הרב מיכאל אהרן זעליגזאן

בעת ההתוועדות דשבת פרשת נצבים תשי"ח דיבר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שיחה מיוחדת מכאב לב אודות רבי סנדר ריינין ע"ה שנפטר אותו השבוע ו"לא נספד כהלכה". בין הדברים אמר הרבי:  "ר' סנדר, אף שמצד גיל שנותיו לא למד בתומכי תמימים, אבל עוד בנערותו זכה לקירובים מיוחדים מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב פעמים רבות שהה בחדרו משך זמן וזכה לשמוע ממנו כמה וכמה ענינים...בפנימיותו הי' א חסידישער איד..יאמרו לחיים עבורו..לעילוי נשמתו.."

רבים שהשתתפו בהתוועדות הלזו, שאלו זה אל זה בתמי', מי הוא האיש שהרבי דיבר אודותו עם צעקות מקירות לבו הקדושה ? מהו חוט השייכות של אדם זה להרבי ? מתי התחילה ההיכרות שלו עם הרבי ועוד חידות כהנה.

אכן, לאחרי שהרבי דיבר בזה הנה גילה הרבי פרטים של מידע על אדם זה, אמנם ביחד עם זה הדגיש הרבי שהי' "איש סגור ושקט ביותר", ולא עלה בידו לדלות ממנו ענינים ששמע מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב.

בהיותי ילד שמעתי מאבי ע"ה שר' סנדר ריינין הוא  קרוב למשפחה שלנו. ובכן לאחרי פטירת אבי כשאספתי מידע על אבי, כתבתי להרבי שבתכנית שלי לכתוב גם סקירה קצרה על הרב סנדר ריינין, הנה במענה על זה ענה הרבי (בהעברת הקולמוס על מילת "קצרה") ז.א., לדון בזה באריכות יותר. ובכן בספר "תולדות רבי אברהם הרופא" (שיצא לאור בשנת תש"נ), נכלל פרטי סיפורי ששמעתי אודותו מאנשים אחדים שהכירוהו בברוקלין.

במשך השנים, מתגלה עוד יותר מתולדות ימי חב"ד בדורות שלפנינו, נפתחת לפנינו מסכת שלימה על רבי סנדר כאישיות נעלה שהי' "נאמן בית" אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ואצל כ"ק הרבי נשיא דורנו; אישיות שהי' מעורב בכמה סוגי עסקנויות, הן מעבר לים לטובת יהודים ברוסיא, והן לטובת מוסדות עבור בנות חב"ד בארצות הברית, וכפי שיצוטט לקמן.

ומכאן למדים דבר נפלא: נזכר לעיל, "איש סגור ושקט ביותר", ומתוך מעמקי אישיות זה, גילה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כשרונותיו המיוחדים שלו ועד בעניני עסקנות והדומה (כנזכר למעלה).

*

מעט שנודע לנו אודות רבי סנדר בשנות צעירותו, מפאת הצנע לכת שלו בהליכותיו ובדרכיו.

בהגיעו לגיל שידוכין, התייעץ עם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בזה. וכשהועלה ההצעה אודות בתו של החסיד רבי שניאור זלמן זליגסון (דודו של אבי ע"ה), ענה הרבי הרש"ב "מיט דעם מענטשן קען מען לעבן אן איידעלן לעבן" (עם אדם זה יכולים לחיות חיים עדינים). וכך נגמר השידוך עם סילבי' זליגסון ע"ה.

החסיד רבי שניאור זלמן זעליגסאן
מוצאים אנו באגרות קדש של הרבי הרש"ב שמתייחס אל הרשנ"ז "שאר בשרי" (קירוב משפחתי) ומבקש ממנו שיסע לפטרבורג בדבר עסקנות מסויימת[1].

החסיד רבי שניאור זלמן זליגסון, תמך את ישיבת "תומכי תמימים" בחארקוב.

בנידון הישיבה בחרקוב כותב הרבי הרש"ב:

תמול בא לפה ר"ז זעליגסאן יחי' בטענה גדולה מפני מה לקחו מאתם החבורים. וטוען בהתלהבות בלב ובדמעות בעיניו איך שבמשך היותם האירו פני חרקוב..והם המה הרופאים המומחים[2].

