מערכת COL
|
יום כ"ג תשרי ה׳תשס״ח
05.10.2007
350 אלף דולר מהקונגרס לאבטחת מרכזי חב"ד במרילנד
חמישה מרכזי חב"ד קיבלו מענקים בסכומים של 350 אלף דולר בסך הכל באדיבות הקונגרס, שכפה על המשרד לביטחון המולדת לתקצב אבטחת ארגונים ללא מטרות רווח בסכום של כ-25 מיליון דולר בשנה ■ רשימת מקבלי מענקי האבטחה כוללת מוסדות יהודיים מכל סוג - בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות קהילתיים, ברחבי ארה"ב ■ המיגון כולל: מצלמות אבטחה, תאורת לילה, אינטרקום לסיפור המלא
הרב שלומי בייטש ליד בית הכנסת שלו, השבוע (תצלום: שמואל רוזנר)
מאת: שמואל רוזנר, 'הארץ'
לפני שבועיים עצרה ניידת משטרה ליד בית הכנסת הקטן של הרב שלמה בייטש, איש תנועת חב"ד מצפת הנמצא בשליחות ברוקוויל שבמרילנד. בעבר הוא התגורר בבית זה עם אשתו וילדיו, אבל עכשיו זה רק בית כנסת, שהוא גם גן ילדים ובית ספר עברי, משרד ועוד הרבה דברים.
השוטרים היו מנומסים וידידותיים. הם ביקשו פרטים: מי המנהל, מי אחראי, למי לפנות בעת צרה. סיור שגרתי של עדכון הרשימות - מבנה של פעילות יהודית מסומן אצלם כמוקד שיש לשים עליו עין. כשיבואו בעוד כמה חודשים לשאול שוב מה נשמע יוכלו בוודאי לזהות שיפור במצב האבטחה: בייטש יכול להרשות לעצמו עכשיו את מה שלא יכול היה לפני שבוע: מצלמות אבטחה, תאורת לילה, אינטרקום. על עמודי בטון לחסימת כלי רכב ויתר. בכל זאת, זה לא בסיס צבאי, אלא בית כנסת.
אביזרי הבטיחות הללו ימומנו באדיבות משלם המסים האמריקאי, וליתר דיוק - באדיבות הקונגרס, שכפה על המשרד לביטחון המולדת לתקצב אבטחת ארגונים ללא מטרות רווח בסכום של כ-25 מיליון דולר בשנה. אם רוצים לדייק עוד, את התודות צריך בייטש להעביר לשניים - הסנאטור ארלן ספקטר מפנסילווניה והסנאטורית ברברה מיקולסקי מקליפורניה.
הנהנים, אם אפשר לקרוא לזה כך, הם היהודים. בסוף השבוע שעבר התברר שרוב עצום של מקבלי המענק הם מוסדות יהודיים - קטנים כמו זה של בייטש, או גדולים כ"מרכז הקהילה היהודית" השוכן מרחק שני רחובות ממנו. 19 מיליון דולר מתוך התקציב - לאבטחת יהודים. ממילא אין מנוס מהנחה שהם נמצאים בסיכון.
חשש הקהילה היהודית האמריקאית מכך שהיא משמשת מטרה אפשרית לפגיעה עשוי להיראות כעומד בסתירה לתחושת הביטחון שהיא חשה. מנהיגים יהודים באמריקה מקפידים לומר שלא היתה קהילה יהודית בטוחה כל כך בתולדות העולם. ובכל זאת - צריך להוסיף מצלמה ואינטרקום בבתי הכנסת.
רשימת מקבלי מענקי האבטחה כוללת מוסדות יהודיים מכל סוג - בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות קהילתיים, ברחבי ארה"ב.
על קו התפר העדין הזה, שבין תחושת ביטחון חזקה לבין חשש טמיר מפני האיום שאורב ליהודים, חיה הקהילה הגדולה הזאת. הנה נתון מעניין: סקרים מוכיחים כי יהודים חוששים מפני אנטישמיות בקהילתם שלהם, הרבה פחות מאשר בארה"ב ככלל. אולי אפשר ללמוד מזה שהעוינות שהם חרדים מפניה היא יותר איום תיאורטי המרחף מעל, מאשר מציאות קונקרטית. באורח מוזר, החוק שהצליחה לדחוף - בהתאמה כה מופלאה של הקריטריונים לצורכיה-שלה - גם הוא הוכחה לתחושת הביטחון והעוצמה הקהילתית. היהודים האמריקאים אינם חרדים מפני הצורך לדרוש מהחברה הסובבת. העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה הם לא צריכים - הילדים מסתדרים גם ככה - אבל בהגנה הם דווקא כן.
