המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְּעֵי

"וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל..." (במדבר לג,נד)

עָמְדָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, גְּדוֹלָה וְרַחֲבַת יָדַיִם, וְהָיָה צֹרֶךְ לְחַלְּקָהּ לְשִׁבְטֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. אֵיךְ הִתְבַּצְּעָה הַחֲלֻקָּה? וּבְכֵן, רֵאשִׁית נֶעֶשְׂתָה חֲלֻקָּה עַל-פִּי שֵׂכֶל וְהִגָּיוֹן. חִשְּׁבוּ אֶת הַשְּׁטָחִים הַשּׁוֹנִים עַל-פִּי הָאֵיכוּת שֶׁלָּהֶם וְאָז הִתְאִימוּ אוֹתָם לַשְּׁבָטִים עַל-פִּי הַגֹּדֶל וְכַדּוֹמֶה.

שָׁלָב נוֹסָף הָיָה, חֲלֻקָּה עַל-פִּי גּוֹרָל, בְּאֶמְצָעוּת פְּתָקִים עִם שְׁמוֹת נַחֲלוֹת וּשְׁמוֹת שְׁבָטִים (וְהַפֶּתֶק אַף הָיָה קוֹרֵא וְאוֹמֵר אֶת שֶׁכָּתוּב עָלָיו).

מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ בַּ'גּוֹרָל' שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בַּחֲלֻקָּה, מַדּוּעַ לֹא הָיָה דַּי בַּחֲלֻקָּה עַל-פִּי שִׁקּוּלִים הֶגְיוֹנִיִּים? הֲרֵי בֵּין כֹּה וָכֹה, בְּאֹפֶן נִסִּי, הַגּוֹרָל תָּאַם לַחֲלוּטִין אֶת הַחֲלֻקָּה הַשִּׂכְלִית שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לִפְנֵי-כֵן...

אֶלָּא, שֶׁהַדָּבָר מְלַמְּדֵנוּ עַל הָאֹפִי הַמְּיֻחָד שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. דָּבָר פִּלְאִי מִתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ: לַמְרוֹת שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֶרֶץ, גַּשְׁמִית וְחָמְרִית, בְּכָל זֹאת מְאִירָה בָּהּ הָאֱלֹקוּת בְּגָלוּי! הַחִבּוּר הַזֶּה, הַמֻּשְׁלָם, בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, לֹא יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ סְתָם כָּךְ, בְּכָל אֶרֶץ רְגִילָה. אֶלָּא דַּוְקָא בְּאֶרֶץ מְיֻחֶדֶת שֶׁכָּל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בָּהּ, קוֹרֶה בְּאֹפֶן נִסִּי, הַיְשֵׁר מִן הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הַגְּלוּיָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָכֵן הִשְׁתַּתֵּף גַּם הַגּוֹרָל, הַנִּסִּי וְהַמְּכֻוָּן מִלְּמַעְלָה, בַּחֲלֻקַּת הָאָרֶץ.

(לקוטי שיחות חי"ג, מסעי א')

יָשַׁבְנוּ בִּצְפִיפוּת, הָיָה לָנוּ קְצָת חַם וּקְצָת מַחֲנִיק, אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי הָאֲוִירָה הָיְתָה דֵּי רְגוּעָה.

אִמָּא וְהַשְּׁכֵנוֹת נֶעֶרְכוּ מֵרֹאשׁ כָּרָאוּי. בַּקְבּוּקֵי מַיִם וְעוּגִיּוֹת הָיוּ מֻנָּחִים עַל הַמַּדָּף, וּלְיָדָם – צְבָעִים וְדַפִּים, דֶּבֶק וּמִסְפָּרַיִם, מִשְׂחֲקֵי קֻפְסָא וּמִשְׂחֲקֵי הַרְכָּבָה... כָּל מָה שֶׁיָּכֹל לְהַעֲסִיק חֲבוּרַת יְלָדִים מֻדְאָגִים (וּמְבֻלְבָּלִים) הַיּוֹשְׁבִים בַּמִּקְלָט.

מִקְלָט... מִלָּה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מְעוֹרֶרֶת חֲרָדָה מְסֻיֶּמֶת, וּפִתְאוֹם הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק מִמְּצִיאוּת הַחַיִּים.

יָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ אֲבָל לֹא הִתְחַשֵּׁק לָנוּ לְצַיֵּר, גַּם לֹא לִגְזֹר, לְהַדְבִּיק אוֹ לְשַׂחֵק. מָה כֵּן עָשִׂינוּ? רַק דָּבָר אֶחָד, שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ הַמְּבֻגָּרִים יַחַד עִם הַיְּלָדִים – דִּבַּרְנוּ. שׂוֹחַחְנוּ עַל מָה שֶׁהָיָה וְעַל מָה שֶׁאוּלַי יִהְיֶה... עַל מָה שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ, עַל אֵיךְ שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ, וּבְקִצּוּר – עַל הַ'מַּצָּב'.

לְנָתִי, הָיְתָה נְטִיָּה מְשֻׁנָּה לִרְאוֹת שְׁחֹרוֹת. כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת לֹא מְצִיאוּתִיִּים, עָלוּ בְּדַעֲתוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה וְהָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא נֶהֱנֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל כּוֹחַ הַדִּמְיוֹן כְּדֵי לְהַפְחִיד אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִיִּים.