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ והחסיד הר"ר שניאור זלמן זליגסון
היחס של כ"ק רבותינו נשיאנו אל הרב שנ"ז זעליגסאן נמשך גם בדור שלאח"כ, כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כותב אודותו בא' מאגרות קדש שלו בתוארים מיוחדים:

הגביר[3] הנודע לשם תהלה ותפארת - בדורו - בתור אהוב ונחמד לבריות, בעל צדקה ובעל טובה נפלא וכלכל את ביתו ביד רחבה בגשם וברוח

ידיו רב לו בעניני הישיבה דתומכי תמימים אשר בעיר ווילנא.
וכן רשום ביומן אישי מרתק, על סיפורה המלא של ישיבת תומכי תמימים בווילנא[4]: 

"ועד מיוחד של חסידי חב"ד בווילנא טיפל במסירות בכל עניני הישיבה, ובהזדמנות זאת כדאי להזכיר את שמותיהם לטובה:  החסיד המפורסם ר' מענדל לוין "הגדול" ז"ל; ר"מ לוין "הקטן" ז"ל; החסיד הישיש רבי מיכאל שו"ב; החסיד רבי חיים מאיר לוריא ז"ל; הר"ר שניאור-זלמן זעליגסאן ז"ל..." 

לפני שבעים שנה, בשנת תרפ"ט, ביקר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעיר ווילנא. על הביקור זה מסופר[5]:

"בחדש אלול שנת תרפ"ט, ביקר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בעיר ווילנא ושהה בה ימים אחדים... במשך ימי ביקורו בעיר קיבל הרבי קהל רב ל"יחידות". וכן ערך ביקור בביתו של הגאון ר' חיים עוזר. לאחר מכן נכנס לבקר בביתו של הגביר המפורסם ר' שניאור זלמן זעליגסון  אשר דירתו היתה באותו רחוב, הרחוב הווילנאי".

הרב רבי שמואל (בן הרה"ח רשנ"ז) זעליגזאן ז"ל

בהזדמנות זו נזכיר גם בנו של הרשנ"ז זליגסון. רבי שמואל זליקסון הי' בנו של הרשנ"ז. וחונן בכשורונות מיוחדים. ונעתיק כאן לשון קדשו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בכמבתו לרבי שמואל זעליקסאהן: 

"ידידי[6] האברך המצויין בעל כשרונות נפלאים מזג טוב ובעל נימוס נפלא ירא אלקים ולמדן גדול מוה"ר שמואל שי' זעליקסאהן".   

בשנת[7] תרצ"א למד ר' שמואל באוניברסיטה בווילנא. ובאותו קיץ (של שנת תרצ"א) אדמו"ר מהוריי"צ עורר אותו להכינס לפעילות בארגון "תפארת בחורים" (שיעורי תורה לצעירים שלא למדו בישיבות). מגמת הרבי היתה לקרב אותו לחסידות ולקראת הקיץ עצמו כתב לו הרבי שבקיץ כדאי לנוח, והזמין אותו לבוא אליו על חשובונ (של הרבי) לדרודניק, שם הי' משוחח אתו בעצמו באריכות בעניני חסידות.

ועתה - על היחס ששרר בין רבותינו נשיאנו ורבי סנדר, חתנו של הרב שניאור זלמן זליגסון. 

כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ורבי סנדר
בנוסף על מה שהוזכר בדברי הרבי אודות הקירובים מיוחדים שזכה רבי סנדר מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב במשך כמה פעמים, הנה לדאבונינו לא הגיע זה אלינו. ורק מעט מן המעט בקשר שייכותו עם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב הגיע אלינו.

סיפר לי אבי ע"ה שרבי סנדר הצליח לנסוע לחוץ לארץ ולהשיג אתרוג שם (איטליה) עבור כ"ק אדמו"ר מהורש"ב באותם השנים.

כשהביא האתרוג הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מתפלל לפני העמוד ביג תשרי (יום ההילולא של אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש) ורבי סנדר הניח האתרוג על העמוד כדי שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב יראהו ותנוח דעתו הק' שהאתרוג הגיע.

רבי סנדר ריינין

החסיד רבי סנדר ז"ל הוא מגזע הרה"ק רבי אהרן סטראשעלע נ"ע. ר"ס אהב להשתתף בכל שיעורי תורה, ובתור הצנע לכת, לא דיבר בראש עם.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ורבי סנדר
תחילת הייחסים בין כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ורבי סנדר מוצאים אנו באגרות קדש שלו מתאריך יא מנ"א תרפ"ו. בו דן כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אודות כספי תמיכה שמקבלים מהדזשוינט עבור יהודים ברוסיא.

