מערכת COL
|
יום ט"ז טבת ה׳תשע״ז
14.01.2017
כך החל המאבק הגלוי של הרבי בגזירת "מיהו יהודי"
בימים הסמוכים ל"דידן - דהספרים - נצח" הגיע ממכבש הדפוס הכרך הטרי של "תורת מנחם – התוועדויות", הכולל את שיחות הרבי באמצעו של חורף תש"ל ● במרכז הספר החדש תורת מנחם חלק נ"ט: המאורעות ההיסטוריים של יו"ד שבט תש"ל במלאות 20 שנה לנשיאותו של הרבי, והמעמד השמיימי של סיום כתיבת ספר תורה של משיח בעש"ק אחר חצות; פתיחת המערכה הכאובה והממושכת של הרבי כנגד גזירת "מיהו יהודי" בהתוועדות הבלתי נשכחת של חג הפורים תש"ל גזירת "מיהו יהודי"
זה עתה יצא לאור עולם הכרך החדש בסדרה הגדולה של תורת הרבי, "תורת מנחם – התוועדויות", שכולל את השיחות שנאמרו מש"פ שמות מבה"ח שבט עד ש"פ צו - פרה. בנוסף לשיחות, למברקים ולמענות באו בספר גם 14 מאמרי חסידות שנאמרו באותה תקופה, כאשר ארבעה מתוכם הוגהו על ידי הרבי מאוחר יותר.
חברי מערכת ההו"ל של 'ועד הנחות בלה"ק', הגוף הרשמי הממונה על הדפסת והפצת תורתו של הרבי בלשון הקודש: הרב דוד פלדמן – עורך ראשי; הרב ישראל שמעון קלמנסון, הרב אהרון לייב ראסקין, הרב מנחם מענדל קפלן, הרב חיים אליעזר טווערסקי, הרב ישראל זילברשטרום, והמנכ"ל הנמרץ העומד בראש המוסד הרב חיים שאול ברוק, נוהגים בעין טובה ומזכים את קהל הלומדים בכמה תצלומים נדירים מכתי"ק של הרבי: הגהה ראשונה ושניה על כותרת המאמר ד"ה להבין ענין כתיבת ספר תורה, מיום שישי עש"ק בא יו"ד שבט לאחר חצות, ופתק נדיר בו הורה הרבי לועד המארגן על רשימת המכובדים באמירת פסוקי 'אתה הראת', בעת מעמד סיום כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו.
הכנה ליו"ד שבט
כבר בהתוועדות הראשונה הפותחת את הספר, התוועדות ש"פ שמות – מבה"ח שבט, ניתן לראות את הכיוון של התקופה הקרובה בחצרות קדשנו, כאשר הרבי פותח ומבאר את מעלתה של שנה זו, שנה בה ימלאו "עשרים שנה להסתלקות-הילולא", ומציין את מאחז"ל ששמשון הגיבור היה "שופט" גם עשרים שנה לאחר פטירתו, כי על ידי שהפלשתים יראו ממנו עסקו הסנהדרין בתורה ללא הפרעה ובדעה צלולה. וכן הוא – ממשיך הרבי – בכל הנשיאים, שגם לאחר עשרים שנה וכו' הם מנהיגים את בני ישראל.
בעש"ק של אותה התוועדות חל יום ההילולא כ"ד טבת, וכאן נוסף ביאור בדברי אדמו"ר הזקן באגרת הקודש ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים, כי אם חיים רוחניים, שהם אמונה אהבה ויראה", והוסיף שבוודאי אדה"ז פסק הדין על עצמו, שגם עתה יכולים וצריכים לקבל ממנו, וכן הוא בכל הנשיאים שלאחריו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, ולכן ממשיכים לעורר בלהט ("דער קאך און דער טומל") אודות קיום רצונו ולימוד תורתו.
בהתוועדות השנייה בספר, ש"פ וארא, מכריז הרבי על דבר הסיום של כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר ציוה לכתוב ספר תורה, וקרא שמה "ספר תורה לקבלת פני משיח". ובכן: הגיע הזמן לסיים את כתיבת ספר התורה!
ולהעיר, שההצעה וההתעוררות על זה באה מארץ הקודש. ואף שלכאורה היתה צריכה לבוא מכאן, שהרי זהו המקום שבו נמצא הס"ת, ד' אמות של "סעווען סעווענטי", ובפרט שדורשי גימטריאות אומרים ש"סעווען סעווענטי" (770) בגימטריא (ו)פרצת" – הרי זו קושיא ככל הקושיות, ואין לי ביאור על זה!"
יו"ד שבט הגדול
אחד מאירועי השיא בדברי ימי חב"ד ליובאוויטש בדור השביעי שהתרחשו בין כתלי בית חיינו, היה המעמד המרטיט של 'סיום כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח', שהוחל על ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בשנת ה'תש"ב והסתיים בערב שבת קודש לאחר חצות, ט' שבט ה'תש"ל - ערב יום ההילולא העשרים.
