מערכת COL
|
יום כ"ד טבת ה׳תשס״ח
02.01.2008
המלצות לחושד שרופאיו התרשלו בו ● מידע לציבור
מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל ע"י רופא, אחות, או כל עוסק אחר במקצוע הרפואי או פרה רפואי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני שקיבל.■ COL מפרסם המלצות לאזרח שחושד שרופאיו התרשלו בטיפול שניתן לו ■ מאת גיל מור, עו"ד – יפעת גוטמן, משפטנית לסיפור המלא• כלכלה וצרכנות
גיל מור, עו"ד – יפעת גוטמן, משפטנית
לצערנו ישנם מקרים רבים בשנה של פגיעות ונזקים עקב רשלנות רפואית הגורמים לנכות ולעיתים אף למוות, רק מעטים מהמקרים מתפרסמים ומובאים לידיעת כלל הציבור.
מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל ע"י רופא, אחות, או כל עוסק אחר במקצוע הרפואי או פרה רפואי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני שקיבל.
אולם, הדרך לתביעת הפיצויים אינה קלה כל כך. על נפגע התרשלות רפואית מוטלת חובה להוכיח לא רק שצוות בית החולים התרשל כלפיו. אלא עליו להוכיח גם, כי קיים קשר סיבתי בין מחדלי הרופאים לבין נזקיו. דרישת הקשר הסיבתי היא לעיתים קשה מנשוא ומאפשרת לבתי חולים מתרשלים להתחמק מאחריות וזאת היות ולכל מחלה או נזק ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים להביא להתפרצותה. האפשרות להוכיח, כי דווקא התרשלות הרופאים גרמה למחלה או לנזק ולא גורם סיכון אחר, היא לעיתים משימה בלתי אפשרית אשר לא ניתנת לביצוע. בנוסף, הוכחת הקשר הסיבתי מחייבת הכנת חוות דעת מומחה. חולה המבקש חוות דעת, נתקל לא אחת בחוסר רצון של הרופאים להעיד נגד הקולגות שלהם למקצוע. ניתן להתגבר על קשר השתיקה, אולם לשם כך דורשים הרופאים אלפי ולעיתים עשרות אלפי שקלים לכל חוות דעת. לכן בתביעות מסוג רשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום, שיוכל להפנות אתכם למומחים, אשר יעשו את עבודתם נאמנה.
לצורך קבלת חוות דעת ממומחה רפואי יש לאסוף את כל החומר מהמוסדות הרפואיים הקשורים לטיפול הרשלני ולהציגם בפני המומחה הרפואי. החוק במדינת ישראל מחייב את המוסדות הרפואיים לספק צילום של תיק רפואי, אם קיימת פניה כזו מצד הנפגע או עורך דין מטעמו (כאשר עורך דין חייב בהצגת כתב ויתור על סודיות רפואית).
במקרים בהם טופל הנפגע במוסד רפואי כגון בית חולים או קופת חולים, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי ולא רק נגד איש המקצוע שהתרשל, היות ולמוסד הרפואי
ישנה אחריות שילוחית לרשלנות אנשי המקצוע אשר עובדים בו. לעיתים תביעת רשלנות רפואית כנגד מוסד רפואי עדיפה לנפגע מתביעת רשלנות רפואית כנגד איש המקצוע שהתרשל וזאת עקב היותה "כיס העמוק" יותר, אשר מאפשר לתבוע גופים גדולים ועתירי מוניטין, שיבחרו לא לסכן את שמם ולעיתים יגיעו פשרה, בטרם תגיע התביעה לפתחי בית המשפט.
ביטוח הרשלנות הרפואית בו מצויד על פי חוק כל רופא בישראל, נועד לטפל בדיוק באותם מקרים של התרשלות רפואית, ולכן בכל מקרה בו מתעורר חשד לרשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום, אשר יתוו ויסייעו בבחירת המהלכים הבאים. תביעות בגין רשלנות רפואית, הנן תביעות רגישות מטבען, לפיכך יש צורך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. עורך הדין העוסק בתחום יידע מצד אחד לשלב בתביעה טענות אשר עשויות להגדיל את סכום הפיצויים ומצד שני להעניק ליווי משפטי מלא גם מול גורמים רפואיים המהווים את אחד ממפתחות ההצלחה בתביעות מסוג זה.
