הרבנים שנשכחו | סדרת כתבות מיוחדת

פרק רביעי:
הרב יוסף חן

נשוא הכתבה לא היה ממש רב רשמי. וזאת על אף שפיקח על כל ענייני הרבנות באזורו. כל מי שחפץ בחתונה יהודית, בברית מילה או בבשר כשר השכים לפתחו. הוא חתם בכל מקום כ"שוחט ובודק", אבל הכל ידעו כי השוחט הוא-הוא הרב המקומי. ואין זה פלא. הוא היה כמעט היחיד בעל ידע תורני  בסביבה שהייתה רחוקה ואף מתנגדת לאורח חיים יהודי-חרדי. לחסיד הנשכח הזה, קראו הרב יוסף חן.

"זקנים" בני חמישים

לפני מעט יותר מעשור, בשנת תש"ע, נפתח שוב לראשונה מזה עשרות שנים בית הכנסת "אשל אברהם" ביישוב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. במשך עשרות שנים עמד בית הכנסת שומם ועזוב, לאחר שהזקנים האחרונים שפקדו את ספסליו הלכו לבית עולמם וצעירי היישוב האנטי דתי לא מצאו בו את מקומם. רק בסביבות תש"ע שוחזר בית הכנסת ושופץ, ומאז הוא משמש שוב כמה מתושבי היישוב.

סיפורו של בית הכנסת הייחודי בכפר יחזקאל, מגלה טפח כמעט בלתי-ידוע על חיי המושבים והקיבוצים לפני כ-90 שנה.

מי שהקים את אותם יישובים וקיבוצים, היו צעירים יהודיים שהפנו עורף לחיי התורה והמצווה, ונסחפו בסערת התנועות הציונות השונות שקראו להם לעלות לארץ וליישב את אדמותיה. עמק יזרעאל  היה לאזור חשוב ומפורסם בזכות המושבות והקיבוצים הרבים שהוקמו בו. את כולם אפפה רוח של "חלוציות" ששילבה גם כפירה ורצון להתנתק מהחיים היהודים ח"ו. זו הייתה הסיבה שבאותם יישובים לא נמצאו בתי כנסת ומוסדות דתיים.

רבים מאותם "חלוצים", באו ממשפחות חרדיות ודתיות, שלימים עלו לארץ הקודש והתאחדו עמם. כך מצאו עצמם הורים רבים, שומרי תורה ומצוה, לצד ילדיהם בני הקיבוצים שפרקו מעליהם על תורה. באותם שנים נמצאו בקיבוצים – גם הכפרניים ביותר – מי שכונו "הזקנים", גם אם היו רק בני 50, שהיוו את הגרעין של הורי חברי הקיבוץ שנותרו חרדים והתגוררו במקום בשל רצונם להיות לצד ילדיהם.

בית הכנסת בכפר יחזקאל בשנותיו הראשונות

מלחמות בכפר

גם בכפר יחזקאל נמנו כמה "זקנים" שכאלו, מהם שהיו אכן באים בימים, ומהם שהיו צעירים יותר. אחד מהם, ר' אברהם פלדשטיין שמו, הסתובב תמיד עם חבל קטן בכיסו, סמל וזכר לעבר; סיפרו כי פעם בעת פוגרום באוקראינה ניסו הצוררים לתלותו, אך חבל-התלייה נקרע בזכות כובד משקלו, ולפיכך עזבוהו לנפשו. הוא לא חת מאיש, ותכונה זו עמדה לו כשהחליט יום אחד שברצונו להקים בית כנסת במושב.

התביעה של ר' אברהם עוררה סערה. הצעירים חששו כי פתיחת בית כנסת תפגע באופי המקום, ואולי אף תגרור אחריה צעירים שיתחילו להתעניין בנעשה בין כתליו. גם הרב הראשי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ביקר במקום וניסה לסייע לר' אברהם. בתום אסיפה סוערת קבעו חברי הקיבוץ באמצעות הצבעה, כי רוב חברי הכפר מתנגדים להקמת בית הכנסת. אבל הזקנים המשיכו להתעקש.

שנה לאחר מכן התחילה בניית הבניין בפועל. מי שפעל רבות עבורו היה השוחט של כפר יחזקאל, ר' בנימין זאב רוטברג. הוא עצמו היה כבר מבוגר, ובאמצע הבנייה עקר מהיישוב ותקופה קצרה לאחר מכן נפטר. מי שנטל לידיו את מושכות ההנהגה היה השוחט החדש שהגיע בינתיים לכפר יחזקאל – הרב יוסף חן.

בית הכנסת בכפר יחזקאל כיום | קרדיט: Kafri.arch

גלגוליו של הרב חן

הרב יוסף חן היה בן לאחד המשפחות החב"דיות המיוחסות. הוא היה נכדו של ר' פרץ חן. אחיו, הרב גרשון חן היה מרבני חב"ד המפורסמים בארץ והתגורר בחיפה.

