מערכת COL
|
יום כ"ב אדר א ה׳תשע״ו
02.03.2016
נשיא הבונדסטאג בכנס רבני אירופה: "בגרמניה אין אנטישמיות"
נשיא הבונדסטאג בנאום בכנס מרכז רבני אירופה: "יש לנו ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל; בגרמניה אין אנטישמיות" על האנטישמיות: "ראשי מדינות אירופה מוטרדים מאוד מהתופעה"; על השואה: "אירוע נורא שלא יתרחש עוד" ● בכנס נחשפו מעשי זיוף מתוחכמים המעידים על יהדות ● כלי תקשורת מגרמניה ואירופה סיקרו את ביקור הרבנים ב'רציף 17' ובשער ברנדנבורג" נשיא הבונדסטאג
"רק 200 יהודים עזבו את גרמניה בעשור השנים האחרונות. התקשורת מדוווחת על 6000 איש אך זה מספר היהודים שהלכו לעולמם", כך אמר נשיא הבונדסטאג של גרמניה, ד"ר נורברט לאמרט, האיש השני בחשיבותו בגרמניה, שהגיע אתמול, יום שלישי, לשאת דברים בפני 200 רבנים מכל מדינות אירופה, חברי 'מרכז רבני אירופה', שמקיימים את הכנס השנתי בברלין.
נשיא הבונדסטאג הגיע לשאת דברים בפני הרבנים לבקשת רב הקהילה היהודית בברלין, הגאון הרב יהודה טייכטל, והסכים לענות לשאלות הרבנים ללא ידיעה מוקדמת אודות תוכנם. במשך 60 דקות, זמן ארוך מאוד בסדר יומו העמוס, השיב ד"ר לאמרט לשאלות השונות ופרש באוזני הרבנים את מדיניות ממשלת גרמניה, כמו גם את עמדותיו האישיות.
את פניו קיבל בברכה הגר"י טייכטל שהביע את הערכתו הרבה למדיניות של נשיא הבונדסטאג בכלל ובפרט בכל הקשור לנושאים יהודיים. הוא תיאר את הקשר ההדוק עם האיש כמו גם עם לשכתו אשר קשובה לכל בקשה מהקהילה היהודית.
בתשובה לשאלה אודות האנטישמיות באירופה, אמר ד"ר לאמרט, כי בעוד שבועיים ייערך כנס בנושא, בהשתתפות 60 נציגים מכל מדינות אירופה. "ראשי מדינות אירופה מוטרדים מאוד מהנושא ומתכוונים למצוא לה פתרון", אמר והוסיף: "יש מי שמשווים בין ארועי אנטישמיות והשואה. צר לי מאוד על כך. אלו כמובן ארועים שאסור שיתרחשו, אך הם אינם דומים. מאחורי המעשים הנוראיים בשואה עמדה מדינה שביצעה מדיניות. ארועי אנטישמיות בהם מעשה של יחיד שאף מדינה איננה עומדת מאחוריהם.
בתשובה לשאלה אודות הביקורת שמותחים ראשי מדינות אירופה על ישראל, כמו גם על הרצון לסמן מוצרים מההתנחלויות, אמר: "מתיחת ביקורת איננה אנטישמיות. יש לנו מחלוקת עם ממשלת ישראל אודות מדיניותה בשורה של נושאים ואנו פועלים בהתאם להבנתנו, תוך כדי קיום דו שיח מתמיד עם הצמרת המדינית של ישראל".
בסיום דבריו נשא דברים מנכ"ל מרכז רבני אירופה, הרב מנחם מרגולין, שבירך על המדיניות החזקה של נשיא הבונדסטאג: "עם מדיניות כזאת אנחנו רגועים ובטוחים שלעולם לא תתרחש עוד שואה חס וחלילה. העובדה ש'מרכז רבני אירופה' בחר לערוך את הכנס השנתי שלו בברלין היא ההוכחה לכך שאנו מעריכים את פעילותך".
בדבריו התייחס הרב מרגולין לדברי נשיא הבודסטאג אודות האנשטימיות ואמר: "יחסה של ממשלת גרמניה ליהודים ראוי לכל שבח. היינו שמחים אם כל מדינות אירופה יאמצו את המדיניות הזאת. עם זאת, בהתייחס לדברים כי יש הבדל בין השואה שנעשתה על ידי מדינה לאנטישמיות שהיא מעשה יחיד, אבקש להזכיר כי את הממשלה בוחרים האזרחים. אם 30% מאזרחי גרמניה הם בעלי דעות אנטשימיות, הרי שבעוד 10-15 שנים הם יבחרו ממשלה עם דעות דומות. זאת הסכנה".