בהתוועדות שמחת תורה ה'תש"ב, הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו, וכך אמר הרבי הריי"צ בשעת ההתוועדות:
"בעזרת השי"ת ובזכות אבותי הקדושים זצקוללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי שיעלה ברעיוני להיות, בלי נדר, שליח לטובת ולזכות כלל ישראל לכתוב ספר תורה מיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו", לקבל בו את פני משיח צדקנו במהרה בימינו".
התחלת כתיבת ספר התורה נועדה ליום כ' מר-חשון, יום הולדתו של אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אולם לפועל נדחתה התחלת הכתיבה ליום ב' באייר, יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. התחלת הכתיבה היתה, כאמור, בשנת תש"ב, אך סיום הכתיבה התעכב במשך שנים רבות, עד לשנת תש"ל.
בפתח הספר מודפס כאמור הפתק המיוחד שכתב הרבי בכתב ידו הקדושה (על שולי הגליון של נייר מכתבים) בו הוא מורה לועד המסדר את מי לכבד באמירת הפסוקים של 'אתה הראת' בעת המעמד הגדול, אליו היו נשואות עיני העולם כולו ורבבות החסידים בכל קצווי תבל.
שני פסוקים הם "שלי" כותב הרבי, להורות שהוא יכובד באמירתם, ושאר הפסוקים יחולקו בין חשובי זקני ונכבדי החסידים מכל העולם כולו, תוך שהרבי מציין סיבה מיוחדת ליד כל אחד מהכיבודים. וכפי שניתן לקרוא את ביאור הדברים בעמוד 62 בספר.
בעת ההתוועדות [תיאור מפורט של המעמד ניתן לקרוא בפנים הספר, עמ' 54 ואילך] אמר הרבי שסיום הספר תורה בעש"ק דיום ההילולא הוא על דרך סיום ס"ת שכתב משה בעש"ק שבו נסתלק, וכיון שנמצאים בזמן בלתי רגיל – בגלות, תהיה ההזמנה לכל בני ישראל, לומר מזמור "למנצח יענך", ענין בלתי רגיל בעש"ק לאחר חצות, על ידי ה"ועד" לכתיבת ספר התורה. ובשיחה המסיימת, אמר הרבי שעתה שנשלמה הנתינת כח מנשיא דורנו, על כל אחד לסיים את ה'פכים קטנים' שלו ולנצל את ההתעוררות להביא את משיח, ולא להמתין ל"הצהרות" ביום שכזה.
בהתוועדות השלישית, המרכזית והממושכת בסדרת האירועים ההיסטוריים של יו"ד שבט הגדול, שהתקיימה במוצאי שבת, דיבר הרבי על מסירות הנפש של נשיא הדור עבור כל בני ישראל, ועל מעלתו הגדולה של ספר תורה מיוחד שהשלמתו היתה בעש"ק. והשייכות של ספר תורה למשיח, משום שהתחלת הגאולה היא על ידי תורה.
בין הדברים, הרחיב הרבי על הכוונה המיוחדת בייסוד כפר חב"ד בארץ הקודש, שזה היה במסגרת הפעילות של בעל ההילולא להסתדרות חיי בני ישראל בגשמיות וברוחניות. וכאן עבר לדבר על המצב בארץ הקודש, שבזמן שמצרים "ממלכה שפילה" מסרבת לקחת חלקים מארה"ק מיהודים, זה מלמעלה, וצריך להסביר שאלו שמוכנים למסור חלקים אלו אינם המייצגים של בני ישראל, ואדרבה לגוי יש את הזכות לפעול רצון ה' שארה"ק תהיה בבעלות עם קדוש.
הרבי גם דיבר על "מבן עשרים שנה – ומעלה", ההנהגה של נשיא הדור לאחר השלמת עשרים שנה מההסתלקות. ואדרבה, מעלין בקודש, בעבודת המסירות נפש לצאת ולכבוש את העולם, הבאה לאחרי שלימות המוחין של עשרים שנה שאז יכול 'למכור בנכסי אביו'.
בהתוועדות מיוחדת שערך הרבי לכל האורחים שהגיעו ליו"ד שבט, קודם נסיעתם צליחה למקום מושבם, סיפר הרבי סיפור שהיה לו עם הרבי הריי"צ:
"פעם נכנסתי אל בעל ההילולא, באותו ערב שבו היה צריך לנסוע מלניגרד למוסקבה.. הי' זה זמן קצר לפני שעמד לצאת מדירתו, וראיתי שיושב במנוחה גמורה מבלי שיהיה ניכר עליו כלל איזה ענין של טרדה. הן אמת שהמוח שליט על הלב, אבל אעפ"כ, עד כדי כך?!... ובכן, לא התאפקתי ושאלתי: עד כדי כך?!
