ילדים ב-COL: פרשת שלח
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת שְׁלַח
"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". (במדבר יג,כ)
עֹנֶשׁ חָמוּר מְאוֹד קִבְּלוּ הַמְּרַגְּלִים, עַל שֶׁהִפְחִידוּ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִלְּהִכָּנֵס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. אֲבָל, אִם נִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵיהֶם וּבִמְיֻחָד בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים, נִרְאֶה שֶׁהֵם בְּעֶצֶם אָמְרוּ דְּבָרִים אֲמִתִּיִּים. מָה פִּשְׁעָם וּמָה חַטָּאתָם אִם הֵם סִפְּרוּ אֶת מָה שֶׁרָאוּ עֵינֵיהֶם: "עַז הָעָם...", "עָרִים בְּצֻרוֹת גְּדוֹלוֹת" וְכוּ'?
אֶלָּא, שֶׁלָּכֵן נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם. מִרְיָם הַנְּבִיאָה לֹא דִּבְּרָה עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שְׁקָרִים, הִיא גַּם לֹא אָמְרָה דְּבָרִים רָעִים. חֶטְאָהּ הָיָה, עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא דִּבְּרָה. אָסוּר סְתָם כָּךְ לְדַבֵּר עַל אֲחֵרִים, כִּי מִזֶּה יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ בְּקַלּוּת לְלָשׁוֹן-הָרַע.
הַמְּרַגְּלִים רָאוּ אֶת מָה שֶׁקָּרָה לְמִרְיָם וְלֹא לָמְדוּ מוּסָר. הֵם דִּבְּרוּ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עוֹד וְעוֹד, 'דַּבֶּרֶת' אֲרֻכָּה וּמְיֻתֶּרֶת שֶׁהַתּוֹצָאָה הַהֶכְרֵחִית שֶׁלָּהּ הִיא – פַּחֲדָם וּבֶהָלָתָם שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.
וְרַשִׁ"י מְסַכֵּם זֹאת בַּמִּילִים: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם, לְפִי שֶׁלָּקְתָה עַל עִסְקֵי דִּבָּה (שִׂימוּ לֵב: לֹא דִּבָּה רָעָה, אֶלָּא עֶצֶם הַדִּבּוּר) שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, וּרְשָׁעִים הַלָּלוּ רָאוּ וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר". כְּלוֹמַר, הַמְּרַגְּלִים בְּרִשְׁעָתָם הִתְכַּוְּנוּ לְהַבְהִיל אֶת יִשְׂרָאֵל וְלָכֵן דִּבְּרוּ וְדִבְּרוּ...
נִשְׁמֹר אֶת לְשׁוֹנֵנוּ, וְנִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר רַק דְּבָרִים מוֹעִילִים וְטוֹבִים, דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ לִצְעֹד קָדִימָה, לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה.
(לקוטי שיחות, חלק יח, שיחה א)
הַחֲבוּרָה הָעַלִּיזָה יָשְׁבָה, כִּרְסְמָה בִּיסְקְוִיטִים וְהִתְכּוֹנְנָה לְמִבְחָן. אֶלָּא, שֶׁמַּבָּט קַל בַּשָּׁעוֹן הוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁהֵם הִתְקַדְּמוּ מְעַט מְאוֹד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. אִלּוּ הֵם הָיוּ לוֹמְדִים בְּחָרִיצוּת וּבִרְצִינוּת, כְּבָר הָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת לִקְרַאת סִיּוּם הַלִּמּוּד, וְאִלּוּ עַתָּה... הֵם רַק בַּהַתְחָלָה...
"אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הַבְּעָיָה? הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאֵין כָּאן אַף אֶחָד מֵחֲרוּצֵי הַכִּתָּה" – נֶאֱנַח שְׁלוֹמִי אֲנָחָה רַבָּתִי – "אִם לְמָשָׁל הָיָה כָּאן..."
"עֲצֹר!" – קָרָא אֵלָיו חֶזְקִי – "אַל תִּנְקֹב בְּשֵׁמוֹת".
"מַדּוּעַ לֹא?" – הִתְעַקֵּשׁ שְׁלוֹמִי. "כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאִם לְמָשָׁל יוֹסִי הָיָה כָּאן, כְּבָר הָיִינוּ בְּסוֹף הַלִּמּוּד".
"וּמָה עִם נַפְתָּלִי? גַּם הוּא מֵהֶחָרוּצִים הַמֻּבְהָקִים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲזֹר לָנוּ מְאוֹד" – הִזְכִּיר שְׁמוּלִיק.
"וְיִשְׂרָאֵל... לָמָּה אוֹתוֹ אַתֶּם לֹא סוֹפְרִים? הוּא גַּם מִן כָּזֶה חָרוּץ... הַלְוַאי עָלַי" – הוֹסִיף אִיצִיק.
"תַּפְסִיקוּ, בְּבַקָּשָׁה" – הִתְחַנֵּן שׁוּב חֶזְקִי. "זֶה מַמָּשׁ אָסוּר"...