לאחר מכן הגיש הרב מרגולין מתנה מטעם 'מרכז רבני אירופה' לנשיא הבונדסטאג, יד מכסף מחזיקה בכף ידה את כדור הארץ שבמרכזו ירושלים.
הגר"י טייכטל נשא דברי סיום בהם הודה ובירך את נשיא הבונדסטאג.
היה זה אחד משיאי היום השני בכנס אותו התחילו הרבנים בהרצאה של הרב שמעון בר שלום מומחה לבירורי יהדות שעוסק רבות בתחום מטעם בית הדין הרבני בירושלים ונחשב לבר סמכא מופלג בתחום שבתי הדין סומכים על בירוריו, הרב בר שלום הציג מצגת שהמחישה לרבנים כיצד רב קהילה יוכל לבדוק מסמכי יהדות שמוצגים בפניו ופרקטיקה של בירור יהדות, לצד דוגמאות של זיופים מקצועיים. הוא הציג גם כלי עבודה שונים לגילוי זיופים בין מדינה למדינה .
בסיום ההרצאה קיימו הרבנים שיעור בהגנה עצמית. הרב ליאור ענבר, איש חינוך שהוא גם מורה וותיק לקרב מגע, תירגל עם הרבנים טכניקות שונות להתגוננות במקרה שהם מותקפים על ידי אנטישמים.
לאחר מכן יצאו הרבנים אל 'רציף 17' בתחנת הרכבת בברלין, שהיתה אחת הנקודות המרכזיות לגירוש 55,000 יהודים מברלין אל גטאות לודז' ורשה, ריגה ומחנה ההשמדה אושוויץ. שורה של עתונאים מכלי תקשורת בגרמניה ומרחבי אירופה הגיעו לסקר את ביקורם של הרבנים במקום, ולאחר מכן ראיינו אותם והתעניינו בתחושותיהם.
את הטקס פתח הרב שמואל סגל, מנהל מרכז חב"ד ברלין, שנשא דברים קצרים על המקום.
רבה של הקהילה היהודית בברלין, הגאון הרב יהודה טייכטל, שדיבר אחריו אמר דברים קצרים על פשעי הנאצים בשואה לפני 75 שנה בלבד והיחס שיש היום ליהודים שגרים בברלין. בסיום דבריו אמר פרק תהילים והדליק 6 נרות נשמה לזכר שש מליון היהודים שנספו בשואה.
הגאון הרב ישראל יעקב ליכטנשטיין ראב"ד הפדריישן בלונדון וחבר נשיאות "מרכז רבני אירופה", צאצא למשפחה שנספתה בשואה, הוזמן להגיד פרק תהילים, במשך דקה ארוכה הוא עמד דומם והתקשה להסתיר את התרגשותו וכאבו. "אני לא יכול להגיד פרק תהילים לפני שאעלה כאן את זכרם של בני משפחתי שנשלחו מכאן באכזריות נוראה אל גיא ההריגה. עמדו כאן סבים וסבתות, אבות ואמהות, ילדים ותינוקות, שגורלם נחרץ בגלל היותם יהודים. אנחנו, צאצאיהם, רבנים בקהילות יהודיות באירופה, ניצבים כאן היום כהוכחה שהיהדות היא נצחית. נצח ישראל לא ישקר". לאחר מכן אמר פרק תהילים.
אחד הרבנים נשא תפילת א-ל מלא רחמים ולאחריה אמר קדיש הרב רוני חסיד רבה של גיברלטר. לאחר הקדיש פרצה באופן ספונטני שירת 'אני מאמין' מפי כל הנוכחים כאשר הרבנים הולכים לאורך הרציף ובפיהם שירה שקטה.
משם עלו הרבנים לאוטובוסים שהסיעו אותם אל שער ברנדנבורג, אשר מהווה כיום את אחד מסמליה החשובים ביותר של ברלין, גרמניה. הרבנים, בלבושם המסורתי, נעמדו בחצי גורן אל מול השער כאשר מולם ניצבים נציגות של ילדים יהודיים, בני 12-13, חובשים כיפות לראשם וחוטי ציצית משתלשלים מבגדיהם, אשר לומדים בבית הספר היהודי המסורתי בעיר. בתווך ניצבו שורה של עתונאים מכלי תקשורת מקומיים שסיקרו את הארוע הייחודי, לצד תושבים ותיירים מזדמנים שהביטו בעניין במתרחש.