כספי התמיכה עבור יהודים ברוסיא
וכך כותב הרבי הריי"צ במכתבו:
.."ע"ד הקאמיטעט הנבחרים הם הרב..והאדונים הנכבדים מר..ומר אלכסנדר ריינין יחי' מניישאטעל, ול..אלה יומסרו כל כספי התמיכה לעניני תורה בהנוגע אלינו.."[8].

בשנת תרפ"ז, בעת המאסר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, בהיותו מקרוב ו"נאמן בית" בבית הרבי הריי"צ השתדל בתכניות מיוחדות עם מדינות שונות, שרוסיא רצתה ליצור הכירות אתם לאחרי שנוסדה קומינזם בשנת תרע"ז. רבי סנדר התקשר עם ממשלות אלו (ביניהם- גם גרמניה), כדי ללחוץ על ממשלת רוסיא, ששחרורו של הרבי הריי"צ יהי' א' מהתנאים שאיפשר ליצור היחסים בין המדינות וממשלת רוסיא.

תרפ"ח: הקמת ועידה לטובת מצב היהודים ברוסיא
בתקופת שנת תרפ"ח, הי' המצב כדברי קדשו הרבי הריי"צ בא' ממכתבי קדש שלו: "באו ידיעות מדאיבות ממדינתו, הבעניני לקיחת בתי כנסיות חדשים, והריסות בתי קברות ישנים ועוד ועוד, אשר מוכרח הי' להתיעץ איך לסדר בשם עתה העבודה". ועתה הנה הענין דורש, אשר יסע ללונדון צלחה, ותמול לילה הגיעני טע"ג מידידנו הכי נעלה והכי נכבד מר ריינין יחי', כי הגיע טע"ג מהאדון ואלף יחי' מלונדון כי בימים אלו יהי' אצלם ועידה"[9].

תרפ"ט: תרגום המאמר "קנין החיים" לשפות אחרות

לאחרונה התפרסם מכתב קדש מיום אסרו חג הסוכות תרפ"ט, שבו כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב מפורט בקשר לתרגום המאמר "קנין החיים" (שנדפס ספר המאמרים-קונטרסים ח"א). המאמר המקורי נכתב באידיש והרבי הריי"צ רצה לתרגמו לעוד שפות אחרות. בהזדמנות זו פנה לרבי סנדר לשתף פעולה בזה. הבא לקמן רק חלק ממכתב זה:

"ע"ד ההעתקה של מאמר "קנין החיים", נכון הי' להעתיקו השפת הצרפתית, האנגלית, האיטלקאית ורוסיא, וחפצי הי' מאוד שיעתיקו אותו בשפות ארצות המזרח והקדם, כמו שפה התימנית, הבוכארית והגרוזינית, אך כל העתקה צריך שתהי' ע"י איש בקי בהשפה וגם שידע ויבין הענין היטיב, ער זאל קאנען די זאך איבערגעבן מיט'ן ריכטיגן לעבין [שיוכל להעביר את הענין בחיות המתאימה].

ולזאת בבקשה מידידי להודיעני באיזה שפות יכול הוא להשיג זאת שיעתיקו באוםפון האמור, ומוכן הנני גם להוציא הוצאה בזה כלומר לשלם להעמתיק בעד טרחתו..גם יש צורך מכתובות של אישי-ציבור יהודיים אשר ניתן לשלוח אליהם את המאמר באופן שבעזרת ה' יביא תועלת..

הזמנה אישית לחתונת כ"ק אדמו"ר זי"ע:
"תשוקה להתראות בשמחה עם אוהב וידיד נאמן"

בשנת תרפ"ט, התקיימה החתונה של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם בת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, הרבנית חי' מושקא ע"ה. הרבי הריי"צ כתב אז ההזמנה של החתונה בנוסחאות שונות. אלו המיועדים לזקני החסידים, המיועדים ליהודים ברוסיא ועוד. הנוסחאות היו שונות ועד גם שכתיבת שם הנמען הי' בכתב יד קדשו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. 

