הוא היה מנהיג בולט וכריזמטי בקהילת הסטודנטים בארה"ב. בחור נמרץ ומבריק, שלמד משפטים, פוליטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת מישיגן. פרשת רצח הנשיא קנדי גרמה לו להקדיש את עצמו למאבק לחקירת האמת שמאחורי הרצח. הוא הרגיש שמשקרים לציבור. "לא יכולתי להשלים עם התחושה שמרמים את כולנו. אמרתי לעצמי, אם משקרים בזה, ודאי משקרים בעוד עניינים. לא הסכמתי לחיות בעולם של שקר".

הוא החל לארגן סמינרים שחתרו לחשיפת האמת שמאחורי הרצח. בסמינר האחרון שארגן השתתפו שלושים ושישה מרצים מכל רחבי ארה"ב וכחמישה-עשר אלף סטודנטים. הסמינר זכה להצלחה גדולה, ושמו של דוד רוטשילד התפרסם, אבל הוא התחיל לחוש, שאם הוא מחפש את האמת, היא כנראה נמצאת במקום אחר.


בעקבות האח התאום

הוא נולד בפילדלפיה שלוש דקות אחרי אחיו התאום, נתן. יהדותם של בני המשפחה הסתכמה פחות-או-יותר בעצם הידיעה כי הם יהודים. התאומים נשלחו ללמוד בבית-ספר נוצרי-קתולי, ולאורך כל שנות ילדותם לא פגשו יהודי שהצהיר על יהדותו. כשגדלו, פנה נתן לאפיקים אמנותיים והחל למצוא עניין בעניינים רוחניים. החיפושים הובילו אותו לישיבת חב"ד, בחצר הרבי מליובאוויטש, בניו-יורק. דוד התקדם בלימודים אקדמיים.

בשלב מסויים קיבל שליחות לחקור פרויקטים בין-לאומיים של האו"ם במדינות המזרח הרחוק. בדרכו לשם קפץ לברוקלין, לפגוש את אחיו. האח שכנע אותו לכתוב מכתב לרבי ולבקש ברכה להצלחה בנסיעתו למזרח. הרבי אכן איחל לו הצלחה, אך לא למטרה שבעבורה ביקש. דוד: "מזכירו של הרבי הראה לי את תשובת הרבי בכתב-ידו. הרבי איחל לי הצלחה בלימודיי בישיבה"...


נפש לסטודנטים

דוד החליט להיענות להמלצתו של הרבי והחל ללמוד בישיבה. במהרה חש כי מצא את האמת שחיפש כל ימיו. הוא לא שכח את חבריו הסטודנטים. תוך כדי לימודיו בישיבה החל להוציא-לאור עיתון ושמו 'נפש', שהופץ בקמפוסים במאתיים אלף עותקים וזכה להצלחה גדולה.

אבל בהדרגה חש דוד כי שאיפתו האמיתית היא להתמסר ללימוד התורה. הוא עלה לארץ ולמד בישיבת תומכי-תמימים בכפר-חב"ד. לאחר מכן עבר לישיבת חב"ד בצפת. בשנת תשמ"א הקים בית עם יהודית, ילידת פלטבוש, שהתקרבה לתורה ומצוות בהיותה נערה צעירה. בארה"ב סיימה שני תארים בכימיה, והגיעה לארץ כדי לעשות תואר שלישי. כאן התקרבה לחב"ד ונישאה לדוד.


תרגום מושגי חסידות

בני-הזוג קבעו את משכנם בצפת, ודוד הוסיף להקדיש את עצמו ללימוד התורה. הוא הוסמך לרבנות, אך לא חיפש תפקידים ומשרות. כבר עשרים וחמש שנים הוא שוקד על התורה בכולל 'צמח-צדק' בצפת.

עכשיו מתברר כי בשנים האלה עמל על יצירה מיוחדת במינה. בימים האלה יצאו-לאור שני כרכים הנושאים את השם 'מאמרי החגים'. 750 עמודים ובהם עשרים וארבעה מאמרי חסידות, מתורגמים לאנגלית, ומבוארים בשפה שווה לכל נפש, תוך מאמץ שלא לאבד את העומק שבמקור. הקושי הגדול, לדבריו, היה בצורך ליצור מילון חדש של מונחים בשפה האנגלית, שיבטאו את מושגי החסידות המקוריים. איך, למשל, מתרגמים לאנגלית מושגים כמו 'תוהו', 'שבירת הכלים', 'אצילות' ו'אור אין-סוף'? הרב דוד רוטשילד יגע ומצא.