מערכת COL | יום ה' אב ה׳תשע״ד 01.08.2014

העיתונאי החרדי שלמה קוק עונה לנחום ברנע: זקוק למגיה צמוד

בשבוע שעבר תקף הפרשן הבכיר של ידיעות אחרונות את פעילות חב"ד בקרב חיילי צה"ל הנלחמים בעזה. "צה"ל יצטרך לטפל ביום שאחרי גם במטרד הזה", כתב. בטורו השבועי בעיתון 'כל ישראל', עונה העיתונאי החרדי שלמה קוק, להתקפה החמורה של ברנע. "אולי הוא נתקף בסניליות... ואולי הוא פשוט זקוק למגיה צמוד, שיעקוב אחרי הטקסטים שלו בטרם שיגורם למכבש הדפוס?"  לטור המלא
העיתונאי החרדי שלמה קוק עונה לנחום ברנע: זקוק למגיה צמוד
העיתונאי שלמה קוק. בקטן: טורו השבועי. צילום: שלומי כהן
שלמה קוק, כל ישראל

קרבות המלחמה באויבינו הבאים עלינו לכלותינו והטילים המאחדים את כל שדרות העם תחת גורל אחד, מדחיקים כמעט לחלוטין את חילוקי-הדעות המרים, שהיו מנת חלקנו, מבית ומחוץ, עד לא מכבר. וטוב שכך.
שמא מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה, והאחדות תהפוך לשגרה?
אולי והלוואי.
בעת הזו, גדול מנשוא עוונו של מי שמנסה לפגוע בסולידריות.
מי לא הזיל דמעה של התרגשות למראה תמונות החיילים בגבול, מקפצים ומרקדים בשירי אמונה וביטחון, רגע לפני היציאה לקרב. מי לא הצטמרר לנוכח מפעלי-החסד האדירים של המלאכים בכיפות, נציגי ארגונים שונים ומגוונים, המרעיפים על החיילים שפע של ברכות, ציציות, מורל, מזון והמון פינוקים.
לנחום ברנע, בכיר הפרשנים ב'עיתון של המדינה', זה מפריע. הוא החליט להקדיש את טורו הפופולארי לטובת קטע שטנה נדיר, כאילו הוא כותב לעלון המפלגתי של מפלגת 'שינוי' זכרונה-לקללה.
"במסעותיי הליליים לעוטף עזה", כתב ברנע, "פגשתי את הניידת של הנח-נחים ואת הניידת המתחרה של החב"דניקים. המשטרה הצבאית חוסמת כלי רכב של מי שאיננו תושב המקום, אבל הם עוברים, איכשהו. ועוברים גם 'מטיפי דת' למיניהם, ברשות ולא ברשות, בסמכות ולא בסמכות.
"אני מניח שחיילים דתיים, לפחות חלק מהם, מוצאים עניין, אולי גם עידוד, בפעילות ה'מיסיונרית' הזאת. אחרים מתקוממים. צה״ל הוא צבא ההגנה לישראל, הם אומרים, לא צבא השם, והם צודקים.
"בצד סוגיות אחרות, גורליות יותר, צה״ל יצטרך לטפל ביום שאחרי גם ב'מטרד' הזה". עד כאן מ'פניני ברנע'.
זו שערורייה. הימים, ימי מלחמה קשים. העורף נעשה חזית, ורבבות עיניים ישראליות מודאגות, מצפות לקרוא פרשנות רצינית על המצב המדיני, או לכל הפחות דיווח מאחורי הקלעים על הלחימה בתוככי עזה. במקום זה, תראו במה מחליט הפרשן הבכיר להתעסק, ובאיזו שפת-שנאה הוא בוחר להשתמש.
גרועים מכך דברי-הכפירה של ברנע, "זהו לא צבע השם": הייתכן כי הפרשן שסיקר כמעט את כל מערכות ישראל, טרם הפנים כי הגענו לאן שהגענו רק בזכות 'כיפת הברזל' העליונה המסוככת עלינו ממרומים? היום כל פעוט מבין, כי אילו צה"ל היה צבא איטליה ואם נחל-עוז היה רומא, לא היה לנו סיכוי מול כמויות הטילים, המחבלים והמנהרות, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
אז מה מפריע לו, לברנע? שמא השנאה לדת, מעבירה אותו על דעתו? ואולי, אולי הוא נתקף בסניליות שמביאה אותו להתכחש למציאות?
כואב לראות את נפילתו של חתן 'פרס ישראל' לתקשורת. חלום-הבלהות של יוצרים ואומנים המגיעים לזקנה, הוא שמא יפספסו את הרגע בו צריך להיפרד מהבמה, ובמקום להותיר טעם טוב, הקהל יזכור להם – חלילה וחס – אמירות מביכות, שנפלטו להם בלא כוונה.
יש מצב שהגיע זמנו של ברנע לכתוב 'טור פרידה'? ואולי הוא פשוט זקוק למגיה צמוד, שיעקוב אחרי הטקסטים שלו בטרם שיגורם למכבש הדפוס? מישהו מתנדב?
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.