מערכת COL
|
יום י"ג כסלו ה׳תשס״ט
10.12.2008
"קודם כל, מחפשים את בית-חב''ד"
"קשה לתאר איך היו יכולים מטיילים ישראלים להסתדר אלמלא שליחי חב"ד, שמוסרים את נפשם להפצת היהדות ולעזרה לזולת, על חשבון חיי משפחה וקהילה. רובם לא יודעים איפה השגרירות, אבל יודעים איפה בית חב"ד" ■ משה ענבר, יועץ התקשורת של ח"כ זבולון אורלב פרסם שביבים מבית-חב"ד בנפאל בעיתון "הצופה" ■ וגם: באיזה נוסח מתפלל הרב חזקי ליפשיץ? למאמר המלא ● בתגובות: מגיב 3 מעורר סערה >>>
"'עם כל הלב – לכל אחד' זו לא רק סיסמה". הרב ליפשיץ ומטיילים, השבוע ● צילום: COL
על בית-חב"ד בנפאל, קטמנדו, פורסמו אין ספור כתבות על-ידי עיתונאים שנקלעו למקום. הפעם, מפרסם יועץ התקשורת של זבולון אורלב רשימה בעיתון "מקור ראשון-הצופה".
בעונה זו, מסייעים לבית-חב"ד התמימים מענדי נאבול ושמוליק לסקר.
משה ענבר
"קודם כל, מחפשים את בית חב"ד", אמרתי ללירון בן-צור, שותפי לטיול, זמן קצר אחרי שנחתנו בקטמנדו. "בוא נמצא קודם מלון, נשים את התיקים", ניסה להשיב לי בן-צור, אבל התרצה כשהסברתי לו שעדיף לשים את התיקים בבית חב"ד, לאכול ארוחה בשרית - אחרי 24 שעות טיסה ושדות תעופה - ולקבל מהחב"דניקים ומהמטיילים הוותיקים המלצות למלון או לגסט-האוס ראוי.
זו היתה כמובן טעות לשאול את בעל הריקשה "איפה בית חב"ד?" - מיד אחרי שוויתרנו על שירותי ההסעה שלו. אבל מכיוון שכבר נתקלתי בחיי ברמאי או שניים, האינסטינקטים המליצו לי לשאול עוד נפאלי, רצוי אחד שיהיה חף מאינטרסים. באזורי תיירות מובהקים קשה למצוא מקומי שלא יודע איפה בית חב"ד, כך שתוך חמש דקות נכנסנו בשעריו. התיישבנו ליד "הפז"מניקים", ועוד לפני שסיימנו לאכול כבר הכרנו את נפאל ואת נפלאותיה.
גיטריסט וחלילן
קשה לתאר איך היו יכולים מטיילים ישראלים להסתדר אלמלא שליחי חב"ד, שמוסרים את נפשם להפצת היהדות ולעזרה לזולת - על חשבון חיי משפחה וקהילה. רובם לא יודעים איפה השגרירות, אבל יודעים איפה בית חב"ד. חבילות מהבית? (חשבתי ששולחים רק לחיילים – אבל מתברר שגם חיילים משוחררים מקבלים) שולחים לבית חב"ד. מידע והמלצות לטיולים? בבית חב"ד יש קלסרים עבים וכמובן מענה אנושי. ערבי שירה? תמיד יהיה גיטריסט תורן (בדרך-כלל גם חלילן, ובעונה - סביר שגם מפוחית). אווירת שבת וחג? אין מקום אחר.
זו הסיבה שלא רק דתיים פוקדים את בתי חב"ד. "עם כל הלב – לכל אחד" זו לא רק סיסמה. בבתי חב"ד זו המציאות. בלי שמץ של כפייה, במאור פנים ובנפש חפצה שליחי חב"ד עונים על צרכיהם של המטיילים הישראלים. ירצו להצטרף לשיעור או לסדנת יהדות - בבקשה, יצטרפו לחוויית ארוחת ערב שבת – מצויין, יבואו רק כדי להסתפק בשאלה כלשהי – גם טוב. בן צור דלעיל אינו דתי, אם כי חובב מסורת – וכך מצא עצמו משתתף בשיעורי יהדות, מניח תפילין, מתיר את נדריו ואפילו מסובב תרנגולת כפרות מעל ראשו (אישית, העדפתי שהכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים, ארוכים ולשלום) ונוהג את מנהגי יום הכיפורים בשלמותם, פלוס עלייה לתורה.
כל נדרי ובוב דילן
יש חוויות שאפשר לעבור רק בבית חב"ד. למשל, כשהרב חזקי, שליח חב"ד בקטמנדו, עובר לפני התיבה בתפילת "כל נדרי" ונאבק בלהקה מקומית שצליליה הרמים בוקעים מפאב סמוך. רק בבית חב"ד בקטמנדו יצא לי להתפלל "כל נדרי ואסרי..." כשברקע גרסאות כיסוי לבוב דילן (גם הוא יהודי), שנוקש על שערי גן עדן (או כפי שתרגם את זה יפה מאיר אריאל ז"ל: "טוק טוק על דלתי מרום") - וכנראה מבקש "פתח לנו שער", או לטרייסי צ'פמן, שבערב יום כיפור מדברת על מהפיכות.
מסיבת פרידה
השבת האחרונה בקטמנדו. הרב חזקי מתחזן בנוסח עדות המזרח, עובר לאשכנז, עם נגיעות בקרליבך. כמו אהוד בנאי ב"שיר חדש". בליל של נוסחים ומנגינות מופלאות בתפילת ערבית אחת, כדי שכולם ירגישו בבית. אחר-כך הוא מציע לי ולבן צור ללמוד מדי שבוע את פרשת השבוע. לפני חודש וחצי חזרנו ארצה, מאז אנחנו לומדים. הוא יצטרף אלינו בביקורו הקרוב בארץ.