גם אם למישהו נראית מוזר העובדה שתוכנית מתוקצבת נוחתת כמעט כולה בחיק המוסדות היהודיים, הם אינם חשים צורך להתנצל. "גם המוסלמים האמריקאים בסיכון", אומר הלבר, "ואני בעד שגם הם יקבלו. בין השאר קיבלו פחות משום שהם מאורגנים פחות, מנוסים פחות. אולי בשנה הבאה".
הקהילה היהודית המאורגנת יודעת היטב כיצד לתפעל לתועלתה את המכונה האמריקאית הגדולה. הלוביסט דרוף דוחף את החוק, הפדרציה מקבלת עדכון, לעתים גם מדרבנת את המחוקק המקומי לסייע. אחר כך הלבר מתקשר לכל מוסד יהודי בסביבה, ללהציע שיוגשו בקשות.
כך שומע גם הרב בייטש מהמינהל האזורי של חב"ד. זו החוליה הכמעט אחרונה בשרשרת - כי הרב בייטש לבד לא יכול - הוא צריך חברת אבטחה שתסייע לו ותמליץ מה צריך. בשביל זה בדיוק נמצא כאן יאיר קלוש מבתסדה. הוא בא לארה"ב אחר אשתו החוקרת את הגנום האנושי, ומצא תעסוקה בחברת אבטחה קטנה שהקים. קלוש נשמע השבוע גאה: "כל מי שהיה בידיים שלי קיבל את המלגה". בעצם, מדובר בשניים - מרכז חב"ד ובית כנסת ספרדי קטן, "מגן דוד" שמו. החברה של קלוש עשתה את "הערכת הסיכון" וכתבה את הבקשה בעבור בייטש. הוא יקבל 70 אלף דולר.
הרב שמואל קפלן, מנהל חב"ד במדינת מרילנד, סיכם השבוע הצלחה של שנתיים עם התוכנית הזאת: חמישה מרכזי חב"ד קיבלו מענקים - בערך 350 אלף דולר בסך הכל. במרכז שהוא יושב בו, בפוטומק, הוסיפו מצלמות וגם עמודי בטון. אמצעי זהירות - אבל זה לא אומר שמישהו מפחד. עובדה, בחזית בית הכנסת של בייטש מתנוססת סוכה גד ולה ואף יהודי איננו חושש להיכנס אליה.
לפני שבועיים עצרה ניידת משטרה ליד בית הכנסת הקטן של הרב שלמה בייטש, איש תנועת חב"ד מצפת הנמצא בשליחות ברוקוויל שבמרילנד. בעבר הוא התגורר בבית זה עם אשתו וילדיו, אבל עכשיו זה רק בית כנסת, שהוא גם גן ילדים ובית ספר עברי, משרד ועוד הרבה דברים.
השוטרים היו מנומסים וידידותיים. הם ביקשו פרטים: מי המנהל, מי אחראי, למי לפנות בעת צרה. סיור שגרתי של עדכון הרשימות - מבנה של פעילות יהודית מסומן אצלם כמוקד שיש לשים עליו עין. כשיבואו בעוד כמה חודשים לשאול שוב מה נשמע יוכלו בוודאי לזהות שיפור במצב האבטחה: בייטש יכול להרשות לעצמו עכשיו את מה שלא יכול היה לפני שבוע: מצלמות אבטחה, תאורת לילה, אינטרקום. על עמודי בטון לחסימת כלי רכב ויתר. בכל זאת, זה לא בסיס צבאי, אלא בית כנסת.
אביזרי הבטיחות הללו ימומנו באדיבות משלם המסים האמריקאי, וליתר דיוק - באדיבות הקונגרס, שכפה על המשרד לביטחון המולדת לתקצב אבטחת ארגונים ללא מטרות רווח בסכום של כ-25 מיליון דולר בשנה. אם רוצים לדייק עוד, את התודות צריך בייטש להעביר לשניים - הסנאטור ארלן ספקטר מפנסילווניה והסנאטורית ברברה מיקולסקי מקליפורניה.
