מערכת COL
|
יום ו' אלול ה׳תשע״ח
17.08.2018
שלום כיתה א': שינוי כללים במסגרת חדשה • בן פרהט
הילד נכנס למסגרת חדשה. זה לא מעבר הדרגתי, זה שינוי מהותי של כל מה שהילד הכיר עד כה. ועבור רוב הילדים זאת ״הרעת תנאים״ • אז מה עושים? בן פרהט, מטפל התנהגותי מוסמך, מעל 24 שנות נסיון בתחום ומלווה משפחות שלוחים בארץ ובחו"ל, נותן לכם טיפים • שינוי כללים במסגרת חדשה
כותב השורות בן פרהט, על רקע כינוס המחנכים בו השתתף (ארכיון COL)
בן פרהט
ההתרגשות גדולה, הילד עלה לכיתה א׳. ללא ספק רגע מכונן בחיים שלו ושלנו כהורים. כמה שנים שהילד כבר רוצה להיות גדול וללמוד בבית הספר, הימים האלה בהם הסתובב עם ילקוט על הגב ודמיין שהוא תלמיד, ישב לי השולחן בבית ועשה שיעורי בית 'בכאילו' והנה זה קורה, הילד עולה סוף סוף לכיתה א׳. ההתרגשות המלווה את קניית הילקוט והקלמר והספרים ענקית.
שינוי דרמטי כזה, תקף גם בגילאים אחרים, ובמעבר מכיתה א' לכיתה ב', וכן הלאה.
הילד סיים כיתה ח' ומכינה לישיבה. בעוד רגע קט הוא הופך למשהו אחר: בחור ישיבה מן המניין. יחזור הביתה בסופי שבוע לקראת שבת, ולעיתים גם יישאר שבתות ויחזור כעבור שבועיים הביתה. ההתרגשות גדולה, השינוי גדול מאוד, ויש להיערך בצורה נכונה. הכללים המוכרים עד היום – השתנו בבת אחת.
אחרי ההקדמה המרגשת ברצוני להציג בפניכם את הנקודות עליכם כהורים לתת את הדעת ברגע מיוחד זה.
לא מעבר, קפיצה
הפעם נתמקד במעבר מגן לכיתה א'.
המעבר מגן לכיתה א׳ אינו שלב נוסף ואינו דומה למעבר מכון טרום חובה לגן חובה, זוהי קפיצה! הכל שונה בין גן לבית ספר-יום לימודים מאורגן ומסודר, שיעור שנמשך כמעט שעה, ישיבה ליד שולחן מבלי שמותר לקום, כללי התנהגות בכיתה, ביצוע משימות שהמורה נתן, ניהול עצמי בלי סייעת או גננת שיתנו הכוונה, הכל שונה. זה לא מעבר הדרגתי, זה שינוי מהותי של כל מה שהילד הכיר עד כה. ועבור רוב הילדים זאת ״הרעת תנאים״.
עד כה הילדים ראו בתלמוד התורה סמל לכך שהפכו להיות גדולים ושמעכשיו יהיו מותרים להם דברים של גדולים. וכשמסתובבים עם ילקוט כמשחק זה ממש נחמש וכשמבינים שיעורי בית 'בכאילו' זה עוד יותר נחמד אבל כשהילדים מגיעים לסביבה האמיתית זה לגמרי שונה. הילד פוגש דמות חדשה שמכתיבה כללים, ילדים חדשים, מבנה חדש, הוא הקטן מול ילדים ממש גדולים, צריך להקשיב לאורך זמן, לבצע משימות, ועוד ועוד ועוד.
לכם ההורים חשוב להבין שעבור הילד לאחר היום או היומיים הראשונים המעבר הזה עלול להיות משברי ואם הילד מביע פתאום אחרי כל ההתלהבות, חוסר רצון ללכת לבית הספר, מסרב להכין שיעורי בית זה טבעי לגמרי.
אז מה עושים:
• לפני תחילת שנת הלימודים שוחחו עם הילד על מה שמצפה לו והציגו בפניו גם את החלקים שעלולים להיות פחות נעימים.
• תנו לילד אסטרטגיות כיצד עליו לנהוג במצבים שונים: כשקשה לו במשימה, כשמישהו מציק לו, כשהוא צריך לשירותים וכד'.
• תכננו עם הילד סדר יום-מתי מכינים שיעורי בית, מתי מארגנים את הילקוט, ארגון הבגדים ליום המחרת, שעת שינה וכד'.
• קיבעו זמן מוגדר להכנת שיעורי בית. מומלץ לא בשעות מאוחרות או כשהילד עייף. עדיף לקבוע זמן להכנת שיעורי בית לפני פעילות אטרקטיבית-לפני גינה, לפני זמן משחק וכד'.
ועוד דבר אחד קטן-תנו למורים לעשות את עבודתם, אל תציפו את הצורה בכל מיני בקשות מיוחדות עבור הילד, זה בסוף ישרת את הילד שלכם שילמד להתאים את עצמו למסגרת וכללים.
ואם נהיה כנים עם עצמנו בואו לא נצפה מהילדים יותר ממה שציפינו מעצמנו-חופש זה הרבה יותר כייף מבית ספר.
ותזכרו-בשבת לא מחנכים ילדים!
__________
כותב השורות בן פרהט. בעל הכשרה בתחום הפסיכולוגיה והחינוך. מטפל התנהגותי מוסמך. מעל 24 שנות נסיון בעבודה עם גנים בתי ספר ומשפחות ובכלל משפחות שלוחים בארץ ובחו"ל.
קישור לאתר
ניתן להפנות שאלות במייל: [email protected]
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
