משה בן-חיים

'ירושלים של מטה' ופיצולי דירות, דיור במחסנים וגגות, הפכו למטבע לשון מוכר בשנים האחרונות. בסדרה של ערוץ 2 תחת הכותרת 'חרדים לדירה' עולה תמונה קשה ומדאיגה: זוגות צעירים חרדים שנאלצים לשכור דירה תת קרקעית ב-4,000 שקלים לחודש, בנייה על מגרשי חנייה ומתחם מסחר שנסגר לטובת דירות נטולות חלונות, מגורים במחסנים ובעליות גג ועוד.

להלן קטעים מתוך הכתבה:
מתחת לאדמה ובחניון: כך חיות משפחות עם ילדים

מצוקת הדיור מטרידה כל אזרח, אבל במגזר החרדי זו כבר לא רק מצוקה קשה אלא משבר קיומי. מדובר במגזר המונה 950 אלף בני אדם, כשמדי שנה מתווספים לסטטיסטיקה 7,500 זוגות חדשים - והם צריכים מקום לגור בו.

בתוך חניון ב"ירושלים של מטה", ארבע קומות מתחת לאדמה: אחת הדיירות מודה שלא מצאה מקום אחר בבירה. "זו האפשרות שיש לנו אם אנחנו רוצים בירושלים" – והודתה שהיא משלמת 4,000 שקלים בחודש לדירה של שני חדרים.

הדירה שלה בקומה מינוס ארבע – בה הכביסה תלויה בתוך עשן האגזוזים והעגלות חונות בין המכוניות. כך משפחות עם ילדים קטנים חיות בדירה עם אפס כיווני אוויר בתוך מחסן פעיל.

"מדובר בכ-10,000 חרדים המתגוררים במקומות שאינם מותאמים", אומר סגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס מהמכון החרדי למחקרי מדיניות. "כשמצמידים ציבור לקיר ולא נותנים לו פתרון, אז זו התוצאה לצערי ולבושתי".

"בבניין שיש בו 34 יחידות דיור, יום אחרי טופס 4 (חיבור לתשתיות) זה יהפוך ל-51", מוסיף קבלן השיפוצים אהרל'ה יקטר. את ההרחבות עושים באמצעות פיצולי דירות, וכן הוספת דירות על הגג ואפילו בחניה: "בחור מתחתן בגיל 18, הופך לאבא בגיל 19, בגיל 21 הוא כבר אבא לשניים או לשלושה ילדים ובגיל 36 כבר מחתן את הילד הראשון שלו - אז המצוקה היא בהרבה יותר גדולה", מסביר הקבלן.

"כשהחרדי מחפש דירה, יש לו הרבה פחות אופציות מאשר לחילוני", מסבירה ד"ר לי כהנר, חוקרת חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אנשים מהציבור הכללי לא רוצים לגור לידו, הוא מחפש דיור מאוד-מאוד מוזל מבחינת טווח המחירים שהוא יכול לעמוד בהם. בנוסף, הוא רוצה לגור עם קהילתו".

"חייבים להבין שאם לא נפתור את המצוקה הזו, יהיו מצבים לא נעימים כפי שקרה בבית שמש", אומר ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול. "הציבור החרדי זה כמו מים: מקום שסוגרים עליו, הוא זוחל מלמטה."

***

עד כאן ציטוטים מהכתבה שפורסמה ועוררה ומעוררת הדים. יצאנו לבדוק מה קורה בציבור החב"די, ומה תמונת המצב בריכוזים החב"דיים: האם יש מצוקת דיור לזוגות צעירים? מה תמונת המצב ברכישת דירה, וכמה עולה דירה להשכרה?

התחלנו את הבדיקה בבירת חב"ד באה"ק, הלא היא כפר חב"ד:

ק', תושב כפר חב"ד: "דירת שלושה חדרים ישנה בשיכונים, תעלה לא פחות ממליון שמונה מאות אלף ₪. בשכירות, תעלה בין 2800-3500 ₪. אני מדגיש שמדובר בדירה מאז שבנו את השיכונים, ללא שום שיפוץ ובמצב תחזוקה סביר.

"ברוויות בשכונת לוי יצחק, דירה רגילה (לא מפוצלת) תעלה בשכירות עד 6000 ₪ לחודש."

שוחחנו עם תושב נוסף בכפר, שסיפר 'בדידי הווה עובדא': "הגיע מישהו לשכור 'דירה רגילה', בת כעשר שנים. הוא התבקש לשלם שנתיים מראש... אתה שואל 'האם יש מצוקת דיור'? בפסח יצאנו משעבוד לגאולה, אך לצערנו בנתונים כאלו, השוכרים צריכים לקחת משכנתא לשכירות ונכנסים מגאולה לשעבוד..."

עוד נתונים שאספנו: יחידת דיור להשכרה בכפר חב"ד בת שני חדרים, כלומר כ-40 מ"ר, סלון מטבח, וחדר שינה אחד - תעלה יותר משלושת אלפים ₪.

