מרדכי לביא: אנשי כפר חב"ד לא מחכים למשטרה ולא ממתינים לסיוע שלה. משום שהם עברו ימים קשים מאד של גניבות, הם החליטו להקים יחידה משלהם, מעין יחידת עילית, שבאה לידי ביטוי גם במהלך הימים האחרונים! אנחנו רוצים כעת לדבר עם יואל בלינצקי, אני אומר את שם המשפחה שלך נכון?

יואל בלינצקי: כן. בלניצקי.

מרדכי לביא: בלניצקי. ערב טוב. אני מבין שאתה אחד מאנשי היחידה המיוחדת שהוקמה בכפר חב"ד, בשביל להתמודד עם התופעות הללו.

יואל בלינצקי: אני אחד מהאנשים. החלטנו שהמשטרה לא מטפלת בפניות שלנו, בכל הצרכים שלנו, מבחינה ביטחונית, והחלטנו פשוט לעשות מעשה. אנשים שאיכפת להם.

מרדכי לביא: ספר לנו. יש לכם בתקופה האחרונה הרבה מאד גניבות. בין היתר, של בלוני גז. הגנבים הם אנשים שלא חפצים בבלון כבלון, אלא גנבי מתכות. כי המתכת מאד יקרה היום. ואז מה קורה?

יואל בלינצקי: אז מה קורה? בעצם לאחרונה, בוא נגיע לאחרונה, לאחרונה היו עשרות מקרים של גניבות בלוני גז. ועוד כל-מיני דברים שונים ומשונים. פשוט מאד, אנשים הגיעו למשטרה, הגישו תלונות, שום-דבר לא נעשה! מה שקורה, זה אנשים קשי יום, שאין להם אפשרות אפילו לגמור את החודש, צריכים לשלם 600 שקל, פעם או פעמיים, כדי לקנות בלוני גז חדשים. רק שאין להם אפשרות. אף-אחד לא מטפל בזה. מה שקרה, שישבנו וחשבנו מה אפשר לעשות בשביל למנוע את הדבר הזה. לעזור. פשוט הקמנו קבוצה שלושים אנשים, מצוידים בכל-מיני אמצעים כאלה ואחרים, היינו מחולקים לאזורים, חיכינו לאנשים שיבואו. מה שקרה ביום רביעי לפנות-בוקר. אחד הצוותים זיהה אותם, תפסנו אותם ו..

מרדכי לביא: ו..?

יואל בלינצקי: והזעקנו את המשטרה, ובין לבין, תוך כדי שזה שהבאנו את המשטרה.. בוא נעשה את זה מסודר . איד הצוותים שניגש לטפל באנשים, הזדהה בתור ביטחון כפר חב"ד, ניגש לעצור אותם, הם סירבו לעצור, התחילו לדרוס ופגעו באחד התושבים שנפצע. הוא לא ניגש לבי"ח, כי הוא לא רצה להיכנס לרשימות. אבל נפצע. יצאו תושבים שנגנבו להם בלוני גז בתקופה האחרונה, קצת כועסים, ופשוט טיפלו בגנבים, עשו את מה שהמשטרה לא עושה או אף גורם אחר לא עושה.

מרדכי לביא: אני כ"כ אוהב את הגרסה שנתת כאן. כי אני מבין שמדובר במעין עבירה פלילית, מה שעשיתם, הוא לא חלם שהוא יסיים את הלילה, כאשר שברו לו את הידיים ואת הרגליים.

יואל בלינצקי: הם יבואו שוב פעם, הוא יכנס שוב ויקח ואף-אחד לא יעשה לו כלום.
מרדכי לביא: אהבתי את הגרסה. תחזור על זה עוד פעם? מה אתה אומר, מי שהיה שם, פשוט נפצע והלך, בגלל שהוא לא רצה שיהיה רשום, כדי שלא יחקרו אותו. ומי שבכלל פגע בגנבים, זה עוברי אורח!

יואל בלינצקי: אנשים, לא נשארה להם ברירה. אני אספר לך מה קרה לפני חצי-שנה. היה גם-כן גל של גניבות. גנבו בסביבות 40 - 50 בלוני גז, ואף-אחד לא עשה שום-דבר. ערב אחד, יצאו הגנבים, התקשרו למשטרה, המשטרה הגיעה, הבלונים היו בתוך האוטו, אף-אחד לא הרביץ להם, לא קרה שום-דבר, לא כמו שקרה הפעם. המשטרה לקחה את הבלונים, לקחה את הגנבים, שיחררה אותם באותו ערב. לא נפתח אפילו תיק פלילי. והתושבים שהבלונים שלהם היו באוטו, עד היום מחכים להם. לא קיבלו אותם מהמשטרה. זאת-אומרת, המשטרה לא עושה כלום. מי כן יעשה. אז מישהו החליט לקום ולעשות. זה הכל. פשוט מתוך יאוש, לא מתוך זה שאנשים רוצים לקחת את החוק.

מרדכי לביא: טוב. אני לא אעודד אותך, כי זה מעשה פלילי. אבל אני רק אגיד לך, שבמבחן התוצאה, יש מקומות שרק זה עזר.

יואל בלינצקי: אני גם לא מעודד. אני גם לא עשיתי. אני רק אומר לך מה קורה. אני הנציג שמספר לך מה קורה.

מרדכי לביא: אני הבנתי שזה לא אתה שעשית, פשוט אחרים, עוברי אורח ושכנים זועמים יצאו ולא שמו לב למה שהם עשו. הוא בכלל נפל והחליק, כי היה שם שמן על הרצפה..

יואל בלינצקי: היה אחד שנפל מהעץ, היה אחד שנפל מהאוטו, כל אחד נפל במקום אחר.

מרדכי לביא: תודה רבה לך.