זכויות יוצרים: האם מותר להעתיק קבצי שמע וצפיה? ● בעין משפט
הרב יהודה לייב נחמנסון
כיום, עם התפתחות המחשוב, כמעט ואין מי שאינו נתקל בשאלת 'זכויות יוצרים' בדוגמא כזו או אחרת. השאלות המצויות הן: האם מותר להעתיק קבצי שמע וצפייה הנמכרים בחנויות? האם חובה לרכוש 'מערכת הפעלה' מקורית למחשב הביתי? האם מותר לצלם או לסרוק דפים מתוך ספר? תשובות לשאלות אלו ועוד, תמצאו במאמר ההלכתי שלפניכם.
נציג תחילה כמה 'כללים' בדיני ממונות, ועל פיהם נסיק את המסקנות המתבקשות לנושא 'זכויות יוצרים'.
הכללים ההלכתיים:
א. פוסקי הדורות האחרונים נחלקו[1] האם יש ליוצר 'בעלות' על יצירה מופשטת, כמו: רעיון, צלילים, מחזות. במחלוקת זו תלוי הדיון האם יש לאדם סמכות לאסור על אחרים לצלם או לסרוק דפים מספר שחיבר, לשכפל תמונה או ציור אומנותיים שיצר, להעתיק דיסק של מוסיקה או סרט או תוכנה, וכו' וכו'.
ב. מדברי רבינו הצמח צדק[2] עולה שביצירה מופשטת של 'חולין' יש ליוצר 'בעלות', לעומת זאת ביצירה תורנית יש לו רק 'טובת הנאה' דהיינו זכות בלעדית להרויח מיצירתו אך לא 'בעלות'.
ג. ההלכה קובעת שבענייני מסחר 'מנהג המדינה' מקבל תוקף הלכתי ויכול לדחות אף סעיפים מפורשים בשולחן ערוך. עם זאת, כאשר בעל הרכוש מציב תנאים ברורים כיצד יתנהל המשא ומתן ברכושו, תנאיו גוברים אף על 'מנהג המדינה' כי 'כל תנאי שבממון קיים'[3].
ד. יכול אדם לאסור על אחרים לעשות ברכושו כל שימוש שיש לו אפשרות לעשות ממנו רווחים, גם אם בפועל אינו עוסק בכך (וממילא אינו מפסיד מאומה), ואין בזה משום 'מידת סדום'[4].
ה. כללים בסיסיים במשא ומתן המוסכמים על כל אדם סביר, אין צורך להתנות אודותם במפורש וכל עוד לא סוכם אחרת הרי הם מחייבים את כולם[5].
מסקנות מעשיות:
ו. שימוש מסחרי: אסור לעשות שימוש מסחרי ב'רעיון' או 'יצירה' של הזולת ללא רשותו (כגון: חידוש תורה, פטנט, מתכון, ספר, תוכנה, דיסק שמע/צפייה, ציור, תמונה אומנותית וכו'), כיון שלממציא וליוצר שמורה הזכות להרויח מהם.
ז. העתקת תקליטורים: ה'חוק' ובעקבותיו 'המנהג' ברוב מדינות העולם הוא שהעתקת תקליטורי שמע וצפייה לשימוש אישי מותרת[6]. מאחר וכך המנהג, גם על פי הלכה הדבר מותר.
ח. אולם, אם היוצר אסר במפורש 'כל העתקה' – חל איסור להעתיק מתקליטור גם לצורך שימוש אישי, כי 'כל תנאי שבממון קיים' וגובר אף על המנהג[7].
ט. גם אם היוצר אסר 'כל העתקה' מהתקליטור, מותרת העתקה שכל מטרתה לאפשר שימוש או שימוש נוח יותר בעותק בודד של היצירה. לדוגמא: מי שרכש תקליטור וברשותו מכשיר מדיה ללא 'כונן-תקליטורים', רשאי להעתיק את הקבצים לאמצעי-איחסון אחר המאפשר להשתמש בהם באותו מכשיר. כמו כן, המשתמש בתקליטור במחשב אישי, רשאי להעתיק את הקבצים אל ה'דיסק הקשיח' של המחשב לתועלת נוחות השימוש (לחסוך את פעולת הוצאת והכנסת התקליטור מ'כונן התקליטורים'). אולם מובן ופשוט שהיתר זה הוא בתנאי שהעתקות אלו אינן מובילות לשימוש בשני עותקים של היצירה בו זמנית[8].