מחירים יקרים לכל הדעות, אך חוסר בבנייה חדשה משפיע בוודאי על מחירי הדיור ויש ביקושים גבוהים.


כפר חב"ד בצילום ממטוס (ארכיון COL)

"יבואו ויגידו: מה לך להתעקש לגור בכפר, עשר דקות משם בלוד המחירים זולים הרבה יותר?" שאלנו אותו. "מה לעשות, ובן או בת הכפר רוצים לגור ליד ההורים?", הוא ענה גם בשאלה.

עם הרבה תקוות שהנאמר יגיע לאוזניים המתאימות, ותחל בנייה משמעותית וחדשה בכפר, המשכנו משם לשיכון חב"ד בלוד.

פנינו לר' חיים גלינסקי, ושאלנו אותו לגבי מצב מחירי השכירות בשיכון חב"ד בלוד, ובסביבתו. ר' חיים גלינסקי: "בשיכון מחיר שכירות לדירה ישנה 3000- 3300 ובעיר 2600-2800 ₪ לחודש."

"מה לגבי מצוקת הדיור? גם אצלכם רווחת תופעת המחסנים והגגות?" הוספנו לשאול. "מחסנים וגגות אולי פחות, אבל בהחלט מתרחבים ומתפשטים לכל רחבי העיר. מה שעוזר גם להשיג מחיר יוצר שפוי וגם מחזק את היהדות בעיר, שרואים עוד ועוד דמויות חסידיות יהודיות".

באופן יחסי, המצב בלוד ובסביבתה מבחינת המחירים - סביר ביותר, אם כי חשוב לציין שלמרות קרבתה למרכז הארץ, עדיין היא נחשבת כפריפריה, לפחות מבחינת הרכב האוכלוסייה הסוציו-אקונומי מסביב, כולל אוכלוסייה ערבית בשכונות סמוכות. מאידך, שכונות רבות בלוד 'נכבשות' ע"י זוגות צעירים חב"דיים שמצאו בעיר מגורים במחיר שפוי, ועם קרבה למרכז הארץ.

נחלת-הר-חב"ד, דומה בעניין המחירים ללוד, והם סבירים באופן יחסי. דירת שיכון ישנה בת שלושה חדרים ללא מרפסת, תעלה לשכירות קצת יותר מ2000 ₪. גם הבנייה החדשה, הנרחבת, מהווה גורם ממתן למחירים, וטוב שכך.

אם חשבנו להתנחם במחירי השכירות הנמוכים, תושב נחל'ה מחזיר אותנו לקרקע המציאות: "מצוקת הדיור לא פוסחת על אף אחד, היא נכונה לכולם."

"אומנם בנחלה והרחובות הקרובים לה ניתן להשיג דירות בשכר דירה שפוי,
אך מחיר הדירות יד שניה והחדשות עולות מעל כל דמיון". 'ומה מחירן?' שאלנו.
"דירת 3 חדרים ישנה עולה סביב ה 600-650 אלף ₪."

"כנראה שהנחלאים מזמן לא ביקרו בכפר חב"ד..." עוברת לה בראש המחשבה...

*

על ירושלים אין כבר צורך להרחיב את הדיבור, עבור זוגות צעירים המחירים הגבוהים בעיר מרחיקים אותם. לגבי צפת, גם שם המחירים לא כמו שהיו פעם, אך עדיין היא במרחק שעות נסיעה ממרכז הארץ.

מי שיש בה ריכוז חב"די משמעותי, ומפתיעה ולא לטובה מבחינת מחירי השכירות והקנייה, היא ביתר עילית.

מעיר ספר מעבר לקו הירוק, (אין רישום טאבו, אלא רק מנהל האזרחי) עם מחירים זולים ביותר, בתוך שנים ספורות הפכה ביתר לעיר שמחירי הדיור בה מקבילים לשכונות מסוימות בירושלים! שכירות לדירת שלושה חדרים כ-4000 ₪ (לא יחידה) ודירת ארבעה חדרים חצתה כבר מזמן את מליון וחמש מאות אלף שקל לרכישה.

משיחה שערכנו עם מתווכים בעיר, עולה תמונה מורכבת שהביאה את עליית המחירים התלולה: הקפאת בנייה ארוכה, קבוצות רכישה שזכו במכרזים וחלקן מתעכבות בגלל ענייני בירוקרטיה שונים. וזאת למרות התפתחות העיר המואצת, שדרוג דרכי התחבורה לעיר וממנה ואיכות חיים שהעלתה מאוד את הביקושים.


(צילום אילוסטרציה)

'ביקושים כבושים'?

מתווך מפורסם בעיר ביתר בתשובה לשאלה שהופנתה אליו, ציטט מומחה לדיור שטען כי ירידה במכירות דירות לאחרונה אינה טבעית וכי מדובר ב'ביקושים כבושים'. כלומר, אנשים 'יושבים על הגדר' בתקווה לאיזה שינוי שיבוא, אך ברגע שהתקווה נגוזה – הם חוזרים להסתער על שוק הדירות והמחירים רק עולים. ההגיון שעומד מאחורי המוסכמה הנ"ל הוא, שנכונה העובדה שלא קונים, אך בכל שנה נכנסים אלפים נוספים לשוק הביקוש, והם הזוגות הצעירים שבונים בית חדש בישראל.