הגאון הרב יהודה טייכטל, רב הקהילה היהודית פתח בדברים בגרמנית ואמר: "אנחנו ניצבים כאן כהמשך לעבר הנורא שידע העם היהודי בגרמניה ומתוך הערכה למדינה על האפשרות לקיים חיים יהודיים.
אחריו דיבר הרב דוד גבירץ, מנהל בית הספר תלמוד תורה ברלין. בגרמנית אמר: "גדולי תורה יהודיים מפורסמים כמו רבי יהונתן אייבשיץ, רבי צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי", רבי יחזקאל קצנלבוגן, בעל "כנסת יחזקאל" רבי יצחק הלוי הורביץ חיו בהמבורג ועמדו בראשות הקהילה היהודית המפוארת שהיתה בה.
"זה לא טבעי שאני נמצא כאן. סבא וסבתא שלי עברו כאן את השואה ואיבדו את היקרים להם מכול. הם איבדו הורים, בני משפחה, חברים לקהילה ואת ביתם. הזכרון עדיין טרי. רק חזונו של הרבי מליובאוויטש זי"ע לשלוח את חסידיו לכל מקום בו ניתן להפיץ יהדות ובית הספר היהודי שהקים רב הקהילה היהודית, הרב יהודה טייכטל, הם אלה שעשו את הבלתי ייאמן והביאו אותי דווקא לכאן, כדי להפיץ יהדות וללמד עוד דור של ילדים ונערים כיצד יש לקיים מצוות".
שניים מהנערים, שעל ראשיהם כיפה גדולה, סיפרו בפני הקהל הרב, בגרמנית ובעברית, על הלימודים בבית הספר והתייחסו גם לאנטישמיות באירופה: "אנחנו כאן התשובה לכל האנטישמים. איננו חוששים מפניכם. איננו יראים לגורלנו. אנחנו הולכים בגאון עם הסממנים היהודיים ללא מורא".
הארוע הסתיים בריקוד ענק של עשרות הרבנים.
לאחר מכן פנו הרבנים לשורה של דיונים הלכתיים בנושאים מגוונים. את היום סיימו הרבנים בארוחת ערב מיוחדת בהשתתפות שגרירי המדינות החברות באיחוד האירופי. כל שגריר מסב לשולחן יחד עם הרב שאת מדינתו הוא מייצג.
היום, יום רביעי, לאחר סדרת הרצאות נוספות בנושאי חינוך והלכה מפי הגאון הרב מאיר סירוטה מו"צ בבד"צ העדה החרדית, הרב ליאור ענבר, הרב שמעון הר שלום, והרב משה גנוט בנושא תורת הנפש היהודי, יסתיים הכנס וכל אחד מהרבנים יחזור אל המדינה והעיר בה הוא מתגורר כאשר יש לו ידע רב יותר שיסייע בידיו.
נשיא הבונדסטאג הגיע לשאת דברים בפני הרבנים לבקשת רב הקהילה היהודית בברלין, הגאון הרב יהודה טייכטל, והסכים לענות לשאלות הרבנים ללא ידיעה מוקדמת אודות תוכנם. במשך 60 דקות, זמן ארוך מאוד בסדר יומו העמוס, השיב ד"ר לאמרט לשאלות השונות ופרש באוזני הרבנים את מדיניות ממשלת גרמניה, כמו גם את עמדותיו האישיות.
את פניו קיבל בברכה הגר"י טייכטל שהביע את הערכתו הרבה למדיניות של נשיא הבונדסטאג בכלל ובפרט בכל הקשור לנושאים יהודיים. הוא תיאר את הקשר ההדוק עם האיש כמו גם עם לשכתו אשר קשובה לכל בקשה מהקהילה היהודית.
בתשובה לשאלה אודות האנטישמיות באירופה, אמר ד"ר לאמרט, כי בעוד שבועיים ייערך כנס בנושא, בהשתתפות 60 נציגים מכל מדינות אירופה. "ראשי מדינות אירופה מוטרדים מאוד מהנושא ומתכוונים למצוא לה פתרון", אמר והוסיף: "יש מי שמשווים בין ארועי אנטישמיות והשואה. צר לי מאוד על כך. אלו כמובן ארועים שאסור שיתרחשו, אך הם אינם דומים. מאחורי המעשים הנוראיים בשואה עמדה מדינה שביצעה מדיניות. ארועי אנטישמיות בהם מעשה של יחיד שאף מדינה איננה עומדת מאחוריהם.