כְּשֶׁהִתְעַיַּפְנוּ כֻּלָּנוּ מִלְּהַסְבִּיר לוֹ שׁוּב וָשׁוּב שֶׁאֵלּוּ 'שְׁטֻיּוֹת', לָקַח פִּתְאוֹם אַבָּא שֶׁל בִּנְיָמִין אֶת הַיָּזְמָה לְיָדָיו. זֶה הָיָה מְאוֹד מַפְתִּיעַ, בִּגְלַל שֶׁאַבָּא שֶׁל בִּנְיָמִין הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל שַׁתְקָן מֻפְלָג. מְעַנְיֵן, אֵיךְ הוּא חוֹשֵׁב לְהַרְגִּיעַ אֶת נָתִי?

אֲבָל דַּוְקָא הָיוּ לוֹ, לְאַבָּא שֶׁל בִּנְיָמִין, הֲמוֹן מִלִּים יָפוֹת וְנֶהְדָּרוֹת וּמְאוֹד מַרְגִּיעוֹת... יָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ וּבָלַעְנוּ בִּשְׁקִיקָה כָּל מִלָּה שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו וְכָךְ לֹא חַשְׁנוּ בַּזְּמַן הַחוֹלֵף:

"תְּדַמְיֵן לְךָ נָתִי, שֶׁאַתָּה לֹא חַי בְּאֶרֶץ רְגִילָה, אֶלָּא בְּאֶרֶץ שֶׁל פֶּלֶא. בְּכָל רֶגַע מִתְרַחֲשִׁים בָּהּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת... וּבְכֵן, זֶהוּ בִּכְלָל לֹא דִּמְיוֹן. אָכֵן, זוֹ הַמְּצִיאוּת. בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנָהּ הַשְׁגָּחָה גְּלוּיָה וּמוּחָשִׁית בְּכָל רֶגַע. הֲרֵי זוֹהִי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֶרֶץ שֶׁסְּפוּגָה בִּקְדֻשָּׁה. לֹא לְחִנָּם הִיא נִקְרֵאת 'אֶרֶץ אֲשֶׁר עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ'... כָּל דָּבָר קְטַנְטַן אוֹ גָּדוֹל, נַעֲשֶׂה בִּרְצוֹנוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַגְּלוּיָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמָה שֶׁמְּיֻחָד וְנִפְלָא הוּא, שֶׁהַדְּבָרִים קוֹרִים, גַּם לְלֹא הִתְחַשְּׁבוּת בַּמִּגְבָּלוֹת שֶׁל הַטֶּבַע. לֹא קוֹרִים רַק דְּבָרִים 'הֶגְיוֹנִיִּים', אֶלָּא גַּם דְּבָרִים לֹא הֶגְיוֹנִיִּים לְגַמְרֵי. אִם מִתּוֹךְ עֲשָׂרָה טִילִים, הֶגְיוֹנִי שֶׁשְּׁנַיִם נוֹפְלִים בַּאֲזוֹרִים בִּלְתִּי מְיֻשָּׁבִים, פִּתְאוֹם דַּוְקָא שְׁמוֹנָה נוֹפְלִים בַּאֲזוֹרִים בִּלְתִּי מְיֻשָּׁבִים. וְאָז, מָה אוֹמְרִים כֻּלָּם, אֲפִלּוּ בַּתִּקְשֹׁרֶת? – 'אֵיזֶה נֵס'. כִּי אָכֵן אָנוּ נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ שֶׁל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת".

בַּשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שָׁמַעְנוּ פִּתְאוֹם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַכָּרוֹז, מַזְמִין אוֹתָנוּ לָצֵאת חֲזָרָה מִתּוֹךְ הַמִּקְלָטִים, אֶל הַבָּתִּים.

אֲבָל נָתִי, מַחְשְׁבוֹתָיו נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַתָּה הַרְחֵק, לִמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים: "עוֹד מְעַט, אוּלַי יַעֲבֹר עוֹד כָּרוֹז..." – הוּא אָמַר לָנוּ בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת – "וְהוּא יַזְמִין אֶת כֻּלָּנוּ, לָצֵאת מִן הַמִּקְלָטִים וְלָרוּץ יָשָׁר לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ!!! אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁאֲנִי אַגִּיעַ רִאשׁוֹן... יֵשׁ לִי כְּבָר תָּכְנִית מְיֻחֶדֶת, רַק אַל תֹּאמְרוּ לִי שֶׁהִיא 'דִּמְיוֹנִית'...".

הסיפור השבועי

לִמְנֹעַ אֶת הַחֻרְבָּן

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי 'בֵּין הַמְּצָרִים'. שֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת קָפְחָה עַל רָאשֵׁי הַבְּרִיּוֹת. אַךְ הַצַּדִּיק רַבִּי נָחוּם מִצֶּ'רְנוֹבִּיל לֹא שָׁת לִבּוֹ לַחֹם הַכָּבֵד. מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב כִּתֵּת רַגְלָיו, מְקַבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וְרוּבָּל לְרוּבָּל, לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַנַּעֲלָה – מִצְוַת פִּדְיוֹן-שְׁבוּיִים.