למרבה הצער, מתקבל הרושם שיש סוג של 'מצג שווא' ביחס למחיר דירות אמיתי, או אולי אפילו פחד סמוי מה'בועה הנד"לנית'. עובדתית - יש ירידה חדה ברכישות דירה, אולם יתכן שלשכבה הנהנית, קרי המתווכים והמשקיעים – ניחא ליה במצב הקיים, והם ממשיכים להציג מצג שווא של כביכול ביקושים כבושים, בשעה שבאמת הכסף נגמר לציבור, ופשוט אין לו מאיפה להביא אותו...

בית שמש, עיר העתיד של החרדים?

מביתר עלית עברנו לשכנתה רמת בית שמש, שהיוותה בזמנו סוג של הבטחה לציבור החרדי עם אלפי יחידות דיור. רמת בית שמש ג' וכן הלאה. אך למרבה הצער, אין כבר לאן לברוח: המחירים לרכישת דירה חדשה, גבוהים מאוד באופן יחסי, ולא ריאליים עבור זוג צעיר: מעל מליון ארבע מאות לדירת שלושה חדרים 'על הנייר'.

איך בדיוק זוג צעיר יחיה בינתיים עד שיבנו לו את 'דירת החלומות' בת 75 המטרים הרבועים? בנתיים הוא צריך לשלם שכירות בכל שלושת השנים הללו עד שיקבל 'מפתחות ביד'? ומה עם שקלול מחירי השכירות שהוא שילם בכל השנים הללו, שמצטרפים למחיר הסופי של הדירה? שאלה שתיוותר כנראה - ללא מענה.

אין לאן לברוח

קריית גת. מי חשב פעם שגם שם מחירי דירות חדשות יעלו לגובה כמעט זהה למקומות אחרים במרכז? כיום כבר לא נותרו מקומות 'אטרקטיביים' שאפשר לומר לזוג צעיר שנישא: "תרחיקו לפריפריה". אין פריפריה יותר, המחירים כבר לא שפויים בשום מקום.

בעוד ראש הממשלה עסוק בבעיות חריפות וחשובות הרבה יותר, כגון תאגיד השידור הציבורי, ופגישותיו עם כחלון, נראה שמישהו שכח שיש פה חומר דליק, שעלול יום אחד להתלקח.

היום בעידן הרשתות החברתיות, מה חסר כדי שכמה דיירי מחסנים ועליות גג, חניות וחללים יקומו ויגידו 'עד כאן!' והמחאה הגדולה עלולה לזעזע את הכל. אז אל תגידו שלא התרענו.

ומה קורה עם חברי הכנסת החרדים? איפה הם בתמונה? קראתי לאחרונה באחד העיתונים החרדים, כי כמה חכ"ים חרדים מרכזיים מאוד, מתנגדים למס שהציע כחלון על דירה שלישית. ולמה? "יש הרבה מבוגרים שקנו שלוש דירות או יותר ורוצים להתפרנס בכבוד לשארית חייהם".

כן, לא פחות. משכירות הכוונה. שהזוגות הצעירים יתמודדו. ההיצע המועט נחטף ע"י "מבוגרים שקנו שלוש דירות או יותר להתפרנס בכבוד". כנראה ה'אנשים המבוגרים' עליהם מדובר, לא שייכים למעמד הבינוני והנמוך, או לאלו שאין להם כסף לקנות תרופות...

*

המצוקה של הציבור החרדי חריפה כשלעצמה, אך עדיין הציבור החב"די בתוכו, נמצא בבעיה כפולה: ריכוזי אנ"ש מצומצמים יחסית ברחבי הארץ, ולא כל מקום מבוקש ע"י הציבור החב"די, (לא כולל את הזוגות הצעירים שיוצאים לשליחות) מה שמצמצם הרבה יותר את ההיצע.

מה אפשר לעשות? קודם כל, ידיעת המחלה היא חצי תרופה. קודם כל שיפנימו אצלנו שיש מצוקת דיור חריפה, והיא קיימת, חיה ובועטת. מי שלא מכיר, הוא עוד יכיר. כשיצטרך לחתן בע"ה את ילדיו, הוא יתקל בבעיה במלוא חריפותה.

והפתרונות? אין פתרונות קלים, זה ברור. אבל גם כשבנו את יישובי חב"ד, ידעו גם לדפוק על השולחן שצריך. אם היו אז נחמדים מידי, אולי כמה יישובים מרכזיים בחב"ד לא היו קיימים היום.

ומה דעתכם?

*

(הערת המערכת: בתחום הדיור יש הבדלים קיצוניים באיכויות הדירות, ובמחירן גם כשמדובר באותה שכונה או רחוב. המספרים שהוצגו כאן הם עפ"י הערכה כללית בלבד)