וסיפר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמע – כנראה מאביו, כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשם אדמו"ר מהר"ש, שישנו ענין הנקרא הצלחה בזמן". וענינו הוא שבעת שעסוקים בענין אחד הענין השני לא קיים עדיין במציאות. ולכן, על אף שהנוסעים מאמינים ללא ספקות שמטוס אל-על לא נברא עדיין, ושדה התעופה קנדי לא קיים "המציאות היחידה היא שנמצאים ביחד בד' אמות של בעל ההילולא!... קשה לפעול שישכחו מהטיסה ויתרכזו לגמרי בהתוועדות... בהמשך ביאר הרבי את "קשה עלי פרידתכם", ואיחל שבוודאי ייסעו לביתם מתוך קירוב הלבבות, ואז יהיה ריבוי הצלחה בכל.
עשור ללימוד התניא מעל גלי האתר
בש"פ יתרו, מברכים החודש אדר ראשון, הקדיש הרבי שיחה מיוחדת לציון עשר שנים "מספר השלם" הן למעלה והן באדם למטה, לתחילת מסירת שיעורים בתניא מעל גלי האוויר ברדיו ופתיחת שנת האחד עשר. (הרבי הבהיר שבאמת אין זה ענין של "אוויר", אבל כיון שאין זה ענין גשמי וחומרי אין ביטוי אחר מלבד אוויר). והורה שמעתה צריך להיות עבודה חדשה לגמרי, הן אצל השומעים והן אצל הלומד שמעביר את השיעור.
מיהו יהודי
עד לשנת תש"ל לא כלל החוק הישראלי מענה ברור לשאלה המשפטית "מיהו יהודי?" [כמובן שע"פ תורה אין שאלה בכלל!]. כשעלתה השאלה לדיון בבית המשפט, בפסיקת בג"ץ בענינו של בנימין שליט, ניסו השופטים לפרש את כוונת מנסחי החוק. רוב השופטים לא אימצו את דעת התורה וההלכה, והגדירו את סוגיית מיהו יהודי בהגדרות אזרחיות המנוגדות לתורת ישראל, ועל כן הוכנסו שינויים בחוק השבות ומעתה נאמר בו "לעניין חוק זה, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שנתגייר ואינו בן דת אחרת".
הרבי החל מערכה כבירה, שמטרתה ללחוץ על המפלגות וחברי הכנסת הדתיים לתקן את העוולה הזו, ולהכניס בחזרה את המילה "כהלכה" [שהושמטה בכוונה תחילה] לאחר המילה שנתגייר. זאת בכדי למנוע את הפירצה שכל "תעשיית הגיורים" של זרמים שונים ומשונים תוכר כגיור להפוך נוכרי ליהודי שלא כהלכה.
גם קודם תש"ל ניהל הרבי מערכות שונות בנושא, כולל המכתב הידוע משנת תשי"ט לדוד בן גוריון כשנתחבט בשאלה זו, ושלח אותה לגדולי וחכמי ישראל שבאותו דור כולל אל הרבי כמובן, אולם בגלוי החלה המערכה בשנת תש"ל, ובפומבי בעת ההתוועדות הבלתי נשכחת של חג הפורים. "הגזירה האיומה" קרא הרבי לתיקון שהוכנס בלשון החוק בנוגע למיהו יהודי.
כאן המקום לציין, שבעת שהוכנה הסקירה על חייו ופועלו של הרבי עבור 'שלשלת היחס' בספר 'היום יום', והכניסו לרבי להגהה, ציין בשנה זו – ה'תש"ל שהמאבק כנגד גזירת 'מיהו יהודי' החל – "גם בגלוי". היינו שההתחלה בחשאי היתה גם לפני זה, בערוצים ומישורים שונים שהיו נעלמים מעין כל. תודתנו נתונה לר' מיכאל אהרון זעליגסון שעסק בהכנת שלשלת היחס, ומסר את צילום ההגהה לפרסום.
חלק מרכזי של ההתוועדות, הארוכה והעשירה בדברי תורה וחסידות בנושאים שונים (הדיוק בלשון המצווה מתנות לאביונים ולא צדקה, ביאור מאחז"ל רבי מכבד עשירים, ביאור בסיפור הגמרא על "קם רבה ושחטיה לרבי זירא", אופן עריכת 'באנקעט' על יסוד המסופר במגילה 'כטוב לב המלך ביין', ההוראה מ'עד דלא ידע' בקשר למרד של בני הנוער באותה תקופה, השייכות של 'לא ידע' לתקופת 'עשרים שנה ומעלה', "ויהי בשלושים שנה" לבוא הרבי הריי"צ לארצות הברית, אסתר ושרה שוין לטובה - "ונהפוך הוא" אצל יהודי רוסיה, ומעלת כוח הנשים וקריאת השם 'תענית אסתר' ו'מגילת אסתר' דווקא) עסק בנושא "מיהו יהודי". חלק משיחות אלו נערכו בשעתו לפרסום בעיתונות ועורר רעש גדול בכל העולם כולו.