בַּעֲבוּר מִי מָסַר הַצַּדִּיק אֶת נַפְשׁוֹ וְכִתֵּת אֶת רַגְלָיו? – לְמַעַן יְהוּדִי מֵאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת, אִישׁ לְמוּד-סֵבֶל וִידוּעַ-מַכְאוֹב. הָאִישׁ נִתְפַּס לַטִּפָּה הַמָּרָה וְנַעֲשָׂה שִׁכּוֹר כְרוֹנִי. אֶת כַּסְפּוֹ-שֶׁלּוֹ וְכֵן כְּסָפִים שֶׁלָּוָה מֵאֲחֵרִים הוֹצִיא עַל קְנִיָּה בִּלְתִּי-פּוֹסֶקֶת שֶׁל יֵין-שָׂרָף, וּבוֹ הִטְבִּיעַ אֶת צָרוֹתָיו.

כְּשֶׁרַבּוּ בַּעֲלֵי-הַחוֹב וְהַנּוֹשִׁים לֹא חָדְלוּ מִלְּהָצִיק, עָשָׂה הַיְּהוּדִי מַעֲשֶׂה נִמְהָר – לָוָה מִן הַפָּרִיץ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל בְּרִבִּית נַשְׁכָנִית. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ מוֹעֵד פִּרְעוֹן הַהַלְוָאָה לַפָּרִיץ וְלַיְּהוּדִי לֹא הָיְתָה פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ, תְּפָסוּהוּ צֶמֶד בִּרְיוֹנִים, אֲסָרוּהוּ בָּאֲזִקִּים וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר שֶׁבִּקְצֵה אֲחֻזַּת הַפָּרִיץ.

כְּשֶׁנּוֹדַע עַל כָּךְ לַצַּדִּיק רַבִּי נָחוּם – שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמַעַן הַזּוּלַת וְחֵלֶק נִכָּר מֵחַיָּיו הִקְדִּישׁ לְמִצְוַת פִּדְיוֹן-שְׁבוּיִים – נֶחְלַץ מִיָּד לְעֶזְרַת הַיְּהוּדִי הַמִּסְכֵּן וְיָצָא לְגַיֵּס אֶת הַכֶּסֶף.

שָׁעוֹת רַבּוֹת מְשׁוֹטֵט רַבִּי נָחוּם מִבַּיִת לְבַיִת וַעֲדַיִן הַסְּכוּם שֶׁבְּיָדָיו אֵינוֹ מִתְקָרֵב אֲפִלּוּ לְמַחֲצִית הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ הַמְּפֹאָר שֶׁל יְהוּדִי עָשִׁיר. יְהוּדִי זֶה כְּשֵׁם שֶׁהוֹנוֹ רַב כָּךְ עַזּוּת-פָּנָיו רַבָּה הָיְתָה. הָעֲנִיִּים וְגַבָּאֵי-הַצְּדָקָה הֶעֱדִיפוּ לִפְסֹחַ עַל בֵּיתוֹ. מוּטָב שֶׁלֹּא לָבוֹא בִּשְׁעָרָיו – הָיוּ אוֹמְרִים – שֶׁכֵּן מְנַת הַחֶרְפָּה וְהַלַּעַג שֶׁיָּטִיחַ אוֹתוֹ קַמְצָן אֵינָהּ שָׁוָה אֶת הַפְּרוּטוֹת הָעֲלוּבוֹת שֶׁיּוֹצִיא לְבַסּוֹף מִיָּדוֹ הַקְּמוּצָה.

אוּלָם רַבִּי נָחוּם, בִּרְאוֹתוֹ כִּי עֲדַיִן חָסֵר לוֹ רֻבּוֹ שֶׁל הַכֶּסֶף, הֶחְלִיט בְּכָל-זֹאת לְהִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל עָשִׁיר קַמְצָן זֶה. שָׁטַח רַבִּי נָחוּם לִפְנֵי הֶעָשִׁיר אֶת צָרַת הַיְּהוּדִי הָאֻמְלָל, הַמֻּשְׁלָךְ זֶה כַּמָּה יָמִים בְּבוֹר הַכֶּלֶא, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְרֹם תְּרוּמָה נְדִיבָה לַמִּצְוָה הַנַּעֲלָה.

הִקְשִׁיב הֶעָשִׁיר לְדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶׁיָּצְאוּ מִן הַלֵּב, וְעִם זֹאת הִתְקַשּׁוּ לְהַבְקִיעַ אֶת חוֹמוֹת הָאֲטִימוּת שֶׁעָטְפוּ אֶת לִבּוֹ כְּשִׁרְיוֹן. כִּכְלוֹת הַצַּדִּיק לְדַבֵּר פָּנָה אֵלָיו הֶעָשִׁיר בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה: "בִּמְחִילַת כְּבוֹדוֹ – לוּ בָּא אֵלַי בִּדְבַר מַתַּן נְדָבָה לִיהוּדִי הָגוּן וּבַר-אוֹרְיָן שֶׁנִּקְלַע לִקְשָׁיִים, נִיחָא. לוּ בִּקֵּשׁ תְּרוּמָה לְבַת-טוֹבִים שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ וְאֵין לָהּ בַּמֶּה לְהִנָּשֵׂא, הֶחְרַשְׁתִּי. אַךְ לַעֲזֹר לַעֲלוּב-נֶפֶשׁ זֶה, שֶׁהוּא קַל-שֶׁבְּקַלִּים, שִׁכּוֹר עַד אָבְדַּן הַכָּרָה, אֲשֶׁר בְּמוֹ-יָדָיו הֵבִיא עַל עַצְמוֹ אֶת צָרָתוֹ?! יִשָּׁאֵר הַשִּׁכּוֹר בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא בּוֹ עַד שֶׁיִּלְמַד לֶקַח. אִם אָמְנָם כָּךְ יִקְרֶה, יִרְוַח לוֹ וְלָנוּ כְּאֶחָד. וְלָכֵן, לְמַעַנוֹ וּלְטוֹבָתוֹ, גַּם פְּרוּטָה שְׁחוּקָה אַחַת לֹא אֶתֵּן".

לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל רַבִּי נָחוּם צַעַר עָמֹק. זְמַן מְמֻשָּׁךְ הִתְעַטֵּף בִּשְׁתִיקָה, בּוֹרֵר אֶת הַמִּלִּים שֶׁיִּמְצְאוּ מְסִלּוֹת לְלִבּוֹ הָאָטוּם שֶׁל הֶעָשִׁיר.

"הַסְכֵּת וּשְׁמַע אֶת שֶׁלָּמַדְתִּי זֶה לֹא-כְּבָר בַּגְּמָרָא", פָּתַח רַבִּי נָחוּם וְאָמַר. "יָמִים אֵלּוּ הֵם, כַּיָּדוּעַ לְךָ, יְמֵי 'בֵּין הַמְּצָרִים', שֶׁבָּהֶם אָנוּ מְבַכִּים אֶת בֵּית-תִּפְאַרְתֵּנוּ שֶׁחָרַב וְעָלָה בָּאֵשׁ".

הֵחֵל רַבִּי נָחוּם לְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין עַל קַמְצָא וּבַר-קַמְצָא. בְּשָׂפָה עֲשִׁירָה וְצִיּוּרִית תֵּאֵר אֶת הַסְּעוּדָה שֶׁעָרַךְ אוֹתוֹ עָשִׁיר, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַזְמִין אֵלֶיהָ אֶת אוֹהֲבוֹ קַמְצָא, וּבְטָעוּת הִזְמִין הַשָּׁלִיחַ אֶת שׂוֹנְאוֹ, בַּר-קַמְצָא. הָאִישׁ בָּא בְּטָעוּת לַסְּעוּדָה וְגֹרַשׁ מִמֶּנָּה בְּחֶרְפָּה לְעֵינֵי כֻּלָּם.

מִתֵּאוּר הַסְּעוּדָה עַצְמָהּ עָבַר הַצַּדִּיק לְהֶמְשֵׁךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָע, בְּהַצִּיגוֹ אוֹתוֹ כְּמָשָׁל וּבְשַׁלְּבוֹ בְּתוֹכוֹ אֶת הַנִּמְשָׁל:

"אָמַר בַּר-קַמְצָא: 'מִכֵּיוָן שֶׁתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים, שֶׁיָּשְׁבוּ בַּסְּעוּדָה, שָׁתְקוּ, סִימָן שֶׁדַּעְתָּם נוֹחָה מִן הַמַּעֲשֶׂה; אֵלֵךְ וְאֹכַל קוּרְצָא בֵי מַלְכָּא – אֶשְׁפֹּךְ אֶת מַר-לִבִּי לִפְנֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא'.

"אָמַר לַקֵּיסָר, לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: 'מָרְדוּ בְּךָ יְהוּדָאֵי'.

"אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: 'וּמִי יוֹכִיחַ דָּבָר זֶה?'.

"אָמַר לוֹ: 'מִכֵּיוָן שֶׁהֶעָנִי נִקְרָא קָרְבָּן (בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ), שְׁלַח לָהֶם קָרְבָּן (כְּלוֹמַר, עָנִי), וּרְאֵה אִם יְקָרְבוּהוּ, אִם יְקַבְּלוּהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אִם לָאו'.

"וְהִנֵּה רוֹאוֹת עֵינֵינוּ כִּי כְּשֶׁמַּגִּיעַ הֶעָנִי לְבֵית הֶעָשִׁיר, הוּא מִיָּד מַטִּיל מוּם בָּרִאשׁוֹן. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הַמּוּם הוּא בְּנִיב-שְׂפָתַיִם – הֶעָשִׁיר מַשְׁחִית פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְטוֹעֵן כִּי הֶעָנִי הוּא 'עֲלוּב נֶפֶשׁ וְקַל-שֶׁבְּקַלִּים'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הַמּוּם הוּא בְּדוּקִין שֶׁבָּעַיִן – שִׁכּוֹר שֶׁנָּתַן עֵינָיו בַּטִּפָּה הַמָּרָה"...

עָצַר רַבִּי נָחוּם לְרֶגַע וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ: "מִנִּסְיוֹנֵנוּ הַמַּר כְּבָר לָמַדְנוּ, כִּי הִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ הֵבִיאָה חֻרְבָּן עַל עַמֵּנוּ וְכִלְּתָה אֶת בֵּית-מִקְדָּשֵׁנוּ".

