מתחת לראדאר / מסר חסידי מהפרשה
מאת: הרב יוחנן בוטמן, שליח חב"ד בחדרה
*
פתאום בום גדול. פצצה שמתקתקת עד היום הזה!
זהו סיפור המרגלים השבוע בפרשת 'שלח'. עם ישראל חווה רצף של ניסים שהפך לשגרת חיים ועומד להיכנס לארץ המובטחת. מה יכול להיות טוב יותר?
לא, טענו חלק מבני ישראל, יש לשלוח מרגלים כדי לוודא שזה שווה ובר ביצוע. משה רבינו מקבל, אלוקים מאשר ולמשימה יוצאים טובי העם, 'כשרים' וצדיקים וחוזרים לאחר 40 ימי ריגול הפוכים לגמרי ממה שיצאו. "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". הדברים שלהם פעלו על עם שלם שנסחף ליללה גדולה. "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא". אותה יללה ממשיכה עד לימינו על חורבן הבית, שקרה בדיוק באותו לילה, ליל תשעה באב.
מאוחר יותר שולח יהושע אף הוא מרגלים. אך הפעם המשימה צולחת, וללא שהיה נכנסים לארץ ישראל!
מה אם כן ההבדל ביניהם?
הראשונים היו גדולים וחשובים אך נפלו כשנקטו עמדה. אתם שליחים, עליכם לדווח רק במה שנשאלתם לא פחות גם לא יותר. ספרו על הארץ על האנשים. מי ביקש מכם לתת מסקנות ולומר "לא נוכל לעלות"??
מסתבר שנכנסה בהם גאווה. התורה מונה אותם בתחילה בשמותם ונותנת להם תואר של כבוד "ראשי בני ישראל המה". ממרום מעלתם נפלו זחוחי דעת כל כך למטה עד שבמקום להיכנס ל'ארץ זבת חלב ודבש' נשארו כולם ונקברו במדבר..
לעומת זאת אצל יהושע הם נשלחו חרש בשקט, מתחת לראדאר. הם אפילו לא נזכרים בשמותם, בלי גינוני כבוד, כל ישותם אמרה שליחות, נטו. כך הם פעלו כשלוחים אמיתיים, ואיפשרו לנו כניסה מיידית לארץ הנכספת.
מאפשרים לכם לקבל