נוסח שמורה על קירוב מיוחד, הוא ההזמנה שקיבל רבי סנדר ורעיתו מאת הרבי הריי"צ. רבי סנדר גר אז בפאריז, צרפת. וכך הוא קטעים מנוסחו של ההזמנה ששלח אליו הרבי הריי"צ:

"כבוד ידידי עוז הנעלה והכי נכבד וו"ח אי"א מוהרא"ס יצחק שי' [ריינין, פאריז]  בחסדי השי"ת החלטנו לטובה ולברכה, אשר ביום ג', יד לחדש כסלו הבע"ל תהי' בעזה"י החתונה של בתנו חי' מושקא תי' עם ב"ג מ' מנחם מענדל שי' שניאורסן..ואי"ה אשלח לידיד מכתב מיוחד ובילעטין [כרטיסים] כנהוג, אבל אין אני חפץ לחכות עד אשר יוכתבו ויודפסו והנני מהר להודיעו מזה, וחתני הרש"ג שי' נסע לווארשא להשתדל דבר הוויזעס ושאר הענינים".

לסיום ההזמנה מסכם הרבי הריי"צ:
"ואם רק אפשר הדבר אשר ידידי וביתו ת' יבוא צלחה הייתי מבקשם בזה, ולמותר לי להאריך בזה עד כמה גדולה היא התשוקה להתראותבשמחה עם אוהב וידיד נאמן".

להודע .. האדרעס של ריינין שי' בפאריז

בשנת תרפ"ט, ביום אדר"ח אלול, שבועיים לאחרי שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נסע מארץ ישראל, כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב קדש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. ובו כותב אודות נסיעתו ל"באדען-באדען" בצרפת, ואח"כ לעיר פאריז. בעסקו בתכנית זה, מזכיר במכתבו רבי סנדר ריינין וגיסו גארלין בפאריז:

"בבקשה להודע אצל הארענשטיין שי' האדרעס של ריינין שי' או של גיסו גארלין בפאריז, אשר יודיעו למר ריינין שי' אלכסנדר שמו שנני בבאדען-באדען עד יום ב', וביום ג' לילה אסע בל"נ בעזה"י לפאריז האווער וחפצי להתראות אתו. ואבקשך באם שיודע לך מה שתתן טע"ג למר ריינין שי' בכל האמור"[10].

תרצ"א: הפצת עניני טהרת המשפחה במדינות שונות באירופה

בשנת תרצ"א כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב למר יעקב המכונה ד"ר סמעטליין ובו מזכיר אודות השתתפותו בארגון הרבנים בעבודת הפצת קיום מצות טהרת המשפחה. באמצע המכתב כותב הרבי הריי"צ (באידית. מתורגם ללה"ק): 

כתבתי כבר למר ריינין ולעת עתה כבר קיבלתי ממנו עוד מכתבים והוא מקוה לקבל עוד חוברות באנגלית בצירוף מכתבים שלכם ומעטפות כדי לשלוח זה לצרפת, איטליה ושווייץ (אג"ק שלו ח"ב ע' רפב). 

תרצ"ג - סיפור נפלא אודות כ"ק אדמו"ר זי"ע 

יחס של קירוב מיוחד רחש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לרבי סנדר. א' מהדוגמאות בזה הוא הסיפור שאדמו"ר מהוריי"צ הגיד לרבי סנדר על החזיון שלו אודות אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב[11]. לאחרי כמה שנים נתגלה שחזיון זה נרשם גם בחלק ה"רשימות" של רבינו, ברשימת יומנו דיום יב כסלו תרצ"ג[12].

הסיפור: פעם הי' לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ  הרגש של מרירות, בחלומו נראה אליו אבי- כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, ושאלו מדוע מרגיש כך, דע שבביתך יושבים ולומדים בלילה.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הקיץ קם ובדק את כל יחדרי ביתו לדעת פשר דברי אביו נ"ע עד שהגיע לחדר מסויים שם ראה שהאור עדיין דלוק והבין כוונת דברי אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.

האיש שישב ולמד באותו החדר בשעה מאוחרת כל כך הי' חתנו כ"ק אדמו"ר, נשיא דורנו[13] (ס' תולדות ר"א הרופא ע' 48).

בחדש כסלו תשנ"ח, נדפס חוברת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ובו רשום סיפור זה וכדרכו בקדש של הרבי, כתב סיפור זה בהסוואה וכך נרשם ברשימות כ"ק אדמו"ר זי"ע:

[היום אמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר] עבור החלום שלי היום, הוצרכת לתת משקה. תן לי נשיקה ומשקה והתחל ללמוד חסידות.

וכותב כ"ק אדמו"ר זי"ע: חפצתי לנשקו על היד הראה לי על מצחו וכו'. ואח"כ נשקני על הלחי.