הִבִּיט רַבִּי נָחוּם לְתוֹךְ עֵינֵי הֶעָשִׁיר וְהוֹסִיף: "וְאַתָּה אִישׁ עָשִׁיר וְדָשֵׁן – בְּיָדְךָ הַיְּכֹלֶת לִבְחֹר בֵּין הַשְּׁנַיִם. יָכוֹל אַתָּה לִהְיוֹת שֻׁתָּף לְמִצְוָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה זוֹ שֶׁל פִּדְיוֹן-שְׁבוּיִים. לְעֻמַּת זֶה, בְּיָדְךָ לְקַלְקֵל חַס-וְשָׁלוֹם וְלִדְבֹּק בְּקַשְׁיוּת לִבְּךָ, וְאָז לְהַעֲמִיד בְּסַכָּנַת חֻרְבָּן וְכִלָּיוֹן אֶת כָּל 'מִקְדָּשְׁךָ', מִקְדַּשׁ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁטִּפַּחְתָּ כָּל יָמֶיךָ. בְּחַר בֵּין הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת"...

לְמִשְׁמַע דְּבָרִים נוֹקְבִים אֵלֶּה הִפְשִׁיר לִבּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְנִפְתְּחָה גַּם יָדוֹ הַקְּמוּצָה. הוֹצִיא מְלֹא חָפְנַיִם מַטְבְּעוֹת וּמְסָרָם לִידֵי הַצַּדִּיק. בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הֶעָשִׁיר מָנָה רַבִּי נָחוּם מִצֶּ'רְנוֹבִּיל אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וְהִנֵּה הַסְּכוּם תּוֹאֵם לְהַפְלִיא אֶת שֶׁדָּרַשׁ הַפָּרִיץ. בְּלִי לְאַבֵּד רֶגַע רָץ לַאֲחֻזַּת הַפָּרִיץ, פָּרַע אֶת הַחוֹב וְהוֹצִיא אֶת הַיְּהוּדִי הַמִּסְכֵּן מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.

מבט לגאולה

מִכְתָּב לִירַחְמִיאֵל

שָׁלוֹם לְךָ, יְרַחְמִיאֵל

כְּבָר הֲמוֹן זְמַן לֹא כָּתַבְתִּי לְךָ. לְמַעַן הָאֱמֶת הָיִיתִי כָּל-כָּךְ עָסוּק עַד שֶׁגַּם שְׁעוֹת הָעֶרֶב, אוֹתָן הָיִיתִי מַקְדִּישׁ לִכְתִיבָה הִתְמַלְּאוּ עַד תֹּם. אַתָּה בֶּטַח שׁוֹאֵל מַהֵם הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁיֵּשׁ לְיֶלֶד בֵּן 12 הַדּוֹחִים אֶת כְּתִיבַת מִכְתָּבָיו לְבֶן-דּוֹדוֹ שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם, אָז הָעִנְיָן פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר.

בְּעֶרֶב י"ז בְּתַמּוּז הִזְמִין אוֹתָנוּ הַמְּלַמֵּד ר' שְׁלֹמֹה לְהִתְוַעֲדוּת בְּבֵיתוֹ. כֵּן, לֹא הִתְבַּלְבַּלְתִּי, לֹא בְּחַג הַגְּאֻלָּה יב-יג תַּמּוּז – אָז נֶעֶרְכָה הִתְוַעֲדוּת בַּתַּלְמוּד-תּוֹרָה וּבְבֵית-כְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי, אֶלָּא בְּעֶרֶב י"ז בְּתַמּוּז.  גַּם אֲנַחְנוּ הִתְפַּלֵּאנוּ מְאוֹד.

מִישֶׁהוּ הֶעֱלָה הַשְׁעָרָה שֶׁאוּלַי זֶה יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה, אַךְ דֵּי מַהֵר הֵבַנּוּ שֶׁלֹּא כָּךְ הַדָּבָר. לְאַחַר נְגִינָה מְעוֹרֶרֶת לֵב, כְּשֶׁכְּבָר כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה יָשְׁבוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם רְגוּעִים וּמְרֻכָּזִים, מִלֵּא ר' שְׁלֹמֹה אֶת הַכּוֹס בִּמְעַט 'מַשְׁקֶה' וְנֶעֱמַד.

"לְחַיִּים, יְלָדִים. לְחַיִּים!", הוּא אָמַר בַּנֻּסָּח הַמֻּכָּר לָנוּ מֵהִתְוַעֲדֻיּוֹת יְמֵי הֻלֶּדֶת וְיָמִים מְיֻחָדִים.

"רָאִיתִי אֶת הָעֵינַיִם הַשּׁוֹאֲלוֹת כְּשֶׁהִזְמַנְתִּי אֶתְכֶם לְהִתְוַעֲדוּת עֶרֶב הַצּוֹם, שָׁמַעְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלוֹת וְהַהַשְׁעָרוֹת שֶׁהֶעֱלֵיתֶם וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵן מְאוֹד הֶגְיוֹנִיּוֹת. הֵן עַל פָּנָיו זֶה הַזְּמַן לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד מֵאַגָּדוֹת הַחֻרְבָּן, לְהִתְעַסֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּלִמּוּד הִלְכוֹת בֵּין-הַמְּצָרִים וּלְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי לָצוּם. מָה לְהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִית הַמְּרוֹמֶמֶת אֶת הַלֵּב וּמְחַמֶּמֶת אוֹתוֹ, לְיוֹם בְּקִיעַת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם?

"גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי כָּךְ כְּשֶׁהָיִיתִי בְּגִילְכֶם, וְכָךְ חִנְּכוּנִי מוֹרַי מֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת לִמּוּדַי בְּתַלְמוּד-תּוֹרָה גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם עִיר-הַקֹּדֶשׁ. בְּכָל שָׁנָה בְּעֶרֶב י"ז בְּתַמּוּז הָיָה הָרַב לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וּלְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה הָיָה מְסַפֵּר לָנוּ עַל הַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה וּנְפִילַת הַחוֹמוֹת בִּידֵי טִיטוּס הָרָשָׁע. כָּל שָׁנָה מֵחָדָשׁ שָׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּרִים, וְעֵינֵינוּ זָלְגוּ דִּמְעוֹת צַעַר עַל הַיָּקָר לָנוּ מִכֹּל.

"כָּךְ עָבְרוּ לָהֶן הַשָּׁנִים וּבְהַגִּיעַ הָעֵת נִכְנַסְתִּי לִישִׁיבַת חַבַּ"ד בְּאֵזוֹר מְגוּרֵי. בְּעֶרֶב י"ז בְּתַמּוּז שָׁאַלְתִּי אֶת הַ'מַּשְׁפִּיעַ' אִם אֶפְשָׁר לְאַרְגֵּן הַסָּעָה לְכָל חֲבֵרַי בַּשִּׁעוּר כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לְיַד שְׂרִיד בֵּית-מִקְדָּשֵׁנוּ כְּהֶרְגֵּלִי מִיָּמִים-יָמִימָה. הַמַּשְׁפִּיעַ טָפַח עַל כְּתֵפִי וְאָמַר לִי בְּלַחַשׁ:

"'לִבְכּוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה רוֹצֶה? יָפֶה מְאוֹד. אַךְ בְּתוֹר בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה עָלֵינוּ מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת וְאַף יוֹתֵר מִכָּךְ, לְעוֹרֵר וְלִגְרֹם לַאֲחֵרִים לְהִתְאַרְגֵּן בְּפֹעַל לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה'.

"בְּאוֹתוֹ רֶגַע לֹא כָּל-כָּךְ הֵבַנְתִּי אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַ'מַּשְׁפִּיעַ', הֵם הָיוּ נִרְאִים לִי תְּמוּהִים בְּיוֹתֵר. אוּלָם בַּהִתְוַעֲדוּת שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, הִזְכִּיר לָנוּ הַ'מַּשְׁפִּיעַ' אֶת תַּקָּנַת לִמּוּד הִלְכוֹת בֵּית-הַבְּחִירָה, כְּפִי שֶׁמְּעוֹדֵד זֹאת הָרַבִּי וְאֶת חוֹבָתֵנוּ לִבְנוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

"'אַהֲבַת חִנָּם' – הוּא אָמַר בְּקוֹל מְעוֹרֵר – 'עוֹד הֲנָחַת תְּפִלִּין לִיהוּדִי, עוֹד מַטְבֵּעַ לְקֻפַּת הַצְּדָקָה, עוֹד מְזוּזָה שֶׁנִּשְׁלַחַת לִבְדִיקָה, נִצּוּל מַקְסִימָלִי שֶׁל שְׁעוֹת הַהַפְסָקָה לְעִנְיָנִים שֶׁל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לִמּוּד וַחֲזָרָה עִם חָבֵר שֶׁמִּתְקַשֶּׁה, טֶלֶפוֹן לַהוֹרִים וַחֲזָרָה בְּאָזְנָם עַל מָה שֶׁלָּמַדְנוּ כְּדֵי לִגְרֹם לָהֶם נַחַת, כָּךְ נִתְכּוֹנֵן וְכָךְ נִבְנֶה אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַפְּרוּצוֹת'.

"הִתְוַעֲדוּת זוֹ נִשְׁאֲרָה חֲקוּקָה בְּלִבִּי מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת וּבְכָל עֶרֶב י"ז בְּתַמּוּז אֲנִי מַזְכִּיר אֶת הַדְּבָרִים לְתַלְמִידַי הַיְּקָרִים. כִּי שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כָּתֵף אֶל כָּתֵף בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה חֲסִידִית הַמְּעוֹרֶרֶת לְקַבָּלַת הַחְלָטוֹת טוֹבוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ – זוֹהִי הַהֲכָנָה הָרְאוּיָה לִקְרַאת הַצּוֹם", סִיֵּם ר' שְׁלֹמֹה אֶת דְּבָרָיו.

הַאֲמֵן לִי יְרַחְמִיאֵל שֶׁהִתְוַעֲדוּת שֶׁכָּזוֹ לֹא הָיְתָה לָנוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, כִּמְעַט כָּל הַיְּלָדִים סִפְּרוּ אוֹ דִּבְּרוּ עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲכָנָה לְיוֹם הַצּוֹם הַבָּא וְכֻלָּנוּ הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁהַלֵּב נִפְתָּח רָחָב וְגָדוֹל. בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל הַהִתְוַעֲדוּת הֶחְלַטְנוּ לִלְמֹד בְּכָל יוֹם בְּחַבְרוּתָא מֵהִלְכוֹת בֵּית-הַבְּחִירָה וְלָצֵאת בִּקְבוּצוֹת לַעֲשִׂיַּת טוֹבָה רוּחָנִית וְגַשְׁמִית לַיְּהוּדִים סְבִיבֵנוּ.