לסיכום, ניתן לומר כי אזרחי המדינה חבים באחריותם החברתית להתריע על מחדלים מערכתיים, ובמיוחד אלה הנוגעים לחיי אדם. דומה, שרק אזרחים המתלוננים על טיפול לקוי במערכת הרפואית ועל מחדליה, מאלצים את אותה המערכת לשפר את נהליה וביצועיה – וכך למעשה מעניקים לכלל האוכלוסייה את האפשרות ליהנות מטיפול רפואי טוב יותר בעתיד לבוא.
לצערנו ישנם מקרים רבים בשנה של פגיעות ונזקים עקב רשלנות רפואית הגורמים לנכות ולעיתים אף למוות, רק מעטים מהמקרים מתפרסמים ומובאים לידיעת כלל הציבור.
מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל ע"י רופא, אחות, או כל עוסק אחר במקצוע הרפואי או פרה רפואי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני שקיבל.
אולם, הדרך לתביעת הפיצויים אינה קלה כל כך. על נפגע התרשלות רפואית מוטלת חובה להוכיח לא רק שצוות בית החולים התרשל כלפיו. אלא עליו להוכיח גם, כי קיים קשר סיבתי בין מחדלי הרופאים לבין נזקיו. דרישת הקשר הסיבתי היא לעיתים קשה מנשוא ומאפשרת לבתי חולים מתרשלים להתחמק מאחריות וזאת היות ולכל מחלה או נזק ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים להביא להתפרצותה. האפשרות להוכיח, כי דווקא התרשלות הרופאים גרמה למחלה או לנזק ולא גורם סיכון אחר, היא לעיתים משימה בלתי אפשרית אשר לא ניתנת לביצוע. בנוסף, הוכחת הקשר הסיבתי מחייבת הכנת חוות דעת מומחה. חולה המבקש חוות דעת, נתקל לא אחת בחוסר רצון של הרופאים להעיד נגד הקולגות שלהם למקצוע. ניתן להתגבר על קשר השתיקה, אולם לשם כך דורשים הרופאים אלפי ולעיתים עשרות אלפי שקלים לכל חוות דעת. לכן בתביעות מסוג רשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום, שיוכל להפנות אתכם למומחים, אשר יעשו את עבודתם נאמנה.
לצורך קבלת חוות דעת ממומחה רפואי יש לאסוף את כל החומר מהמוסדות הרפואיים הקשורים לטיפול הרשלני ולהציגם בפני המומחה הרפואי. החוק במדינת ישראל מחייב את המוסדות הרפואיים לספק צילום של תיק רפואי, אם קיימת פניה כזו מצד הנפגע או עורך דין מטעמו (כאשר עורך דין חייב בהצגת כתב ויתור על סודיות רפואית).
במקרים בהם טופל הנפגע במוסד רפואי כגון בית חולים או קופת חולים, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי ולא רק נגד איש המקצוע שהתרשל, היות ולמוסד הרפואי
ישנה אחריות שילוחית לרשלנות אנשי המקצוע אשר עובדים בו. לעיתים תביעת רשלנות רפואית כנגד מוסד רפואי עדיפה לנפגע מתביעת רשלנות רפואית כנגד איש המקצוע שהתרשל וזאת עקב היותה "כיס העמוק" יותר, אשר מאפשר לתבוע גופים גדולים ועתירי מוניטין, שיבחרו לא לסכן את שמם ולעיתים יגיעו פשרה, בטרם תגיע התביעה לפתחי בית המשפט.
ביטוח הרשלנות הרפואית בו מצויד על פי חוק כל רופא בישראל, נועד לטפל בדיוק באותם מקרים של התרשלות רפואית, ולכן בכל מקרה בו מתעורר חשד לרשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום, אשר יתוו ויסייעו בבחירת המהלכים הבאים. תביעות בגין רשלנות רפואית, הנן תביעות רגישות מטבען, לפיכך יש צורך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. עורך הדין העוסק בתחום יידע מצד אחד לשלב בתביעה טענות אשר עשויות להגדיל את סכום הפיצויים ומצד שני להעניק ליווי משפטי מלא גם מול גורמים רפואיים המהווים את אחד ממפתחות ההצלחה בתביעות מסוג זה.
לסיכום, ניתן לומר כי אזרחי המדינה חבים באחריותם החברתית להתריע על מחדלים מערכתיים, ובמיוחד אלה הנוגעים לחיי אדם. דומה, שרק אזרחים המתלוננים על טיפול לקוי במערכת הרפואית ועל מחדליה, מאלצים את אותה המערכת לשפר את נהליה וביצועיה – וכך למעשה מעניקים לכלל האוכלוסייה את האפשרות ליהנות מטיפול רפואי טוב יותר בעתיד לבוא.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