"לָמָּה? אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם רַק דְּבָרִים טוֹבִים! אֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים שֶׁהֵם חָרוּצִים, מָה רַע בָּזֶה?" – הִתְפַּלְּאוּ עָלָיו כֻּלָּם. "אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט מְאוֹד מְקַנְּאִים בָּהֶם עַל חָרִיצוּתָם, אַתָּה מֵבִין?" – הִסְבִּיר לוֹ שְׁלוֹמִי וּבְעֵינָיו זִיק שֶׁל צְחוֹק. "אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם שׁוּם דָּבָר רַע... לֹא הִזְכַּרְנוּ שֶׁהֵם 'מְרֻבָּעִים' כָּאֵלֶּה..."
"וּמְשַׁעְמְמִים" – הוֹסִיף שְׁמוּלִיק.
"וְאִם הֵם הָיוּ פֹּה הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ תַּלְמִידִים בַּכִּתָּה" – תָּרַם גַּם אִיצִיק אֶת חֶלְקוֹ.
"עַל כָּל זֶה לֹא דִּבַּרְנוּ" – סִכֵּם שׁוּב שְׁלוֹמִי. "רַק אָמַרְנוּ שֶׁהֵם מְאוֹד חָרוּצִים! זֶה הַכֹּל"...
חֶזְקִי הִסְתַּכֵּל בַּחֲבֵרָיו בְּהַבָּעָה מְיֹאֶשֶׁת. "בְּדִיּוּק בִּגְלַל כָּל מָה שֶׁאֲמַרְתֶּם עַכְשָׁו, אָסוּר בִּכְלָל לְדַבֵּר עַל אֲנָשִׁים. אָסוּר לָשֶׁבֶת וּלְפַטְפֵּט עַל אֲחֵרִים, גַּם לֹא עַל מַעֲלוֹתֵיהֶם! מַדּוּעַ? מִכֵּיוָן שֶׁמֵּרֹב דִּבּוּר, בְּדֶרֶךְ כְּלָל מַגִּיעִים בַּהֶמְשֵׁךְ לְדַבֵּר עַל הַדְּבָרִים הַלֹּא-טוֹבִים. אֲנִי לֹא הִמְצֵאתִי אֶת זֶה, זֶה כָּתוּב בְּהִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרַע!".
חֶזְקִי קָם מִמְּקוֹמוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת צַלַּחַת הַבִּיסְקְוִיטִים הָרֵיקָה. "אֵלֵךְ לְמַלֵּא אֶת הַצַּלַּחַת וְאַחַר-כָּךְ נַתְחִיל לִלְמֹד בְּמֶרֶץ. כָּךְ הַפֶּה שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה מָלֵא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, וְלֹא נִתְפַּתֶּה לְשׂוֹחֵחַ עַל אַף אֶחָד".
"גַּם לֹא עַל הֶחָרוּצִים" – סִכֵּם שׁוּב שְׁלוֹמִי וְהַפַּעַם הוּא הִתְכַּוֵּן לְכָךְ בִּרְצִינוּת.
הסיפור השבועי
יוֹם שֶׁנֶּעֱלַם
תּוֹשָׁבֵי הָעִיר יַאנוֹב בְּקֹשִׁי הִסְפִּיקוּ לְהֵרָגַע מִצָּרָה אַחַת וּכְבָר נָחֲתָה עַל רֹאשָׁם דְּאָגָה חֲדָשָׁה.
הַכֹּל הֵחֵל שְׁבוּעַיִם קֹדֶם לָכֵן, כַּאֲשֶׁר רַב הָעִיר וְאַב בֵּית-הַדִּין, הַגָּאוֹן מִיַּאנוֹב, עָמַד לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְחָתָן מֵעִיר רְחוֹקָה. קְבוּצָה נִכְבָּדָה שֶׁל יְהוּדֵי הָעִיר הִתְלַוְּתָה אֵלָיו בְּדַרְכּוֹ לְשִׂמְחַת נִשּׂוּאֵי בִּתּוֹ.
בַּדֶּרֶךְ, בְּעָבְרָם בַּיַּעַר, הִגִּיעָה שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה וְהֵם עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת מִנְחָה. הַחֲבוּרָה יָרְדָה מֵהָעֲגָלוֹת וְנִכְנְסָה לִסְבַךְ הַיַּעַר הָאַפְלוּלִי כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ.
הַתְּפִלָּה תַּמָּה וּבֵינְתַיִם יָרַד הָעֶרֶב וַחֲשֵׁכָה הִשְׁתַּלְּטָה עַל הַיַּעַר. חִישׁ-מַהֵר הִזְדָּרְזוּ הַכֹּל לִקְפֹּץ עַל הָעֲגָלוֹת, כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יְאַבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ בָּאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה.
הָעֶגְלוֹנִים כְּבָר הֵנִיפוּ אֶת הַשּׁוֹט וְהַסּוּסִים עָמְדוּ לָשֵׂאת רַגְלַיִם בִּדְהָרָה, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע נִשְׁמְעָה צְעָקָה רָמָה מִפִּי אַחַד הַנּוֹסְעִים: "הָרַב!", צָוַח הָאִישׁ בְּגָרוֹן נִחָר, "הֵיכָן הָרַב?!".