"הענין הבא לקמן אינו נושא להצהרות והכרזות פומביות, אבל, כיון שנוצר מצב שרוצים לטשטש דברים וכו', כך, שאם לא ייאמרו הדברים, תתפרש השתיקה כהודאה – הנני מוכרח לצאת מגדרי ולדבר על כך בקיצור על כל פנים" – כך פתח הרבי את דבריו בסוגיה כאובה זו.
לכל יהודי חלק ונחלה בארץ ישראל – אמר הרבי – וחובתו לחוות דעה על המתרחש בה! ובכן: בדיוק כמו שלאחר מלחמת ששת הימים לא למדו מהמסופר בתנ"ך, והחלו ברעיון העוועים של מסירת השטחים לאויב, שטחים שניתנו בניסים גלויים מלמעלה לבני ישראל בחזרה, כך עכשיו פועלים בניגוד למה שכתוב בתורה, ומחליטים שיש לרשום פלונית כיהודייה. ופוסקים שדי בגיור סתם, גם גיור רפורמי וכאלו ששולחים את ילדיהם לכנסייה רח"ל. וזהו היפך הביטחון של בני ישראל בארה"ק, משום ש"גרים" אלו ישארו נאמנים למולדתם בעת מבחן ולא לעם היהודי. הצרה הזו רק תזמין עוד מלחמות!
עוד דיבר הרבי בחריפות נגד חברי הכנסת הדתיים שהחליטו להתפשר על עניני הלכה, או לחלק בין גיור בארץ ישראל ובתפוצות לגיור לצורך נישואין. הרבי התייחס בפרוטרוט לטענות השונות שריחפו אז בציבוריות הישראלית ובדעת הקהל הנסערת, כמו איך ייתכן שחייל בצה"ל ייחשב כגוי ואילו מחבל ייחשב כיהודי, מדוע צריך להתחשב בהלכה הרי מדינת ישראל אינה מדינת הלכה, ומי מבטיח שבאם הגיור יהיה כהלכה לא תיווצר מכך סכנה בטחונית לאחר מכן על ידי אותו מתגייר, וכן הלאה.
שלילת ההפגנות נגד רוסיה
כידוע, שיטתו הברורה של הרבי היתה שלא להפגין כנגד הממשל הרוסי, בנוגע ליחס שהוא מפגין כלפי בני ישראל. הרבי טען בתוקף הכי גדול שההפגנות הללו מזיקות ליהודים היושבים מאחורי מסך הברזל, ולא מועילות מאומה. את אותם שעמדו בראש ההפגנות "היפך השכל" הסביר הרבי שרצונם להראות שהם מנהיגים, ויצא בחריפות נגד הרעיון וההמצאה המשונה להשאיר "כיסא ריק" בשולחן ליל הסדר כהזדהות עם יהודי רוסיה. אדרבה, אמר הרבי, לך תמצא יהודי שלא יודע מה זה ליל הסדר ותושיב אותו על כסא זה!
באותה התוועדות של שבת פ' צו, שבת פרה, זעק הרבי מקירות ליבו שקליטת גוים בארץ הקודש, והגדרתם כיהודים באופן מנוגד להלכה, מזיקה בפועל ממש לבטחון היהודים בארץ הקודש כיון שאותו גוי עלול לחבור לשונאי ישראל והאויבים שמסביב, והן לגוי עצמו. עוד זעק הרבי כנגד כל אותם שלא עושים מאומה, ולא שמים סוף לסחטנות האיומה של הממשלה בכל תחומי הדת. ואם טוענים שאין בידם לעשות מאומה, שיתפטרו מהממשלה!
* * *
בשיחה עם א' העורכים, הוא מציין כי זאת הזדמנות נאותה לכל חסיד, תמים, שליח, ובכלל לכל מעיין ולומד בתורת רבינו "לחיות עם הזמן", ולהקדיש את החודשים הבאים ללמוד את התורה של הרבי בתקופה זו, מתוך הספר החדש החל משבוע זה, פרשת שמות, שבה נפתח הספר החדש.
כשאנו מקשים, והלוא תורתו של הרבי רחבה היא מני ים, ומדוע יש עניין ללמוד דווקא בספר החדש שזה עתה יצא לאור עולם ממכבש הדפוס, הוא מפנה אותנו מיידית ללא הנד עפעף לדברי הרבי עצמו בשיחת שבת פרשת ויחי, ט"ז טבת ה'תשמ"ז – בדיוק לפני שלושים שנה מיום ליום! שיחה שאף הוגהה ונחתמה בחותם כהן גדול, וזלה"ק:
כאשר יוצא-לאור ספר חדש, קונטרס או מאמר כו', צריך כאו"א ללמדו, ובהדגשה - שאין להסתפק בכך שישנם כמה וכמה שלומדים ענין זה, אלא, "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם", ובנדו"ד, בשבילי נדפס ספר, קונטרס או מאמר זה!