י. 'סרט' שהיוצר אינו מוכרו כלל לצפייה ביתית אלא משכירו להקרנה בציבור בלבד, אסור להעתיקו או לצפות בעותק בלתי מורשה שלו בשום אופן[9].
יא. העתקת תוכנות: אסור להעתיק תוכנת-מחשב שאינה 'חינמית' (כגון: מערכת ההפעלה 'וינדאוס', תוכנות 'אופיס', תוכנות עריכה של חברת 'אדובי', וכו' וכו'), או להשתמש בעותק בלתי מורשה שלה, אפילו לצורך אישי שאינו מסחרי, וגם אם היוצר לא כתב זאת במפורש[10].
יב. גופני-מחשב (פונטים) שאינם מוגדרים 'חינמיים', אסור להעתיקם או להשתמש בהם ללא תשלום[11].
יג. גם תוכנות 'תורניות' (שאינן מוגדרות 'חינמיות') אסור להעתיק או להשתמש בעותק בלתי מורשה שלהן[12].
יד. הורדה בחינם: יצירה דיגיטלית (קובץ שמע/צפייה/תמונה, תוכנה, ספר סרוק או מוקלד) שהועלתה בהסכמת היוצר לאתר אינטרנט המאפשר הורדה חינמית, מותר להעתיקה ולהפיצה ללא הגבלה, אבל אסור לסחור בה ללא רשות היוצר[13].
טו. לעומת זאת יצירה שהועלתה לאתר המאפשר הורדה חינמית ללא הסכמת היוצר, גם אם כבר הופצה בחינם להמונים, כל עוד היוצר ממשיך למכור אותה אסור להעתיקה ולהשתמש בה בחינם ללא רשותו[14].
טז. צילום וסריקת ספרים: ה'חוק' ובעקבותיו ה'מנהג' בהרבה מדינות (כולל ארץ ישראל) הוא, שאסור לצלם או לסרוק 'חלק מהותי' מספר ללא רשות המחבר, אבל עמודים בודדים לצורך שימוש אישי מותר[15]. מאחר וכך המנהג, גם על פי הלכה הדבר מותר.
יז. גם אם מחבר הספר אוסר במפורש 'כל צילום או סריקה אפילו לשימוש אישי', מוצר לצלם ולסרוק עמודים בודדים לצורך שימוש אישי[16].
יח. ספר (אפילו תורני) שיש עליו זכויות יוצרים, אסור לסורקו או להקלידו ולהכניסו למאגר ספרים ממוחשב ללא רשות בעל הזכויות[17].
יט. ספר שנסרק לקובץ-מחשב והוכנס בהסכמת מחברו למאגר ספרים ממוחשב המאפשר את העתקת הקובץ והדפסתו, כל עוד לא התנה המחבר במפורש אחרת – מותר להעתיק ולהדפיס את הקובץ לצורך שימוש אישי, אך לא למטרה מסחרית[18].
כ. שיעורים והרצאות: רב שמוסר שיעור תורני ואוסר להקליט את דבריו או לשכתבם או ללמדם לאחרים, מותר להקליט ולשכתב בחשאי לצורך שימוש אישי[19]. כמו כן מותר לשומע ללמד את דברי תורתו לאחרים, ובלבד שלא יזכיר את שמו אם קיים חשש סביר שאינו מסכים לכך[20].
כא. שיעור תורני שהכניסה אליו כרוכה בתשלום, מותר להאזין לשיעור מבחוץ בלי לשלם[21]. אבל אסור להיכנס למקום השיעור בלי לשלם בניגוד לרצון בעלי המקום או מי שהמקום מושכר לו באותה שעה[22].
כב. המלמד תכנים של חולין (הרצאה, קורס, ייעוץ מקצועי), ואוסר להקליט או לכתוב את דבריו, אסור לעשות כן אפילו לשימוש אישי. התנה עם שומעי לקחו שלא יעבירו את המידע לאחרים, אסור לעבור על תנאו[23].