בֶּהָלָה אָחֲזָה בַּנּוֹסְעִים. הֵם בָּדְקוּ בְּכָל הָעֲגָלוֹת וְהָרַב לֹא הָיָה אַף בְּאַחַת מֵהֶן. מִיָּד נֵעוֹר הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הִתְרַחֵק הָרַב כְּדֵי לְהִתְיַחֵד בִּתְפִלָּה, וּבְדַרְכּוֹ חֲזָרָה תָּעָה וְהִסְתַּבֵּךְ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר. "רַבֵּנוּ! רַבֵּנוּ!", קָרְאוּ הַמְּלַוִּים בְּקוֹל גָּדוֹל. אַךְ שׁוּם מַעֲנֶה לֹא בָּא.
חֲרָדָה גְּדוֹלָה לִשְׁלוֹם הָרַב מִלְּאָה אֶת לֵב כֻּלָּם. אֵין פֶּלֶא שֶׁשָּׂמְחוּ לְהִתָּלוֹת בַּהַשְׁעָרָה הַמַּרְגִּיעָה שֶׁהֶעֱלָה אַחַד הַנּוֹסְעִים. הוּא הֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת-לִבָּם לָעֻבְדָּה שֶׁגַּם הַגְּבִיר, ר' עוֹזֵר, הַיָּחִיד שֶׁהִצְטָרֵף לַמַּסָּע בְּכִרְכַּרְתּוֹ הַפְּרָטִית, אֵינֶנּוּ נוֹכֵחַ בַּמָּקוֹם. "נִרְאֶה כִּי מִיָּד בְּתֹם הַתְּפִלָּה הִזְדָּרֵז הַגְּבִיר לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הָעִירָה בְּטֶרֶם יֵרֵד הַלַּיְלָה, וְלָקַח עִמּוֹ גַּם אֶת רַבֵּנוּ", הִצִּיעַ הָאִישׁ. זִיק שֶׁל תִּקְוָה וְעִידוּד נִצַּת בְּעֵינֵי הַפָּמַלְיָה.
אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר נִכְזְבָה תִּקְוָתָם. ר' עוֹזֵר הָיָה גַּם הָיָה, וְאוּלָם הָרַב מִיַּאנוֹב – לֹא. בְּאֵין-בְּרֵרָה נֶעֶרְכָה הַחֲתֻנָּה בִּלְעֲדֵי הָרַב, אֲבִי הַכַּלָּה, כַּאֲשֶׁר צֵל כָּבֵד שֶׁל חֲשָׁשׁ וּדְאָגָה לִשְׁלוֹמוֹ מֵעִיב עַל הַשִּׂמְחָה.
הֵעָדְרוּתוֹ שֶׁל הָרַב נִמְשְׁכָה כַּמָּה יָמִים. רַק לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים, בְּיוֹם רְבִיעִי בַּשָּׁבוּעַ, הִגִּיעַ הָרַב לְיַאנוֹב, כְּשֶׁהוּא עָיֵף וְתָשׁוּשׁ. הִתְבָּרֵר כִּי הַהַשְׁעָרָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא הַנְּכוֹנָה: הָרַב אָכֵן תָּעָה בַּיַּעַר, כְּשֶׁהִתְרַחֵק כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶט וּבְרִכּוּז. רַק בְּנֵס הִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת דַּרְכּוֹ, לְהִנָּצֵל מֵחַיּוֹת-הַטֶּרֶף וּלְהִתְקַיֵּם מִפֵּרוֹת שֶׁקָּטַף מִן הָעֵצִים.
מְיֻתָּר לְתָאֵר אֶת שִׂמְחַת יְהוּדֵי יַאנוֹב. אֶלָּא שֶׁאָז הִתְבָּרֵר, כִּי עַל הַשִּׂמְחָה מְעִיבָה פָּרָשָׁה חֲדָשָׁה, מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי. לְמָחֳרָת, בְּיוֹם חֲמִישִׁי, הִבִּיעַ הָרַב בְּאָזְנֵי בְּנֵי-בֵּיתוֹ תַּרְעֹמֶת עַל שֶׁאֵין הֵם מִתְכּוֹנְנִים לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת. "אֲבָל יוֹם חֲמִישִׁי הַיּוֹם!", אָמְרוּ לוֹ. "טָעוּת בְּיֶדְכֶם", טָעַן הָרַב, "יוֹם שִׁשִּׁי הַיּוֹם וּבְעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת תִּכָּנֵס הַשַּׁבָּת".
הִתְבָּרֵר, כִּי בִּימֵי שְׁהִיָּתוֹ בַּיַּעַר אִבֵּד הָרַב אֶת חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים, וְסָבַר כִּי יוֹם שִׁשִּׁי הוּא לְמַעֲשֶׂה שַׁבָּת. לֹא הוֹעִילוּ כָּל הַהֶסְבֵּרִים וְנִסְיוֹנוֹת הַשִּׁכְנוּעַ. הַגָּאוֹן מִיַּאנוֹב הָיָה אָדָם תַּקִּיף מְאוֹד בְּדַעְתּוֹ וְכִמְעַט לֹא נִמְצָא בָּעוֹלָם אִישׁ שֶׁהִצְלִיחַ לְהָזִיזוֹ אֵי-פַּעַם מִדַּעְתּוֹ.