ומה יהיה כשנסיים ספר זה, אנחנו שואלים? ומיד מקבלים את התשובה המפתיעה: אנו כבר בעיצומה של העריכה הסופית של "כרך השישים", והוא יופיע אי"ה בתאריך מתאים כך שניתן יהיה להמשיך את הלימוד בתורתו של הרבי "מספר חדש" בהמשך השנה.
חברי מערכת ההו"ל של 'ועד הנחות בלה"ק', הגוף הרשמי הממונה על הדפסת והפצת תורתו של הרבי בלשון הקודש: הרב דוד פלדמן – עורך ראשי; הרב ישראל שמעון קלמנסון, הרב אהרון לייב ראסקין, הרב מנחם מענדל קפלן, הרב חיים אליעזר טווערסקי, הרב ישראל זילברשטרום, והמנכ"ל הנמרץ העומד בראש המוסד הרב חיים שאול ברוק, נוהגים בעין טובה ומזכים את קהל הלומדים בכמה תצלומים נדירים מכתי"ק של הרבי: הגהה ראשונה ושניה על כותרת המאמר ד"ה להבין ענין כתיבת ספר תורה, מיום שישי עש"ק בא יו"ד שבט לאחר חצות, ופתק נדיר בו הורה הרבי לועד המארגן על רשימת המכובדים באמירת פסוקי 'אתה הראת', בעת מעמד סיום כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו.
הכנה ליו"ד שבט
כבר בהתוועדות הראשונה הפותחת את הספר, התוועדות ש"פ שמות – מבה"ח שבט, ניתן לראות את הכיוון של התקופה הקרובה בחצרות קדשנו, כאשר הרבי פותח ומבאר את מעלתה של שנה זו, שנה בה ימלאו "עשרים שנה להסתלקות-הילולא", ומציין את מאחז"ל ששמשון הגיבור היה "שופט" גם עשרים שנה לאחר פטירתו, כי על ידי שהפלשתים יראו ממנו עסקו הסנהדרין בתורה ללא הפרעה ובדעה צלולה. וכן הוא – ממשיך הרבי – בכל הנשיאים, שגם לאחר עשרים שנה וכו' הם מנהיגים את בני ישראל.
בעש"ק של אותה התוועדות חל יום ההילולא כ"ד טבת, וכאן נוסף ביאור בדברי אדמו"ר הזקן באגרת הקודש ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים, כי אם חיים רוחניים, שהם אמונה אהבה ויראה", והוסיף שבוודאי אדה"ז פסק הדין על עצמו, שגם עתה יכולים וצריכים לקבל ממנו, וכן הוא בכל הנשיאים שלאחריו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, ולכן ממשיכים לעורר בלהט ("דער קאך און דער טומל") אודות קיום רצונו ולימוד תורתו.
בהתוועדות השנייה בספר, ש"פ וארא, מכריז הרבי על דבר הסיום של כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר ציוה לכתוב ספר תורה, וקרא שמה "ספר תורה לקבלת פני משיח". ובכן: הגיע הזמן לסיים את כתיבת ספר התורה!
ולהעיר, שההצעה וההתעוררות על זה באה מארץ הקודש. ואף שלכאורה היתה צריכה לבוא מכאן, שהרי זהו המקום שבו נמצא הס"ת, ד' אמות של "סעווען סעווענטי", ובפרט שדורשי גימטריאות אומרים ש"סעווען סעווענטי" (770) בגימטריא (ו)פרצת" – הרי זו קושיא ככל הקושיות, ואין לי ביאור על זה!"
יו"ד שבט הגדול
אחד מאירועי השיא בדברי ימי חב"ד ליובאוויטש בדור השביעי שהתרחשו בין כתלי בית חיינו, היה המעמד המרטיט של 'סיום כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח', שהוחל על ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בשנת ה'תש"ב והסתיים בערב שבת קודש לאחר חצות, ט' שבט ה'תש"ל - ערב יום ההילולא העשרים.
בהתוועדות שמחת תורה ה'תש"ב, הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו, וכך אמר הרבי הריי"צ בשעת ההתוועדות:
"בעזרת השי"ת ובזכות אבותי הקדושים זצקוללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי שיעלה ברעיוני להיות, בלי נדר, שליח לטובת ולזכות כלל ישראל לכתוב ספר תורה מיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו", לקבל בו את פני משיח צדקנו במהרה בימינו".