הנהנים, אם אפשר לקרוא לזה כך, הם היהודים. בסוף השבוע שעבר התברר שרוב עצום של מקבלי המענק הם מוסדות יהודיים - קטנים כמו זה של בייטש, או גדולים כ"מרכז הקהילה היהודית" השוכן מרחק שני רחובות ממנו. 19 מיליון דולר מתוך התקציב - לאבטחת יהודים. ממילא אין מנוס מהנחה שהם נמצאים בסיכון.
חשש הקהילה היהודית האמריקאית מכך שהיא משמשת מטרה אפשרית לפגיעה עשוי להיראות כעומד בסתירה לתחושת הביטחון שהיא חשה. מנהיגים יהודים באמריקה מקפידים לומר שלא היתה קהילה יהודית בטוחה כל כך בתולדות העולם. ובכל זאת - צריך להוסיף מצלמה ואינטרקום בבתי הכנסת.
רשימת מקבלי מענקי האבטחה כוללת מוסדות יהודיים מכל סוג - בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות קהילתיים, ברחבי ארה"ב.
על קו התפר העדין הזה, שבין תחושת ביטחון חזקה לבין חשש טמיר מפני האיום שאורב ליהודים, חיה הקהילה הגדולה הזאת. הנה נתון מעניין: סקרים מוכיחים כי יהודים חוששים מפני אנטישמיות בקהילתם שלהם, הרבה פחות מאשר בארה"ב ככלל. אולי אפשר ללמוד מזה שהעוינות שהם חרדים מפניה היא יותר איום תיאורטי המרחף מעל, מאשר מציאות קונקרטית. באורח מוזר, החוק שהצליחה לדחוף - בהתאמה כה מופלאה של הקריטריונים לצורכיה-שלה - גם הוא הוכחה לתחושת הביטחון והעוצמה הקהילתית. היהודים האמריקאים אינם חרדים מפני הצורך לדרוש מהחברה הסובבת. העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה הם לא צריכים - הילדים מסתדרים גם ככה - אבל בהגנה הם דווקא כן.
גם אם למישהו נראית מוזר העובדה שתוכנית מתוקצבת נוחתת כמעט כולה בחיק המוסדות היהודיים, הם אינם חשים צורך להתנצל. "גם המוסלמים האמריקאים בסיכון", אומר הלבר, "ואני בעד שגם הם יקבלו. בין השאר קיבלו פחות משום שהם מאורגנים פחות, מנוסים פחות. אולי בשנה הבאה".
הקהילה היהודית המאורגנת יודעת היטב כיצד לתפעל לתועלתה את המכונה האמריקאית הגדולה. הלוביסט דרוף דוחף את החוק, הפדרציה מקבלת עדכון, לעתים גם מדרבנת את המחוקק המקומי לסייע. אחר כך הלבר מתקשר לכל מוסד יהודי בסביבה, ללהציע שיוגשו בקשות.
כך שומע גם הרב בייטש מהמינהל האזורי של חב"ד. זו החוליה הכמעט אחרונה בשרשרת - כי הרב בייטש לבד לא יכול - הוא צריך חברת אבטחה שתסייע לו ותמליץ מה צריך. בשביל זה בדיוק נמצא כאן יאיר קלוש מבתסדה. הוא בא לארה"ב אחר אשתו החוקרת את הגנום האנושי, ומצא תעסוקה בחברת אבטחה קטנה שהקים. קלוש נשמע השבוע גאה: "כל מי שהיה בידיים שלי קיבל את המלגה". בעצם, מדובר בשניים - מרכז חב"ד ובית כנסת ספרדי קטן, "מגן דוד" שמו. החברה של קלוש עשתה את "הערכת הסיכון" וכתבה את הבקשה בעבור בייטש. הוא יקבל 70 אלף דולר.
הרב שמואל קפלן, מנהל חב"ד במדינת מרילנד, סיכם השבוע הצלחה של שנתיים עם התוכנית הזאת: חמישה מרכזי חב"ד קיבלו מענקים - בערך 350 אלף דולר בסך הכל. במרכז שהוא יושב בו, בפוטומק, הוסיפו מצלמות וגם עמודי בטון. אמצעי זהירות - אבל זה לא אומר שמישהו מפחד. עובדה, בחזית בית הכנסת של בייטש מתנוססת סוכה גד ולה ואף יהודי איננו חושש להיכנס אליה.
הוסף תגובה
0 תגובות