20 סט של  באור התניא "משכיל "לאיתן", נתרמו לישיבות כלל חסידיות (שמספר התלמידים בהם עולה על מאה). לאחרונה, (כעדותם של ראשי הישיבות)  הצמאון  ללימוד החסידות בישיבות אלו הוא גדול יותר, ולימוד בתניא קדישא עם הבאור "משכיל לאיתן" של הרב יקותיאל גרין, מרוה ממש את צמאונם. 

באור התניא משכיל לאיתן כולל:
7 כרכים על חלק א', לקוטי אמרים
4 כרכים על חלק ב' שער היחוד והאמונה
1 כרך על  חלק ג' אגרת התשובה
4 כרכים על אגרת הקדש פרקים א-כ
1 כרך על אגרת הקדש כז (אגרת ההסתלקות)
1 כרך על קונטרס אחרון פרקים א-ג
סך הכל במסגרת זו 18 כרכים

**

אודות המאפין את  הבאור "משכיל לאיתן", הבהיר מחברו הרב יקותיאל גרין את הדברים הבאים:

כמובא ברשימת המקורות שבכל כרך. הבאור מושתת על  ביאוריהם של אדמור"י חב"ד  בשילוב עם דבריהם של זקני המשפיעים שבדור הקודם.

כידוע, ספר התניא מהוה כ"תורה שבכתב" לחסידות חב"ד (הנחשבת כ"תורה שבעל פה" לתניא). ובחסידות חב"ד העניפה שנאמרה או נכתבה על ידי האדמו"רים מבוארים בהרחבה נושאים שונים שבתניא אם באופן ישיר, ואם כבדרך אגב. על כל פנים, ב"משכיל לאיתן" נעשה מאמץ אדיר לאתר את כל המקומות בחסידות שבהם ישנה הפניה מפורשת עם מראי מקומות מדויקים לאחד מפרקי התניא. ולרכז את דבריהם, לא כלקט רעיונות, אלא בצורה מסודרת ומבונה, כותרות ותתי כותרות, בשילוב מראה מקומות מדויקים עם הערות מועילות.

כפי שמתברר,  הבאורים שאמרו זקני החסידים שבדור הקודם, היו רק כפי שקבלו מרבותיהם, ונמנעו מלשלב את רחשי ליבם. אולם יש לצין, שבשנים תש"י-תשנ"ג הרבי הוציא לאור לראשונה במכבש הדפוס עשרות  ספרי "מאמרי אדמו"ר הזקן", עשרות "ספרי אורה לתורה" של הצמח צדק וכן עשרות רבות של חסידות שכתבום  האדמו"רים האחרים. מתוסף להם אלפי הבאורים של הרבי נשיא דורנו, המפוזרים במאות שיחות ומאמרי קדש של הרבי. שכל הנ"ל נוסך אור חדש על התניא, שהמשפיעים בדורות הקודמים לא  זכו לשמעם ולראותם, וממילא לא התיחסו אליהם. וכאמור, ב"משכיל לאיתן" נעשה מאמץ עילאי לרכזם.

הסגנון וההבעה:
למרות שספר התניא נושא אופי עיוני ומעמיק,  נעשה מאמץ שסגנון הבאור ב"משכיל לאיתן" יהיה בשפה מדוברת וקלה, וההבעה  תהיה ברורה ולא מסורבלת.
הבאור "משכיל לאיתן" אינו סקטוריאלי. ומלכתחילה הוא נועד לכל מי שרוצה ללמוד את התניא ולהכירו ברצינות. ונראה שההקדמה לכל פרק, הצגת הנושאים השונים בכותרות, תוך התיחסות מיוחדת להסברים שהם "לעיון ולהעמקה" או שבאו "להרחבת הבאור", מאפשרים את השמוש בספר בכל הרמות. החל ממתחילים, ועד זקני החסידים.

בנוסף לכל הנ"ל, כאיש חינוך, לפני הביאור אני רואה את קהל המאזינים לנגד עיני, ואני שואל את עצמי איך אפשר להגיש להם את החומר שבפרק המתבאר. ובהתאם, במקומות הנחוצים אני מרשה לעצמי להוסיף הגדרות בסיסיות והכרחיות. ובמישור הרחב יותר, אני עושה את כל המאמצים לא להתחמק מקשיים ומשאלות העלולות להתעורר. הבאור הוא רחב וכללי, השתדלתי ביותר עד כמה שאפשר לשמור על לשון הרב והסגנון החסידי, ולראות שהוא יתאים לכל אחד ואחד.

*

למעשה, החל משנת תשמ"ב בו הוצאתי את הסנונית הראשונה שלי על התניא וקבלתי את ברכתו הקדושה של הרבי "הוסיף בהפצת המעינות אשרי חלקו וימשיך בכיוון זה", משתמשים בספר:

"משפיעים" בישיבות חב"ד המלמדים  את התניא, וכן תלמידי התמימים בישיבות הקטנות והגדולות. ראשי ישיבה בישיבות חסידיות, ר"מים בישיבות ההסדר וכן רבני קהילות, הנותנים  בעצמם שיעורי תניא לצאן מרעיתם. וכן, כלל עם ישראל  (אנשים ונשים) מכל החוגים והגוונים, וביניהם רבים שהתחזקו ללכת בדרך הישרה, או שחזרו בתשובה עם הכירם ספר זה. ולמען הצניעות, לא ארחיב את הדבור כאן בענין זה.

*

בנוסף לנ"ל יש לי עוד כמה ספרים על התניא:
א. תניא לילדים – 3 חלקים (על הפרקים א' ט' ול"ב) עם באור מנוקד הקדמות סיכומים וסיפורים המתאימים לגילאי  7-12 (נלמד בחיידרים ובבתי הספר היסודיים לבנות בשיעורי החסידות).
ב.  תניא לעיון – הבהרת מושגים בסיסיים בתניא, והשואתם עם שיטות אחרות במחשבת היהדות והחסידות.
ג. תפארת התניא – פרקי מבוא לתניא.
ד. אהבת ישראל בלב התניא – כולל הקדמה, המציגה את השיטות השונות בנושא זה (פרשנות כללית, הלכה מוסר וקבלה), שממנה ניתן להבין את המיוחד בשיטת התניא בנושא זה.
ה. התשובה בדרך הנכונה – הסבר קליל יותר, להכרות  ראשונה עם אגרת התשובה.
*
נצין, כי באופן כללי, ספרים אלו על התניא, מצטרפים לעשרות ספרי "חסידות לעם" המביאים את תורת חב"ד בטוב טעם לנוער ולציבור הרחב.