הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי התוועד לרגל חג הגאולה י"ב תמוז בעיר בית שמש. ההתוועדות אורגנה על ידי השליח הרב אליעזר וויינר, ועוזרו השליח הרב  ישראל בייזר, שניצח על עריכת כמאתיים מקומות בשולחנות ערוכים. 

ראש העיר מר דניאל וקנין, יצא מגדרו בהערכתו העצומה לחסידי חב"ד. הוא העלה זכרונות עוד מימי נעוריו בהם התחנך בכפר חב"ד, ואמר כי אין תחליף לשנים הללו, אשר לעולם לא ימושו ממחשבתו, שהיא יצירת הרוח, שרק חסידי חב"ד אמונים על כך, עם אהבת הזולת. הוא תיאר את חוויותיו בהווה בהיותו בשנגחאי, סין, אשר הלך בשבת מרחק של למעלה משעתיים לצד אחד, על מנת להתפלל בבית כנסת מאולתר, באחד מחדרי המלון.

הוא התפעל כיצד חסיד בן 26 מצליח לעשות זאת, וקשת המתפללים, שכללה אנשי עסקים מכל העולם, זוכה לסיוע רוחני. ואיזו שמחה שהוא עצמו זכה להיות העשירי למניין.

ראש העיר נשאר בכינוס למעלה משעתיים ומחצה, וכל מחלקות העיריה נרתמו לסיוע להתוועדות זו. וגם היו נציגויות של חברי העיריה, וחלקם נשאר למעלה מארבע שעות.
הערב נפתח בסיום הרמב"ם למחזור הכ"ו, שהיה בדיוק לפני חודש. בו נטלו רבני בתי הכנסת הרבים של חסידי חב"ד בשכונות העיר. הרב מיכאל אבישיד ערך את הסיום בטוב טעם. את הפתיחה ערך הרב אסף שמשון אנגלמן, אשר דיבר בהתלהבות על מצוות ידיעת ה'. ואת מכתב הברכה הקריא הרב רפאל צבי הרטמן.

מזכירו של הרבי, הרב גרונר ריתק את קהל שלוש מאות השומעים, ונשאר עד השעות הקטנות של הלילה, לא לפני שהיה במחיצת האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק. היו אלו דברים חמים, בהם הודגשה הנקודה שהרבי מסר את נפשו עבור החסידים. וכי השתמש בכוח הראייה עד סוף העולם, על מנת לסייע לכל יהודי ויהודי. הרב גרונר בציירו כיצד הרבי לא חסך מעצמו מאמצים והקריב כוחות עצומים למען כל יהודי העולם – הדגיש שהרי לא תיתכן מציאות של דרך חד כיוונית, מבלי שהחסידים יחזירו לרבם.

הסיפורים, שכללו עניינים שרק מזכיר אישי שותף להם, קלחו וריתקו את הקהל. כיצד הרבי יצא ארבעה ימים רצופים לאוהל, כדי לבטל ארבעה ניתוחים ליהודייה, כיצד אותו ראש ישיבה ליטאי, אשר נקבעה לו יחידות בחצות, אשר התעכבה עד לארבע לפנות בוקר. ולא רצה להיכנס, כי חשש שהרבי לא יהיה מספיק עירני. הציע לו הרב גרונר  שיכנס בכל זאת, ואם לא – הרי הוא ייתן לו את התור הראשון בהזדמנות הבאה, וכיצד הוא לאחר עשרים דקות היה בהלם מוחלט, כיצד הרבי רק כאילו יצא משינה עמוקה, וכל כולו עיניו פקוחות והוא הסתכל כאילו רק הוא קיים בעולמו.

את ההוראה המופלאה, לאותו עסקן מזרחי, אשר הגיע מארץ הקודש וחפץ להגביר את יראת השמיים אצל מחונכיו, שיספר להם סיפורים צדיקים. כיצד הרב יוחנן סופר, האדמו"ר מערלוי, ביקר אצל הרבי, ולאחר מכן שעבר אחד מתלמידיו, והרי אמר לו לבדוק את המזוזות, וכי יש גם מקום בו נדרשת מזוזה והוא לא שם, ומיד האדמו"ר יצא לביתו בבארא פארק, ואכן גילה זאת, שש מזוזות היו פסולות, ובמרתף היו שני חדרים, שההלכה הורתה שיהיו עם מזוזה – ואילו לא שמו בהם.

