לפני כמה שנים זה היה בליל שבת חול המועד סוכות, ישבנו כמה אברכים בסוכה של ר' דוד פלדמן בקראון הייטס.

ר' דוד דיבר כי גם היום יש יחידות עם הרבי, וכל אחד מוצא את ה"יחידות" שלו עם הרבי.

אחד באמצעות הלקו"ש, אחד באמצעות המבצעים, וכל אחד בדרכו שלו.

שמעתי, הסכמתי, אך לא ממש הבנתי על מה הוא מדבר, יתכן בגלל שאף פעם לא זכיתי להיות ביחידות אצל הרבי, ויתכן בגלל סיבה אחרת, אך היום זכיתי ליחידות עם הרבי, יחידות שבה נפגשתי עם הרבי פנים אל פנים, אמנם לא ראיתי אותו אך חשתי ונפגשתי עמו...

אני עומד בטבורו של הדירבבסקיה (המדרחוב המפורסם של אודסה) העוברים והשבים חולפים על פניי, אני עובר לגברים שבינייהם ושואל "בי ייבריי" ? (אתם יהודים) התגובות חוזרות על עצמם פחות או יותר, חלקם שואלים "יא פחוזה"? (אני דומה?), או לאלו שצוחקים ואומרים אישו נייט! (עוד לא), בניגוד לפעם הקודמת שהנחנו מיד בהתחלה ל-5 יהודים, היום העסק לא זורם, אנו פוגשים יהודים שמוכנים לקבל עלון יהודי אך מסרבים להניח תפילין, לאחרי שעה יהודי אחד נעתר לבקשתי להניח תפילין לראשונה בחייו.. אני מתרגש מאד, אך מעט מאוכזב.. אני עוצם את עיניי מדמיין את עצמי עובר בפבריינגען יחד עם כל הטנקיסטים לקבל דולר מהרבי, אני לוחש תפילה חרישית:

"רבי" ! אנו בשליחותך.. לפחות שלא יגרע מהכמות שבפעם הקודמת (5 יהודים).

העבודה נמשכת, עוד יהודי מניח ואנו נאלצים להתקפל כשהיום זיכינו 2 יהודים במצוות תפילין.

אנו מתחילים לצאת בדרך שואלים עוד עוברים ושבים, ובחסדי שמים מצליחים לזכות עוד 2 יהודים. זה כבר למעלה מהטבע, אך רבי לא זה מה שביקשתי אני מנהל שיח חרישי עם המשלח...

מיצינו את כל האפשרויות עוד מעט שקיעה ועלינו לרוץ להתפלל מנחה, יוצאים מהדירבבסקיה, פונים לרחוב הראשי, אני מעט מאוכזב אך אומר לעצמי זה הרצון של הרבי, אני עומד ברמזור כשלפתע עיניי קולטות את בנימין הוא מצד אחד של הכביש ואני מעברו השני, אנו נפגשים באמצע הכביש בנימין מה נשמע? (הוא היה אחד מאלו שהניחו תפילין בפעם הקודמת הוא בימאי יהודי מוורשא והיום טס מאודסה) כואב לי הראש נורא מה אעשה ? אני מציע לו מים קרים אך הוא כבר מצויד בשכאלה. תפילין הנחת ? לא ... אולי תניח ? בשמחה.. ברוך... שמע...

החמישי הגיע... המשלח ליווה אותנו...

תפילת מנחה שלי היתה מנחה שלאחרי יחידות, יחידות מסוג שונה, אך יחידות אישית עם הרבי...

ספסיבה רבי...

(מקור: בלוג השליח)