עַד מְהֵרָה פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הָעִיר וּמִחוּצָה לָהּ וְהַמְּבוּכָה הָיְתָה רַבָּה. בְּאֵין-בְּרֵרָה נֶאֱלַץ מִנְיָן מְצֻמְצָם מִנֶּאֶמְנֵי בֵּית הָרַב לְשַׁתֵּף עִמּוֹ פְּעֻלָּה, וּלְהַצִּיג בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּלַּיְלָה הַצָּגָה כְּאִלּוּ לֵיל שַׁבָּת הוּא. הַ'שַּׁבָּת' הָרִאשׁוֹנָה עָבְרָה כְּפִי שֶׁעָבְרָה, וְאוּלָם בָּרוּר הָיָה כִּי אִי-אֶפְשָׁר לְהָנִיחַ לַדְּבָרִים לְהִמָּשֵׁךְ כָּךְ.
הַשְּׁמוּעָה עַל הָרַב שֶׁהִתְבַּלְבֵּל בְּחֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וְהִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה מִנִּיקְלְשְׁבּוּרֶג, יְדִידוֹ הַטּוֹב שֶׁל הַגָּאוֹן מִיַּאנוֹב. מִיָּד עָלָה הַצַּדִּיק עַל עֲגָלָה וְהִפְתִּיעַ אֶת הַגָּאוֹן מִיַּאנוֹב בְּבִקּוּרוֹ. הוּא אָמַר, כִּי בָּא לִשְׂמֹחַ עִמּוֹ עַל נֵס הַצָּלָתוֹ מֵהַיַּעַר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם חֲמִישִׁי, אָמַר רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה לִידִידוֹ: "הָבָה נָכִין עַצְמֵנוּ לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה". חִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר הֵצִיף אֶת פָּנָיו שֶׁל הַמָּרָא-דְּאַתְרָא. סוֹף-סוֹף נִמְצָא רַב הַתּוֹמֵךְ בְּחֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים שֶׁלּוֹ. דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה הִתְקַבְּלוּ בִּתְמִיהָה בְּקֶרֶב הַסּוֹבְבִים, אֲבָל הוּא יָדַע מָה הוּא עוֹשֶׂה.
בְּהַגִּיעַ שְׁעַת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, לָבַשׁ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ וְהִצְטָרֵף לִידִידוֹ לְ'קַבָּלַת שַׁבָּת'. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הִתְיַשֵּׁב הָרַב מִיַּאנוֹב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וּלְצִדּוֹ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה. הַצַּדִּיק הוֹצִיא מִתִּיקוֹ בַּקְבּוּק יַיִן מְשֻׁבָּח וְגָבִיעַ גָּדוֹל וּמְהֻדָּר. "הֵבֵאתִי יַיִן מְשֻׁבָּח זֶה בִּמְיֻחָד לִכְבוֹדוֹ שֶׁל יְדִידִי וְרֵעִי", אָמַר. הוּא מָזַג מֵהַיַּיִן לַגָּבִיעַ, וְהָרַב מִיַּאנוֹב קִדֵּשׁ עָלָיו וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ רֹב כּוֹס.
בְּמַהֲלַךְ הַסְּעוּדָה מָזַג הַצַּדִּיק שׁוּב וָשׁוּב מֵהַיַּיִן לְכוֹסוֹ שֶׁל הָרַב, בְּאוֹמְרוֹ שֶׁעָלָיו לִשְׂמֹחַ וְלַעֲשׂוֹת סְעוּדַת הוֹדָיָה עַל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לוֹ. כָּךְ הִשְׁקָה אוֹתוֹ בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל יַיִן, שֶׁהִתְבָּרֵר כִּי הוּא יַיִן יָשָׁן וְחָזָק בִּמְיֻחָד, שֶׁכָּל הַשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ שׁוֹקֵעַ בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה.
וְכָךְ, בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה הִשְׁתַּלְּטָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה עַל הָרַב מִיַּאנוֹב. הַצַּדִּיק מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג הוֹרָה לְהָנִיחַ כַּר תַּחַת רֹאשׁוֹ שֶׁל הָרַב וְצִוָּה עַל כָּל הַנּוֹכְחִים לָצֵאת מֵהַחֶדֶר וְלִשְׁמֹר עַל שֶׁקֶט מֻחְלָט בַּבַּיִת.
כָּךְ עָמַד הַצַּדִּיק בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה וְיוֹם הַמָּחֳרָת וְשָׁמַר שֶׁאִישׁ לֹא יַפְרִיעַ אֶת שְׁנָתוֹ שֶׁל הָרַב. כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב, הוֹרָה הַצַּדִּיק לְכָל הַנּוֹכְחִים בַּסְּעוּדָה אֶמֶשׁ לַחְזֹר וְלִתְפֹּס אֶת מְקוֹמָם סְבִיב הַשֻּׁלְחָן. רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְנִהֵל סְעוּדַת שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה רַבָּה, בְּעוֹד הָרַב מִיַּאנוֹב יָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים.
סָמוּךְ לַחֲצוֹת הֵעִיר רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה אֶת הָרַב מִשְּׁנָתוֹ וְאָמַר לוֹ: "הָרַב מִיַּאנוֹב, יָקוּם-נָא לְבִרְכַּת-הַמָּזוֹן"...