עַכְשָׁו תּוּכַל לְהָבִין יְרַחְמִיאֵל בַּמֶּה הָיִיתִי עָסוּק כָּל-כָּךְ בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, עַד שֶׁנִּזְכַּרְתִּי שֶׁגַּם מִכְתָּב לְבֶן-דּוֹדִי הַשָּׁלִיחַ הֲרֵי גַּם הִיא עֲשִׂיַּת טוֹבָה לִיהוּדִי וְעוֹד שָׁלִיחַ שֶׁל הָרַבִּי.

בְּגַעְגּוּעִים, בְּחִבָּה וּבֶאֱמוּנָה שֶׁעוֹד הַיּוֹם נִפָּגֵשׁ בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

שְׁנֵיאוֹר

סיפורי חסידים

'סִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת' שֶׁל שׁוֹאֵב-הַמַּיִם

הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שָׁלוֹם מִקַּמִינְקָא הָיָה בִּלְבוֹב. פָּגַע בּוֹ מוֹכֵר סְפָרִים וְהֶרְאָה לוֹ סֵפֶר אֶחָד, יְקַר הַמְּצִיאוּת, כִּי יָדַע שֶׁהָרַב מִקַּמִינְקָא, הַבָּקִי בְּקַבָּלָה, יוֹדֵעַ מָה הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְיִקְנֵהוּ מִיָּדוֹ בְּכֶסֶף מָלֵא. כַּאֲשֶׁר רָאָה הָרַב אֶת הַסֵּפֶר, הִבִּיט בִּפְנֵי הַסּוֹחֵר וְהֵבִין מִיָּד אֶת כַּוָּנָתוֹ. אָמַר לוֹ: "אַל תְּדַמֶה בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי לֹא לָמַדְתִּי עוֹד בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וְלֹא רְאִיתִיו מִיָּמַי; לֹא כֵּן הַדָּבָר, הַסֵּפֶר הָיָה בְּיָדַי, וְעִיַּנְתִּי בּוֹ אֲרֻכּוֹת. עַתָּה אֵין הַסֵּפֶר נָחוּץ לִי, אַךְ אִם תִּמְכֹּר לִי אוֹתוֹ בִּמְחִיר נוֹחַ, אֶקְנֶה אוֹתוֹ".

אוּלָם מוֹכֵר הַסְּפָרִים, שֶׁהָיָה סוֹחֵר מְמוּלָח וּפִקֵּחַ, עָנָה לוֹ: "אַל יֹאמַר כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֶת מְחִיר הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְאִם גַּם יִתֵּן לִי כְּבוֹדוֹ עֶשְׂרִים שֶׁקֶל כֶּסֶף, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ זָכָה בּוֹ מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם לֹא יִתֵּן לִי אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה, לֹא אֶצְטַעֵר כְּלָל, כִּי יֵשׁ לִי קוֹנִים רַבִּים וְטוֹבִים שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בְּעַד הַסֵּפֶר כָּל מְחִיר אֲשֶׁר אָשִׁית עֲלֵיהֶם". כְּשֶׁשָּׁמַע הָרַב אֶת דְּבָרָיו, פָּרַץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, כִּי יָדַע שֶׁאֵין בָּעִיר הַרְבֵּה קוֹפְצִים עַל סֵפֶר כְּעֵין זֶה, וְלֹא יַקְדִּימֶנוּ אַחֵר.

שָׁב הָרַב לְעִירוֹ וּלְבֵיתוֹ, אוּלָם לִבּוֹ לֹא שָׁקַט; כָּל הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ מֵעֵינוֹ, וְהַסֵּפֶר שֶׁרָאָה בִּלְבוֹב רִחֵף עַל פָּנָיו בְּהָקִיץ וּבַחֲלוֹם. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי וְקָם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ, אַךְ תְּפִלָּתוֹ לֹא הָיְתָה שְׁגוּרָה בְּפִיו, וְגַם תַּלְמוּדוֹ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ; הַסֵּפֶר הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אָמַר בְּלִבּוֹ: "אוּלַי עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה; כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים חִזַּרְתִּי אַחֲרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְעַכְשָׁו שֶׁהִגִּיעַ לְיָדִי, הִנַחְתִּיו בִּידֵי הַסּוֹחֵר?". הָלַךְ וְלָקַח אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְנָסַע לִלְבוֹב לִקְנוֹת אֶת הַסֵּפֶר.

בְּבוֹא הָרַב לִלְבוֹב, עָבַר עַל פְּנֵי מוֹכֵר הַסְּפָרִים, וּשְׁאָלוֹ כְּמַסִּיחַ לְפִי תֻּמּוֹ: "הַאִם רוֹצֶה אַתָּה בֶּאֱמֶת לִמְכֹּר לִי אֶת הַסֵּפֶר?". עָנָה לוֹ הַמּוֹכֵר: "כְּבָר קָדְּמוּךָ אֲחֵרִים". שָׁמַע הָרַב אֶת הַדְּבָרִים וְשָׁאַל בְּבֶהָלָה: "לְמִי מָכַרְתָּ אֶת הַסֵּפֶר?". עָנָה הַסּוֹחֵר וְאָמַר בִּמְנוּחָה: "יֵשׁ כָּאן שׁוֹאֵב-מַיִם, הַיּוֹשֵׁב בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי, וְהוּא בָּא אֵלַי הַבַּיְתָה, לָקַח אֶת הַסֵּפֶר וְשִׁלֵּם לִי בְּעַיִן יָפָה".

