תמונת הרבי בצעירותו ● פירסום ראשון
לרגל יום הבהיר י"ד בכסלו - יום חתונתו של הרבי עם הרבנית בשנת תרפ"ט, עליו התבטא הרבי: "יום זה קישר אותי אתכם" מפרסם COL תמונה בפירסום ראשון של הרבי בצעירותו, מהתקופה שאחרי החתונה, בה נראה הרבי עומד בחצר בית לבוש במעיל חורפי, וכן מכתבים בקשר לחתונת הרבי:
1. מכתב מוסווה, שכתב הרב ארי' לייב שיינין הי"ד, רבה של דאקשיץ, בעצם ימי המלחמה, בשלהי חורף ת"ש, אל החסיד ר' יוחנן גורדון ע"ה, שגר אז בנ.י. הרב ארי' ליב שיינין, הי"ד, היה מבחירי תלמידי הישיבה תומכי תמימים בליובאוויטש. מספרים שאמר עליו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שכל יסוד תומכי תמימים היה כדאי עבורו. בשנת תרפ"ג שלח אותו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בתור משפיע ורב בעיר דאקשיץ. שם חי עד המלחמה, ושם נספה בשואה, הי"ד.
ר' לייב שיינין נספה בשואה, וכתב משם את המכתב האחרון לר' יוחנן, ור' יוחנן שלח את המכתב לרבי הקודם, וסיפר לו את הקשר שלו עצמו עם ר' לייב שיינין, וכיצד הוא שכנע אותו בזמנו שמוכרחים ללוות כסף ולנסוע לחתונה של הרבי, כי ודאי יבואו שם כל האדמו"רים, ואולי גם הבעש"ט, ואיך אפשר להחסיר את החתונה הזאת?
2. מכתבו של ר' יוחנן אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בו מפענח את תוכן המכתב הנ"ל, ומספר איך שר' לייב שיינין שכנע אותו בזמנו לנסוע לחתונת הרבי, שבו ישתתפו גם כל אחד מנשיאי חב"ד, ואפשר גם הבעש"ט.
ב"ה יום ב', ב' דר"ח אדר ב ת"ש דאקשיץ
טייערער פלימעניק יוחנן לעב, מיט זיין פאמיליע
שלום וברכה!
מיר לעבון גילייבט השי"ת, נאר די מומע לעב איז זייער שלאף, און איך האב אויך קיין כח ניט ארום גיין, איך בין קראנק, און צום לעבון איז ניטא.
דער זון האט גישיקט איין מאהל נאר עס גלעקט ניט, אלזא בעט איך אלימען אז זיי זאלין רחמנות האבון אף אונז און שיקען אונז וויפול עס איז.
שרייבט וואס מאכט איהר אלע. איך גריס די קינדערלעך פון מיר דיין פעטער יעקב לייב גלאז, איך דאנק דיר זייער פאר דעם פעקעלע וואס דו האסט מיר גישיקט אין אלול, דו האסט מיר מחי' גיווען.
ידידם
*
אחיין יקר יוחנן שי', עם משפחתו
שלום וברכה!
ת"ל שאנו בחיים, אבל הדודה תחי' מאד חלשה, וגם לי אין כח ללכת, אני חולה, ולמחיה אין.
הבן שלח פעם אחת, אבל זה אינו מספיק, על כן אבקש מכולם לרחם עלינו ולשלוח כמה שיהי'.
תכתבו מה שלומכם כולכם. דרישת שלום לילדים, ממני הדוד יעקב לייב גלאז.
אני מודה לך עבור החבילה ששלחת לי בחודש אלול, החיית אותי בזה.
ידידם
*
ב"ה עש"ק קדושים ברוקלין נ"י
אל כ"ק אדמו"ר שליט"א
מעת אשר שלח כ"ק שליט"א את ידידינו הרב ר' ארי' לייב שי' שיינין לרב בעירנו דאקשיץ, הוא נצמד בקירות לבבי, כי מצאתי בו כל המ"ח מעלות שבשנו חכמים, והעיקר תום לבבו והתקשרותו לכ"ק שליט"א, אשר אצלו אין הפרש אפי' כמלא נימא בין הבעש"ט הקדוש לכ"ק שליט"א.
אקח לי רשות לספר לכ"ק ענין א', והוא בשנת תרפ"ט, כאשר חגג כ"ק שליט"א את חתונת בתו מרת מוסי' תחי' בט"ו כסליו בווארשע, דברתי עמו אודות הנסיעה, ואמרתי לו לפענ"ד, שכאשר הייתי על ר"ה בריגע חושב אני לא לנסוע על החתונה, ותומ"י לא הדגיש לנסוע דוקא, אך במשך היותי אצלו (כי הייתי נכנס אצלו כמעט בכל יום) אמר לי שטעל זיך פאר אף אזא חתונה וואס וועט זיין געוויס דער רבי דער טאטע און דער מהר"ש און דער צ"צ און דער מיטעלער רבי או דער אלטער רבי, און אפשר דער בעש"ט, היינט דערמאן זיך דורך לאזין אזא גילעגינהייט . וכאשר הרגשתי אז ער מיינט דאס מיט א אמת, הלכתי תיכף ולויתי גמ"ח בהיתר עסקא מאה זהובים על הוצאות הנסיעה. ומה שראיתי ושמעתי והרגשתי בעת היותי על החתונה אקוה שלא ימושו מזכרוני לעולם.
ובכל השמונה שנים שהנני נמצא באמעריקע הייתי בא עמו בחליפת מכתבים, ומאת המלחמה ועד עתה לא שמעתי ממנו כלום. וממש בביתי בני יחי', גם זוגתי, מזכירים תמיד "ווייס דער אויבערשטער וואס מיט ר' לייב-ן טוט זיך" .
והנה ת"ל אתמול קבלתי ממנו מכ"ג , מה שכותב בשם דודי (כי יש לי בדוקשיץ דודה זקנה, אחות אמי ע"ה), והייתי שולח להם בכל חדש על ההוצאה, והשילוח הי' על שם הררא"ל שי', והוא הי' משיב לי, וכעת כמובן הוא ירא לכתוב משמו, וכותב בשם דודי. אך בשפולי המכ"ג כותב לי יישר כח עבור החבילה קטנה ששלחתי לו.
זה הי' ממש כשני שבועות קודם המלחמה, שלחתי לו העתק מכתב כ"ק שליט"א, שכתב לנכדו שי' בענין התניא (כי ידידינו ר' אברהם פאריז העתיק זה בתחלת התעסקותו בענין ההעתקה ), וגם הקונטרס קטן שמע ישראל שהדפיס החסיד הישיש ר' דוד שיפרין שי'. ועל זה הוא מודה לי, וכותב דוא האסט מיר ממש מחי' גיווען.
וכאשר אני יודע את כ"ק באהבתו לכלל ישראל, וביותר להתמימים שי', וביחוד לו, ע"כ אני שולח את המכ"ג לכ"ק, ויראה שזהו כתב ידו ממש, והשי"ת יזכינו לבשר בישועת כלל ישראל.
עבדו יוחנן גורדן שו"ב