הרב חן נולד בשנת תרנ"ו בעיר רוגצ'וב שברוסיה. בנערותו למד בתומכי תמימים בליובאוויטש, ולאחר מכן שימש במשך שנים רבות כשוחט ובודק בעיר חרקוב. כמו חבריו החסידים גם הוא היה בין הנלחמים עבור שמירת גחלת היהדות ברוסיה הסובייטית, ובשל כך סבל מהצקות השלטון העוין. נוסף על הצרות מחוץ, לא זכה ר' יוסף לילדים, עובדה שציערה אותו מאוד.

מסופר כי במהלך התוועדות פורים תרפ"ו הבטיח לו אדמו"ר הריי"ץ כי יזכה לבן אילו ייקח על עצמו לפרנס 'מלמד' במשך שלוש שנים. לא ידוע מה אירע לאחר מכן, אך לבסוף הוא לא הותיר אחריו צאצאים.

באורח פלא, זכה הרב חן לאשרת יציאה מרוסיה, ובשנת תרצ"ו הוא קיבל את היתר הכניסה לארץ על סמך היותו "רב מובהק", ש"ביאתו תהיה לתועלת לענייני היהדות בארץ ישראל", כפי שצוין באחד ממסמכי הבקשה לאישור העלייה.

עם הגיעו לארץ פנה הוא מסיבה לא-ידועה להתגורר במושב כפר יחזקאל. עד מהרה התחבר הוא לחבורת "הזקנים" המקומית כשהוא מצטרף אליהם לפעילות להקמת בית הכנסת. הוא זכה להמלצת הרב הראשי דאז הרב הרצוג, שמינהו לשמש כרב בפועל של יישובי הסביבה. השוחט ששימש בתפקיד זה עד אז כבר זקן, ותקופה קצרה לאחר מכן עקר מהמקום.

אחד מהמסמכים בתיק הבקשה של הרב חן

"ריח קר נודף ממכתבך"

חמשה שבועות לאחר בואו למקום, כתב הרב חן מכתב לאדמו"ר הריי"ץ. במכתבו הוא מתנה את המאורעות שעברו עליו עד שהגיע למקומו בכפר יחזקאל. הוא מדווח על כך שהוא חש קושי בכך שהגיע למקום "רחוק" כל כך מבחינה רוחנית.

במכתב תשובה ארוך במיוחד, מאריך הרבי הריי"צ להסביר לו כיצד "מה' מצעדי גבר כוננו" וכי נכונה לו שליחות בכפר יחזקאל. לצד ההבהרות על דבר החשיבות בבואו למקום, מוכיחו גם אדמו"ר הריי"צ במילים חריפות:

"רוח קר נודף ממכתבך, כותב אתה, אשר בכל העמק מלבד בעפולה אין בית טבילה, ומסתפק אתה במליצת "לדאבון לבנו", כאלו באמירתך זו כבר עשית כל מה שהי' אפשר לעשות בענין הזה, ומתנחם אתה בזה, אשר הנכבד הר"א שי' פעלדשטיין בונה ביהכנ"ס ועוסק בשמירת שבת, ואתה עוזרו בזה, וגם אתה לומד ברבים בש"ק עין יעקב ופרקי אבות, ואדות בית הטבילה הנה כתבת אלי להיות בעזר, וחסל".

הרבי ממשיך: "לא, גדלה הקרירות במאד מאד, והבין לא אוכל, איך אפשר הדבר: אברך מתלמידי התמימים בא ממדינה המגדלת גבורי כח בשמירת והרבצת היהדות תורה ויראת שמים וחסידות במס"נ בפועל, לא רק בכח כ"א בפועל, בא ומסתדר, מתיישב בישוב שאין בו בית טבילה, ובשבוע החמישי או בששי להיותו שם, הוא מתבונן לכתוב אלי מזה, ובעצמו הוא יושב בחבוק ידים."

"עליך היה – בימים הראשונים לבאך – לחפש עצות מעצות שונות איך לעורר על אדות בית טבילה..", וכך ממשיך הרבי ומבאר כיצד היה אמור הרב חן לנהוג, ולבסוף מורה לו כיצד לנהוג בפועל ואיך לפעול עבור עתידו הרוחני של כפר יחזקאל.

כרטיס הרישום של הרב חן ל'ספר החסידים'

תפקידו של "שוחט" בעמק יזרעאל

 מסמכים שנמצאו בארכיונה של מרת לאה לבנון, שהייתה בין התומכות והפועלות הנמרצות עבור בית הכנסת והמקווה בכפר יחזקאל, מעידים כי בתקופה הבאה נטל על עצמו הרב חן את האחריות על הפעולות לסיום הקמת מוסדות הדת ביישוב הכפרני.

מכאן ואילך, לאחר שהרב חן קיבל על עצמו את משרת השוחט עבור אנשי היישובים בעמק יזרעאל, מלאו ידיו בעבודה רבה בכל ענייני היהדות.