יָצָא הָרַב מִבֵּית מוֹכֵר הַסְּפָרִים וְהָלַךְ בָּרְחוֹבוֹת לִמְצֹא אֶת מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל שׁוֹאֵב-הַמַּיִם, לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אַחַר אֹרַח-חַיָּיו, לָדַעַת אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׂיחוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָרְחוֹב שֶׁשּׁוֹאֵב-הַמַּיִם גָּר בּוֹ, נִכְנַס לְחַיָּט אֶחָד הַיּוֹשֵׁב בָּרְחוֹב וּבִקְּשׁוֹ לְתַקֵּן אֶת בְּגָדָיו. יָשַׁב שָׁם הָרַב וְחִכָּה עַד שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַחַיָּט אֶת הַבְּגָדִים. בְּטֶרֶם יָצָא שְׁאָלוֹ הָרַב: "אוּלַי יוֹדֵעַ אַתָּה בְּאֵיזֶה בַּיִת יוֹשֵׁב שׁוֹאֵב-הַמַּיִם?". הֵשִׁיב הַחַיָּט: "הוּא יוֹשֵׁב אִתִּי יַחַד, בְּבַיִת אֶחָד".

"וּמַה טִּיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?" – חָזַר וְשָׁאַל הָרַב. אָמַר לוֹ הַחַיָּט: "כָּל הַיּוֹם עוֹסֵק בִּמְלַאכְתוֹ בֶּאֱמוּנָה, שׁוֹאֵב מַיִם וּמְבִיאָם לִבְנֵי הָעִיר בְּשָׂכָר, וְנֶהֱנָה מִיְּגִיעַ כַּפָּיו. רַק חִסָּרוֹן אֶחָד יֵשׁ בּוֹ, מִדָּה שֶׁאֵינָהּ נָאָה כְּלָל לִיהוּדִי; הוּא שָׂם בַּכּוֹס עֵינוֹ. מִדֵּי עֶרֶב בְּעֶרֶב הוּא בָּא לְבֵיתוֹ, מִתְקוֹטֵט עִם אִשְׁתּוֹ כְּשִׁכּוֹר, וְתָמִיד נִשְׁמָע הַקּוֹל מִתּוֹךְ כָּתְלֵי חַדְרָם, כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים יַחַד".

שָׁמַע הָרַב אֶת דִּבְרֵי הַחַיָּט וּבִקֵּשׁ לְהַכִּיר וְלִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ הַזֶּה. מִדֵּי יוֹם בָּא הָרַב לְבֵית הַחַיָּט, עַד אֲשֶׁר הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס בַּחֲצֵרוֹ, כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת, אַךְ אֶת שׁוֹאֵב-הַמַּיִם לֹא רָאָה.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל שׁוֹאֵב-הַמַּיִם וּמָצָא שָׁם אַרְגָּז מָלֵא סִפְרֵי קַבָּלָה, בֵּינֵיהֶם גַּם הַסֵּפֶר שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה בּוֹ כָּל-כָּךְ. עָבְרוּ עוֹד כַּמָּה יָמִים וְהָרַב בָּא שׁוּב אֶל הַחַיָּט, וְרָצָה לְהִכָּנֵס לְחַדְרוֹ שֶׁל שׁוֹאֵב-הַמַּיִם. אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר רָאָה וְהִנֵּה הוּא רֵיק וְאֵין בּוֹ כֵּלִים וְלֹא סְפָרִים.

כְּשֶׁיָּצָא מִן הַחֶדֶר, נָשָׂא הַחַיָּט אֶת עֵינָיו, וְרָאָה אֶת הָרַב כְּשֶׁהוּא סוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת, וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה הוּא הָאִישׁ שֶׁבָּאתָ בְּצֵל קוֹרָתוֹ שֶׁל שׁוֹאֵב הַמַּיִם, וּמִשְׁמַשְׁתָּ בְּכֵלָיו; מָה עָשִׂיתָ לָנוּ? הֲלוֹא הָיִיתָ כִּמְעַט בְּעוֹכְרֵינוּ. בְּעַרְבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם בּוֹ שָׁהִיתָ בְּחַדְרוֹ הִגִּיעַ הַבַּיְתָה, הִרְעִישׁ אֶת כָּל הֶחָצֵר וְצָעַק: "מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא, שֶׁהִרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ עֹז לָבוֹא אֶל תּוֹךְ בֵּיתִי וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלִּי?!".

רוּחוֹ נִתְבַּלְבְּלָה עָלָיו וְשָׁפַךְ אֶת כָּל חֲמָתוֹ עָלֵינוּ. כְּשׁוֹךְ חֲמָתוֹ נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ, וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם בַּחֲשַׁאי, לָקַח אֶת כָּל חֲפָצָיו וְסִפְרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, וְהָלַךְ לוֹ.

אָז הֵבִין הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקַמִינְקָא, מִי הוּא הָאִישׁ הַנִּפְלָא, שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, וְיָדַע כִּי הוּא אֶחָד מִל"ו הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם קַיָּם.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)