מבט לגאולה
שְׁרִיקָה שֶׁל גְּאֻלָּה
הֵם הָיוּ שְׁנַיִם יְפֵיפִיִּים עַל הָעֵץ. נוֹצוֹתֵיהֶם הַצִּבְעוֹנִיּוֹת בָּהֲקוּ בַּשֶּׁמֶשׁ הַבְּהִירָה וְהֵסֵבּוּ אֶת תְּשׂוּמַת-לִבִּי. גְּחוֹנָם בְּצֶבַע יָרֹק כְּחַלְחַל, כְּתָמִים חוּמִים וּצְהֻבִּים מְפֻזָּרִים עֲלֵיהֶם בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת, זְנָבָם בְּצִבְעֵי כָּחֹל, זַיִת וְאָפֹר, מְקוֹרָם אָרֹךְ וְרַגְלֵיהֶם קְצָרוֹת. הֵם עָמְדוּ עַל הָעֵץ שְׁלֵוִים וּרְגוּעִים וּבְעֵינֵיהֶם הָאֲדֻמּוֹת הִבִּיטוּ סְבִיבָם כִּמְחַפְּשִׂים מָזוֹן.
לֹא יָכֹלְתִּי לְהַתִּיק אֶת מַבָּטִי מֵהֶם. פִּלְאֵי הַבּוֹרֵא בְּהִתְגַּלְּמוּת! יֹפִי הַבְּרִיאָה מוּל עֵינַי מַמָּשׁ.
הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִנְטוֹת מַעֲרָבָה, קוֹל שִׁכְשׁוּךְ מֵי נְהַר-הַיַּרְדֵּן הַזּוֹרְמִים עַל מֵי-מְנוּחוֹת נִשְׁמַע בְּרֹגַע, וַאֲנִי הִמְשַׁכְתִּי לְהַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינַיִם כָּלוֹת.
"דָּוִד, קָרָה מַשֶּׁהוּ?" – שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא קוֹרֵא לִי. "בּוֹא, טֹל יָדַיִם וְשֵׁב אִתָּנוּ לַאֲרוּחַת עֶרֶב, נַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַחֲגִיגִית הַזּוֹ לָנוּחַ וּלְחַלֵּץ אֶת עַצְמוֹתֶיךָ, בְּעוֹד מִסְפַּר דַּקּוֹת נַמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה".
הִתְחַלְתִּי לִצְעֹד לְאָחוֹר, עֵינַי נְעוּצוֹת בְּזוּג הַצִּפּוֹרִים וְרַגְלַי מִשְׂתָּרְכוֹת לְעֵבֶר מִשְׁפַּחְתִּי.
"תַּרְאֶה לִי בַּמֶּה אַתָּה מִתְבּוֹנֵן בְּהִתְפַּעֲלוּת גְּדוֹלָה כָּל-כָּךְ" – בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי אַבָּא. סִמַּנְתִּי לוֹ עַל זוּג הַצִּפּוֹרִים וְ...גַּם הוּא נֶעֱמַד וְהִבִּיט מֻקְסָם מִן הַמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו.
"שְׁשְׁשְׁרַק-רַק-רַק-רַק" – נִשְׁמַע פִּתְאוֹם קוֹל סָפֵק צִיּוּץ סָפֵק שְׁרִיקָה. "שְׁשְׁשְׁרַק" – עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ. הַצִּפּוֹרִים כְּאִלּוּ שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶן, פָּתְחוּ אֶת מַקּוֹרֵיהֶן הָאֲרֻכִּים וְ...שָׁרְקוּ.
"חֶסֶד וְרַחֲמִים" – שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא מְמַלְמֵל – "עַל כָּל עַם-יִשְׂרָאֵל וְעָלֵינוּ, חֶסֶד חֶסֶד. רֵדְנָה לָאָרֶץ בְּבַקָּשָׁה"...
חֶסֶד? רַחֲמִים? אָרֶץ? עַל מָה אַבָּא מְדַבֵּר? "קָרָה מַשֶּׁהוּ?" – שָׁאַלְתִּי בִּפְלִיאָה.
כְּשֶׁעֵינָיו נְעוּצוֹת בְּחַבְרוֹתֵינוּ שֶׁעַל הָעֵץ הֵשִׁיב לִי אַבָּא בְּחִיּוּךְ: "שְׁרַקְרַקִּים. כֵּן, הַצִּפּוֹרִים הָאֵלּוּ שֶׁעַל הָעֵץ הֵם שְׁרַקְרַקִּים. וְשָׁנִינוּ בַּגְּמָרָא: 'רָחָם – זוֹ שְׁרַקְרַק. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רָחָם? כֵּיוָן שֶׁבָּא רָחָם – בָּאוּ רַחֲמִים לָעוֹלָם. וְאוֹמֵר עַל כָּךְ רַב בִּיבִּי בַּר אַבַּיֵּי – רַחֲמִים אֵלּוּ הֵם דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר יוֹשֵׁב הַשְּׁרַקְרַק עַל דְּבַר-מָה, וּבְעֵת שֶׁהוּא מְצַפְצֵף נִשְׁמָע כְּאוֹמֵר שְׁרַקְרַק".
עַכְשָׁו כְּבָר הֵבַנְתִּי לְמָה הִתְכַּוֵּן אַבָּא קֹדֶם כְּשֶׁאָמַר "חֶסֶד וְרַחֲמִים".