התחלת כתיבת ספר התורה נועדה ליום כ' מר-חשון, יום הולדתו של אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אולם לפועל נדחתה התחלת הכתיבה ליום ב' באייר, יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. התחלת הכתיבה היתה, כאמור, בשנת תש"ב, אך סיום הכתיבה התעכב במשך שנים רבות, עד לשנת תש"ל.
בפתח הספר מודפס כאמור הפתק המיוחד שכתב הרבי בכתב ידו הקדושה (על שולי הגליון של נייר מכתבים) בו הוא מורה לועד המסדר את מי לכבד באמירת הפסוקים של 'אתה הראת' בעת המעמד הגדול, אליו היו נשואות עיני העולם כולו ורבבות החסידים בכל קצווי תבל.
שני פסוקים הם "שלי" כותב הרבי, להורות שהוא יכובד באמירתם, ושאר הפסוקים יחולקו בין חשובי זקני ונכבדי החסידים מכל העולם כולו, תוך שהרבי מציין סיבה מיוחדת ליד כל אחד מהכיבודים. וכפי שניתן לקרוא את ביאור הדברים בעמוד 62 בספר.
בעת ההתוועדות [תיאור מפורט של המעמד ניתן לקרוא בפנים הספר, עמ' 54 ואילך] אמר הרבי שסיום הספר תורה בעש"ק דיום ההילולא הוא על דרך סיום ס"ת שכתב משה בעש"ק שבו נסתלק, וכיון שנמצאים בזמן בלתי רגיל – בגלות, תהיה ההזמנה לכל בני ישראל, לומר מזמור "למנצח יענך", ענין בלתי רגיל בעש"ק לאחר חצות, על ידי ה"ועד" לכתיבת ספר התורה. ובשיחה המסיימת, אמר הרבי שעתה שנשלמה הנתינת כח מנשיא דורנו, על כל אחד לסיים את ה'פכים קטנים' שלו ולנצל את ההתעוררות להביא את משיח, ולא להמתין ל"הצהרות" ביום שכזה.
בהתוועדות השלישית, המרכזית והממושכת בסדרת האירועים ההיסטוריים של יו"ד שבט הגדול, שהתקיימה במוצאי שבת, דיבר הרבי על מסירות הנפש של נשיא הדור עבור כל בני ישראל, ועל מעלתו הגדולה של ספר תורה מיוחד שהשלמתו היתה בעש"ק. והשייכות של ספר תורה למשיח, משום שהתחלת הגאולה היא על ידי תורה.
בין הדברים, הרחיב הרבי על הכוונה המיוחדת בייסוד כפר חב"ד בארץ הקודש, שזה היה במסגרת הפעילות של בעל ההילולא להסתדרות חיי בני ישראל בגשמיות וברוחניות. וכאן עבר לדבר על המצב בארץ הקודש, שבזמן שמצרים "ממלכה שפילה" מסרבת לקחת חלקים מארה"ק מיהודים, זה מלמעלה, וצריך להסביר שאלו שמוכנים למסור חלקים אלו אינם המייצגים של בני ישראל, ואדרבה לגוי יש את הזכות לפעול רצון ה' שארה"ק תהיה בבעלות עם קדוש.
הרבי גם דיבר על "מבן עשרים שנה – ומעלה", ההנהגה של נשיא הדור לאחר השלמת עשרים שנה מההסתלקות. ואדרבה, מעלין בקודש, בעבודת המסירות נפש לצאת ולכבוש את העולם, הבאה לאחרי שלימות המוחין של עשרים שנה שאז יכול 'למכור בנכסי אביו'.
בהתוועדות מיוחדת שערך הרבי לכל האורחים שהגיעו ליו"ד שבט, קודם נסיעתם צליחה למקום מושבם, סיפר הרבי סיפור שהיה לו עם הרבי הריי"צ:
"פעם נכנסתי אל בעל ההילולא, באותו ערב שבו היה צריך לנסוע מלניגרד למוסקבה.. הי' זה זמן קצר לפני שעמד לצאת מדירתו, וראיתי שיושב במנוחה גמורה מבלי שיהיה ניכר עליו כלל איזה ענין של טרדה. הן אמת שהמוח שליט על הלב, אבל אעפ"כ, עד כדי כך?!... ובכן, לא התאפקתי ושאלתי: עד כדי כך?!
וסיפר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמע – כנראה מאביו, כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשם אדמו"ר מהר"ש, שישנו ענין הנקרא הצלחה בזמן". וענינו הוא שבעת שעסוקים בענין אחד הענין השני לא קיים עדיין במציאות. ולכן, על אף שהנוסעים מאמינים ללא ספקות שמטוס אל-על לא נברא עדיין, ושדה התעופה קנדי לא קיים "המציאות היחידה היא שנמצאים ביחד בד' אמות של בעל ההילולא!... קשה לפעול שישכחו מהטיסה ויתרכזו לגמרי בהתוועדות... בהמשך ביאר הרבי את "קשה עלי פרידתכם", ואיחל שבוודאי ייסעו לביתם מתוך קירוב הלבבות, ואז יהיה ריבוי הצלחה בכל.