[ויספר לי ע"ד החלום שראה את אביו באמרו]: אמר לי אאמו"ר (=כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] למה אתה שבור, בבית שלך מאיר בלילה. הקיצותי, והנה הלבנה מאירה בחדר, אבל..אין לזה כוונתו של אאמו"ר..וסיים כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הלכתי לחדר הספרים ומצאתי מעיין ספר."

והנה כשמשווים סיפור זה להנוסח כפי שנמסר ע"י רבי סנדר ריינין, רואים שכ"ק אדמו"ר זי"ע משמיט ואינו  מפרט זהות "המעיין".

שנות תרצ"ב- צ"ד: עריכת התוועדות חסידית ולימוד החסידות   
א. כך כותב הרבי הריי"צ למר ריינין: הי' טוב מאוד שיצא לפועל הפלאן..אשר אצל ווייל הצעיר יעשו צוזאמענקופט מצעירים לדבר ע"ד דא"ח (אג"ק חי"א ע' שמא).

ב. רק כפי שכותב לידידנו..מר ריינין, ובטח יהי' ב' ניסן, צריך לראות להשתמש בזה שיגיש פאבריינגען וידבר דא"ח ואשר יקבלו החלטות טובות להתקהל לפרקים[14].

תרצ"ג: עסקנות עבור יהודים בבית האסורים בבאטום
בשנת תרצ"ג נתפסו קבוצה מאנ"ש בעון נסיון גניבת הגבול בבאטום. הם היו אסורים במאסר קרוב לשנה.

וכך כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לרבי סנדר באותה התקופה:

בנדון הפלטים..כפי שנתברר הן בתפיסה בבאטום ומצבם קשה מאד וכרוך ח"ו בסכנה, אם הי' יוצא דבר ההתעסקות שדברנו, לפעול איזה השפעה יכול להיות..אפשר יכולים לפעול. חפץ לבקשו להתראות עם..לדעת מה יכולים לפעול בזה[15].

בסופו של דבר שוחררו בחורף תרצ"ד.

שנות תרצ"ב- תרצ"ו: השגת ספרים עבור ספריית כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ 
בתקופת שנות תרצ"ב- צ"ו השתדל הרבי הריי"צ להשיג ספרים מארץ הקדש עבור הספריה שלו. ובמכתב שלו באותו התקופה כותב: .."וכאשר אתם תבארו את כל זה לידינו מר ריינין שי' והוא יבאר ל.. כי זהו יהי' אצלי מתנה היותר חשובה לא אפונה כי ...ישתדל בזה[16].

כרטיס נסיעה עבור הרבי והרבנית
בא' מאג"ק שלו[17] כותב אדהריי"צ לר' סנדר בדבר משלוח מעות אל כ"ק אדמו"ר והרבנית זי"ע, עבור כרטיס נסיעה מצרפת הכבושה ע"י הנאצים ימ"ש לארצות הברית. לרגלי המצב אז, נכתבה האגרת בהסוואה רבה. לפנינו קטע ממכתב זה שדן בנושא זה:

משקה הערשיל ברודער האט א בעקאנטן וואס ער איז א נאמען נאך דעם צמח צדק און די פרוי נאך דעם צמח צדק'ס פרוי און זיי דארפן קומען צו זיין שותף בערל און אזוי ווי איצטער איז זייער שווער מיא די וויזעס ..האט בעריל משקה'ס שותף געקראגן א באקאנטין וואס ער האט א גוט'ן חבר.." (הפענוח: ר' משה גורארי' יש לו א' ממכיריו שנקרא ע"ש הצמח צדק ואשתו ע"ש הרבנית של הצ"צ, והם צריכים לבוא לרבי בערל (חסקינד שהתעסק בהשגת ניירות] ומכיון שעתה כבד להשיג ויזות..הנה יש לרבי משה גורארי' הכירות עם א' שיש לו ידיד טוב)[18]. 

נאמנות במסחר
לפנינו אגרת קדש של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - בשלהי אייר תש"ב- שהמליץ על ר' סנדר:
בזה[19] הנני להכיר לפני כבודו את כבוד מעלת היקר באנשים בעל מדות תרומיות מר אלכסנדר שי' ריינין ממשפחה רמה ונשאה בארץ מולדתנו רוסיא שהנני מכירו רבות בשנים לאיש ישר הולך נאמן רוח במלא מובן המלה וכל הבא אתו בברית במסחר יכול להיות בטוח בנאמנותו וישרתו הכי נעלית. 

