בעל מקצוע, זאת אחריותך! ● בעין משפט
שאלות רבות נסבות על מדת אחריות האדם על חפציו של חבירו שנמצאים ברשותו, השבוע ניגע בשני מקרים נפוצים מאוד:
א. בעל-מקצוע, מדת אחריותו על חפצים שנמסרים אליו לתיקון, ומה הדין כשהתרה בלקוח שיקח את חפציו – למשל אשה שהניחה פאה אצל פאנית לתיקון, וכשבקשה לקבלה בחזרה אין הפאנית מוצאת אותה?
ב. ביקשתי מחבר להעביר בשבילי חבילה מארה"ב אך הוא שכח אותה במטוס, האם הוא חייב לשלם לי או שפטור?
בפרשת משפטים התורה מבדילה בין שני סוגי שומרים: שומר חינם (ששומר בלי תשלום) ושומר שכר (שמשלמים לו עבור השמירה). התורה קובעת כי לפי רמת אחריותם לשמור כך היא מחויבתם לשלם כאשר נעלם החפץ ששמרו.
ה'שומר חינם' חייב לשלם רק כאשר פשע בחפץ שהוא שומר עליו (פשיעה), והיינו שהוא עשה מעשה שכתוצאה ממנו החפץ ניזוק או נעלם. לעומת זאת, 'שומר שכר', שמשלמים לו לשמור על החפץ, רמת האחריות שלו גבוהה יותר, לכן הוא חייב גם אם החפץ נגנב או נאבד, והוא פטור רק במקרה של אונס - כאשר קורה לחפץ מקרה לא צפוי שאי אפשר להערך אליו מראש (לדוגמא שוד מזויין)[1].
הפוסקים דנים לאיזה סוג של שומר שייך אומן לגבי החפץ שקיבל לתקן, לדוגמא: פאנית – לגבי פאה שהיא חופפת, ניקוי יבש – לגבי בגד שהם מנקים או איש מחשבים – לגבי מחשב שהוא מתקן.
להלכה נפסק[2] שלאומן יש דין של 'שומר שכר'. הטעם לכך הוא כי אף שהבעלים של החפץ אינם משלמים לאומן לשמור על החפץ שלהם, מכל מקום, כיוון שלאומן יש הנאה מיוחדת מכך שבעל הבית בחר בו לתקן את החפץ שלו, כתמורה להנאה זו הוא מחוייב לשמור על החפץ שלא יעלם או ינזק[3].
בעל מקצוע שמאבד חפץ שקיבל לתקן
כאשר אדם אינו יודע היכן הניח את החפץ שקיבל מחברו לשמור, ה'שולחן ערוך'[4] פוסק שזה נחשב אף כפשיעה (ולא רק כאבידה, ולכן גם שומר חינם יצטרך לשלם)[5].
לפי זה ברור, שאומן ששוכח היכן הניח את החפץ שהיה עליו לתקן - חייב לשלם. ובמקרה זה, על הפאנית לשלם ללקוחה תמורת הפאה שאיבדה.
אמנם, במקרה שהאומן מלכתחילה מתנה שלאחרי פרק זמן (לדוגמא, שלושים יום) יש לו הזכות לקחת את החפץ לעצמו או לאבדו אם לא יבואו לאספו, אז מותר לו לעשות כך, כיוון שעל דעת זה הביאו לו את החפץ לתקן[6].
* * *
חבר ביקש להעביר חבילה לחו"ל
בימינו נפוץ מאוד לבקש ממכרים שטסים להעביר חבילה מהארץ לחו"ל או להיפך, אך כשהגיע הנוסע ליעדו ראה ששכחה במטוס?
בשעה שקיבל את החבילה נעשה הוא ל'שומר', ויש לו מחוייבות לשמירת החפץ, וכששכחה במטוס דנו הפוסקים[1] בדינו.
יש שדנו את המעביר כפושע על ידי מעשה זה (על דרך שנתבאר לעיל), ולכן גם 'שומר חינם' חייב. אבל, יש שטוענים שאם הוא ארז או שמר את החבילה ביחד עם החפצים שלו (באותו אופן בו הוא שומר על החפצים שלו), אפילו אם הוא איבד אותה כתוצאה משכחה בדרך, הוא לא נחשב כפושע.
