מערכת COL
|
יום כ"ד אדר ה׳תשע״ח
11.03.2018
בית משפט פסק: מאסר בפועל ופיצוי כספי לתוקפי הרב הבלין
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה לעניין העונש והטיל עונשי מאסר בפועל ופיצוי כספי על שלושת הנאשמים אשר הורשעו בעבירות שבוצעו נגד הרב משה הבלין, רב העיר קרית גת • כל הפרטים
מפגינים ליד בית הרב הבלין; ארכיון COL
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה לעניין העונש והטיל עונשי מאסר בפועל ופיצוי כספי על שלושת הנאשמים אשר הורשעו בעבירות שבוצעו נגד הרב משה הבלין, רבה האשכנזי של העיר קרית גת.
כזכור, שלושת הנאשמים: שלמה ויספיש, יהודה זילברברג ומנחם טעפ, הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות של התקהלות אסרוה והסגת גבול תוך פגיעה בפרטיותו של הרב הבלין וזאת על רקע חברותו של הרב בבית הדין הרבני של חב"ד, אשר אישר הסדר עם צה"ל בעניין גיוס תלמידי ישיבות של חב"ד לצבא.
בהתאם לכתב האישום המתוקן בו הורשעו, הגיעו השלושה, המשתייכים למגזר החרדי ונמנים על המתנגדים לגיוס תלמידי ישיבות, לבית הרב יחד עם קהל רב, מצוידים בכרוזים בגנות הרב, נקשו על דלתו כדי לדבר איתו, ולאחר שזה סירב, הם החלו להשתולל, תקעו בשופרות, זרקו את הכרוזים לתוך ביתו, וצעקו עליו שהוא עוכר ישראל מוכר נשמות וכו'.
בהמשך, משביקשה אשת הרב המפוחדת להרגיע את הרוחות, מנע ממנה אחד הנאשמים את סגירת דלת הבית תוך תקיעה בשופר וגידופה. אשת הרב חשה ברע בעקבות האירוע ופונתה לקבלת טיפול רפואי.
הנאשם ויספיש צירף עוד שני תיקים שעוסקים בהתנהלות מסיגת גבול והורשע גם בהם.
במסגרת ההסדר אשר גובש בין הצדדים, המדינה עתרה לגזור עליהם עונשי מאסר הנעים בין 6 חודשי מאסר שאפשר וירוצו בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר - כל אחד לפי חלקו. כן בקשה המדינה לגזור עליהם מאסר על תנאי ולחייבם בתשלום פיצוי כספי לרב הבלין. הנאשמים מצידם ביקשו להסתפק בתקופת ימי מעצרם.
בית משפט השלום לא קיבל את עמדת המדינה והסתפק לעניין רכיב המאסר בימי מעצרם של הנאשמים (תוך שקבע כי סירובם של הנאשמים לבחינת עניינם ע"י הממונה על עבודות שירות אינו אמור להוות שיקול לחומרה), וכן נמנע מהשתת פיצוי לטובת המתלוננים. לאור האמור גזר בימ"ש השלום על הנאשמים את העונשים הבאים:
ויספיש נדון ל- 3 חודשים ו- 20 ימי מאסר בפועל (מניין ימי מעצרו), 5 חודשים ו -10 ימים מאסר מותנה והתחייבות כספית בסך 7,500 ₪. בנוסף, בגין שני התיקים שצרף גזר בימ"ש השלום על ויספיש 25 ימי מאסר (שירוצו בחופף לימי המאסר בתיק העיקרי), מאסר מותנה והתחייבות כספית.
הנאשמים זילברברג וטעפ נדונו ל-11 ימי מאסר בפועל (מניין ימי מעצרם), 3 חודשים ו-19 ימים מאסר מותנה והתחייבות בסך 5,000 ₪.
כאמור, על גזר דין זה הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי), באמצעות עו"ד תהילה גלנטה, ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע.
במסגרת הערעור ביקשה הפרקליטות לבטל את גזר דינו של בית משפט השלום, ולהחמיר באופן משמעותי בעונשם של הנאשמים, כך שיושת עליהם עונשי מאסר בפועל מעבר לתקופת המעצר, לצד קנס כספי משמעותי ופיצוי. הפרקליטות טענה, כי בנסיבותיו החמורות של המקרה דנן, כל תוצאה אחרת אינה הולמת את חומרת העבירות שבוצעו ע"י הנאשמים, ואין בה כדי להרתיעם ועבריינים פוטנציאליים אחרים, לבל ירמסו ברגל גסה את שלטון החוק , מתוך מחשבה שמערכת האכיפה והמשפט תקל עימם.
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע (הרכב בראשות כבוד השופט צלקובניק), קיבל את ערעור המדינה והשית על הנאשמים עונשי מאסר בפועל: 6 חודשי מאסר לויספיש ו- 2 חודשי מאסר לזילברברג וטעפ, תוך שהודגש שלא יעלה על הדעת שסירוב נאשם לבחינת עניינו ע"י הממונה על ע"ש ייזקף לזכות נאשם ויביא להקלה בענישה.
כמו כן הושתו פיצויים לטובת הרב ואשתו בסך 10,000 ₪.
במסגרת פסק הדין, הודגשו ההבדלים בין זכויות היסוד החוקתיות (חופש ביטוי, חופש הפגנה ומחאה וכו') כמו גם זכות המשיבים להפגין בסוגיית גיוס בני הישיבות (כמו כל סוגיה המצויה במחלוקת ציבורית או חברתית), לבין מעשי המשיבים שמרכז הכובד בעניינם אינו מצוי בהתקהלות האסורה כי אם בפגיעה בפרטיות הרב ומשפחתו תוך שחללו את פרטיות והטילו אימה על רעייתו.
