האבק ישקע והנצח יישאר ● עמדה שבועית
הרב מנחם ברוד
שמונים וחמש שנים חלפו ועדיין לא נס ליחו של חג הגאולה י"ב-י"ג בתמוז, יום שחרורו של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף-יצחק שניאורסון, ממאסרו ברוסיה הסובייטית. אולי להפך, דווקא בימים האלה אפשר לחוש בעוצמה רבה יותר את משמעות פעילותו של הרבי ואת השפעות שחרורו ממאסרו.
הרבי עצמו, לאחר שחרורו, כתב איגרת מיוחדת, שבה עמד על המשמעות העמוקה של שחרורו מן המאסר, ובה נאמר: "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה".
עוז-הרוח של היהדות
הרבי לא פעל כאיש פרטי, לא נאסר כאיש פרטי, ולא שוחרר כאיש פרטי. ברוסיה שלאחר המהפכה הקומוניסטית הרבי עמד בראש המאבק נגד המזימה לדכא את הרוח היהודית ולבולל את העם היהודי בקרב שאר עמי רוסיה הגדולה. הוא פתח את בתי-הכנסת שהם סגרו ואת המקוואות שהם נעלו. הוא דאג למתן חינוך יהודי לרבבות ילדים יהודים שהקומוניסטים ביקשו לנתקם ממורשת ישראל.
הרבי סימל את עוז-רוחה של היהדות היכולה לכל הכוחות שקמים עליה לדכאה ולהשמידה. זאת ידעו גם השלטונות. באמצעות מאסרו ביקשו לעקור את היהדות מן השורש. לא הרבי, האדם, הוא שנאסר, אלא כל העיקשות היהודית עתיקת-היומין הוטלה אל הכלא, בניסיון לחסלה. העובדה שבסופו של דבר נאלצו הקומוניסטים, בחירוק שיניים, לשחרר את טרפם – היא ניצחונה של היהדות כולה.
אם היום קמה ופורחת ברחבי ברית-המועצות לשעבר יהדות חיה ותוססת, זה המשך ישיר לשחרורו של הרבי. זו גבורת-הרוח היהודית, ששום שלטון אינו יכול לה. זו ניצחיותו של העם היהודי, שגם אם תדכא אותו במשך שלושה דורות – הוא יקום ויתנשא.
נעבור גם את זה
התבוננות בפרשת מאסרו ושחרורו של הרבי מעניקה לנו פרספקטיבה רחבה יותר כדי לבחון גם את ההווה. שחרורו של הרבי מלמד שהעם היהודי חזק לאין-ערוך מכל מיני תופעות חולפות, גם אם הן מתקיימות אפילו כמה דורות. ההיסטוריה היהודית ידעה תקופות גאות ותקופות שפל, והעם היהודי הוא שניצח בסופו של דבר.
אנו מוטרדים היום מבעיות רבות, הן בהיבטים הגשמיים הן בהיבטים הרוחניים. חלקים גדולים מעם-ישראל נתונים בסכנת התבוללות. יהודים רבים נותקו ממורשת אבותיהם ואינם חיים על-פי ערכי התורה ומצוותיה. כאן, בארץ, אנחנו שקועים בוויכוחים אין-סופיים בנושאים מדיניים, חברתיים ודתיים. איך אפשר להתגבר על כל זה?
ובכן, לא צריך להתייאש, לא צריך להרים ידיים. העם היהודי חזק מכל אלה. הוא יקום, יתלכד, יתנער מן המחלוקות והמבוכות ויחזור לעצמו. כל הדברים הללו הם עניין חולף. צריך להביט על העם היהודי בעיני הנצח. יש בעיות ויש קשיים, אבל בסוף מתגברים. את הקומוניזם עברנו, נעבור גם את זה.
מאפשרים לכם לקבל
