המלך ועוד יותר שהוא החזיק מעצמו אלוהים, הוא לקח אחריות וכאשר ראה שיוסף יוכל לעשות יותר למען העם הוא ויתר על העמדה של "אני כל יכול ואם אני לא עושה אז אף אחד לא יעשה" ונתן ליוסף לנהל את המדינה עד הפרט האחרון, והסיבה שהוא נתן ליוסף לנהל היא בגלל, כמו שנאמר:"ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלו-הים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך" כאשר פרעה הרגיש שיוסף זה האדם הנכון להוביל את החלום שלו לטובת העם, אז למרות שהוא לא ממש הכיר את יוסף הוא אמר בעצמו: "אחרי הודיע אלו-הים אותך", פרעה מלך מצרים נותן מקום להקב"ה בהחלטות שלו! והמקום שהוא נותן להקב"ה זה ברמה של הודיע, כלומר לשון הודעה לציבור ולשון ציווי שלא עוברים עליו, כך גם אנו צריכים לדעת מתי לפנות את המקום לאנשים הנכונים ולא לנסות לקחת את הכל על עצמנו והעיקר להכיר בעובדה שהכל משמים ולהישען על אמונתנו.
שאלות שמאמן עשוי לשאול אתכם באימון
1. איך אתה חולם לראות את הבית שלך או את מקום עבודתך?
2. מהי האחריות שאתה יכול לקחת על עצמך כדי שהמצב ייראה כמו שאתה חולם?
3. מי הוא אדם הנוסף שיכול להיות לך לעזר בהגשמת חלומך?
בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקואוצ'ינג
לע"נ הקדושים הרב גבריאל נוח ורעייתו רבקה הולצברג הי"ד
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