הלילה האחרון בקטמנדו. שליחי חב"ד, הרב חזקי, מנדי, שמוליק וצביקי, עושים לי ולבן-צור מסיבת פרידה. הרב חזקי שחט הרבה תרנגולים, ולכל תרנגול יש כבד. כל הלילה על האש. לא שתיתי קפה בשדה התעופה, הייתי בשרי. תודה על הכל, יהודים טובים. עם ישראל חי.
****
משה ענבר הוא יועץ התקשורת של ח"כ זבולון אורלב
בעונה זו, מסייעים לבית-חב"ד התמימים מענדי נאבול ושמוליק לסקר.
משה ענבר
"קודם כל, מחפשים את בית חב"ד", אמרתי ללירון בן-צור, שותפי לטיול, זמן קצר אחרי שנחתנו בקטמנדו. "בוא נמצא קודם מלון, נשים את התיקים", ניסה להשיב לי בן-צור, אבל התרצה כשהסברתי לו שעדיף לשים את התיקים בבית חב"ד, לאכול ארוחה בשרית - אחרי 24 שעות טיסה ושדות תעופה - ולקבל מהחב"דניקים ומהמטיילים הוותיקים המלצות למלון או לגסט-האוס ראוי.
זו היתה כמובן טעות לשאול את בעל הריקשה "איפה בית חב"ד?" - מיד אחרי שוויתרנו על שירותי ההסעה שלו. אבל מכיוון שכבר נתקלתי בחיי ברמאי או שניים, האינסטינקטים המליצו לי לשאול עוד נפאלי, רצוי אחד שיהיה חף מאינטרסים. באזורי תיירות מובהקים קשה למצוא מקומי שלא יודע איפה בית חב"ד, כך שתוך חמש דקות נכנסנו בשעריו. התיישבנו ליד "הפז"מניקים", ועוד לפני שסיימנו לאכול כבר הכרנו את נפאל ואת נפלאותיה.
גיטריסט וחלילן
קשה לתאר איך היו יכולים מטיילים ישראלים להסתדר אלמלא שליחי חב"ד, שמוסרים את נפשם להפצת היהדות ולעזרה לזולת - על חשבון חיי משפחה וקהילה. רובם לא יודעים איפה השגרירות, אבל יודעים איפה בית חב"ד. חבילות מהבית? (חשבתי ששולחים רק לחיילים – אבל מתברר שגם חיילים משוחררים מקבלים) שולחים לבית חב"ד. מידע והמלצות לטיולים? בבית חב"ד יש קלסרים עבים וכמובן מענה אנושי. ערבי שירה? תמיד יהיה גיטריסט תורן (בדרך-כלל גם חלילן, ובעונה - סביר שגם מפוחית). אווירת שבת וחג? אין מקום אחר.
זו הסיבה שלא רק דתיים פוקדים את בתי חב"ד. "עם כל הלב – לכל אחד" זו לא רק סיסמה. בבתי חב"ד זו המציאות. בלי שמץ של כפייה, במאור פנים ובנפש חפצה שליחי חב"ד עונים על צרכיהם של המטיילים הישראלים. ירצו להצטרף לשיעור או לסדנת יהדות - בבקשה, יצטרפו לחוויית ארוחת ערב שבת – מצויין, יבואו רק כדי להסתפק בשאלה כלשהי – גם טוב. בן צור דלעיל אינו דתי, אם כי חובב מסורת – וכך מצא עצמו משתתף בשיעורי יהדות, מניח תפילין, מתיר את נדריו ואפילו מסובב תרנגולת כפרות מעל ראשו (אישית, העדפתי שהכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים, ארוכים ולשלום) ונוהג את מנהגי יום הכיפורים בשלמותם, פלוס עלייה לתורה.
כל נדרי ובוב דילן
יש חוויות שאפשר לעבור רק בבית חב"ד. למשל, כשהרב חזקי, שליח חב"ד בקטמנדו, עובר לפני התיבה בתפילת "כל נדרי" ונאבק בלהקה מקומית שצליליה הרמים בוקעים מפאב סמוך. רק בבית חב"ד בקטמנדו יצא לי להתפלל "כל נדרי ואסרי..." כשברקע גרסאות כיסוי לבוב דילן (גם הוא יהודי), שנוקש על שערי גן עדן (או כפי שתרגם את זה יפה מאיר אריאל ז"ל: "טוק טוק על דלתי מרום") - וכנראה מבקש "פתח לנו שער", או לטרייסי צ'פמן, שבערב יום כיפור מדברת על מהפיכות.
מסיבת פרידה
השבת האחרונה בקטמנדו. הרב חזקי מתחזן בנוסח עדות המזרח, עובר לאשכנז, עם נגיעות בקרליבך. כמו אהוד בנאי ב"שיר חדש". בליל של נוסחים ומנגינות מופלאות בתפילת ערבית אחת, כדי שכולם ירגישו בבית. אחר-כך הוא מציע לי ולבן צור ללמוד מדי שבוע את פרשת השבוע. לפני חודש וחצי חזרנו ארצה, מאז אנחנו לומדים. הוא יצטרף אלינו בביקורו הקרוב בארץ.
הלילה האחרון בקטמנדו. שליחי חב"ד, הרב חזקי, מנדי, שמוליק וצביקי, עושים לי ולבן-צור מסיבת פרידה. הרב חזקי שחט הרבה תרנגולים, ולכל תרנגול יש כבד. כל הלילה על האש. לא שתיתי קפה בשדה התעופה, הייתי בשרי. תודה על הכל, יהודים טובים. עם ישראל חי.
****
משה ענבר הוא יועץ התקשורת של ח"כ זבולון אורלב
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