על מה שכלל תפקידו, ניתן ללמוד מקטע מתוף דף בודד שנמצא בפתח "פנקס הקהילה" של בית הכנסת בכפר יחזקאל, ומתאר את ביקוריהם של הרבנים הראשיים במקום:

"..בשנת ה' תש"ג בקר את מקומנו הרב הראשי רב הרצוג מירושלים. היתה קבלת פנים ומסיבה בצריף של השוחט מר חן, השתתף במסיבה גם ועד המושב היו נאומים וברכות. אחרי המסיבה היתה תפילת מנחה בבית הכנסת.

[..] השוחט, החלוץ לתת חופה וקידושין ולרשום באופן רשמי ממשלתי כל זוג חדש ולתת להם תעודה רשמית ממשלתית. ובאופן כזה נעשה כפר יחזקאל מקום מרכזי בכל העמק בענייני דת וחוק. השוחט מכפר יחזקאל נחשב, בשביל כל עמק יזרעאל, איש מרכזי לתפקידי דת. ז[את]־א[ומרת -] ברית מילה, קידושין ועוד עניני שחיטה וכשרות על המקום. וגם בענייני בית כנסת. ועוד נבנו על־יד בנין-חדש בית כנסת שני חדרים ציבוריים: חדר מרחץ, אמבטיה ומקווה וחדר הכנסת אורחים לצרכי הציבור. התרומה הראשונה לבנין היתה מצד הרבנות הסכום 90 לירות ארץ ישראליות על־ידי גב. לבנון, אישה מירושלים. לאה לבנון, אם השופט לבנון, עסקנית צדקנית ירושלמית".

"הוא ראה בכך שליחות"

עוד על פועלו של הרב חן בכפר יחזקאל, אנו מוצאים בהספד שכתב לזכרו אחד מאנשי העמק (תחת השם א. צבי גבעון), בן היישוב הדתי "טירת צבי", לאחר פטירתו:

"הוא היה אמנם השוחט של כפר יחזקאל אבל כיתת רגליו בזמנים הקשים ביותר של אי בטחון, גם לעין חרוד, בית אלפא, חפציבה, תל-יוסף, כדי לשחוט עוף בודד לאחד הזקנים במשקים אלה. יחסים מיוחדים היה למנוח ר' יוסף למשק טירת־צבי. אליו אהב לבוא והרגיש את עצמו כ­מו בנאות מדבר בתוך השממה רו­חנית של העמק. בכל עת שנתבקש, בא לעזור כשהיתה שחיטת אונס ב­משק. הוא גם היה מסדר חופה וקדו­שין לחברים הראשונים, שהתחתנו ב­טירת צבי. אחד מחברי הקבוצה גם התמחה אצלו בלימוד השחיטה, עד אשר נטש את העמק ועבר לגור בנ­תניה" [..]

"ר' יוסף חן אהב לספר גם מהזמ­נים ההם בחוץ לארץ, כשהיה שוחט בחארקוב שברוסיה. ורגיל לשחוט ב­יום אחד מאות שורים ובעלי חי לאוכלוסיה של מאות אלפי יהודים. ק­שה היה לו להתרגל לממדים הקטנים של השחיטה באיזור העמק, אבל הוא ראה בכך שליחות. במקום שמצא י­הודים שנוסף לאוכל כשר, רצו לל­מוד גם שיעור תורה או גמרא, תמיד היה מוכן ומצא זמן לכך. צריפו ב­עמק היה ידוע לכל אורחי דרך כמקום הכנסת אורחים חמה וכשהדרכים ל­עמק בית שאן היו משובשות, מצאו גם מקום לינה בביתו..". הנה כי כן, כפי שתבע ממנו אדמו"ר הריי"ץ, הבין הרב חן כי נשלח לכפר יחזקאל עבור חיזוקם הרוחני של בני המקום ופעל בהתאם לכך.

על פי המפורט במכתבי אדמו"ר הריי"צ, אנו מוצאים כי גם סניף ל"אגודת חסידי חב"ד" הוקם בכפר יחזקאל בשנים שלאחר מכן, ככל הנראה על ידי הרב חן.

תעודת נישואין בחתימת הרב חן

פטירה פתאומית

בשנת תש"ו עזב הרב חן את כפר יחזקאל ועבר לנתניה, שם שימש כשוחו ובודק ראשי. גם בנתניה המשיך הרב חן לפעול, וידוע על מעורבותו בהקמת שיעור תניא והתמסרותו להקמת בית כנסת חב"ד בעיר. בי"א כסלו תשכ"ה כותב הרב אפרים וולף לרבי:

"בשבוע שעבר נפטר באופן פתאומי הרב יוסף חן ע"ה מנתניה. הוא קיבל התקף לב בשעה שהיה במשרדו של עורך דין לסדר העברת דירה ע"ש אגודת חב"ד לשם הקמת בית כנסת חב"ד שם".

"יתן ה' שנוכל לבשר רק טוב".