התיק נוהל בבימ"ש השלום ע"י עו"ד רווית מרום ובמסגרת הערעור טיפלה בתיק עו"ד תהילה גלנטה, שתיהן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).
כזכור, שלושת הנאשמים: שלמה ויספיש, יהודה זילברברג ומנחם טעפ, הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות של התקהלות אסרוה והסגת גבול תוך פגיעה בפרטיותו של הרב הבלין וזאת על רקע חברותו של הרב בבית הדין הרבני של חב"ד, אשר אישר הסדר עם צה"ל בעניין גיוס תלמידי ישיבות של חב"ד לצבא.
בהתאם לכתב האישום המתוקן בו הורשעו, הגיעו השלושה, המשתייכים למגזר החרדי ונמנים על המתנגדים לגיוס תלמידי ישיבות, לבית הרב יחד עם קהל רב, מצוידים בכרוזים בגנות הרב, נקשו על דלתו כדי לדבר איתו, ולאחר שזה סירב, הם החלו להשתולל, תקעו בשופרות, זרקו את הכרוזים לתוך ביתו, וצעקו עליו שהוא עוכר ישראל מוכר נשמות וכו'.
בהמשך, משביקשה אשת הרב המפוחדת להרגיע את הרוחות, מנע ממנה אחד הנאשמים את סגירת דלת הבית תוך תקיעה בשופר וגידופה. אשת הרב חשה ברע בעקבות האירוע ופונתה לקבלת טיפול רפואי.
הנאשם ויספיש צירף עוד שני תיקים שעוסקים בהתנהלות מסיגת גבול והורשע גם בהם.
במסגרת ההסדר אשר גובש בין הצדדים, המדינה עתרה לגזור עליהם עונשי מאסר הנעים בין 6 חודשי מאסר שאפשר וירוצו בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר - כל אחד לפי חלקו. כן בקשה המדינה לגזור עליהם מאסר על תנאי ולחייבם בתשלום פיצוי כספי לרב הבלין. הנאשמים מצידם ביקשו להסתפק בתקופת ימי מעצרם.
בית משפט השלום לא קיבל את עמדת המדינה והסתפק לעניין רכיב המאסר בימי מעצרם של הנאשמים (תוך שקבע כי סירובם של הנאשמים לבחינת עניינם ע"י הממונה על עבודות שירות אינו אמור להוות שיקול לחומרה), וכן נמנע מהשתת פיצוי לטובת המתלוננים. לאור האמור גזר בימ"ש השלום על הנאשמים את העונשים הבאים:
ויספיש נדון ל- 3 חודשים ו- 20 ימי מאסר בפועל (מניין ימי מעצרו), 5 חודשים ו -10 ימים מאסר מותנה והתחייבות כספית בסך 7,500 ₪. בנוסף, בגין שני התיקים שצרף גזר בימ"ש השלום על ויספיש 25 ימי מאסר (שירוצו בחופף לימי המאסר בתיק העיקרי), מאסר מותנה והתחייבות כספית.
הנאשמים זילברברג וטעפ נדונו ל-11 ימי מאסר בפועל (מניין ימי מעצרם), 3 חודשים ו-19 ימים מאסר מותנה והתחייבות בסך 5,000 ₪.
כאמור, על גזר דין זה הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי), באמצעות עו"ד תהילה גלנטה, ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע.
במסגרת הערעור ביקשה הפרקליטות לבטל את גזר דינו של בית משפט השלום, ולהחמיר באופן משמעותי בעונשם של הנאשמים, כך שיושת עליהם עונשי מאסר בפועל מעבר לתקופת המעצר, לצד קנס כספי משמעותי ופיצוי. הפרקליטות טענה, כי בנסיבותיו החמורות של המקרה דנן, כל תוצאה אחרת אינה הולמת את חומרת העבירות שבוצעו ע"י הנאשמים, ואין בה כדי להרתיעם ועבריינים פוטנציאליים אחרים, לבל ירמסו ברגל גסה את שלטון החוק , מתוך מחשבה שמערכת האכיפה והמשפט תקל עימם.
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע (הרכב בראשות כבוד השופט צלקובניק), קיבל את ערעור המדינה והשית על הנאשמים עונשי מאסר בפועל: 6 חודשי מאסר לויספיש ו- 2 חודשי מאסר לזילברברג וטעפ, תוך שהודגש שלא יעלה על הדעת שסירוב נאשם לבחינת עניינו ע"י הממונה על ע"ש ייזקף לזכות נאשם ויביא להקלה בענישה.
כמו כן הושתו פיצויים לטובת הרב ואשתו בסך 10,000 ₪.
במסגרת פסק הדין, הודגשו ההבדלים בין זכויות היסוד החוקתיות (חופש ביטוי, חופש הפגנה ומחאה וכו') כמו גם זכות המשיבים להפגין בסוגיית גיוס בני הישיבות (כמו כל סוגיה המצויה במחלוקת ציבורית או חברתית), לבין מעשי המשיבים שמרכז הכובד בעניינם אינו מצוי בהתקהלות האסורה כי אם בפגיעה בפרטיות הרב ומשפחתו תוך שחללו את פרטיות והטילו אימה על רעייתו.
התיק נוהל בבימ"ש השלום ע"י עו"ד רווית מרום ובמסגרת הערעור טיפלה בתיק עו"ד תהילה גלנטה, שתיהן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