- והטעם הוא, משום שזאת דרך השמירה בדרכים, דהיינו, שדווקא משומר בביתו נדרשת רמה יתירה של שמירה; עליו לדעת בדיוק היכן הניח כל דבר וכו', ואם לאו נחשב לפשיעה. אבל רמת השמירה הנדרשת מהולך בדרך היא רק כפי שנוהג הוא לשמור את חפציו האישיים ולא יותר, ואף את חפציו לפעמים שוכח הוא, ולא נחשב כפושע ומשנה מהשמירה הרגילה, (אלא אם כן משלמים לו עבור שמירה יתרה – 'שומר שכר').
למעשה, אם שמר על החפץ ביחד עם חפציו ואז שכחו ואיבדו – פטור,[2] אבל אם שם את החפץ במקום בפני עצמו ומחמת כן שכחו ונאבד – יצטרך לשלם.
בשני המקרים הנ"ל - האם יכול להתנות שלוקח את החפץ מבלי לקבל על עצמו אחריות לשמירתו?
כן, יש אפשרות להעביר חפץ תוך התניה שהמעביר לא מקבל עליו שום אחריות לפשיעה או אחריות לשמירה.
אנשים שמוכנים לעשות טובה לחבריהם ולהעביר עבורם חבילה אך מפחדים שבעקבות לחץ הנסיעה הם עשויים לאבד אותה ולא רוצים להתחייב, יכולים להיעזר ברעיון זה ולהתנות את ההעברה כנ"ל.[3]
[1] שו”ע חו”מ סי’ רצ”א ס”א וסי’ ש”ג ס”ב.
[2] חושן משפט סימן ש"ו סעיף א' וראה ש"ך שם סק"א.
[3] המחנ"א הל’ שומרים סי’ מ”א לומד שההנאה זו נחשב דווקא כשהאומן עובד ברשות של עצמו ולא אומן בבית בעה"ב ולכן בפנים הדגשנו ברשותו.
[4] שו”ע חו”מ סי’ רצ”א ס”ז. (ע"פ ב”מ לה ע”א) וראה ספר משפט שי פ”א הערה רכ”ד. (ולהעיר שאבדה שפטור ש"ח עליה היא דווקא כאשר יודע איפה שם החפץ וזה נעלם משם – וין זה גניבה כי יכול להיות שנפל ממקומה או א' מבני הבית לקחה –ריטב"א ב"מ מ"ב ע"א.)
[5]ומוסיף הנתיבות שאף נקרא 'מזיק' במה שאינו יודע היכן הניח את החפץ שקיבל לשמור.
[6] ראה פת”ח הל’ פקדון פ”ז הע’ כ”ד שמחלק בין כתוב בשלט שאין עליו אחריות שאז אינו יכול למכרו לבין אם כתוב בשלט שאעשה כמו שאני רוצה שאז יכול למכרו. ועד”ז בס’ שערי משפט (סילבר) עמ’ קנ”ט. ועיי”ש ע’ קנ”ז בנוגע לביהכ”נ ומקווה.
[7] שו”ת פנים מאירות ח”א סי’ נ”ט שו”ת אבני ישפה ח”ב סי’ קי”ד בשם הגר”ש וואזנער ע”ה. שו”ת שבות יעקב ח”ב סי’ קמ”ח וראה שערים מצוינים בהלכה ח”ד סי’ קפ”ה סק”ב
[8] משום שיש לו טענת "קים לי" כדיעות הפוטרות.
[9] ראה שו"ע חו"מ סימן רצ"ו ס"ה ובפת"ש שם שאפשר להתנות שיפטר על פשיעה וראה קצה"ח סי' רצ"א סק"ג שאפשר להתנות שאינו שומר כלל. ואף שלנתיבות שבהערה 5 כשאינו יודע היכן הניחו חשיב למזיק, מ"מ ראה בשו"ע חו"מ סימן ע"ב ס"ז וסמ"ע סקכ"ז, ובתומים שם סקכ"ג. וראה גם בקצות סקי"ד. ובאמרי בינה סימן כ"א שחולק על הנתיבות.
מאפשרים לכם לקבל