עשור ללימוד התניא מעל גלי האתר
בש"פ יתרו, מברכים החודש אדר ראשון, הקדיש הרבי שיחה מיוחדת לציון עשר שנים "מספר השלם" הן למעלה והן באדם למטה, לתחילת מסירת שיעורים בתניא מעל גלי האוויר ברדיו ופתיחת שנת האחד עשר. (הרבי הבהיר שבאמת אין זה ענין של "אוויר", אבל כיון שאין זה ענין גשמי וחומרי אין ביטוי אחר מלבד אוויר). והורה שמעתה צריך להיות עבודה חדשה לגמרי, הן אצל השומעים והן אצל הלומד שמעביר את השיעור.
מיהו יהודי
עד לשנת תש"ל לא כלל החוק הישראלי מענה ברור לשאלה המשפטית "מיהו יהודי?" [כמובן שע"פ תורה אין שאלה בכלל!]. כשעלתה השאלה לדיון בבית המשפט, בפסיקת בג"ץ בענינו של בנימין שליט, ניסו השופטים לפרש את כוונת מנסחי החוק. רוב השופטים לא אימצו את דעת התורה וההלכה, והגדירו את סוגיית מיהו יהודי בהגדרות אזרחיות המנוגדות לתורת ישראל, ועל כן הוכנסו שינויים בחוק השבות ומעתה נאמר בו "לעניין חוק זה, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שנתגייר ואינו בן דת אחרת".
הרבי החל מערכה כבירה, שמטרתה ללחוץ על המפלגות וחברי הכנסת הדתיים לתקן את העוולה הזו, ולהכניס בחזרה את המילה "כהלכה" [שהושמטה בכוונה תחילה] לאחר המילה שנתגייר. זאת בכדי למנוע את הפירצה שכל "תעשיית הגיורים" של זרמים שונים ומשונים תוכר כגיור להפוך נוכרי ליהודי שלא כהלכה.
גם קודם תש"ל ניהל הרבי מערכות שונות בנושא, כולל המכתב הידוע משנת תשי"ט לדוד בן גוריון כשנתחבט בשאלה זו, ושלח אותה לגדולי וחכמי ישראל שבאותו דור כולל אל הרבי כמובן, אולם בגלוי החלה המערכה בשנת תש"ל, ובפומבי בעת ההתוועדות הבלתי נשכחת של חג הפורים. "הגזירה האיומה" קרא הרבי לתיקון שהוכנס בלשון החוק בנוגע למיהו יהודי.
כאן המקום לציין, שבעת שהוכנה הסקירה על חייו ופועלו של הרבי עבור 'שלשלת היחס' בספר 'היום יום', והכניסו לרבי להגהה, ציין בשנה זו – ה'תש"ל שהמאבק כנגד גזירת 'מיהו יהודי' החל – "גם בגלוי". היינו שההתחלה בחשאי היתה גם לפני זה, בערוצים ומישורים שונים שהיו נעלמים מעין כל. תודתנו נתונה לר' מיכאל אהרון זעליגסון שעסק בהכנת שלשלת היחס, ומסר את צילום ההגהה לפרסום.
חלק מרכזי של ההתוועדות, הארוכה והעשירה בדברי תורה וחסידות בנושאים שונים (הדיוק בלשון המצווה מתנות לאביונים ולא צדקה, ביאור מאחז"ל רבי מכבד עשירים, ביאור בסיפור הגמרא על "קם רבה ושחטיה לרבי זירא", אופן עריכת 'באנקעט' על יסוד המסופר במגילה 'כטוב לב המלך ביין', ההוראה מ'עד דלא ידע' בקשר למרד של בני הנוער באותה תקופה, השייכות של 'לא ידע' לתקופת 'עשרים שנה ומעלה', "ויהי בשלושים שנה" לבוא הרבי הריי"צ לארצות הברית, אסתר ושרה שוין לטובה - "ונהפוך הוא" אצל יהודי רוסיה, ומעלת כוח הנשים וקריאת השם 'תענית אסתר' ו'מגילת אסתר' דווקא) עסק בנושא "מיהו יהודי". חלק משיחות אלו נערכו בשעתו לפרסום בעיתונות ועורר רעש גדול בכל העולם כולו.
"הענין הבא לקמן אינו נושא להצהרות והכרזות פומביות, אבל, כיון שנוצר מצב שרוצים לטשטש דברים וכו', כך, שאם לא ייאמרו הדברים, תתפרש השתיקה כהודאה – הנני מוכרח לצאת מגדרי ולדבר על כך בקיצור על כל פנים" – כך פתח הרבי את דבריו בסוגיה כאובה זו.
