חסיד חב״ד המסתורי שאלפים פוקדים את קברו בצפת
על המצבה בבית העלמין העתיק בצפת מופיעות מילים מעטות: “הרב ר׳ לייב מחברון בעל היסורים”. בלי שם אביו, ואף פרט נוסף על חייו, מלבד תאריך הפטירה: ט״ו בחשוון תקצ״ז.
מאה ותשעים שנה חלפו מאז, ושמו של האיש הטמון שם מוסיף לעבור מפה לאוזן. יהודים המבקשים רפואה, זוגות המצפים לילדים ואנשים הנושאים עמם צרה מגיעים לציונו, פותחים ספר תהילים ומתפללים.
אלא שמאחורי השם המוכר מסתתרת שאלה פשוטה, שהתשובה עליה מורכבת: מי היה רבי לייב בעל הייסורים?
מחברון לצפת
אחד המקורות החשובים לתולדותיו נמצא בספר “שערי ירושלים”. רבי לייב מתואר בו כחסיד מפורסם מאנשי חב״ד, הקשור לראשית ההתיישבות האשכנזית בחברון. הוא נודע גם בשם “רבי לייבלי מחברון”, שם שנשמר בנוסח מצבתו בצפת.
לפי המתואר בספר, בשנותיו האחרונות עבר מחברון לצפת, ובה נפטר זקן ושבע ימים. אלה קווי המתאר של מסעו בארץ הקודש: מעיר האבות אל עיר המקובלים, שבה נקבע מקום מנוחתו.
באותו מקור נזכרת גם המסורת שהעניקה לציונו את פרסומו: לפני פטירתו ביקש כי מי שיימצא בעת צרה יבוא להשתטח על קברו, וייעזר.
האזכור הכתוב חשוב במיוחד. הוא מלמד שהקשר בין הציון לבין תפילה בעת צרה אינו רק תופעה מאוחרת או סיפור שנולד בשנים האחרונות, אלא מסורת שהועלתה על הכתב בדורות קודמים.
מופשט מענייני העולם
במסורת החב״דית מזוהה רבי לייב בעל הייסורים עם רבי לייב מטערקיש־מוהילוב, מגדולי חסידיו של אדמו״ר הזקן.
על אותו חסיד מסופר כי היה שקוע בעבודת ה׳ ומופשט מענייני העולם. כאשר ביקשו להעמידו בראש עדה, הסביר אדמו״ר הזקן כי הנהגת ציבור דורשת גם יכולת לעסוק בצרכים גשמיים — ואילו רבי לייב רחוק מעניינים אלה.
אולם כאן נדרשת הבחנה: המסורות על רבי לייב מטערקיש־מוהילוב אינן פותרות את כל השאלות על זהותו של רבי לייב הטמון בצפת. הזיהוי בין הדמויות התקבל במקורות חב״דיים, אך אינו מוסכם על כל העוסקים בתולדותיו. הניסיון להרכיב את סיפור חייו נתקל בתיעוד מועט ובכמה דמויות בעלות שמות דומים.
בראשית היישוב החב״די בחברון פעלו חסידים ששמם רבי לייב או רבי יהודה לייב. כדי לזהות ביניהם אין די בשם משותף: צריך להשוות תאריכים, מסמכים ופרטים ביוגרפיים. כאשר שנות החיים אינן מתיישבות עם תאריך הפטירה שעל המצבה, הזיהוי נעשה קשה עוד יותר.
לכן אין בידינו ביוגרפיה רציפה ומוסכמת של רבי לייב בעל הייסורים. יש אזכורים בספרים, מסורות חסידיות ועדויות על מקומו בחברון ובצפת — וביניהם נותרו חללים.
ר' לייב בעל המסתורין
גם הכינוי המזוהה עמו יותר מכול מוסיף לעורר סקרנות.
“בעל הייסורים” אינו רק תואר שנאמר בפי המבקרים. הוא מופיע על מצבתו. ובכל זאת, המקורות שנבדקו אינם מציגים תיאור מפורט ומוכח של הייסורים שבגללם נקרא כך.
עם השנים נקשרו בעלייה לציון מנהגים שונים. יש המדגישים תפילה ביום שישי לאחר חצות, יש המזכירים ערב ראש חודש, ורבים פוקדים את המקום ביום ההילולא.
וכך מאה ותשעים שנה לאחר הסתלקותו, רבים מכירים את הדרך לקברו יותר משהם מכירים את תולדותיו.
מאפשרים לכם לקבל
