הרב אוהד מעון

בתוקף עבודתי כיועץ לענייני הנפש ומחבר הספר "בפן החינוכי", אני נשאל שאלות רבות בחינוך ותקשורת עם ילדים.

השאלה שחוזרת על עצמה וחוצה מגזרים היא "כיצד מונעים נשירה?". השואלים הם הורים מודאגים ומחנכים המתמודדים עם נערים ונערות שובבים וקפצנים ושתמיד יודעים או לפחות חושבים שהם יודעים, מה להשיב למבוגרים.

אמת הדבר שעולמנו שונה מאד מהעולם שבו חיו והתמודדו הדורות הקודמים. אך היות וה' הוא נצחי והתורה נצחי ומתאימה לכל דור ולכל מקום הרי השוני בחיינו הוא חיצוני במהותו.

המאבק האנושי מול יצר הרע המטריד קיים מרגע שאכלו אדם וחוה מעץ הדעת בגן עדן.

לאורך כל קיומו של אדם עלי האדמה הוא מוצא את עצמו במאבק פנימי בלתי פוסק. בכך אין שינוי כלל. חשוב ביותר לכל אדם להבין את נקודת היסוד הזאת הן לגברים והן לנשים. כמו כן אין אדם עלי אדמות שאינו חש או חשה בצער הפנימי הזה.

אם כן, כיצד יכולים אנו בדורנו המבולבל והמוצף בשיטות והרצאות ונאומים למצוא את הדרך להנחיל לדור הבא את דרך האמת?! התשובה אינה בשיטה חולפת זו או אחרת אלא בחיות של ההורה או המלמד.

ילדים מחפשים את האמת של המבוגרים סביבם. לילד חשוב מה שהוא רואה הרבה יותר ממה שנאמר לו ולכן התנהגותם של ההורים והמחנכים היא הקובעת. הרבי אומר על הכתוב בפרקי אבות לגבי חכמים מסוימים "הוא היה אומר..." שקודם כל היה החכם רבי יוחנן למשל ואחר כך היה אומר. וכן הוא לגבי חינוך ברגע שההורים והמחנכים מלאים חיות בעבודת ה' שלהם זה מה שרואים הילדים. וכן להיפך.

אך ישאל השואל, ישיגו ההורים והמחנכים את החיות הזאת בעצמם?! הרביים בכל דור ודור זעקו לימוד החסידות. זו התרופה והתשובה לכל התחלואים. ואכן חיות מעל לגדרי הטבע מציינת את כל הרביים. הדבר מגיע עד כדי כך שציציות של הבעל שם טוב היו מתנועעות מעצמן. הרבי נשיא דורנו אומר תנועה הינה סימן לחיים. וכאשר מתבוננים בכל המילים הקשורות לחיים מגלים דבר מרתק וחשוב ביותר.

המילה חינוך מכילה את הצירוף חי. וכן המילה חיוך מכילה את הצרוף חי. נכון גם המילה חיוביות. ומעל לכל המילה חסיד אף היא כוללת את הצרוף חי. השמחה היא עבודת ה' האמתית והיא הכלי לפריצת הגדרות והמגבלות הפנימיות של האדם גם כאן אפשר לשמוע את הצרוף חי. וכמובן משיח כולל את הצרוף חי.

הכלי החשוב ביותר הוא לימוד התורה של האב/מלמד. כאשר האב או המלמד או בלשון החסידות המשפיע, בצורה ציורית עליו לצפות את קירות ביתו בתורה. כמובא ביום יום שלימוד התורה בקביעות נוגע בנפש הלומד וכל בני ביתו.

לימוד החסידות תוך כדי הפנת התוכנים והנהגות הוא המתח לבריאות נפשית של הלומד והאור שהוא מקרין מרגיע את האחרים. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הרבי נשיא דורנו. הרבי מביא רוגע לכל מי שבא עמו במגע. וכמו כן הרבי הינו מרכז החיות לרבים בכל רחבי העולם.

לסיכום: רק ענף שאינו חי כלומר התייבש נושר. אך כל עוד הענף מחובר לעץ חי אין כל סיבה שינשור אך על העץ להיות חי ולהזרים לענף חיות.

לפיכך על כולנו להתחזק בלימוד החסידות ובלימוד בחיות והפנמה. אם זה לא היה קיים אצל רבים עד עכשיו, אזי הרבי נשיא דורנו אומר שאין צועקים על העבר.

בואו נעזוב את הפוליטיקה ונצמצם את הזמן הנאבד על הוואטצאפ. כי כל העולם עצוב ומבולבל וזקוק לחיים ולמשיח.