לכל יהודי חלק ונחלה בארץ ישראל – אמר הרבי – וחובתו לחוות דעה על המתרחש בה! ובכן: בדיוק כמו שלאחר מלחמת ששת הימים לא למדו מהמסופר בתנ"ך, והחלו ברעיון העוועים של מסירת השטחים לאויב, שטחים שניתנו בניסים גלויים מלמעלה לבני ישראל בחזרה, כך עכשיו פועלים בניגוד למה שכתוב בתורה, ומחליטים שיש לרשום פלונית כיהודייה. ופוסקים שדי בגיור סתם, גם גיור רפורמי וכאלו ששולחים את ילדיהם לכנסייה רח"ל. וזהו היפך הביטחון של בני ישראל בארה"ק, משום ש"גרים" אלו ישארו נאמנים למולדתם בעת מבחן ולא לעם היהודי. הצרה הזו רק תזמין עוד מלחמות!
עוד דיבר הרבי בחריפות נגד חברי הכנסת הדתיים שהחליטו להתפשר על עניני הלכה, או לחלק בין גיור בארץ ישראל ובתפוצות לגיור לצורך נישואין. הרבי התייחס בפרוטרוט לטענות השונות שריחפו אז בציבוריות הישראלית ובדעת הקהל הנסערת, כמו איך ייתכן שחייל בצה"ל ייחשב כגוי ואילו מחבל ייחשב כיהודי, מדוע צריך להתחשב בהלכה הרי מדינת ישראל אינה מדינת הלכה, ומי מבטיח שבאם הגיור יהיה כהלכה לא תיווצר מכך סכנה בטחונית לאחר מכן על ידי אותו מתגייר, וכן הלאה.
שלילת ההפגנות נגד רוסיה
כידוע, שיטתו הברורה של הרבי היתה שלא להפגין כנגד הממשל הרוסי, בנוגע ליחס שהוא מפגין כלפי בני ישראל. הרבי טען בתוקף הכי גדול שההפגנות הללו מזיקות ליהודים היושבים מאחורי מסך הברזל, ולא מועילות מאומה. את אותם שעמדו בראש ההפגנות "היפך השכל" הסביר הרבי שרצונם להראות שהם מנהיגים, ויצא בחריפות נגד הרעיון וההמצאה המשונה להשאיר "כיסא ריק" בשולחן ליל הסדר כהזדהות עם יהודי רוסיה. אדרבה, אמר הרבי, לך תמצא יהודי שלא יודע מה זה ליל הסדר ותושיב אותו על כסא זה!
באותה התוועדות של שבת פ' צו, שבת פרה, זעק הרבי מקירות ליבו שקליטת גוים בארץ הקודש, והגדרתם כיהודים באופן מנוגד להלכה, מזיקה בפועל ממש לבטחון היהודים בארץ הקודש כיון שאותו גוי עלול לחבור לשונאי ישראל והאויבים שמסביב, והן לגוי עצמו. עוד זעק הרבי כנגד כל אותם שלא עושים מאומה, ולא שמים סוף לסחטנות האיומה של הממשלה בכל תחומי הדת. ואם טוענים שאין בידם לעשות מאומה, שיתפטרו מהממשלה!
* * *
בשיחה עם א' העורכים, הוא מציין כי זאת הזדמנות נאותה לכל חסיד, תמים, שליח, ובכלל לכל מעיין ולומד בתורת רבינו "לחיות עם הזמן", ולהקדיש את החודשים הבאים ללמוד את התורה של הרבי בתקופה זו, מתוך הספר החדש החל משבוע זה, פרשת שמות, שבה נפתח הספר החדש.
כשאנו מקשים, והלוא תורתו של הרבי רחבה היא מני ים, ומדוע יש עניין ללמוד דווקא בספר החדש שזה עתה יצא לאור עולם ממכבש הדפוס, הוא מפנה אותנו מיידית ללא הנד עפעף לדברי הרבי עצמו בשיחת שבת פרשת ויחי, ט"ז טבת ה'תשמ"ז – בדיוק לפני שלושים שנה מיום ליום! שיחה שאף הוגהה ונחתמה בחותם כהן גדול, וזלה"ק:
כאשר יוצא-לאור ספר חדש, קונטרס או מאמר כו', צריך כאו"א ללמדו, ובהדגשה - שאין להסתפק בכך שישנם כמה וכמה שלומדים ענין זה, אלא, "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם", ובנדו"ד, בשבילי נדפס ספר, קונטרס או מאמר זה!
ומה יהיה כשנסיים ספר זה, אנחנו שואלים? ומיד מקבלים את התשובה המפתיעה: אנו כבר בעיצומה של העריכה הסופית של "כרך השישים", והוא יופיע אי"ה בתאריך מתאים כך שניתן יהיה להמשיך את הלימוד בתורתו של הרבי "מספר חדש" בהמשך השנה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