כג. הרצאה של חולין שההשתתפות בה כרוכה בתשלום, אסור להאזין לה (אפילו מבחוץ) בלי לשלם[24].
[1] לסיכום הדיעות השונות ראה: עמק המשפט ח"ד סי' א-כג; הפוסק עמ' קצט; זכויות היוצרים עמ' ג.
[2] שו"ת צמח צדק חו"מ סי' ע אות ט. לענין איסור 'גזל' (מדברי קבלה) בדבר 'מופשט' ראה: מדרש תנחומא במדבר, כז; ילקוט שמעוני משלי תתקס; של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה, בהוצאת יד רמה אות עא; פתחי חושן גניבה פ"ט הערה כו. לענין 'קנין' ו'תשלומין' על דבר 'מופשט' ראה: חידושי הרמב"ן יבמות קו, א; ערוך השולחן סי' ריב ס"ג.
[3] ראה שו"ע חו"מ סי' רלב ס"ו וסי"ט. שם סי' שלא ס"א-ב. שוע"ר הלכות שאלה ושכירות וחסימה סי"ח.
[4] שו"ע חו"מ סי' שסג ס"ו ברמ"א. וראה עוד: פתחי תשובה שם ס"ק ג; ספר משפטיך ליעקב ח"ז סי' לד עמ' תרכ.
[5] מדין 'דברים שבלבו ובלב כל אדם'. ראה: תוספות קידושין מט, ב ד"ה דברים שבלב; חידושי הרמב"ן כתובות עח, ב; רמב"ם הלכות מכירה פכ"ד ה"י.
[6] וכל מדינה מתחייבת לפצות את אזרחיה היוצרים בדרכים שונות על הרווחים שמפסידים עקב ההעתקות. ראה: 'פקודת זכות יוצרים תיקון תשנ"ו' סעיף 3ב-3ג; 'חוק זכות יוצרים תשס"ח' סעיף 69; פסק דין מתאריך ו' אייר תשס"ג, עיריית חולון נ' אן.אם.סי ועוד, ע"א 326/00, סעיף 5 וסעיף 10.
[7] ומסתבר שאסור להעתיק אפילו קובץ בודד מהתקליטור, כיון שכיום קיימת ואף מקובלת 'מכירה מקוונת' של קבצי מוסיקה/צפייה בודדים. ועל פי דברי הרמ"א בסי' שסג ס"ו המובאים לעיל סעיף ד, כל שימוש שהבעלים יכול להרויח עליו – בידו לאוסרו על אחרים ואין בכך משום מידת סדום.
[8] ראה ספר באר חנוך ח"א פי"א עמ' צד.
[9] יש לציין שגם 'מנהג המדינה' הנ"ל אינו מתיר אלא העתקת 'תקליטורים' שנמכרו לציבור ולא סרט שאינו מיועד כלל לשימוש אישי אלא להקרנה בציבור בלבד. ואין צורך שהיוצר יכתוב או יאמר במפורש שאוסר 'כל העתקה', כי זה מוכח מתוך מעשיו שנמנע ממכירת תקליטורים ללקוחות פרטיים ואינו מאפשר אלא השכרה לצפייה ציבורית.
[10] זהו מהדברים ש'בלב כל אדם', שמי שהשקיע חכמה וכסף ביצירת תוכנה, ומוכר אותה כדרך הסוחרים, בוודאי אינו מסכים שיעתיקו אותה בלחיצת כפתור חינם אין כסף, ואין צורך לכתוב זאת במפורש. וכמו שכתב בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' מ אות יט: "ואף כשלא שמעו ממנו שאינו נותן רשות אסור להעתיק ממנו בסתמא כל זמן שלא הרשה בפירוש"., ועוד ועיקר, גם מצד 'מנהג המדינה' העתקת תוכנות אסורה אפילו לצורך שימוש אישי (בשונה מתקליטורי שמע וצפייה הנ"ל), ראה 'חוק זכות יוצרים התשס"ח' סעיף 24.
ויפורסמו לאחר אישורן
ויוצגו במערכת התמונות
מאפשרים לכם לקבל