על ההתפעלות שהאדמו"ר יצא מכך יעיד טלפון שקיבל הרב גרונר בתחילת השבוע, אשר הרבי מערלוי הקדיש את כל השיחה של השלוש סעודות רק לספר בפרוטרוט סיפור זה, ואמר שאין הוא מוסיף דבר בשיחתו השבועית, מכיוון שהוא רוצה להשאיר את שומעי ליקחו עם הרושם של סיפור זה, על מנת שיתחזק אצלם נושא של אמונת צדיקים. הסיפור כיצד נשלח שליח באירופה להגיע לאיזו עיירה ולדבר עם יהודי, והתברר לאחר כל התלאות שחיפש אותו, כי הוא היה היהודי היחידי בעיירה, והכומר שידל אותו השכם והערב להתחבר אליהם. והוא עשה לקב"ה תנאי, והאולטימטום עמד לפוג רבע שעה לאחר מכן. וכשהגיע אותו שליח, כבר היה אותו איש משוכנע כי הוא יאלץ להמיר, ר"ל, את דתו.

בסופו של דבר, לא רק שהגיע אליהם עם אשתו לסדר. כי אם שלאחר שנים פגש את השליח והוא ואשתו עם ילדיהם הפכו לחרדים, המתגוררים בארץ הקודש. היחס המיוחד לחסידים, אשר בשנה אחת היו 1700 אורחים מארץ הקודש, והרבי ביקש לערוך יחידות בלילה אחד. הרב גרונר הציע לחלק זאת בשתי לילות. ואכן בלילה הראשון, שהיה ביום שלישי היחידות החלה בשמונה בערב, והסתיימה בעשר וחצי בבוקר. וכשהציעו לרבי לדחות את היחידות ליום חמישי, פנה אליו הרבי בתמיהה. וכי הרי יש כאן בעלי משפחות, שכך יספיקו להגיע לשבת לארץ, ולעבוד ביום ראשון, ובגלל נוחות שלי הינך רוצה לעכב ולדחות אותם. ואכן הפעם היחידות נמשכה עד אחד עשר בבוקר.

אותה אשה אשר הפצירה ברבי כי היא חייבת לקבל ממנו רפואה שלמה. ואז הרבי אמר למזכיר, כי הוא אינו מבין את מעשיה. כי אם היא מאמינה ברבי, הרי די שהרבי כבר אמר שאין צורך בניתוח. ומה שהיא דורשת רפואה שלמה, הרי מאחר ואין כאן כל דבר – הרי על מה יאמר רפואה שלמה. אולם עם כל ההפצרה – הרי אכן התברר כי לא היה שם כל גידול. והניתוח היה מיותר.

קהל השומעים כלל סוגים שונים בקהל הרחב, והרושם על האנשים היה גדול. אנשים מסרו פ"נים, ניגנו ניגונים והיתה שמחה רבה. לעתים אינך יודע את ההשפעה שיש על אירוע כזה בלב אנשים. כותב שורות אלו הציע ליהודי ליטאי להגיע להתוועדות, והוא דחה זאת בתירוץ קלוש ואמר, כי זה בטח תהיה מסכת נאומים, ולא התוועדות. ואז אמרתי לו, כי לאחר מכן, תהיה התוועדות אישית (כפי שאכן היה שם). למחרת הנני פוגש אותו בבית מדרשו, ושואל מדוע לא הגעת. ואז הוא אומר לי, כי הוא רוצה לימוד ולא רק דברים. אמרתי לו, הנה על המחשב יש לי תקליטור חב"ד. וכך עברתי עמו על שיחה שלימה (פנחס א' בכרך ל"ג), ואכן הוא יצא מגדרו, וקבענו כי נערוך לימוד על שיחה שבועית.