שׁוּב נִשְׁמְעוּ הַשְּׁרִיקוֹת, רָאִינוּ אֶת הַשְּׁרַקְרַק מִתְנַתֵּק מִן הֶעָנָף וְעָף לְכִוּוּן גִּבְעַת עָפָר סְמוּכָה. הוּא נִכְנַס לְחֹר קָטָן שֶׁהָיָה חָפוּר בָּהּ וְאַחֲרָיו עָף וְהִתְחַפֵּר גַּם חֲבֵרוֹ.
"נֶעֶלְמוּ" – אָמַרְתִּי בְּאַכְזָבָה.
"וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם עַל הָאָרֶץ" – הוֹסִיף אַבָּא.
"אֲבָל שָׁרְקוּ עַל הָעֵץ, זֶה גַּם יָפֶה מְאוֹד וְגַם רַחֲמִים" – הִזְכַּרְתִּי.
אֲבָל אַבָּא עָמַד, הוּא לִטֵּף אֶת זְקָנוֹ, נִשְׁעַן עַל עֵץ הַשְּׁרַקְרַקִּים וְאָמַר בְּנִגּוּן שֶׁל לִמּוּד גְּמָרָא: "אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַשְּׁרַקְרַק יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ וּמְצַפְצֵף סִימַן בְּשׂוֹרָה הוּא, בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה הַמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם..." – סִיֵּם אַבָּא אֶת נִגּוּנוֹ.
וַאֲנִי? אֲנִי הִתְחַלְתִּי לִצְעֹד לְכִוּוּן תֵּל הֶעָפָר הַסָּמוּךְ. בְּעֵינַי חִפַּשְׂתִּי אֶת פֶּתַח קֵן הַשְּׁרַקְרַק וּבְכוֹחַ הִתְאַמַּצְתִּי לְהַקְשִׁיב, אוּלַי הִגִּיעַ שְׁרַקְרַק-רָחָם זֶה לְבַשְּׂרֵנוּ עַל בּוֹאוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
וְאוּלַי אֶזְכֶּה הַיּוֹם לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל שְׁרִיקַת הַגְּאֻלָּה? אוּלַי?
סיפורי חסידים
"הַמַּתְמִיד"
אִישׁ פֶּלֶא הָיָה הָרַב הֶחָסִיד ר' יִצְחָק הַלֵּוִי גּוּרֶבִיץ הַשֵּׁם-יִקֹּם-דָּמוֹ, בִּדְרָכָיו וְהִתְנַהֲגוּתוֹ, כְּקָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. "מַתְמִיד" גָּדוֹל בְּלִמּוּדָיו וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּיגִיעָה עֲצוּמָה.
לָמַד עַד שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת
לֹא הַרְבֵּה יָדוּעַ לָנוּ עַל תְּקוּפַת יַלְדוּתוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק. עֵדוּת אַחַת שָׁמַע בְּנוֹ הָרַב צֶמַח גּוּרֶבִיץ' ז"ל: "אַבָּא ז"ל הָיָה חָרִיף וּצְמֵא-דַּעַת כְּבָר בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בֵּן שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע, כְּשֶׁהִתְחִיל לִלְמֹד גְּמָרָא אֵצֶל הַמְּלַמְּדִים בָּעֲיָרָה. הַמְּלַמֵּד שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה יְהוּדִי לַמְדָן סִפֵּר לִי לְיָמִים שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַנַּעַר אִיצֶ'לֶה מַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד מִדֵּי לַיְלָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, גַּם כְּשֶׁהוּא עַצְמוֹ כְּבָר הָיָה לָבוּשׁ בְּטַלִּית-קָטָן וּמוּכָן לָלֶכֶת לִישֹׁן".
קִבֵּל 'סְמִיכָה' בְּגִיל 17!
עוֹד בִּהְיוֹתוֹ נַעַר צָעִיר לְיָמִים, הֶחְלִיט לַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת עִם אֶחָד מֵחֲבֵרָיו – מִי מִשְּׁנֵיהֶם יַצְלִיחַ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁיְּקַבֵּל תְּעוּדַת 'סְמִיכָה' לְרַבָּנוּת. שְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ וְלָמְדוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, וַחֲבֵרוֹ – שֶׁלֹּא הָיָה בַּעַל גּוּף בָּרִיא וְחָסֹן כָּל-כָּךְ כְּמוֹתוֹ – נָפַל לְמִשְׁכָּב מֵרֹב יְגִיעָה מַתְמֶדֶת בַּתּוֹרָה! אַךְ הוּא – ר' יִצְחָק – הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד בְּהַתְמָדָה עֲצוּמָה עַד שֶׁקִּבֵּל תְּעוּדַת 'סְמִיכָה', וְהוּא בֵּן שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּלְבַד!
לֹא יָדוּעַ מִי בְּדִיּוּק הִדְבִּיק לְר' יִצְחָק אֶת הַכִּנּוּי "אִיצֶ'ה דֶּער מַתְמִיד", אַךְ בָּרוּר שֶׁהַשֵּׁם נִתַּן לוֹ כְּבָר בִּצְעִירוּתוֹ, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו, כֻּלָּם הִבְחִינוּ מִיָּד בְּשַׁקְדָנוּתוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא זָכָה לְכִנּוּי זֶה בַּיְּשִׁיבָה שֶׁלָּמַד בָּהּ, עוֹד בְּטֶרֶם בּוֹאוֹ לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּ'תוֹמְכֵי תְּמִימִים' נָתְנוּ לוֹ אֶת הַכִּנּוּי 'דֶּער מַתְמִיד'.
