יו"ר הבחירות סירב: הסיפור מאחורי הקלפי בכפר חב"ד
בכל מערכת בחירות לכנסת חוזר כפר חב"ד למוקד ההתעניינות הפוליטית. המפלגות מבקשות לזכות בקולותיהם של חסידי חב"ד, ותוצאות ההצבעה בכפר מעוררות עניין רב. אלא שמתברר כי מאחורי הקלפיות המוכרות מסתתר סיפור היסטורי מפתיע במיוחד.
בשנת תשמ"ד, לקראת הבחירות לכנסת האחת־עשרה, ביקש הרבי לפעול לכך שבכפר חב"ד כלל לא תוצב קלפי. לדברי הרב מנחם לרר, זמן מה לפני הבחירות התקבלה בוועד הכפר הודעה ממזכירות הרבי ובה בקשה לפנות לגורמי השלטון, כדי שתושבי הכפר יצביעו בקלפי שתמוקם מחוץ ליישוב.
הנימוק היה עקרוני: ההצבעה בישראל היא חשאית, ואילו כפר חב"ד הוא יישוב בעל צביון חב"די מובהק. פרסום תוצאות ההצבעה בכפר עלול ללמד על דפוסי ההצבעה של חסידי חב"ד, בניגוד לרעיון של חשאיות הבחירות.
הרב לרר מספר כי מיד עם קבלת ההוראה פעל לקביעת פגישות עם שני אישים בכירים: השופט גבריאל בך, שכיהן אז כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ודן מרידור, ששימש כמזכיר הממשלה. בפגישות הציג הרב לרר את הבקשה לבטל את הצבת הקלפי בכפר חב"ד. אלא ששני האישים השיבו בשלילה, כל אחד מנימוקיו.
מרידור הסביר כי לכל קלפי מעמד חוקי, וכי ביטול קלפי מחייב שינוי בחוקי הבחירות — דבר שאינו אפשרי בתקופת בחירות. השופט בך טען כי עקרון חשאיות ההצבעה חל על הבוחר היחיד ולא על ציבור שלם. לדבריו, גם ציבורים אחרים ביקשו בעבר שלא להציב קלפיות ביישוביהם, ובקשותיהם נדחו.
בסופו של דבר, הבקשה לא התקבלה, והקלפי בכפר חב"ד נותרה על כנה.
גם ביקורי פוליטיקאים הוגבלו
העדות ההיסטורית חושפת הוראה נוספת של הרבי, הנוגעת לביקוריהם של פוליטיקאים בכפר חב"ד.
הרב לרר מספר כי באחת השנים בשנות המ"ם עלתה הצעה לארח בכפר את חבר הכנסת עוזי ברעם, שכיהן אז כמזכ"ל מפלגת העבודה.
לאחר שדיווח על כך לרבי, התקבל מענה שתוכנו היה כי ניתן לקיים את הביקור בתנאי שאינו קשור לבחירות.
בוועד הבהירו כי לא התקיימה באותה תקופה מערכת בחירות, והביקור אכן נערך.
אולם בעקבות ההוראה, סיפר הרב לרר, הקפיד ועד הכפר בשנים שלאחר מכן שלא לארח פוליטיקאים בכפר חב"ד בתקופות של מערכות בחירות.
מאפשרים לכם לקבל
