לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (נגן המוליטימדיה) ● או כאן (להורדה)

תגובת השבוע:


לא להאמין. מנהרת הזמן טסה לה ואינה עוצרת. כן, עברה שנה מהיום בו צעדנו שפופים אחר מטתו של זוסיק וזו הפעם הראשונה שזוסיק לא משמיע בדיחה או אמירה צינית כל שהיא.

זכיתי להכירו ומקרוב.

המחזה הסוראליסטי של הלוויה ברפת החזיר אותי במנהרת הזמן כשלושים שנה אחורה. קריאתו של נשיא דורינו לתגבר את מבצע תפילין ואנו קבוצת תמימים בישיבה בכפר מחליטה להתרים את אנ"ש לקניית זוגות תפילין כדי שהתמימים יוכלו להגביר את מבצע תפילין.

בחלקי נפלה הזכות לנסות להתרים את זוסיק ולו בשל העובדה שאני חבר ילדות של "איקה" ומכיר את הבית ואנשיו לפני ולפנים. איפה מוצאים את הרפתן אחרי ה "סדר"? ברפת כמובן.

אחרי מאמצי שכנוע ארוכים בחשיבות התרומה ונסיונות רבים לקבל מספר נכבד של זוגות תפילין אומר לי זוסיק: הדבר חשוב לך! שב ברפת כל הלילה ותלמד וכשאקום בבקר לחליבת הבקר ואראה אותך עירני אתן לך תרומה נכבדה לכמות מכובדת של זוגות תפילין! ברירה לא היתה.

כל הלילה ראינו אור ירח וכוכבים. לצלילי געיית הפרות למדנו ובבקר קבלנו חמשה זוגות תפילין לאת"ה. הרבה למדתי מאיש מיוחד זה ועוד חזון למועד לספר. אולם כשנות דור לאחר מכן חזר אליי הדבר כ "בומרנג".

מעורבתי בפרוייקט בניה מסויים הביאה לביתי את אליהו הנביא- זוסיק במוצאי שבת אחד. "אתה יודע שהבן של "רומקה" (ירחמיאל ז"ל , אחיו שגם הוא היה פנימי אמיתי) גר בעיר שאתה קשור אליה בגלל פרויקט הבניה. תן לו מקום בשטח המסחרי שיוכל לעשות "מבצעים "!.

זמן מה לאחר מכן החליט הרפתן שאני צריך לדאוג שיהיה במקום בית כנסת. מי יכל לעמוד אל מול זוסיק! במוצאי שבת אחרת הגיע לביתי ובפיו בשורה : " שלום פלדמן תורם ארון קודש לע"נ אמו ומענדל קרסיק הסכים לתרום עבודות נגרות לע"נ הוריו והכל בזכותך"! בזכותי?".

בזכותך ובדאגתך - השבתי לו.

תמיד הזכיר לי את הלילה ההוא ברפת...

ובאחד ממוצאי השבת האחרונים לחייו צלצל אליי. דיבורו קשה היה. קולו כמעט בלתי נתן לזיהוי. דבר תורה חשוב שלמד בשבת היה לו לומר לי ובקשה צנועה לעזרה עבור נזקק היתה בלבו.

בראותי את הסרט צפים הזכרונות ומבינים את מהותה האמיתי של הרפת.

יהיו שורות אלה זכרון חי לאדם דגול ולעילוי נשמתו.

(תגובה 15 לסרט התיעודי על ר' זוסיק ע"ה)