הַשָּׁעָה הָ-25 בַּיְּמָמָה...
סִפּוּר מְעַנְיֵן הַקָּשׁוּר בִּתְחִלַּת לִמּוּדָיו בִּלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, מְסֻפָּר בֵּין הַחֲסִידִים: בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה הִתְמַסֵּר לְלִמּוּד הַ'נִּגְלֶה' בִּלְבַד, מֶשֶׁךְ 18 שָׁעוֹת בִּימָמָה. לְטַעֲנַת חֲבֵרָיו עַל הַצֹּרֶךְ בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, הֵשִׁיב: "כְּשֶׁתִּהְיֶה יְמָמָה בַּת 25 שָׁעוֹת – אַקְדִּישׁ אֶת הַשָּׁעָה הַנּוֹסֶפֶת לַחֲסִידוּת"... בְּהִזְדַּמְּנוּת מְסֻיֶּמֶת, כְּשֶׁיָּשַׁב בַּשָּׁעוֹת הַמְּאֻחָרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, בַּחֶדֶר הַצְּדָדִי שֶׁל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ וְעָסַק בְּלִמּוּדוֹ כָּרָגִיל, הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל תְּכוּנָה שֶׁל הִתְוַעֲדוּת זִקְנֵי הַחֲסִידִים שֶׁהִתְקַיְּמָה אוֹתָהּ שָׁעָה בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְנִמְשְׁכָה עַד הַבֹּקֶר. בִּהְיוֹתוֹ בַּעַל רֶגֶשׁ, הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו הַדְּבָרִים בְּצוּרָה כֹּה עֲמֻקָּה, עַד שֶׁהֵחֵל לְהִתְמַסֵּר בְּלַהַט לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת, הִתְמַסְּרוּת לְלֹא סְיָג בְּמֶשֶׁךְ רֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם, כְּשֶׁבְּפִיו הַפִּתְגָּם, בִּתְשׁוּבָה לְטַעֲנַת חֲבֵרָיו, כִּי אֶת הַשָּׁעָה הָ-25 שֶׁבַּיְּמָמָה יַקְדִּישׁ לְ'נִגְלֶה'... רַק כַּעֲבֹר תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, חָזַר אֵלָיו הָאִזּוּן בֵּין לִמּוּדֵי הַנִּגְלֶה וְהַחֲסִידוּת, בְּהֶתְאֵם לַנָּהוּג בַּיְּשִׁיבָה, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם תּוֹפְסִים אֶת מְקוֹמָם הַנִּכְבָּד.
מֵאָז חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּלִמּוּד דא"ח (דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים), הֵחֵל לַעֲסֹק בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת בְּעַמְקוּת וַהֲבָנָה, וּבַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. בְּמֶשֶׁךְ כָּל יָמָיו עָסַק בִּדְבֵקוּת בַּעֲבוֹדַת ה', וַהֲבָנָתוֹ בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת הָיְתָה נַעֲלֵית וּבְעַמְקוּת נִפְלָאָה.
דּוֹרֵשׁ בְּטוֹבַת הַזּוּלַת
דּוֹמֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְלִיץ עַל ר' יִצְחָק אֶת מַאֲמַר הַמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת פֶּרֶק שִׁשִּׁי: "נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת". כִּי אָכֵן, בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו בָּא בְּרַחֲבֵי רוּסְיָה, נָחַל כָּבוֹד גָּדוֹל, וְהָיָה אָפוּף אַהֲבַת וְחִבַּת הַבְּרִיּוֹת. וְהוּא מִצִּדּוֹ הָיָה אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. הָיָה מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כְּשֶׁאֵרַע חָלִילָה לְאַחַד הַחֲסִידִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁגָּרַם לוֹ צַעַר אוֹ יִסּוּרִים, הָיָה מִצְטַעֵר מִזֶּה עַד מְאוֹד, וְהָיָה מַרְבֶּה לְמַעַנוֹ בְּתַעֲנִיּוֹת, בְּכִיּוֹת וַאֲמִירַת תְּהִלִּים. וּכְשֶׁהוּקַל לְאוֹתוֹ חָסִיד מִצַּעֲרוֹ, הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק גְּדוֹלָה עַד אֵין קֵץ.
הִתְנַהֲגוּתוֹ הָיְתָה בְּאֹפֶן שֶׁל "הַצְנֵעַ לֶכֶת" מִבְּלִי שֶׁאֲחֵרִים יַרְגִּישׁוּ בְּמַעֲשָׂיו, בְּפַשְׁטוּת וּבַעֲנָוָה יְתֵרָה. הָיָה חָבִיב לַזּוּלַת, מְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב לוֹ. תַּלְמִידִים שֶׁהִתְאַכְסְנוּ בְּבֵיתוֹ מְתָאֲרִים כֵּיצַד הָיָה ר' אִיצֶ'ה טוֹרֵחַ בְּעַצְמוֹ לְמַלֵּא אֶת צָרְכֵיהֶם. אֵרַע פַּעַם שֶׁתַּלְמִיד אֶחָד חִבֵּב מַאֲכָל מְסֻיָּם שֶׁלֹּא הָיָה נִתַּן לְהַשִּׂיגוֹ בְּקַלּוּת, וְהָיָה ר' יִצְחָק מִתְרוֹצֵץ בְּכָל חֲנֻיּוֹת הָעִיר כְּדֵי לְהַשִּׂיג מִצְרָךְ זֶה. כֵּן הָיָה מַפְסִיק בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה מִסְפַּר פְּעָמִים אֶת לִמּוּדָיו כְּדֵי לִבְדֹּק אִם הַשְּׂמִיכָה אוֹ הַכַּר לֹא נִשְׁמְטוּ מֵהַתַּלְמִיד שֶׁלָּן אֶצְלוֹ.
שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית בְּהֶמְשֵׁךְ אֶחָד
סִפֵּר הָרַב הֶחָסִיד ר' שִׂמְחָה גּוֹרוֹדֶצְקִי ז"ל: "לְאַחַר שֶׁהִתְאַלְמֵן הָיָה ר' יִצְחָק הַמַּתְמִיד, בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה בְּחַרְסוֹן. כָּל הַחֹרֶף דָּר עִמָּדִי יַחַד בְּחַדְרִי, בִּמְקוֹם הַשֵּׁנָה וְהָאֹכֶל שֶׁבַּיְּשִׁיבָה. הִבַּטְתִּי בְּהַבָּטָה מְיֻחֶדֶת עַל דַּרְכּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ. כָּל הַיּוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל. תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הָיָה גּוֹמֵר סָמוּךְ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה, וְתֵכֶף הָיָה מִתְפַּלֵּל מִנְחָה וּמַתְחִיל לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁהָיָה גּוֹמְרָהּ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה. וְרַק אָז הָיָה טוֹעֵם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּיּוֹם (בַּבֹּקֶר לֹא הָיָה שׁוֹתֶה אֲפִלּוּ תֵּה). בַּחֲמִשָּׁה הֶחֳדָשִׁים שֶׁהָיָה עִמָּדִי בְּדִירָה אַחַת, הָיָה כָּל יָמָיו בְּתַעֲנִית. הַתְּפִלָּה הָיְתָה בְּהִתְפַּעֲלוּת גְּדוֹלָה וּבִבְכִיּוֹת.
"לְאַחַר הָאֲכִילָה הָיָה לוֹמֵד כָּל הַלַּיְלָה, וְהַשֵּׁנָה הָיְתָה רַק בְּהִתְנַמְנְמוּת בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב לְיַד הַסֵּפֶר לְכַמָּה רְגָעִים, לֹא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים, וְתֵכֶף הָיָה נוֹטֵל יָדָיו וּמַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בְּקוֹל. לִפְנוֹת בֹּקֶר הָיָה אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: 'צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן לַתְּפִלָּה', וְהָיָה פּוֹשֵׁט אֶת מַגָּפָיו וְנִשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ בְּעוֹדוֹ לָבוּשׁ בִּבְגָדָיו לְמֶשֶׁךְ כָּעֲשָׂרָה רְגָעִים, וְאוּלַי מְעַט יוֹתֵר, וְאָז הָיָה קָם כְּמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה וּמִיָּד הִתְחִיל לְהִתְכּוֹנֵן לַתְּפִלָּה, וְהָיָה מַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ כָּל הַיּוֹם, יוֹם-יוֹם, כָּל הָעֵת בְּלִי שִׁנּוּיִים".
"אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ..."
לַיְלָה אֶחָד, לְאַחַר הִתְוַעֲדוּת שֶׁנִּמְשְׁכָה שָׁעוֹת רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר ר' יִצְחָק כְּבָר הָיָה בְּגִלּוּפִין, לִוָּה אוֹתוֹ הַתָּמִים ר' חַיְּקְל חַאנִין בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ שָׁמַע אוֹתוֹ ר' חַיְּקְל חוֹזֵר כָּל הַזְּמַן עַל מִשְׁפָּט אֶחָד – "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ". הִתְפַּלֵּא ר' חַיְּקְל לְמִי הַכַּוָּנָה וְשָׁאַל אֶת ר' יִצְחָק: "אֶת מִי אַתָּה אוֹהֵב?". – "אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא", עָנָה ר' יִצְחָק בְּפַשְׁטוּת.
אֵיזֶהוּ לֵב בָּרִיא?
בִּתְקוּפַת שְׁהוּתוֹ בִּמְחִיצַת הָרַבִּי הָרַיַּי"צ בְּאוֹטְבוֹצְק, הִצִּיעַ לוֹ פַּעַם אֶחָד מֵהַמְּשַׁמְּשִׁים בַּקֹּדֶשׁ אֵצֶל הָרַבִּי שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לִשְׁתּוֹת כּוֹס תֵּה, וְהוֹסִיף: "זֶה בָּרִיא לַלֵּב". עָנָה לוֹ ר' יִצְחָק: "לֵב בָּרִיא יֵשׁ לְמִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּעִנְיְנֵי חֲסִידוּת עַד שֶׁהַלֵּב מִתְעוֹרֵר בְּרֶגֶשׁ שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!".
רִקּוּד בְּתוֹךְ הַלֶּהָבוֹת
עַל רְגָעָיו