בתשובה לשאלה אודות הביקורת שמותחים ראשי מדינות אירופה על ישראל, כמו גם על הרצון לסמן מוצרים מההתנחלויות, אמר: "מתיחת ביקורת איננה אנטישמיות. יש לנו מחלוקת עם ממשלת ישראל אודות מדיניותה בשורה של נושאים ואנו פועלים בהתאם להבנתנו, תוך כדי קיום דו שיח מתמיד עם הצמרת המדינית של ישראל".
בסיום דבריו נשא דברים מנכ"ל מרכז רבני אירופה, הרב מנחם מרגולין, שבירך על המדיניות החזקה של נשיא הבונדסטאג: "עם מדיניות כזאת אנחנו רגועים ובטוחים שלעולם לא תתרחש עוד שואה חס וחלילה. העובדה ש'מרכז רבני אירופה' בחר לערוך את הכנס השנתי שלו בברלין היא ההוכחה לכך שאנו מעריכים את פעילותך".
בדבריו התייחס הרב מרגולין לדברי נשיא הבודסטאג אודות האנשטימיות ואמר: "יחסה של ממשלת גרמניה ליהודים ראוי לכל שבח. היינו שמחים אם כל מדינות אירופה יאמצו את המדיניות הזאת. עם זאת, בהתייחס לדברים כי יש הבדל בין השואה שנעשתה על ידי מדינה לאנטישמיות שהיא מעשה יחיד, אבקש להזכיר כי את הממשלה בוחרים האזרחים. אם 30% מאזרחי גרמניה הם בעלי דעות אנטשימיות, הרי שבעוד 10-15 שנים הם יבחרו ממשלה עם דעות דומות. זאת הסכנה".
לאחר מכן הגיש הרב מרגולין מתנה מטעם 'מרכז רבני אירופה' לנשיא הבונדסטאג, יד מכסף מחזיקה בכף ידה את כדור הארץ שבמרכזו ירושלים.
הגר"י טייכטל נשא דברי סיום בהם הודה ובירך את נשיא הבונדסטאג.
היה זה אחד משיאי היום השני בכנס אותו התחילו הרבנים בהרצאה של הרב שמעון בר שלום מומחה לבירורי יהדות שעוסק רבות בתחום מטעם בית הדין הרבני בירושלים ונחשב לבר סמכא מופלג בתחום שבתי הדין סומכים על בירוריו, הרב בר שלום הציג מצגת שהמחישה לרבנים כיצד רב קהילה יוכל לבדוק מסמכי יהדות שמוצגים בפניו ופרקטיקה של בירור יהדות, לצד דוגמאות של זיופים מקצועיים. הוא הציג גם כלי עבודה שונים לגילוי זיופים בין מדינה למדינה .
בסיום ההרצאה קיימו הרבנים שיעור בהגנה עצמית. הרב ליאור ענבר, איש חינוך שהוא גם מורה וותיק לקרב מגע, תירגל עם הרבנים טכניקות שונות להתגוננות במקרה שהם מותקפים על ידי אנטישמים.
לאחר מכן יצאו הרבנים אל 'רציף 17' בתחנת הרכבת בברלין, שהיתה אחת הנקודות המרכזיות לגירוש 55,000 יהודים מברלין אל גטאות לודז' ורשה, ריגה ומחנה ההשמדה אושוויץ. שורה של עתונאים מכלי תקשורת בגרמניה ומרחבי אירופה הגיעו לסקר את ביקורם של הרבנים במקום, ולאחר מכן ראיינו אותם והתעניינו בתחושותיהם.
את הטקס פתח הרב שמואל סגל, מנהל מרכז חב"ד ברלין, שנשא דברים קצרים על המקום.
רבה של הקהילה היהודית בברלין, הגאון הרב יהודה טייכטל, שדיבר אחריו אמר דברים קצרים על פשעי הנאצים בשואה לפני 75 שנה בלבד והיחס שיש היום ליהודים שגרים בברלין. בסיום דבריו אמר פרק תהילים והדליק 6 נרות נשמה לזכר שש מליון היהודים שנספו בשואה.