תש"ד - התייסדות מוסדות עבור חנוך הבנות
בהיותו בארצות הברית המשיך רבי סנדר בעסקנות לטובת התייסדות מוסדות תורה,  כמו התייסדות בתי ספר לבנות. ועל כך מסופר[20]:

ביום ו' חשון תש"ד נקראה אסיפה בחדר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. בין הנוכחים שהיו בעת האסיפה הי' גם ר' אלכסנדר ריינין.. הרבי הריי"צ אמר כי תפקיד החברים הקרואים לאסיפה זו יהי' מקצוע חנוך הבנות.

המטרה. החברים יתחברו זוגות זוגות ויבחרו שכונה מסויימת למטרה לפתוח שם בית ספר לבנות. 

כ"ק אדמו"ר זי"ע ורבי סנדר בפאריז
גם ביחס שבין רבינו ורבי סנדר התבטא ידידות מיוחדת. בתקופת השנים שרבינו עם הרבנית גרו בפאריז, נפתחה ידידות מיוחדת בין רבינו ורבי סנדר וכן בין הרבנית ומרת סילבי'.

כשכ"ק אדמו"ר זי"ע עבר הגבול מברלין (שם גבר השלטון הנאצי) לפאריז (שם נוסד הועד, לטובת היהודים ברוסיא) כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לרבי סנדר:

"מקוה שבבוא חתני הרמ"ש שי' בוודאי במדה ידועה הדבר אויפלעבן"[21]

רבי סנדר הי' רגיל לבקר לרבינו בביתו בפאריז, והיו מבלים זמן מסויים ביחד. פעם[22] בא רבי סנדר לרבינו ופגשהו לומד ספר 'קדושת לוי' (מהרה"ק ר"א מסטראשעלע), כשרבינו גמר לימודו בזה, אמר לרבי סנדר: שאדה"ז אמר על אדמו"ר האמצעי והסטראשעלע, "הנאהבים בחייהם.." 

כתוצאה מהידידות ששררה בין רבינו ורבי סנדר, עלתה ההצעה שבן אחותו של רבי סנדר, יעזור בסידור ניירות בשפה הצרפתית בעד רישום רבינו באוניברסיטה סורבון אשר בפאריז[23]. וכן הווה, רבי ברוך גורלין סידר הניירות בעד רבינו וליווה אותו ביום הראשון בחדרי  האוניברסיטה. רבינו הכיר בזה "הכרת הטוב" לרבי ברוך, במשך עשיריות בשנים (!) והעלה נושא זה גם בעת שקיבל משפחת גורלין על "יחידות" בחדרו בשנת תשל"ז[24].

בשנת תרצ"ט, כתב הרבי מכתב ומזכיר אודות השגת ויזות עבור רבי סנדר  ריינין ואשתו. הרבי כתב המכתב בצפרתית:

וכך כותב הרבי:
יש לי גם טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר מהמשפחה שלנוף מר אלכסנדר ריינין, גר בפריז, ומבקש לסדר עבורו אפידייביט, הוא ואשתו סילבי'. יש להם מספיק עושר כך שלא יהיו נצרכים לעזרה כספית[26].

התעמולה ב"ה הצליחה והם הגיעו בעז"ה לארצות הברית ע"מ להשתקע.

לפנינו - צילום ממכתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בצרפתית. 

הרבנית היתה מתקשרת עם הגברת ריינין, אחותו של רבי סנדר. ולאחרי שנפטרה, המשיכה הרבנית להיות בקשר טלפונית בכל ערב שבת עם כלתה, מרת גורלין תחי'. 

לפנינו - צילום[27] מ"פדיון נפש" שנכתב ע"י כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עבור החסיד רבי  סנדר:

"אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים והחסדים על אברהם אלכסנדר סענדר יצחק בן מרים איטא גיטל שיתרפא ברפואה שלימה בקרוב ממש".

בתקופה מסויימת בילו רבי סנדר ואשתו בשווייץ, אצל אחיו רבי אהרן.

לרגל אירוע מסויימת במשפחה [אולי מה שאחיו רבי אהרן, התחתן אז בפעם שני'], שלח הרבי מברק ברכה:

לפנינו צילום מנוסח מברק שהוכן ע"מ  לשלוח ל