הגאון הרב ישראל יעקב ליכטנשטיין ראב"ד הפדריישן בלונדון וחבר נשיאות "מרכז רבני אירופה", צאצא למשפחה שנספתה בשואה, הוזמן להגיד פרק תהילים, במשך דקה ארוכה הוא עמד דומם והתקשה להסתיר את התרגשותו וכאבו. "אני לא יכול להגיד פרק תהילים לפני שאעלה כאן את זכרם של בני משפחתי שנשלחו מכאן באכזריות נוראה אל גיא ההריגה. עמדו כאן סבים וסבתות, אבות ואמהות, ילדים ותינוקות, שגורלם נחרץ בגלל היותם יהודים. אנחנו, צאצאיהם, רבנים בקהילות יהודיות באירופה, ניצבים כאן היום כהוכחה שהיהדות היא נצחית. נצח ישראל לא ישקר". לאחר מכן אמר פרק תהילים.
אחד הרבנים נשא תפילת א-ל מלא רחמים ולאחריה אמר קדיש הרב רוני חסיד רבה של גיברלטר. לאחר הקדיש פרצה באופן ספונטני שירת 'אני מאמין' מפי כל הנוכחים כאשר הרבנים הולכים לאורך הרציף ובפיהם שירה שקטה.
משם עלו הרבנים לאוטובוסים שהסיעו אותם אל שער ברנדנבורג, אשר מהווה כיום את אחד מסמליה החשובים ביותר של ברלין, גרמניה. הרבנים, בלבושם המסורתי, נעמדו בחצי גורן אל מול השער כאשר מולם ניצבים נציגות של ילדים יהודיים, בני 12-13, חובשים כיפות לראשם וחוטי ציצית משתלשלים מבגדיהם, אשר לומדים בבית הספר היהודי המסורתי בעיר. בתווך ניצבו שורה של עתונאים מכלי תקשורת מקומיים שסיקרו את הארוע הייחודי, לצד תושבים ותיירים מזדמנים שהביטו בעניין במתרחש.
הגאון הרב יהודה טייכטל, רב הקהילה היהודית פתח בדברים בגרמנית ואמר: "אנחנו ניצבים כאן כהמשך לעבר הנורא שידע העם היהודי בגרמניה ומתוך הערכה למדינה על האפשרות לקיים חיים יהודיים.
אחריו דיבר הרב דוד גבירץ, מנהל בית הספר תלמוד תורה ברלין. בגרמנית אמר: "גדולי תורה יהודיים מפורסמים כמו רבי יהונתן אייבשיץ, רבי צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי", רבי יחזקאל קצנלבוגן, בעל "כנסת יחזקאל" רבי יצחק הלוי הורביץ חיו בהמבורג ועמדו בראשות הקהילה היהודית המפוארת שהיתה בה.
"זה לא טבעי שאני נמצא כאן. סבא וסבתא שלי עברו כאן את השואה ואיבדו את היקרים להם מכול. הם איבדו הורים, בני משפחה, חברים לקהילה ואת ביתם. הזכרון עדיין טרי. רק חזונו של הרבי מליובאוויטש זי"ע לשלוח את חסידיו לכל מקום בו ניתן להפיץ יהדות ובית הספר היהודי שהקים רב הקהילה היהודית, הרב יהודה טייכטל, הם אלה שעשו את הבלתי ייאמן והביאו אותי דווקא לכאן, כדי להפיץ יהדות וללמד עוד דור של ילדים ונערים כיצד יש לקיים מצוות".
שניים מהנערים, שעל ראשיהם כיפה גדולה, סיפרו בפני הקהל הרב, בגרמנית ובעברית, על הלימודים בבית הספר והתייחסו גם לאנטישמיות באירופה: "אנחנו כאן התשובה לכל האנטישמים. איננו חוששים מפניכם. איננו יראים לגורלנו. אנחנו הולכים בגאון עם הסממנים היהודיים ללא מורא".
הארוע הסתיים בריקוד ענק של עשרות הרבנים.
לאחר מכן פנו הרבנים לשורה של דיונים הלכתיים בנושאים מגוונים. את היום סיימו הרבנים בארוחת ערב מיוחדת בהשתתפות שגרירי המדינות החברות באיחוד האירופי. כל שגריר מסב לשולחן יחד עם הרב שאת מדינתו הוא מייצג.
היום, יום רביעי, לאחר סדרת הרצאות נוספות בנושאי חינוך והלכה מפי הגאון הרב מאיר סירוטה מו"צ בבד"צ העדה החרדית, הרב ליאור ענבר, הרב שמעון הר שלום, והרב משה גנוט בנושא תורת הנפש היהודי, יסתיים הכנס וכל אחד מהרבנים יחזור אל המדינה והעיר בה הוא מתגורר כאשר יש לו ידע רב יותר שיסייע בידיו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
